קודם, חשוב לומר שהכתיב של בֵּיצָה (ביצה) הוא תמיד עם יו״ד ושל לֵצָן (ליצן) הוא עם יו״ד רק בכתיב מלא בלי קשר להגייה. שנית, האקדמיה נוהגת להימנע מלעסוק במבטא, אבל נראה שהמלצתה היא על פי ההגייה הספרדית. אוסיף ואומר שעל אף פי שהרוצה להגות צירי בתור /ej/ כחלק מהמסורת האשכנזית רשאי אך עליו להגות כל צירי בתור /ej/ וחולם בתור /oj/.
האקדמיה יודעת יותר להרוס מאשר לבנות .האקדמיה היתה אמורה להיות נאמנת ללשון העברית העתיקה ,אבל מתברר שההפך . כל העברית שלנו כיום כולל כל הקריינים ,זה לא עברית באמת ,אלא כולם עילגים ולא יודעים לבטא אותיות כהוגן .לדוגמא בכל מהדורת חדשות אומרים "אורכי החדשות " אז אתה לא יודע אם זה עורכי החדשות , או אורכי החדשות שזה אורכם של החדשות ,או אורחי החדשות .😂😂😂😂
אני עולה חדש והתחלתי ללמוד עברית לפני שלוש שנים אני תמיד הנחתי ש״להתחפש״ קשור ל״חיפוש״ בגלל שיש להן אותו שורש אנשים ששפת אם שלהם עברית בדרך כלל לא שמים לב על הדברים כאלה
למיטב ידיעתי, אין במגילה פעם אחת את המילה "חג". ההגדרה לחג זה יום טוב, שמקריבים בו קרבן חגיגה. פורים אינו יום טוב, ולא מקריבים בו קרבן חגיגה.@@user-ib3hu9df1r
☺️ לעניות דעתי, ההגדרה ''חג'' מגיעה מהתורה יחד עם החיוב לקרובן ''חגיגה'' ב''חג''. תודה על הנקודה המעניינת שבמגילה מצויין 'שמחה ומשתה ויום טוב'. לזכרוני הגמרא (מגילה ה עא בסוף "רב נטע נטיעה בפוריא") מפרשת את 'יום טוב' כיום האסור במלאכה ודנה על האם מלאכה משמחת נחשבת, ועוד... ולבסוף מדגישה שבמגילה מסופר שקבעו את ימי פורים 'לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" בלי יום טוב.
יש המקפידים לומר "חג שמח" רק בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות, משום שבמקורות רק הם מכונים חַג. אחרים טוענים כי הברכה יפה גם לראש השנה על פי הכתוב "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא, ד), המכוון לפי אחת הדעות לראש השנה. יש הנוהגים לאחל "חג שמח" דווקא ביום טוב שאסורה בו מלאכה, ואילו בימי חול המועד מברכים בברכה הוותיקה "מועדים לשמחה". ויש הנוקטים לשון חַג בעברית בת ימינו בכל מועד שמציינים בו אירוע שמח, למשל יום העצמאות.
תשאלו מהיכן המציאו את "אוזני המן " תשובה : על אוזן המן בינואר 1912 קבע ועד הלשון שהשם שיינתן למילה הגרמנית Mohntaschen (ביידיש: מאָן טאַשן) הוא אוזני המן. נשאלת השאלה מדוע ועד הלשון לא נתן את התרגום העברי למילה זו, שהיא כיסי פרג. אכן, שמעון ברנפלד, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא מתרעם על חידוש זה. כך הוא כותב בעיתון הצפירה בגיליון 56 מא' בניסן תרע"ב: "ההמון בארצות הצפון והמזרח משתמש במלה המונית 'המן-טאשען'. מה הטעם למלה זו? זהו עסק למחקר הפסיכולוגיה העממית, שאין כאן מקומו. בכל אופן לא נכנסה מלה זו (ועמה גם המושג ההמוני) לא אל שפתנו, שהיא שפה אצילית כל כך, ולא אל שפת השפות שידברו בהם יהודים. באו 'מניחי הלשון' בא"י וזכו אותנו במלה עברית חדשה: 'אזני המן'. המלה ההמונית הזאת היא מנקרת מהעת ההיא במחי וצורמת את אזני. כאשר ראיתי את החדוש הזה, אמרתי לעצמי: אין אלו מרחיבי שפתנו, אלא אנשי לצון". בעיתון הצפירה בגיליון 86 מי"ד באייר תרע"ב עונה לו מזכיר ועד הלשון ח"ל זוטא וכותב ש"המלה 'אזני המן' ההמונית, המנקרת במחו של הד"ר ברנפלד וצורת את אזנו' כ"כ אינה כלל יצירת הועד, ולא הועד זכה את הספרות במלה 'החדשה' הזו, ששנותיה יותר מארבע מאות שנים". ואכן, המילה אוזן המן מקורה בספרות ימי הביניים. במילון בן-יהודה מילון הלשון העברית, כרך א, עמ' 131 כתוב: "מין עוגה מתוקה בצורת אזן ליום הפורים". בן-יהודה במילונו מצטט את אברבנאל: "הרקיקים העשוים מן הבצק כדמות אזנים מבושלים בשמן. ויטבלו אותם בדבש ויקראוהו אזנים". כן הוא מצטט את אריה מודינא מתוך מחזה לפורים: "יום שבו שלחן ערוך ומזומן, בני ישראל הכו את המן, יום שבו עשרת בניו תלו, ואת תנוך אזניו אכלו". המאכל עצמו בקרב יהודים אשכנזים ממרכז אירופה וממזרח אירופה היה עוגיות בצורת משולש, הממולאות בפרג. הצורה המשולשת עוררה אסוציאציה לאוזניים, ולכן נקראו עוגיות אלו בגרמניה המערבית 'המנס אוהרן' Amans Auren)) ובאיטליה אוזני המן ('אורצ'י דה המן' באיטלקית Orecchie de Aman -). אף בלדינו מכוּנה מאפה זה אוריז'ס די המן (=אוזני המן). גם ביידיש אנגלית-בריטית מכנים אותו Aman ears (=אוזני המן). בדרך זו נקשר שמו של המאכל למדרש (מגילה, טז): "והמן נכנס לגנזי המלך כשהוא כפוף קומה אבל וחפוי ראש ואוזניו מקוטפות". אוזניים מקוטפות הוא ביטוי של חז"ל, ופירושו יצא בבושת פנים. האוזניים הקטופות או התלושות הזכירו ליהודי אשכנז מנהג שהיה קיים במקומותיהם לכרות את אוזניהם של הנידונים לתלייה. הפולקלור נתן הסבר מדוע אוזני המן משולשות, והוא שהמן נהג לחבוש כובע קצינים משולש, כמו שנהגו במאה ה-18 וה-19. כובעו המפורסם של נפוליאון הוא דוגמה לכך. יש לציין שלפי ספרי מנהגים, שלושה קצות המשולש הם כנגד שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב, וכאשר ראה אותם המן - תש כוחו. הסבר אחר לשם אוזני המן הוא שהנוצרים נוהגים לאכול ב"יום השישי העצוב", הסמוך לפסחא, "אוזני יודאס" [אוזני יהודה], עוגות משולשות ממולאות כדי להזכיר את אוזני יהודה איש קריות, שצצו כפטריות על העץ שעליו תלה את עצמו. היהודים אימצו לעצמם מנהג דומה, אך הפוך. אם הגויים אוכלים "אוזני יהודה" ב"יום שישי העצוב", נאכל אנחנו "אוזני המן" ביום השמח - פורים. בספרות העברית אנו מוצאים עוד שמות למאכל המסורתי: בסיפור "פסח מוקדם" של שלום עליכם מכוּנה אוזן המן עוגת-המן ככתוב: "… ובפינכה - לא יאומן כי יסופר - עוגת המן! ממולאה פרגה שחורה ונוצצת". ואילו בסיפור "אבות על בנים" היא מכוּנה "לחמניות-המן" ככתוב: "ולולא תופינים יודעים - לחמניות-המן ושומשמניות בדבש, שאוכלים בפורים, הלא כבר נשכחו הימים האלה מלב העם, והמגילה לא הועילה להם". זאת ועוד, יצחק אבינרי בחיבורו יד הלשון כותב שהשם אוזני-המן אינו מן המוצלחים מהטעמים האלה: א. הילדים מתקשים להשתמש בו ביחיד; ב. אין יודעים כיצד לצרף לו את ה"א הידיעה; ג. ברבים אין שימושו נוח כלל, כי אין מינו ברור, הזכר הוא או נקבה. לכן כדי להינצל מסבך התקלות הוא מציע למזג את שתי המילים לאחת: אָזְנְמָן.
פורים זה רבוי של פור,
על כן פורים שמחים
או "פורים שמח" - קיצור של "חג פורים שמח", ויש האומרים "פורים לשמחה".
אבל בסרטון קודם אמרתם שהאקדמיה לא מתעסקת בהגייה. אז נכון לומר לצן וגם ליצן. כמו בצה וביצה. ההגייה הספרדית והאשכנזית
האקדמיה, האם אפשר הבהרה בנושא?? 😊
קודם, חשוב לומר שהכתיב של בֵּיצָה (ביצה) הוא תמיד עם יו״ד ושל לֵצָן (ליצן) הוא עם יו״ד רק בכתיב מלא בלי קשר להגייה.
שנית, האקדמיה נוהגת להימנע מלעסוק במבטא, אבל נראה שהמלצתה היא על פי ההגייה הספרדית.
אוסיף ואומר שעל אף פי שהרוצה להגות צירי בתור /ej/ כחלק מהמסורת האשכנזית רשאי אך עליו להגות כל צירי בתור /ej/ וחולם בתור /oj/.
האקדמיה יודעת יותר להרוס מאשר לבנות .האקדמיה היתה אמורה להיות נאמנת ללשון העברית העתיקה ,אבל מתברר שההפך . כל העברית שלנו כיום כולל כל הקריינים ,זה לא עברית באמת ,אלא כולם עילגים ולא יודעים לבטא אותיות כהוגן .לדוגמא בכל מהדורת חדשות אומרים "אורכי החדשות " אז אתה לא יודע אם זה עורכי החדשות , או אורכי החדשות שזה אורכם של החדשות ,או אורחי החדשות .😂😂😂😂
מצטרף לשאלה
נכון, בהחלט איננו מתערבים בזה הלכה למעשה, אבל טוב לדעת שההגייה e (ולא ey) היא הנחשבת להגייה המופתית והמקורית.
אני עולה חדש והתחלתי ללמוד עברית לפני שלוש שנים
אני תמיד הנחתי ש״להתחפש״ קשור ל״חיפוש״ בגלל שיש להן אותו שורש
אנשים ששפת אם שלהם עברית בדרך כלל לא שמים לב על הדברים כאלה
מקסים. אכן לפעמים קל יותר למי שבא מבחוץ לשים לב לדברים.
חדה כתמיד! ❤
מי שמחפשים אותו , הוא מתחפש שלא יזהו אותו!
דורין, סחתיין על "האקדמיה" במלרע, אבל מה עם "שְמעתם", "יְדעתם"?
האחשדרפנים והפחות! 🤣
מה המשמעות של בקה ומבולקה? מהיכן הוא מגיע, זא מה המקור שלו? והאם יש לו גרסא בזכר "בק ומבולק"?
פורים אינו חג
מה?!
פורים זה חג
חג פורים ....
לקרוא את המגילה דחוף...
חג הוא יום טוב שמקריבים בו קרבן חגיגה. פורים אינו יום טוב ולא מקריבים בו קרבן חגיגה. מש"ל@@user-ib3hu9df1r
למיטב ידיעתי, אין במגילה פעם אחת את המילה "חג". ההגדרה לחג זה יום טוב, שמקריבים בו קרבן חגיגה. פורים אינו יום טוב, ולא מקריבים בו קרבן חגיגה.@@user-ib3hu9df1r
@@user-ib3hu9df1r המילה חג לא מופיעה במגילה (מוזמן לקרוא את המגילה דחוף) . חג = יום טוב, שכשבית המקדש היה קיים, היו מקריבים בו קרבן חגיגה
אולי נתחיל בעובדה מספר אחת: פורים אינו חג (חג=קורבן חגיגה). פורים שמח(ים)!!!
פורים זה חג.
כל מי ששמע את המגילה כמה פעמים בחיים שלו יודע שקבעו את פורים בתור יום טוב של משתה ושמחה.
זה חג.
☺️ לעניות דעתי, ההגדרה ''חג'' מגיעה מהתורה יחד עם החיוב לקרובן ''חגיגה'' ב''חג''.
תודה על הנקודה המעניינת שבמגילה מצויין 'שמחה ומשתה ויום טוב'. לזכרוני הגמרא (מגילה ה עא בסוף "רב נטע נטיעה בפוריא") מפרשת את 'יום טוב' כיום האסור במלאכה ודנה על האם מלאכה משמחת נחשבת, ועוד... ולבסוף מדגישה שבמגילה מסופר שקבעו את ימי פורים 'לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" בלי יום טוב.
כלומר, החגים הם פסח, שבועות וסוכות
יש המקפידים לומר "חג שמח" רק בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות, משום שבמקורות רק הם מכונים חַג. אחרים טוענים כי הברכה יפה גם לראש השנה על פי הכתוב "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא, ד), המכוון לפי אחת הדעות לראש השנה. יש הנוהגים לאחל "חג שמח" דווקא ביום טוב שאסורה בו מלאכה, ואילו בימי חול המועד מברכים בברכה הוותיקה "מועדים לשמחה". ויש הנוקטים לשון חַג בעברית בת ימינו בכל מועד שמציינים בו אירוע שמח, למשל יום העצמאות.
אשמח לעוד סרטונים ארוכים יותר!
אוסיף גם שלֵצָן כתובה בצירי חסר, בניגוד לביצה וזיתים.
עם ניקוד גם ביצה וזיתים כותבים בניקוד חסר. בלי ניקוד כותבים את כל המילים האלו עם האות י' אחרי הצירה
נכון, ביצה וזיתים בצירי מלא בניקוד, וליצן ביו"ד רק בכתיב חסר הניקוד ובניקוד לֵצָן. אך בעיקרון בהגייה האשכנזית כל צירי נהגה ey, לא רק צירי מלא.
המילה הכי ארוכה היא ”ולכשתרנגולותיהם”
היא דברה על המילה הארוכה בתנך, המילה שכתבת כתובה בתנך?
@@user-to2eu5tt4g צודק/ת, אני אמרתי את זה סתם כי זה מעניין
הכוונה למילה הארוכה בתנ"ך.
תשאלו מהיכן המציאו את "אוזני המן " תשובה :
על אוזן המן
בינואר 1912 קבע ועד הלשון שהשם שיינתן למילה הגרמנית Mohntaschen (ביידיש: מאָן טאַשן) הוא אוזני המן. נשאלת השאלה מדוע ועד הלשון לא נתן את התרגום העברי למילה זו, שהיא כיסי פרג. אכן, שמעון ברנפלד, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא מתרעם על חידוש זה. כך הוא כותב בעיתון הצפירה בגיליון 56 מא' בניסן תרע"ב: "ההמון בארצות הצפון והמזרח משתמש במלה המונית 'המן-טאשען'. מה הטעם למלה זו? זהו עסק למחקר הפסיכולוגיה העממית, שאין כאן מקומו. בכל אופן לא נכנסה מלה זו (ועמה גם המושג ההמוני) לא אל שפתנו, שהיא שפה אצילית כל כך, ולא אל שפת השפות שידברו בהם יהודים. באו 'מניחי הלשון' בא"י וזכו אותנו במלה עברית חדשה: 'אזני המן'. המלה ההמונית הזאת היא מנקרת מהעת ההיא במחי וצורמת את אזני. כאשר ראיתי את החדוש הזה, אמרתי לעצמי: אין אלו מרחיבי שפתנו, אלא אנשי לצון".
בעיתון הצפירה בגיליון 86 מי"ד באייר תרע"ב עונה לו מזכיר ועד הלשון ח"ל זוטא וכותב ש"המלה 'אזני המן' ההמונית, המנקרת במחו של הד"ר ברנפלד וצורת את אזנו' כ"כ אינה כלל יצירת הועד, ולא הועד זכה את הספרות במלה 'החדשה' הזו, ששנותיה יותר מארבע מאות שנים". ואכן, המילה אוזן המן מקורה בספרות ימי הביניים. במילון בן-יהודה מילון הלשון העברית, כרך א, עמ' 131 כתוב: "מין עוגה מתוקה בצורת אזן ליום הפורים". בן-יהודה במילונו מצטט את אברבנאל: "הרקיקים העשוים מן הבצק כדמות אזנים מבושלים בשמן. ויטבלו אותם בדבש ויקראוהו אזנים". כן הוא מצטט את אריה מודינא מתוך מחזה לפורים: "יום שבו שלחן ערוך ומזומן, בני ישראל הכו את המן, יום שבו עשרת בניו תלו, ואת תנוך אזניו אכלו".
המאכל עצמו בקרב יהודים אשכנזים ממרכז אירופה וממזרח אירופה היה עוגיות בצורת משולש, הממולאות בפרג. הצורה המשולשת עוררה אסוציאציה לאוזניים, ולכן נקראו עוגיות אלו בגרמניה המערבית 'המנס אוהרן' Amans Auren)) ובאיטליה אוזני המן ('אורצ'י דה המן' באיטלקית Orecchie de Aman -). אף בלדינו מכוּנה מאפה זה אוריז'ס די המן (=אוזני המן). גם ביידיש אנגלית-בריטית מכנים אותו Aman ears (=אוזני המן). בדרך זו נקשר שמו של המאכל למדרש (מגילה, טז): "והמן נכנס לגנזי המלך כשהוא כפוף קומה אבל וחפוי ראש ואוזניו מקוטפות". אוזניים מקוטפות הוא ביטוי של חז"ל, ופירושו יצא בבושת פנים. האוזניים הקטופות או התלושות הזכירו ליהודי אשכנז מנהג שהיה קיים במקומותיהם לכרות את אוזניהם של הנידונים לתלייה. הפולקלור נתן הסבר מדוע אוזני המן משולשות, והוא שהמן נהג לחבוש כובע קצינים משולש, כמו שנהגו במאה ה-18 וה-19. כובעו המפורסם של נפוליאון הוא דוגמה לכך. יש לציין שלפי ספרי מנהגים, שלושה קצות המשולש הם כנגד שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב, וכאשר ראה אותם המן - תש כוחו.
הסבר אחר לשם אוזני המן הוא שהנוצרים נוהגים לאכול ב"יום השישי העצוב", הסמוך לפסחא, "אוזני יודאס" [אוזני יהודה], עוגות משולשות ממולאות כדי להזכיר את אוזני יהודה איש קריות, שצצו כפטריות על העץ שעליו תלה את עצמו. היהודים אימצו לעצמם מנהג דומה, אך הפוך. אם הגויים אוכלים "אוזני יהודה" ב"יום שישי העצוב", נאכל אנחנו "אוזני המן" ביום השמח - פורים.
בספרות העברית אנו מוצאים עוד שמות למאכל המסורתי: בסיפור "פסח מוקדם" של שלום עליכם מכוּנה אוזן המן עוגת-המן ככתוב: "… ובפינכה - לא יאומן כי יסופר - עוגת המן! ממולאה פרגה שחורה ונוצצת". ואילו בסיפור "אבות על בנים" היא מכוּנה "לחמניות-המן" ככתוב: "ולולא תופינים יודעים - לחמניות-המן ושומשמניות בדבש, שאוכלים בפורים, הלא כבר נשכחו הימים האלה מלב העם, והמגילה לא הועילה להם". זאת ועוד, יצחק אבינרי בחיבורו יד הלשון כותב שהשם אוזני-המן אינו מן המוצלחים מהטעמים האלה: א. הילדים מתקשים להשתמש בו ביחיד; ב. אין יודעים כיצד לצרף לו את ה"א הידיעה; ג. ברבים אין שימושו נוח כלל, כי אין מינו ברור, הזכר הוא או נקבה. לכן כדי להינצל מסבך התקלות הוא מציע למזג את שתי המילים לאחת: אָזְנְמָן.
איזה עוד מילים בפרסית נכנסו לעברית?
דוגמאות למילים פרסיות בלשוננו: דת, גזבר, פרדס, בוסתן, פתגם, גנזך, פרוור, פיג'מה, הרפתקה, כופתאות, נרגילה, שחמט.
1
Danyal sestar 😊👏🖐️✌️👍🎉💐🌞🌝🌛🙂🇪🇺🇬🇧🇺🇲🇸🇦💚💙🇮🇱
מילה ארוכה שאני מכיר:
ולכשאוניברסיטאותיהן.
זו לא מילה עברית כידוע