כנראה זה תגובה בשבילי ואני אשיב לך: אין דבר כזה השקפה נכונה, יש דבר כזה השקפה נכונה לך. כלומר בני אדם הם דינמיים בנפשותיהם, ולכן לכל אדם יש נפש אחר לגמרי, על דרך: *עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות* מכאן הצורך בכולם בכל ענקי הדורות מהעבר וענקי הדור בהווה. אז כפי שאמרתי לעיל חסר את הרב קוק אצל אלה שנמשכים למשיחיות לאומנית. ואצל אלה שנמשכים לקבלה עמוקה ולחסידות עמוקה. אז נכון בינתיים בעלי הזרוע הצליחו להוציא אותו מארון הספרים שלנו, אבל ב"ה יש את המוות (שהקב"ה אמר עליו "טוב מאוד") והנה בעלי הזרוע מתים ב"ה והדור הבא תחזיר אותו בכבוד גדול. לגבי בתי כנסת: בית כנסת קהילתית פרטית, צריך לעמוד על הדבר הזה ולהכניס מה שטוב להמוניהם של הקהילה. אבל בית כנסת ציבורית, מכניסה את כל הספרות וטוב שכך.
דודי וסרמן ר' שלמה זלמן למד ? ר' ישראל יעקב פישר למד ? ר' בנימין רבינוביץ היה תמיד מצטט אותו בטישים שלו בשם צדיקים ? בקיצור ישראל הייכלר לא לומד כי מה הוא כן לומד, אבל גדולי ישראל לומדים ולמדו תמיד. היחיד שהחזו"א נתן את התואר "מרן" היית כלפי הרב קוק והחפץ חיים אמר עליו שהוא הכהן הגדול. וגירש מביתו את אלה שרצו להחרים את הרב קוק. בקיצור הדברים ארוכים ומייגעים ואין לי ממש כוח להמשיך לדון בנושא, אבל זה ברור שהוא יישאר בארון הספרים היהודי לנצח. לא העסקן הייכלר ולא שאר בעלי הזרוע קובעים משהו, בוודאי לא לדורי דורות.
דודי וסרמן לא אמרתי את זה. בכל אופן ביהדות הקובעים הם כל אחד במשפחתו הוא, כי אין משטר ושלטון ביהדות. והשורדים לדורי דורות הם הצנועים והענווים, והם לוקחים עמם את התורה והספרות התורנית לדורי דורות. הנושא הנידון כאן הוא לא עניין של עסקנים או עניין של בעלי זרוע שהיום חיים ומחר מתים = כרת. ובוודאי לא עניין שבעלי כת ההשקפה למיניהם שלעומק כל כת השקפה שהוא, הוא ע"ז של תורה (כי הרי ההשקפה שלהם היא מעל התורה ואפי' מעל הקב"ה). בכל ימי ההיסטוריה הם היו וב"ה לא הצליחו. הנה יש לנו את הרמב"ם ואת יהונתן אייבשיץ ואפי' את ליקוטי מהרן. כלומר בלי הטיעון שלי כאן לא היית מכיר בכלל את ר' נחמן מברסלב. הרי גם כלפיו בעלי הזרוע ניסו לעשות מה שבהמשך עשו כלפי הרב קוק.
בוודאי שבאופן ציבורי יש בעיה כרגע שספריו תמצא אצלינו כי ההמונים בטעות מקשרים (עושים אחד ועוד אחד שווה שתים) בין ספריו ללאומניות המשיחית של המפדל וכדומה. אבל שהאיום הזה תרד, כלומר שההמונים לא יקשרו טוהר עם טרף, אז ספריו יחזרו בכבוד רב.
אנו לא ניושע מדיני הילכות ביצה שנולדה ביום טוב... סיון להזכירך דיברי הקיסר מרכוס אורליוס "אל תהיה רב מלל ובחשן " אם היית מתנדבת עם ילדים חולים או במד"א היית עוזרת באמת עזבי את הכוהנים
אהבתי מאוד. בעיקר המשפט הסיום. הפתרון היא באמת היהדות אבל דווקא בגלל גווניה. כלומר היא מתאימה לכל סוגי ההמונים גם לכאלה שצריכים את הרב וולבה או את ר' גדליה נדל וכמותו. כך היה בכל ההיסטוריה היהודית, כמו שר' חיים קנייבסקי אמר על ר' גדליה נדל שהוא האבן עזרא של הדור. כלומר גם האבן עזרא בדורו כמו ר' גדליה וכמו הרב וולבה בדורינו הם חלק בלתי נפרד מהארון הספרים היהודית. כך שאיש האקדמי שהזכרת בשיעור, פשוט בור ועםארץ גמור. כי דווקא הרב שך אמר להרב וולבה להיזהר לא לדבר להמונים שלא ראויים לכך וכך נהג הרב גדליה וכך נהגו כל גדולי הדורות. המקור למנהג הזה היא כמובן החז"ל הידוע שאומר שמעשה בראשית ומעשה מרכבה (= מחשבת ישראל על כל גווניה) לא מלמדים בציבור. ולכן שטות היא לומר שהרב וולבה לא קנה פופולריות בכל המגזרים החרדיים. אני לא מכיר תלמיד חכם שלא מכיר את ספריו אני לא מכיר ארון ספרים יהודי (בבית ובבתי כנסת והישיבות חסידיות וליטאיות) שאין שם את ספריו, כך שלומר שמישהו חשב שהוא איום אילולי היה פופולרי ?! זאת בורות מוחלטת בהבנה בסיסית אייך היהדות התנהלה בכל הדורות. בכל הדורות ההמונים ידעו לזהות מי הם החכמים האמיתיים - שאפי' הלכו רחוק מאוד מהחשיבה ההמונית התמימה, ולכן הם כולם נשארו בארון הספרים היהודי. מצד שני ידעו לזהות את החכמים הלא כל כך מתאימים כך שאת ספריהם לא הכניסו לארון הספרים היהודי ובאמת לא נשאר מהם זכר. כך שהרב וולבה וספריו יישארו לדורי דורות בארון הספרים היהודי, אפי' את ספריו של הרב קוק שמסיבות השקפתיות בדור שלנו לא נכנס חזק ?! תיכנס בדורות הבאים בדיוק כמו ספר המורה ששרפו בפריז ונכנס אחרי דור אחד או שתים. מצד שני ספריו של לייבוביץ לעולם לא תיכנס לדעתי בארון הספרים היהודי בדיוק כמו ספריו של שפינוזה שלא נכנסו לארון הספרים היהודית. וכל זה קורה אך ורק כי לההמונים יש את החוש הטבעי הזה להבין מיהם לטובתם ומיהם לרעתם. כך שאת האבן עזרא וכמותו קיבלו בחום ואת ליצני דורו מחקו. וכך זה נמשך כל ימי הגלות עד ימינו. ברצוני לומר שאין כאן יד מכוונת שגונז ספרים או נותנת כשרות לספרים. כי אז לא היית לנו את הרמב"ם ומי מדבר כבר על האבן עזרא ? אותו דבר התלמוד עצמו והמדרשים שחלוקים בכל דבר כמעט. האם יעלה על הדעת שהתלמוד תיתן דעה שאכלנו את המשיח ? או שנגמר זכות אבות ?! ויש עוד הרבה דוגמאות בעיקרי אמונה בסיסיים שהם חלוקים, כך שלומר שיש איזה יד מכוונת שגונז ומחרים ונותן כשרות ?! זאת שטות מוחלטת וחוסר הבנה בסיסית אייך פועל היהדות בכל הדורות !! נכון שבהווה (בכל דור ודור) קיים חשד של השקפה אחת מול ההשקפה האחרת, אבל שעובר דור אחד או שנים ורואים מהן התוצאות ?! אז כולם חלק בלתי נפרד מהיהדות !! כמו המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל כמו הליטאים והחסידים וכמו הרציונליים מול המיסטיים. כלומר שרואים ששני הצדדים דרשו את טובת המוניהם והצליחו באמת ?! אז הם חלק בלתי נפרד מהקהילות היהודיות, הם וספריהם והשקפותיהם. ולכן בהווה יכול להיות החרמות ומחלוקות בין קהילות שונות, אבל זה קורה אך ורק בהווה של כל דור ודור, הדורות הבאים הם הברומטר האם המחלוקת היית לשם שמים ואם כן אז הם נהפכים להיות חלק בלתי נפרד מהיהדות.
דודי וסרמן צדיק אני שוב לא מבין מה אתה רוצה. לגבי המשך דבריך כאילו יש איזה ועדת קבלה וכו', אני לגמרי לא מסכים איתך. יש שוק חופשי וההמונים בדורות הבאים הם הם הקובעים הלכה למעשה מה נשאר בארון הספרים ומה מחוץ לו. חז"ל כבר אמרו אפי' ספר תורה שבהיכל צריך מזל. בכל אופן אני עוד לא מבין מה רצתה בתחילה ומה אתה רוצה עכשיו. מה לא מוצא חן בעינך ממה שכתבתי לפני שנה.
דודי וסרמן אני לא יודע איפה ראיתה שגדול בישראל קובע משהו בכפיה, כלומר אין ביהדות משטר ושלטון ולכן מה שאתה אומר היא לא מציאותית עובדתית ולא יכול לצאת לפועל אפי' אם מישהו מגדולי הדורות היה מנסה לעשות זאת. ויש אלפי דוגמאות כאלה אפי' בתלמוד שר' עקיבא אסר ספרים החיצונים כמו בן סירא ואומר שמי שעוסק בהם אין לו חלק בעולם הבא והתלמוד עצמו לומדת דרשות חז"ל מבן סירא. וכן בכל אורך ההיסטוריה היהודית כמו למשל כלפי הרמב"ם שחכמי אשכנז שרפו את ספריו בצרפת ואחריו הנוצרים על גחלי ספרי הרמב"ם שרפו את התלמוד. אותו דבר הניסיון להחרים את הקבלה במאות האחרונות, ואחר כך הניסיון להחרים את בחסידיות וספריהם. אני מסביר לעיל דבר עקרוני פשוט. שאפי' שבהווה יכול להיות מחלוקת השקפתית לגבי ספר או כלפי אחד מענקי הדור, הדור הבא שופט בשוק החופשי האם המחלוקת ההיא היית לשם שמים או ח"ו לא. כלומר אם שניהם התקבלו בארון הספרים וקיבלו אותו קדושה, (כמו רבינו יונה והרמב"ם אפי' שהמחלוקת ההיא הביא את שריפת ספרי הרמב"ם ושריפת התלמוד) אז אנו יודעים שהמחלוקת היית לשם שמים.
דודי וסרמןואף פעם בהיסטוריה לא היה גדול אחד שמנחה את כל הדור, (אגב זה עובד הפוך, ההמונים מאמצים לעצמם את גדול הדור ולא ההפך שהגדול ההדור כופה את עצמו על ההמונים) ככה שתמיד היה (לפחות מאז בית שמאי ובית הלל שלא שמשו כל צורכם כפי שחז"ל אומרים) קהילות מקהילות שונות וככה בכל קהילה בני הקהילה אמצו לעצמם אחד מביניהם כרבם, וככה היית לנו הרבה גדולי רבני קהילות. לפעמים הסכימו אחד עם השני ולפעמים לא. אבל אני דיברתי על ספרים והגות, בנושא זה לעולם אף גדול הדור לא ניסה ח"ו לכפות את דעתו על זולתו, הרי זה גדלותינו שלכל תלמיד חכם יש חופש להביע את דעתו המלומדת. ככה היה בתקופת חז"ל (תקופה של אלף שנה, של אלפי תלמידי חכמים בכל דור ומאות שיטות הגותיות. דוגמא חזקה אפשר לראות כלפי המשיח שאחד מהם אמר שאכלנו כבר את משיח בסוף בית ראשון ככה שזאת נגד עיקרי האמונה של הרמב"ם ובכל זאת הדעה נמצא בתלמוד) וככה זה היה עד ימינו, וככה זה בימינו (בוודאי שתמיד יש את הבעלי הזרוע שמנסים לטעון שרק להם יש את ההשקפה הנכונה ומנסים לכפות על הזולת לקבל את דעתם האיוולת. היו גם כאלה שצינזרו בתוך ספרי הראשונים דברים שלא נראה להם. בקיצור הספורנו כבר אומר שסיבת גלותינו הארוך וסיבת התמדת היא בגלל הבעלי הזרוע האלה.)
דודי וסרמן נכון מאוד לפעמים בהווה ובמקום מסוים היה צורך להילחם נגד מנהיג של מקום אחר מתרבות אחרת שמקבל פופולריות חזקה מדי בתרבות שהוא לא מתאים שם. למשל המקרה של הרמב"ם שבתרבות שלו הפילוסופיה וההמונים היו מאוד משכילים, מה שאין כן באשכנז ששם היו רוב ההמונים בורים וגרים בתוך ההמון נוצרי פנאטי ככה שפילוסופיה ועיון היית אסון בשבילם. ולכן רבינו יונה ועוד נלחמו נגד ספרי הרמב"ם שהתחיל לקבל פופולריות באשכנז. כלומר גדולי אשכנז ידעו מה הם עושים לטובת ההמונים ביבשת שלהם, אבל מצד שני מאוד לא רצו שהרמב"ם באמת יפגע, ולכן בעלי התוספות מזכירים אותו בתלמוד כמה פעמים והראבד = זקן הדור, נתן לספרי הרמב"ם הסכמה טוטלית עם עצם שנתן הגהות על היד החזקה. ותבין כמה רגישות צריכים במחלוקת כזה שהיא למעשה לשם שמים, צריך להבין שאפי' שיש צדק במחלוקת, ההמון ובעלי הזרוע לא צריכים להיות צד, כי אחרת היינו מפסידים את הרמב"ם. למשל את הרב קוק הפסדנו, בגלל הבעלי זרוע שלא הבינו להיות רגישים מספיק. ר' שלמה זלמן למשל בלי מורא כותב בספרו שהרב קוק רבו מובהק, וכן ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל (ראש בית דין של עדה החרדית הקנאית) סיפר לי נכדו שאמר פעם קוק בלי הרב, והרב שמע ונזעק: אצלי בבית אומרים הרב קוק ולא קוק. ולכן לדעתי אחרי דור אחד או שנים הרב קוק כן יהיה חלק בארון הספרים שלנו. דווקא בגלל ר' שלמה זלמן ועוד. אותו דבר בנושא הנידון כאן, הרב שך פיחד ממנהיגים כמו הרב וולבה בשביל התמימים שבתרבותו, (מצד שני הרב וולבה פעל בשביל התלמידים שלו שכן צריכים את תורתו ואת ההגותו) וככה פיחד מהפופולריות של אדמור מחבד, ולכן יצא נגדם, אבל כמו הבעלי תוספות כלפי הרמב"ם ור' שלמה זלמן כלפי הרב קוק, הוא הבין טוב טוב להיזהר שהבעלי זרוע לא יצליחו באמת להוציא אותם מקהל ישראל. הרב שך גם יצא נגד תלמידי החזו"א ותלמידי בריסק שכבר כן היו חלק בלתי נפרד מהקהילה שלו ולמה עשה זאת ? כי השקפת גדולי ענקי כל הדורות היית, שאין דבר כזה שמנהיגות עוברת בירושה, כלומר מנהיג לא משאיר את ההנהגה לתלמידו או לבניו, הציבור קובע מי המנהיג. והנה יש נטייה לתלמידי מנהיג הדור להמשיך להוביל את הדור אחרי שרבם נפטר מהעולם. וזה לא נכון, יותר נכון זה אסון, כי אין התלמיד יורד לעומק דעתו של רבו עד ארבעים שנות שימוש והנה התלמיד הצעיר חושב שבאמת רבו חשב שהרמב"ם הוא כופר ואדמור מחבד כופר וכו' וכו' ולא היא כנ"ל. ולכן הרב שך דאג מראש להילחם נגד החבורה של תלמיד החזו"א ונגד הבריסקער'ס תלמידים. ונכון עשה. ובכן אני מקווה שעכשיו יותר ברור מה אמרתי בתגובתי הראשונה שבת שלום ומבורך לך ולכל בית ישראל אמן ואמן
מקסימה, מוארת, חביבה תודה רבה
קידוש השם מהלכת ברחובותנו
רגש חם להשם יתברך ולעמנו
שתמשיכי לשאת חן ושכל טוב
להיות לפיד אידשקייט בבית וברחוב
שאי ברכה
כנראה זה תגובה בשבילי ואני אשיב לך:
אין דבר כזה השקפה נכונה, יש דבר כזה השקפה נכונה לך. כלומר בני אדם הם דינמיים בנפשותיהם, ולכן לכל אדם יש נפש אחר לגמרי, על דרך: *עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות*
מכאן הצורך בכולם בכל ענקי הדורות מהעבר וענקי הדור בהווה.
אז כפי שאמרתי לעיל חסר את הרב קוק אצל אלה שנמשכים למשיחיות לאומנית. ואצל אלה שנמשכים לקבלה עמוקה ולחסידות עמוקה.
אז נכון בינתיים בעלי הזרוע הצליחו להוציא אותו מארון הספרים שלנו, אבל ב"ה יש את המוות (שהקב"ה אמר עליו "טוב מאוד") והנה בעלי הזרוע מתים ב"ה והדור הבא תחזיר אותו בכבוד גדול.
לגבי בתי כנסת: בית כנסת קהילתית פרטית, צריך לעמוד על הדבר הזה ולהכניס מה שטוב להמוניהם של הקהילה. אבל בית כנסת ציבורית, מכניסה את כל הספרות וטוב שכך.
דודי וסרמן ר' שלמה זלמן למד ? ר' ישראל יעקב פישר למד ? ר' בנימין רבינוביץ היה תמיד מצטט אותו בטישים שלו בשם צדיקים ? בקיצור ישראל הייכלר לא לומד כי מה הוא כן לומד, אבל גדולי ישראל לומדים ולמדו תמיד.
היחיד שהחזו"א נתן את התואר "מרן" היית כלפי הרב קוק
והחפץ חיים אמר עליו שהוא הכהן הגדול. וגירש מביתו את אלה שרצו להחרים את הרב קוק.
בקיצור הדברים ארוכים ומייגעים ואין לי ממש כוח להמשיך לדון בנושא, אבל זה ברור שהוא יישאר בארון הספרים היהודי לנצח.
לא העסקן הייכלר ולא שאר בעלי הזרוע קובעים משהו, בוודאי לא לדורי דורות.
דודי וסרמן לא אמרתי את זה.
בכל אופן ביהדות הקובעים הם כל אחד במשפחתו הוא, כי אין משטר ושלטון ביהדות. והשורדים לדורי דורות הם הצנועים והענווים, והם לוקחים עמם את התורה והספרות התורנית לדורי דורות.
הנושא הנידון כאן הוא לא עניין של עסקנים או עניין של בעלי זרוע שהיום חיים ומחר מתים = כרת. ובוודאי לא עניין שבעלי כת ההשקפה למיניהם שלעומק כל כת השקפה שהוא, הוא ע"ז של תורה (כי הרי ההשקפה שלהם היא מעל התורה ואפי' מעל הקב"ה).
בכל ימי ההיסטוריה הם היו וב"ה לא הצליחו. הנה יש לנו את הרמב"ם ואת יהונתן אייבשיץ ואפי' את ליקוטי מהרן. כלומר בלי הטיעון שלי כאן לא היית מכיר בכלל את ר' נחמן מברסלב. הרי גם כלפיו בעלי הזרוע ניסו לעשות מה שבהמשך עשו כלפי הרב קוק.
בוודאי שבאופן ציבורי יש בעיה כרגע שספריו תמצא אצלינו כי ההמונים בטעות מקשרים (עושים אחד ועוד אחד שווה שתים) בין ספריו ללאומניות המשיחית של המפדל וכדומה.
אבל שהאיום הזה תרד, כלומר שההמונים לא יקשרו טוהר עם טרף, אז ספריו יחזרו בכבוד רב.
שיעור מרתק!
מומלץ !!
וואלה גאון הבחורה הזאת מה שאמת אמת
אנו לא ניושע מדיני הילכות ביצה שנולדה ביום טוב... סיון להזכירך דיברי הקיסר מרכוס אורליוס "אל תהיה רב מלל ובחשן " אם היית מתנדבת עם ילדים חולים או במד"א היית עוזרת באמת עזבי את הכוהנים
אהבתי מאוד. בעיקר המשפט הסיום.
הפתרון היא באמת היהדות אבל דווקא בגלל גווניה. כלומר היא מתאימה לכל סוגי ההמונים גם לכאלה שצריכים את הרב וולבה או את ר' גדליה נדל וכמותו.
כך היה בכל ההיסטוריה היהודית, כמו שר' חיים קנייבסקי אמר על ר' גדליה נדל שהוא האבן עזרא של הדור. כלומר גם האבן עזרא בדורו כמו ר' גדליה וכמו הרב וולבה בדורינו הם חלק בלתי נפרד מהארון הספרים היהודית.
כך שאיש האקדמי שהזכרת בשיעור, פשוט בור ועםארץ גמור. כי דווקא הרב שך אמר להרב וולבה להיזהר לא לדבר להמונים שלא ראויים לכך וכך נהג הרב גדליה וכך נהגו כל גדולי הדורות.
המקור למנהג הזה היא כמובן החז"ל הידוע שאומר שמעשה בראשית ומעשה מרכבה (= מחשבת ישראל על כל גווניה) לא מלמדים בציבור.
ולכן שטות היא לומר שהרב וולבה לא קנה פופולריות בכל המגזרים החרדיים.
אני לא מכיר תלמיד חכם שלא מכיר את ספריו אני לא מכיר ארון ספרים יהודי (בבית ובבתי כנסת והישיבות חסידיות וליטאיות) שאין שם את ספריו, כך שלומר שמישהו חשב שהוא איום אילולי היה פופולרי ?! זאת בורות מוחלטת בהבנה בסיסית אייך היהדות התנהלה בכל הדורות.
בכל הדורות ההמונים ידעו לזהות מי הם החכמים האמיתיים - שאפי' הלכו רחוק מאוד מהחשיבה ההמונית התמימה, ולכן הם כולם נשארו בארון הספרים היהודי. מצד שני ידעו לזהות את החכמים הלא כל כך מתאימים כך שאת ספריהם לא הכניסו לארון הספרים היהודי ובאמת לא נשאר מהם זכר.
כך שהרב וולבה וספריו יישארו לדורי דורות בארון הספרים היהודי, אפי' את ספריו של הרב קוק שמסיבות השקפתיות בדור שלנו לא נכנס חזק ?! תיכנס בדורות הבאים בדיוק כמו ספר המורה ששרפו בפריז ונכנס אחרי דור אחד או שתים. מצד שני ספריו של לייבוביץ לעולם לא תיכנס לדעתי בארון הספרים היהודי בדיוק כמו ספריו של שפינוזה שלא נכנסו לארון הספרים היהודית.
וכל זה קורה אך ורק כי לההמונים יש את החוש הטבעי הזה להבין מיהם לטובתם ומיהם לרעתם. כך שאת האבן עזרא וכמותו קיבלו בחום ואת ליצני דורו מחקו. וכך זה נמשך כל ימי הגלות עד ימינו.
ברצוני לומר שאין כאן יד מכוונת שגונז ספרים או נותנת כשרות לספרים. כי אז לא היית לנו את הרמב"ם ומי מדבר כבר על האבן עזרא ?
אותו דבר התלמוד עצמו והמדרשים שחלוקים בכל דבר כמעט. האם יעלה על הדעת שהתלמוד תיתן דעה שאכלנו את המשיח ? או שנגמר זכות אבות ?! ויש עוד הרבה דוגמאות בעיקרי אמונה בסיסיים שהם חלוקים, כך שלומר שיש איזה יד מכוונת שגונז ומחרים ונותן כשרות ?! זאת שטות מוחלטת וחוסר הבנה בסיסית אייך פועל היהדות בכל הדורות !!
נכון שבהווה (בכל דור ודור) קיים חשד של השקפה אחת מול ההשקפה האחרת, אבל שעובר דור אחד או שנים ורואים מהן התוצאות ?! אז כולם חלק בלתי נפרד מהיהדות !! כמו המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל כמו הליטאים והחסידים וכמו הרציונליים מול המיסטיים. כלומר שרואים ששני הצדדים דרשו את טובת המוניהם והצליחו באמת ?! אז הם חלק בלתי נפרד מהקהילות היהודיות, הם וספריהם והשקפותיהם.
ולכן בהווה יכול להיות החרמות ומחלוקות בין קהילות שונות, אבל זה קורה אך ורק בהווה של כל דור ודור, הדורות הבאים הם הברומטר האם המחלוקת היית לשם שמים ואם כן אז הם נהפכים להיות חלק בלתי נפרד מהיהדות.
דודי וסרמן צדיק, לא הבנתי למה אתה כועס.
דודי וסרמן צדיק אני שוב לא מבין מה אתה רוצה.
לגבי המשך דבריך כאילו יש איזה ועדת קבלה וכו', אני לגמרי לא מסכים איתך. יש שוק חופשי וההמונים בדורות הבאים הם הם הקובעים הלכה למעשה מה נשאר בארון הספרים ומה מחוץ לו. חז"ל כבר אמרו אפי' ספר תורה שבהיכל צריך מזל.
בכל אופן אני עוד לא מבין מה רצתה בתחילה ומה אתה רוצה עכשיו. מה לא מוצא חן בעינך ממה שכתבתי לפני שנה.
דודי וסרמן אני לא יודע איפה ראיתה שגדול בישראל קובע משהו בכפיה, כלומר אין ביהדות משטר ושלטון ולכן מה שאתה אומר היא לא מציאותית עובדתית ולא יכול לצאת לפועל אפי' אם מישהו מגדולי הדורות היה מנסה לעשות זאת. ויש אלפי דוגמאות כאלה אפי' בתלמוד שר' עקיבא אסר ספרים החיצונים כמו בן סירא ואומר שמי שעוסק בהם אין לו חלק בעולם הבא והתלמוד עצמו לומדת דרשות חז"ל מבן סירא.
וכן בכל אורך ההיסטוריה היהודית כמו למשל כלפי הרמב"ם שחכמי אשכנז שרפו את ספריו בצרפת ואחריו הנוצרים על גחלי ספרי הרמב"ם שרפו את התלמוד.
אותו דבר הניסיון להחרים את הקבלה במאות האחרונות, ואחר כך הניסיון להחרים את בחסידיות וספריהם.
אני מסביר לעיל דבר עקרוני פשוט. שאפי' שבהווה יכול להיות מחלוקת השקפתית לגבי ספר או כלפי אחד מענקי הדור, הדור הבא שופט בשוק החופשי האם המחלוקת ההיא היית לשם שמים או ח"ו לא. כלומר אם שניהם התקבלו בארון הספרים וקיבלו אותו קדושה, (כמו רבינו יונה והרמב"ם אפי' שהמחלוקת ההיא הביא את שריפת ספרי הרמב"ם ושריפת התלמוד) אז אנו יודעים שהמחלוקת היית לשם שמים.
דודי וסרמןואף פעם בהיסטוריה לא היה גדול אחד שמנחה את כל הדור, (אגב זה עובד הפוך, ההמונים מאמצים לעצמם את גדול הדור ולא ההפך שהגדול ההדור כופה את עצמו על ההמונים) ככה שתמיד היה (לפחות מאז בית שמאי ובית הלל שלא שמשו כל צורכם כפי שחז"ל אומרים) קהילות מקהילות שונות וככה בכל קהילה בני הקהילה אמצו לעצמם אחד מביניהם כרבם, וככה היית לנו הרבה גדולי רבני קהילות. לפעמים הסכימו אחד עם השני ולפעמים לא.
אבל אני דיברתי על ספרים והגות, בנושא זה לעולם אף גדול הדור לא ניסה ח"ו לכפות את דעתו על זולתו, הרי זה גדלותינו שלכל תלמיד חכם יש חופש להביע את דעתו המלומדת. ככה היה בתקופת חז"ל (תקופה של אלף שנה, של אלפי תלמידי חכמים בכל דור ומאות שיטות הגותיות. דוגמא חזקה אפשר לראות כלפי המשיח שאחד מהם אמר שאכלנו כבר את משיח בסוף בית ראשון ככה שזאת נגד עיקרי האמונה של הרמב"ם ובכל זאת הדעה נמצא בתלמוד) וככה זה היה עד ימינו, וככה זה בימינו (בוודאי שתמיד יש את הבעלי הזרוע שמנסים לטעון שרק להם יש את ההשקפה הנכונה ומנסים לכפות על הזולת לקבל את דעתם האיוולת. היו גם כאלה שצינזרו בתוך ספרי הראשונים דברים שלא נראה להם. בקיצור הספורנו כבר אומר שסיבת גלותינו הארוך וסיבת התמדת היא בגלל הבעלי הזרוע האלה.)
דודי וסרמן נכון מאוד לפעמים בהווה ובמקום מסוים היה צורך להילחם נגד מנהיג של מקום אחר מתרבות אחרת שמקבל פופולריות חזקה מדי בתרבות שהוא לא מתאים שם.
למשל המקרה של הרמב"ם שבתרבות שלו הפילוסופיה וההמונים היו מאוד משכילים, מה שאין כן באשכנז ששם היו רוב ההמונים בורים וגרים בתוך ההמון נוצרי פנאטי ככה שפילוסופיה ועיון היית אסון בשבילם. ולכן רבינו יונה ועוד נלחמו נגד ספרי הרמב"ם שהתחיל לקבל פופולריות באשכנז.
כלומר גדולי אשכנז ידעו מה הם עושים לטובת ההמונים ביבשת שלהם, אבל מצד שני מאוד לא רצו שהרמב"ם באמת יפגע, ולכן בעלי התוספות מזכירים אותו בתלמוד כמה פעמים והראבד = זקן הדור, נתן לספרי הרמב"ם הסכמה טוטלית עם עצם שנתן הגהות על היד החזקה.
ותבין כמה רגישות צריכים במחלוקת כזה שהיא למעשה לשם שמים, צריך להבין שאפי' שיש צדק במחלוקת, ההמון ובעלי הזרוע לא צריכים להיות צד, כי אחרת היינו מפסידים את הרמב"ם.
למשל את הרב קוק הפסדנו, בגלל הבעלי זרוע שלא הבינו להיות רגישים מספיק. ר' שלמה זלמן למשל בלי מורא כותב בספרו שהרב קוק רבו מובהק, וכן ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל (ראש בית דין של עדה החרדית הקנאית) סיפר לי נכדו שאמר פעם קוק בלי הרב, והרב שמע ונזעק: אצלי בבית אומרים הרב קוק ולא קוק.
ולכן לדעתי אחרי דור אחד או שנים הרב קוק כן יהיה חלק בארון הספרים שלנו. דווקא בגלל ר' שלמה זלמן ועוד.
אותו דבר בנושא הנידון כאן, הרב שך פיחד ממנהיגים כמו הרב וולבה בשביל התמימים שבתרבותו, (מצד שני הרב וולבה פעל בשביל התלמידים שלו שכן צריכים את תורתו ואת ההגותו) וככה פיחד מהפופולריות של אדמור מחבד, ולכן יצא נגדם, אבל כמו הבעלי תוספות כלפי הרמב"ם ור' שלמה זלמן כלפי הרב קוק, הוא הבין טוב טוב להיזהר שהבעלי זרוע לא יצליחו באמת להוציא אותם מקהל ישראל.
הרב שך גם יצא נגד תלמידי החזו"א ותלמידי בריסק שכבר כן היו חלק בלתי נפרד מהקהילה שלו ולמה עשה זאת ? כי השקפת גדולי ענקי כל הדורות היית, שאין דבר כזה שמנהיגות עוברת בירושה, כלומר מנהיג לא משאיר את ההנהגה לתלמידו או לבניו, הציבור קובע מי המנהיג. והנה יש נטייה לתלמידי מנהיג הדור להמשיך להוביל את הדור אחרי שרבם נפטר מהעולם. וזה לא נכון, יותר נכון זה אסון, כי אין התלמיד יורד לעומק דעתו של רבו עד ארבעים שנות שימוש והנה התלמיד הצעיר חושב שבאמת רבו חשב שהרמב"ם הוא כופר ואדמור מחבד כופר וכו' וכו' ולא היא כנ"ל. ולכן הרב שך דאג מראש להילחם נגד החבורה של תלמיד החזו"א ונגד הבריסקער'ס תלמידים. ונכון עשה.
ובכן אני מקווה שעכשיו יותר ברור מה אמרתי בתגובתי הראשונה
שבת שלום ומבורך לך ולכל בית ישראל אמן ואמן
אשת חיל