אם תשאלו אותי אם בא לי לשמוע במשך 10 דקות על ח' ו-ע', רוב הסיכויים שאגיד לכם לא לבזבז לי את הזמן עוד הרבה לפני שתתחילו לדבר. אבל כשאני רואה את הלוגו של "כאן 11" ליד הסרטון אני אפילו לא צריכה שתשאלו - אני לוחצת על הסרטון 😎 תודה על תוכן איכותי, מעניין ומונגש לכלל הציבור!
מצער אותי שלא לימדו אותי כילד הגייה תקנית ושזה לא בא לי באופן בטבעי אם נותנים לי טקסט אני יכול לקרוא אותי באופן תקין (אחרי 2-3 קריאות), אבל בדיבור שוטף הת' ואת הט' נשמעות אותו דבר וכך גם הח' והכ' (בין הא', ע' והו עוד יש הבדל)
גם בערבית (מדוברת) הרוב, לפחות בארץ, לא ממש הוגים את ההבל בין ט ל-ת וק נשמעת הרבה פעמים בכלל כמו א. ואם כבר פתחנו את הנושא - למה לא מדברים על אי הגיית הדגש החזק? זה אובדן לא פחות משמעותי.
ו פ בלי f וב בלי v ו ו׳ נכונה שהיא w ולהחזיר את הכתב העברי המקורי האמיתי ולהעיף את היהדות לאלף עזאזל וליצור תרבות עברית ישנה-חדשה פיוו איזה כיף היה (גם פחות טרור) אבל זה כנראה לא יקרה
@@איתמרעינת כמובן, רי״ש יש להגות בתור עיצור מכתשי, רוטט, קולי ולא ענבלי. העושר של השפה שלנו נגנז בידי המבטא האירופי והגייתנו המודרנית מקשה עלינו להבין אותה.
גם היו לא ממש מקפידים על אותיות רפןיות אפילו כשהוגים אותם זה בסדר מבחינתי כל עוד ת' וד' יחזרו, זה גם יעזור לדבר אנגלית כמו שצריך ואנשים יתחילו לבטא the ו something כמו שצריך ולא סאומסינג ו דא.
ת' לא דגושה בכלל נשמעת כמו th באנגלית. ג' לא דגושה כמו ר' של ימינו. ר' שיוצאת מהלשון היא הר' האמיתית, ור' דגושה אין אף אחד שיודע לבטא כי אבדה ההגייה שלה במרוצת השנים. (ולכן כבר לא אומרים בג"ד כפר"ת, אלא בג"ד כפ"ת)
@@thekingisdead6597 ההגייה של ק׳ וג׳ דגושה אצל חלק מהתימנים היא בהחלט שונה מההגייה הטבריינית (קו״ף כמו גימ״ל וגימ״ל כמו ג׳ימ״ל) אך הגימ״ל הרפוייה היא כמו ההגייה הטבריינית.
היא לא התגלגלה להיות כמו צירה, אחד החוקים של הניקוד הוא ששוא בראש מילה הוא צירה תמיד, וגם אם יש שני אותיות אחד אחרי השנייה ושניהם בשווא אז אחד מהם הופך גם כן לצירה
@@internetappsgamesandwebsit4709ממש לא, שווא נע לא אמור להיות צירה... יש בפונטיקה תנועה מוזרה כזו, שקוראים לה גם שווא, והיא גם נוצרת באותה סביבה שיש בעברית שווא נע...
06:51 דוקטור לבלשנות אומר סטראוטיפ במקום הֶטפֵּס. וגם: 06:55 "הישרְאְלית"... Yisr*e*elit ולא yisr*a*elit כמו שהוא אמר. עצוב שאנשים משכילים בעלי תארי-השכלה בכירים בתחום שכל-כולו שפה - לא עושים בה שימוש בכלל.
האמת, זו שאלה מעניינת. למשל, ידוע שבתקופת חז''ל ביטאו ח' כמו ה' ו-ע' כמו א'. לפחות בבית שאן, טבעון וחיפה. לפני הניקוד הטברני ( מאה 10 לספירה) יש לבטא ד' בלי דגש כמו Th במילה The. והדעה המקובלת היא שההגייה של שׂ שמאלית הייתה עיצור שלא קיים היום לא בעברית, לא בערבית ולא באנגלית (בוולשית הוא דווקא קיים). בקיצור, אין הגייה תקנית אחת, עברית היא מסורת עתיקה שעברה אין-ספור שינויים, ואי אפשר לבחור הגייה של קהילה אחת בזמן מסויים ולהכריז שהיא נכונה. ועדיין, הגייה ספרדית מרגישה פחות 'מלאכותית' מהגייה אשכנזית
בתקופת חז"ל אנשי בית שאן חיפה וטבעון באמת הגו ח' כמו ה' וע' כמו א', ולכן אסור להם להיות חזנים, אלא אם כן הם יודעים לבטא את האותיות ויהגו אותן נכון בזמן התפילה. אנשי הגליל לא היו הוגים כראוי את האותיות לעומת האנשים בדרום הארץ "אזור יהודה" שדיברו במטבא מדויק ושהיו גם בקיאים יותר בהלכות והאזור היה מלא בחכמים (מכאן האמרה "הרוצה להחכים ידרים"), המדרשים מלאים בסיפורים כאלה, כמו שגלילי שבא לשוק ביהודה ושאל מי מוכר "אמר", אמרו לו גלילי שוטה למה אתה מתכוון? לחמר (יין) לשתיה? לחמאר (חמור) לרכיבה? לעמר (צמר) ללבישה? או לאימר (כבש) לשחיטה? זאת גם הסיבה שלאבי הנצרות קוראים ישו ולא ישוע כי הוא בא מנצרת בגליל בתקופה שבגליל כבר לא הגו ע'. אבל אם חז"ל קבעו שאסור להעלות חזן אדם לא יודע לבטא ח' וע' מה היו אומרים על האנשים היום שלא הוגים נכון ו' ח' ט' ע' צ' ק' ר' וגם את האותיות גד"ת רפות? שחא לדבר על הניקוד ששובש בכל הקהילות. אחרי שנחרבה יהודה במרד הגדול עבר המרכזי היהודי לגליל, אז אפשר להניח שהמבטא "התקני" מיהודה התפשט בגליל באותה תקופה וסביר להניח שנשמר בקפדנות אצל החכמים שבעצמם אמרו שאין להעלות חזן אדם שלא מבטה נכון ח' וע', עד תקופת אנשי המסורה שהעלו על הכתב את מסורת ההגיה בדיוק מהסיבה הזאת שהיא מתחילה להשכח ולהתעוות. אז נראה שכתבי אנשי המסורה הם די אמינים ומשקפים הגיה עתיקה ואפשר להסתמך עליהם. מה גם שמסורת הההגיה של טבריה התפשטה והתקבלה אצל כל ישראל לעומת המסורה הבבלית והארצישראלית בטענת כל קהילות ישראל שהיא מדיוקת ביותר. אז נכון, שפה מתפתחת ומשתנה ואי אפשר להגדיר "הגיה תקנית" באופן מלא. אבל אפשר להתחקות אחרי ההגיה אחורה בזמן עד כמה שניתן, ואותה להגדיר כאידיאלית בשל היושנה שלה, במיוחד כשזו הגיה שנחשבת כיוקרתית במשך מאות שנים, והיתה נחשבת ככזו גם בזמן שהשתמשו בה ולא רק בגלל שהיא נוסטלגית.
@@avtaras בהחלט לא, כי השומרונים לא שימרו אותיות גרוניות כלל, כל עדה איבדה משהו בהשפעה מהסביבה שלה, וגם המסורת הטבריינית כנראה לא מושלמת. בכלל, בגד כפת לא היה קיים בימי דוד, כנראה, אז מה זה בכלל "מושלם"? מי מגדיר את האידיאל?
בכל זאת אנו יודעים שבתקופת חכמי־ישראל הגו את העיצורים כך בטבעון, חיפה ובית־שאן כיוון שהם הזהירו שאנשים מאותם יישובים אינם הוגים את האותיות כראוי ולכן אין לתת להם לקרוא בתורה. אסכים כמובן שההגייה משתנה עם הזמן, ההגייה הרפוייה של אותיות בג״ד כפ״ת היא בעצמה חידוש שהגיע מהארמית אל העברית וההגייה של שׂ כ־[ɬ] נאבדה כבר בתקופת חכמי־ישראל. עם זאת, ההגייה בה לכל אות יש עיצור ייחודי לו מעשירה את השפה והופכת אותה ליותר פונטית, לו היינו חיים היום בעולם שבו בכל בית בישראל גֿ׳ הייתה נהגית [ɣ], דֿ׳ [ð], ו׳ [w], ח׳ [ħ], ט׳ [tˤ], ע׳ [ʕ], ק׳ [q], ר׳ [r/ɾ], שׂ׳ [ɬ] ותֿ׳ כ־[θ] (ואולי אפילו צ׳ כ־[sˤ]) העברית הייתה הרבה יותר קלה ומובנת, והייתי מעדיף לחיות בעולם הזה. לצערי, היום בקושי הוגים את אל״ף כעיצור [ʔ] ואומרים קופים במקום קופאים ו־/matate/ במקום /matʔate/ ולכן לא סביר שההגייה תשתנה בקרוב.
@@Pingwn מהארמית? איך מהארמית? אין שם הגייה של כ' כkh למשל. ש' כשלעצמה נאבדה בתקופה מוקדמת מאוד, אולי בזמן הממלכות ואולי השופטים העברית הייתה יותר מובנת בצלילה, אך גם אז היו הידמויות, ורואים את זה בכתיבה קלה? לא, בהחלט לא, יש סיבה למה העיצורים אבדו. גם הפלסטינים איבדו את הק' ברובם בכל מקרה, עיצור ייחודי לכל אות זה לא ייצוג נכון של הדברים. הכתיב הוא רק ייצוג משני, ולעולם לא היה יחס אחד לאחד של עיצור=אות בעברית, כי הכתיב היה מבוסס על הכנעני ובו לא היו הבדלים, למשל בין ח' לח שהיו קיימים אז בעברית. כמובן, בתקופה מאוחרת יותר הן התאחדו לח' אחת, ולא היה kh בעברית עד לתקופה בה התחיל תהליך הבגד כפת mataʔteʔ זו סביר להניח ההגייה היותר סבירה, אם כי לא בטוח לגבי התנועות
הייתה לי תובנה לפני כמה חודשים, שהאקדמיה ללשון לא רק מחדשת אלה עדיין מורישה את השפה. הזעקת נגד שהשפה היא שפה חייה זו טענה נכונה אך במשמעות מסויימת. כמו שהדוברים הזכירו לפני שמעדיפים הגייה אירופית ומערבית דלה ראוי לדעת על מה מוותרים.
יש טעות בסרטון. ז'בוטינסקי רשם במפורש שההגיה הנכונה היא ההגיה הספרדית והגן על העמדה הזו בנחרצות. הוא כתב מאמרים וספרים במטרה לקדם את העברית הספרדית שהייתה אותנטית יותר בעיניו.
אשמח מאוד לסרטון על כך, אך עד אז אסכם: הניקוד משקף את ההגייה הטבריינית שהכילה שבע תנועות: םִ [i] םֵ [e] םֶ [ɛ] (בין צירה לפתח) םַ [a] םָ [ɔ] (בין פתח לחולם) םֹ [o] םֻ [u] הגיית החטפים הייתה כתנועה קצרה, חטופה, והשווא הנע היה בעצם כמו פתח חטוף ברוב המקרים אך הגייתו השתנתה לתנועות חטופות אחרות בהתאם לעיצורים והתנועות סביבו. הגייה זו לא הייתה היחידה והיא גם לא שרדה, האשכנזים הגו צירה כתנועת e עם י׳ עיצורית אחריה [ej] ואת הסגול הגו כ־e אך את החולם הגו כראוי. עדות אחרות רבות עברו להגייה של חמש תנועות כמו ימנו והתימנים הגו דווקא כהגיית בבל. באותו הזמן היו שלוש הגיות מרכזיות, ההגייה הבבלית, הפלשתינית (ארץ־ישראלית) והטבריינית. הניקוד שלנו נטעד להגייה הטבריינית אך גם להגייה הפלשתינית היה ניקוד משלה, עם חמש תנועות כמונו, אך הוא נעלם וההגייה הבבלית היא ההגייה (ולמשך דורות גם הניקוד) של התימנים שהיו בה שש תנועות והסגול נהגה כמו פתח. לצד הנסיון לשחזר את העיצורים הקדומים היה נסיון לשחזר גם את התנועות, אך גם נסיון זה לא צלח.
ה־ח' וה־ע' כבר אבדו לפני אלפיים שנה, כי שומרונים (ועל אף מה שנאמר בסרטון, גם בארמית) לא הוגים אותם... אגב, בערבית יש שתי צורות הגייה ל־ח' (זו הספרדית, וזו האשכנזית) ו־ע' (זו הספרדית, ואחת המזכירה ג' רפה)... גם בעברית היו שני מופעים, אבל כאן הכתיב הכריע והן התמזגו...
@ אין הגיון, בגלל שמקרה סופי אחד סוטה מהפרדיגמה, להשתמש בגלל זה באות הסופית באמצע מילה אלא אם כן, אתה משתמש בתכתיבים תכתיביים מהמאה השנייה לספירה, למשל, ואז זה בסדר
@@אבישיכהן-ב5מ את מה? שההגייה הספרדית פחות שמרנית בנוגע לניקוד? כי בהגייה הספרדית יש רק חמישה צלילים לתנועות. למרות שיש שבעה סימני ניקוד (וזה בלי להתייחס לחטף ושווא)
אצל התימנים לדעתי זה לא שלם. אין קוף כי אם גימל והגימל היא ג'ים. בעברית אין ג'ים. זה השפעה של אלפי שנים בחצי האי ערב שם הערבים מבטאים במקום ק ג (חביב גלבי במקום קלבי)
לשינויים בהגייה בעברית יש השפעה רבה בדרכי לקבוע מה יהיו הפונמות בשפה שפעם ניסיתי לפתח ושמה אורית, ואולי פעם אנסה לפתח אותה שוב, וזו כמובן שפה שאחד הדברים שלי אישית היו הכי חשובים בה הוא שתהיה כמה שיותר התאמה בין הכתיב לבין ההגייה ושתהיה כמה שיותר קלה להגייה ככל האפשר. לדעתי עברית ישראלית מודרנית היא פחות או יותר שפה שאפשר ללמוד ממנה הרבה על זה, אני רואה שכתוצאה מאובדן כושר ההגייה של הפונמות הנדירות יותר וגם של הדגש החזק עברית מודרנית היא אחת השפות הפשוטות ביותר בעולם מבחינה פונטית, ואני הגעתי למסקנה כזו בדרך של השוואה לשפות מדוברות אחרות ברחבי העולם, שראיתי שברובן רק מעטות מהפונמות חסרות בהשוואה לעברית, וגם אלה שחסרות בדרך כלל אינן מורכבות מדי פונטית באופן יוצא דופן במונחים של שפות אלו, ובדרך כלל אלה השפות הזרות שיש בהן יותר פונמות שהן מורכבות פונטית באופן יוצא דופן. אפילו אנגלית זו דוגמה טובה לשפה שיש לה יותר מורכבות פונטית מעברית, מכיוון שיש בה יותר תנועות בעברית, וגם יש בה עיצורים חוככים בין-שיניים שפעם היו בעברית אבל אף אחד כמעט לא הוגה אותם בעברית בימינו. אם יש לכם עוד שאלות על זה, אתם מוזמנים לשלוח לי.
בערבית יש גם ح וגם خ ולכן הם יכולים להגות את הח׳י״ת הישראלית אך גם את החי״ת הקדומה יותר. יש ההוגים מילים בדומה לערבית אך רבים מעדיפים לדמות את המבטא הדומיננטי לצערי.
@@mishumashu5750הכינוי של יוסף היה צָפְנת פענח (tsofnat ולא tsafnat). אומרים osnat ולא asnat אָסְנת. אותו דבר לגבי דָבְרת dovrat ולא davrat. אומרים korban ( קָרְבָּן) ולא karban.
@@pq_az אלה שמות אז אין משקל אחד, פעם בקמץ גדול ופעם בקטן. אם יש מתג בקמץ לפני שוא זה אומר שהקמץ הוא גדול, בתנועת a, והשוא אחריו הוא נע. אסנת וצפנת מופיעים בתורה עם מתג ולכן הם אמורים להיהגות עם קמץ גדול אלא אם כן זה שימור של ההגיה האשכנזית באסנת.
אני שואפת לעשות זאת גם. אני כן די חוששת מאיך יהיה להם מבחינת הסביבה, אבל מצד שני-תמיד לילדים יהיה מה להגיד, ככה זה ילדים. ועוד דבר-אם אני אסביר לילדיי את חשיבות ההגייה התקנית ואשריש בהם גאווה, הם ידעו להסביר זאת לילדים האחרים.
בגלל זה קשה לעליות כל כך קשה להבדיל ביניהם...אם כל שנה ושנה תיהרס השפה גם יכולה גם להיערס התרבות לצערי.... בסוף נדבר כמו מפגרים בסמייל..... איפה אפשר למצוא סירטונים או מקרא לגבי השפה ?
אני לא הבנתי למה הכוונה ב״ מבטא ספרדי״? לדוברי ספרדית יש מבטא אחר לגמרי, אני מכירה אותו היטב. המבטא של העברית התקינה , שהדגימו כאן , הוא יותר מבטא ערבי , ולא מזכיר ספרדית בכלל.
וואלה?! מה ההבדל בין שׂכין לסכין; בין משׂוֹר למסוֹר; בין עישׂוי לעיסוי; בין שַׂעַר לסַעַר; בין יחשׂ ליחס; בין שׂיד לסיד; בין חרשׂ לחרס?! (כל הצורות ב־שׂ מופיעות בתנ"ך, ד"א)
@@adrianblake8876 זה שאף אחד לא מבטא שינוי בעיצור לא אומר שהוא לא קיים. יש פעמים בתנ''ך שמופיעות "טעויות" לשוניות באופן מכוון(), רש''י מדבר על זה רבות בפירושיו.
רש''י חיי במאה ה11 ברור שהואלא פגש בחלק מהצמחים והבעלי חיים שמופיעים בתורה, מצד שני עברית הוא ידע מעולה, גם בזכות הכשרון לשפות(רש''י מציג מאגר דיי גדול של שפות שהוא משלב בפירושים שלו) וגם בזכות הידע שלו במקורות. לגבי סנונית ועטלף ההסבר פשוט - יש חיות שמופיעות בתורה בשם שאנחנו מכירים אבל מתכוונות לחייה אחרת וההפך. בסופו של דבר השפה השתנתה והותאמה וכך לדוגמא צב אצלנו זה צב ובתורה זה סוג של לטאה וכו' חוץ מזה איפה הקשר בין התגובה שלך לשלי? או שסתם רצית להוציא את הזעם שלך על רש''י... חבל לי לבשר לך אבל זה לא מוזיז לו - הוא נפטר לפני אלף שנה. @@adrianblake8876
חקי חיון בהיותי קטן אימי לימדה אותי את רצף המילים הבא : burmetna wa burmet barabarbar , burmetna masket burmet barabarbar wa barametha makanetsh burmetkum temsek burmet barabarbar wa tebrumha zay burmetna masket burmet barabarbar wa barametha
השתגעתם לגמרי!!! שפה זה מן דבר כזה שאיש לא שולט בו. נסיונות להנחית שינויים בשפה סופם דומה לאלה של המנחיתים- לעג. אנשים פשוט לא ידברו ככה. תשאלו את עצמכם למה ככל שעובר הזמן, ככה המבטא הישראלי באנגלית של ביבי או בנט נשמע להם מאוד אמריקאי? כי האמת היא שגם המבטא האמריקאי משתנה עם הזמן. לא ניתן לשלוט בתוצאה הזאת. זה חלק מרכזי מהמהות של ההומופוניות סאפיינס. האשכנזים לא מקלקלים, וזה לא פריפריה ומזרחים נלעגים. העברית שלנו דחתה גם הרבה הגיות של אשכנזים גרמנים, רוסים או צרפתים לטובת ההגיה העברית. שום מזרחים לא צחקו על האשכנזים ושמו אותם בפריפריה רק בגלל שהם נהגו להגות את האותיות בעברית במבטא האירופאי שלהם. איך שאנחנו מדברים, זה איך שיותר קל לנו, ונמצא בקונצנזוס. שום מבטא של ק' לא אפשרית לא ישנה תוצאה זו.
נכון לכן החזרה לעיצורים שנעלמו ייתכן שתחזור באופן טבעי. ייתכן שעוד 500 שנה לא יבנו איך בארץ דיברו לפני 500 שנה כ"כ עילג. תלוי כמה האויר המזרח תיכוני ישפיע עלינו (בלי שום קשר לערבים אני מתכוון לטבע הארץ בלבד. הערבים רק מרחיקים מאיתנו את השפה)
@@אליהוכהןסקלי נתב"ג לא יעלם מכאן... ומה לעשות שמדינת ישראל מעדיפה "עלייה" מאוקראינה על פני "עלייה" מעיראק. סטטיסטית כמות זכאי חוק השבות גם באתיופיה, וגם באוקראינה בעלייה. בדיוק כמו שאצלנו כמות זכאי דרכון פורטוגלי/גרמני/צרפתי בעלייה.
@@אליהוכהןסקלי לא מדברים בארץ עילג. מי שמדבר בארץ עם ט' וק' - הוא העילג. שפה לא נבחנת לפי קריטריון אידיאליסטי מלפני 2500 שנה. לא כשהיא שפת אם. אם אתה חושב שעוד 500 שנה נדבר עם ט' וק' - כי המזג האויר הים תיכוני ישפיע עלינו - ולא ערבים כמובן, אפילו שהם הכי קרובים להגיה של אז - אתה פשוט הוזה
ההגיה כיום היא לא תוצאה של תהליך טבעי אלא של התאמתה לגרמנית הישנה ובעקבות זאת ניוון של אוצר המילים על מנת למנוע הומופונים. קח לדוגמא תשימוש במילה דבוראי במקום כוורן, טחנת קמח במקום פשוט טחנה.
יפה עסקתם בנושא הגיית האותיות אבל פספסתם נושא מאוד חשוב שאולי כדאי לעשות עליו סרטון בפני עצמו: ההגיה השונה של ה*ניקוד* בקהילות השונות באשכנז, בתימן, ועדות המזרח. כנסו עוד היום לבית כנסת חסידי, ליטאי, תימני, וספרדי ותשמעו בקריאת התורה עברית שונה לחלוטין מהעברית הישראלית המודרנית. ואכן הספרדי הוא הקרוב ביותר לישראלי המודרני עקב אותה החלטה של ועד הלשון ב1913. החלטה זו לא הייתה רק על הגיית האותיות אלא בעיקר על הניקוד. בנסיון של אנשי הציונות להשיל מעצמם את "הגלותיות". דוגמא לשינויים משמעותיים בניקוד זה בחולם אצל חסידים וליטאים , בשורוק אצל חסידים, בקמץ אצל תימנים, חסידים, וליטאים, בצירה אצל חסידים, סגול אצל תימנים ועוד. אין לדעת האם הבחירה של התנועה הציונית בהגיית הניקוד הספרדית היא באמת הנכונה והאם כך דיברו בימי קדם. אדרבה בספרדית אין הבדל בין פתח לקמץ, צירה וסגול ועוד, מה שנראה כאילו ההגיה הזאת "ביטלה" כמה ניקודים עתיקים. בקיצור תעשו על זה כתבה, יכול להיות מעניין!
![Seungmin "그렇게, 천천히, 우리(As we are)" | [Stray Kids : SKZ-PLAYER]](http://i.ytimg.com/vi/kAzmhLHePqU/mqdefault.jpg)
איזה רמה גבוהה של תוכן. ישראלי, אמיתי, עמוק, ערוך בצורה מצוינת... איזה כיף לראות את הסרטונים שלכם כל פעם מחדש.
למה כל נושא לא מעניין הופך למעניין כשזה יוצא מערוץ "כאן"?
כי הם מדהימים ואגדה לדעתי
תולי: העם המסכן משלם מס לא הגיוני בעליל 70% מההכנסות של האזרחים הולכים למדינה ככה זה יוצא. אין לפרגן לממשל ההזוי הזה הכל הם עושים לעצמם
שפות זה נושא פשוט מרתק
אתה צודק כלכך אבל זה ספציפית דווקא כן נושא מעניין לדעתי
תמיד יש מי שמתלונן
סרטון חשוב ומהמם! סוף סוף התלמידים שלי יוכלו לחזור עם תשובה מה ההבדל בין ט לת👌
קצת נראות כמו התהפכות
האמת שזה היה יכול להיות ממש חזק אם כולנו היינו מבטאים את ה-ח' ע' ט' ק' בצורה תקינה, היו הרבה פחות בלבולים😼
אחלה סרטון!!! אולי גם תעשו על סימני ההגיה (חולם סגול קמץ פתח וכו׳)🙏🏼
אם תשאלו אותי אם בא לי לשמוע במשך 10 דקות על ח' ו-ע', רוב הסיכויים שאגיד לכם לא לבזבז לי את הזמן עוד הרבה לפני שתתחילו לדבר.
אבל כשאני רואה את הלוגו של "כאן 11" ליד הסרטון אני אפילו לא צריכה שתשאלו - אני לוחצת על הסרטון 😎
תודה על תוכן איכותי, מעניין ומונגש לכלל הציבור!
מדויק ויפה כתבת!🥰
אמא שלי נכנסת לי לחדר.
אמא שלי:"מה את רואה?"
אני:" שהאות ח וה ע נשארים כי בלי זה חסר קצב במוזיקה" 😂😂
אין כמו המבטא של העדה התימנית, גם התפילות שלהם בבית הכנסת הכי יפות ומיוחדות בטירוף!
אכן אחי . לצערי קלקלו את העברית היפה שלנו כדי להרחיק מערבית
אני לוקח מהסרטון המדהים הזה שני דברים:
א. אני בהלם מוחלט מההבנה שבסדרה "בלי סודות" הגו לא נכון את המילים
ב. אני מאוהב בדרך שראומה אלדר מדברת
מה הקשר "בלי סודות"
@@איתמרעינתהם הגו את העיצור של ח כאילו היה כ
אגב עוד משהו על "בלי סודות", הם גם העלימו את הדגש החזק מהמילים כשהן הופיעו על המרקע...
דווקא מי שקורא בתורה חייב להבדיל אחלה סרטון
אני בטוח שכשאתה קורא בתורה אתה מבטא ק' וט' כמו שצריך
מי שהכי מבדיל הם דוברי הערבית בינינו. הם מודעים להבדלים בין ט ל-ת, בין ח ל-כ (או בערבית ח׳), בין כּ ל-ק.
יפה, עוד סרטונים בנושא לשון בבקשה
מצער אותי שלא לימדו אותי כילד הגייה תקנית ושזה לא בא לי באופן בטבעי
אם נותנים לי טקסט אני יכול לקרוא אותי באופן תקין (אחרי 2-3 קריאות), אבל בדיבור שוטף הת' ואת הט' נשמעות אותו דבר וכך גם הח' והכ' (בין הא', ע' והו עוד יש הבדל)
גם בערבית (מדוברת) הרוב, לפחות בארץ, לא ממש הוגים את ההבל בין ט ל-ת וק נשמעת הרבה פעמים בכלל כמו א. ואם כבר פתחנו את הנושא - למה לא מדברים על אי הגיית הדגש החזק? זה אובדן לא פחות משמעותי.
כמה חיכיתי לסרטון הזה!
איזה באסה שלא שמרו על המבטא הספרדי. הייתי חוסך לעצמי הרבה כאבי ראש עם המבטא. :)
שמרו, את לא הוגה את המילים ביומיום כפי שאת הוגה אותם כששרים "התקווה", למשל...
תודה על זה! סרטון מצויין ומרתק!
קדימה בואו נתחיל לדבר כמו נג'י!
כי מסתבר שנג'י מדבר עברית כהלכה
@@dormorel בגלל שה קיבלו אותו לתרבות הדיור😂
@@dormorel לא מדוייק. הוא לא אומר "האגודה לתרבות הדיור" אלא "העגודה לטרבות הדיור".
ומה עם הד' והג' והת' הלא דגושות? מפיק בהּ'? שוואים נעים? יש עוד הרבה לאן לשאוף...
וואו, ממש שאפו, סוף סוף עיתונאות חיובית וכנית ויעילה, ועוד מכאן 11 אפילו. אני ממש מודה לכם
אני בעד להחזיר את הח' והע' הר' והצ' דווקא כיף יותר לאוזן.
ו פ בלי f וב בלי v ו ו׳ נכונה שהיא w ולהחזיר את הכתב העברי המקורי האמיתי ולהעיף את היהדות לאלף עזאזל וליצור תרבות עברית ישנה-חדשה פיוו איזה כיף היה (גם פחות טרור) אבל זה כנראה לא יקרה
@@lostinstrumentalsproject7343 דוד בלחסן האגדי
@@hohoogi7225 איש תרבות אתה
@@lostinstrumentalsproject7343 איזה גבר נודר
@@hohoogi7225 אח שלי
כל ילד תימני בחינוך חרדי לומד הגייה החל מגיל 3. מדהים.
חבל שהם לא לומדים דברים יותר חשובים.
חבל שההגייה הנכונה לא נשמרה ונחשבת היום לצחוק
בתקופת המקרא?
ומה תימנים עציץ גינה?
למה רק ו׳, ח׳, ע׳, ט׳ וק׳? מה לגבי גֿ׳, דֿ׳ ותֿ׳ רפויות? או לגבי שׂ׳ שמאלית?
בשביל להחיות ג רפויה צריך לשנות גם את ההיגוי של ר כדי למנוע בלבול. אני בעד.
@@איתמרעינת כמובן, רי״ש יש להגות בתור עיצור מכתשי, רוטט, קולי ולא ענבלי.
העושר של השפה שלנו נגנז בידי המבטא האירופי והגייתנו המודרנית מקשה עלינו להבין אותה.
גם היו לא ממש מקפידים על אותיות רפןיות אפילו כשהוגים אותם זה בסדר מבחינתי כל עוד ת' וד' יחזרו, זה גם יעזור לדבר אנגלית כמו שצריך ואנשים יתחילו לבטא the ו something כמו שצריך ולא סאומסינג ו דא.
סרטון מעניין.
אם כי אף אחד לא ציין את האותיות ר, ת לא דגושה וג.
ת' לא דגושה בכלל נשמעת כמו th באנגלית. ג' לא דגושה כמו ר' של ימינו. ר' שיוצאת מהלשון היא הר' האמיתית, ור' דגושה אין אף אחד שיודע לבטא כי אבדה ההגייה שלה במרוצת השנים. (ולכן כבר לא אומרים בג"ד כפר"ת, אלא בג"ד כפ"ת)
@@MosheDaniel-su3om לפי חלק מהמחקרים יתכן שבמקור ההבדל היה בין הגייה מנושמת לעומת הגייה שאינה מנושמת כפי שיש ברו היוונית.
ת' רפויה נשמעת כמו th ב- think ומשקפת את העיצור(þ).
יש גם ד' רפוייה נשמעת כמו th ב- whether (ð) .
אהבתי מאוד את הפרנס לסרטון על הפסל בבאר שבע.
תימנים משמרים ח וע בשפה מדוברת
והבדל בין ט-ת כ-ק בקריאה בתורה ובתפילה . הם גם מבדילים בין אות עם דגש לאות ללא דגש.
הק יותר דומה לגימל
וגימל דומה לר ( לא גרונית)
או לאות ( אם זה מודגש)
בוודאי, בשיחה בין חברים כל התימנים מקפידים על ט' ק' ג' וע' - במיוחד אם הם בני פחות מ90
@@thekingisdead6597 ההגייה של ק׳ וג׳ דגושה אצל חלק מהתימנים היא בהחלט שונה מההגייה הטבריינית (קו״ף כמו גימ״ל וגימ״ל כמו ג׳ימ״ל) אך הגימ״ל הרפוייה היא כמו ההגייה הטבריינית.
מעניין אותי מה ההגיה העברית הנכונה לניקוד
או אווווו בבקשה הסבר על שווא בתחילת מילה שהתגלגלה להישמע כמו צירה
היא לא התגלגלה להיות כמו צירה, אחד החוקים של הניקוד הוא ששוא בראש מילה הוא צירה תמיד, וגם אם יש שני אותיות אחד אחרי השנייה ושניהם בשווא אז אחד מהם הופך גם כן לצירה
@@internetappsgamesandwebsit4709ממש לא, שווא נע לא אמור להיות צירה...
יש בפונטיקה תנועה מוזרה כזו, שקוראים לה גם שווא, והיא גם נוצרת באותה סביבה שיש בעברית שווא נע...
תימנים ועיראקים שורשיים מדברים עיברית נכונה ומקורית
יש בי עצב גדול שאיבדנו את ההגייה של חלק מהאותיות.
גם בי אחי
06:51 דוקטור לבלשנות אומר סטראוטיפ במקום הֶטפֵּס. וגם:
06:55 "הישרְאְלית"... Yisr*e*elit ולא yisr*a*elit כמו שהוא אמר.
עצוב שאנשים משכילים בעלי תארי-השכלה בכירים בתחום שכל-כולו שפה - לא עושים בה שימוש בכלל.
האמת, זו שאלה מעניינת.
למשל, ידוע שבתקופת חז''ל ביטאו ח' כמו ה' ו-ע' כמו א'. לפחות בבית שאן, טבעון וחיפה. לפני הניקוד הטברני ( מאה 10 לספירה) יש לבטא ד' בלי דגש כמו Th במילה The. והדעה המקובלת היא שההגייה של שׂ שמאלית הייתה עיצור שלא קיים היום לא בעברית, לא בערבית ולא באנגלית (בוולשית הוא דווקא קיים).
בקיצור, אין הגייה תקנית אחת, עברית היא מסורת עתיקה שעברה אין-ספור שינויים, ואי אפשר לבחור הגייה של קהילה אחת בזמן מסויים ולהכריז שהיא נכונה.
ועדיין, הגייה ספרדית מרגישה פחות 'מלאכותית' מהגייה אשכנזית
בתקופת חז"ל אנשי בית שאן חיפה וטבעון באמת הגו ח' כמו ה' וע' כמו א', ולכן אסור להם להיות חזנים, אלא אם כן הם יודעים לבטא את האותיות ויהגו אותן נכון בזמן התפילה. אנשי הגליל לא היו הוגים כראוי את האותיות לעומת האנשים בדרום הארץ "אזור יהודה" שדיברו במטבא מדויק ושהיו גם בקיאים יותר בהלכות והאזור היה מלא בחכמים (מכאן האמרה "הרוצה להחכים ידרים"), המדרשים מלאים בסיפורים כאלה, כמו שגלילי שבא לשוק ביהודה ושאל מי מוכר "אמר", אמרו לו גלילי שוטה למה אתה מתכוון? לחמר (יין) לשתיה? לחמאר (חמור) לרכיבה? לעמר (צמר) ללבישה? או לאימר (כבש) לשחיטה? זאת גם הסיבה שלאבי הנצרות קוראים ישו ולא ישוע כי הוא בא מנצרת בגליל בתקופה שבגליל כבר לא הגו ע'. אבל אם חז"ל קבעו שאסור להעלות חזן אדם לא יודע לבטא ח' וע' מה היו אומרים על האנשים היום שלא הוגים נכון ו' ח' ט' ע' צ' ק' ר' וגם את האותיות גד"ת רפות? שחא לדבר על הניקוד ששובש בכל הקהילות.
אחרי שנחרבה יהודה במרד הגדול עבר המרכזי היהודי לגליל, אז אפשר להניח שהמבטא "התקני" מיהודה התפשט בגליל באותה תקופה וסביר להניח שנשמר בקפדנות אצל החכמים שבעצמם אמרו שאין להעלות חזן אדם שלא מבטה נכון ח' וע', עד תקופת אנשי המסורה שהעלו על הכתב את מסורת ההגיה בדיוק מהסיבה הזאת שהיא מתחילה להשכח ולהתעוות. אז נראה שכתבי אנשי המסורה הם די אמינים ומשקפים הגיה עתיקה ואפשר להסתמך עליהם. מה גם שמסורת הההגיה של טבריה התפשטה והתקבלה אצל כל ישראל לעומת המסורה הבבלית והארצישראלית בטענת כל קהילות ישראל שהיא מדיוקת ביותר.
אז נכון, שפה מתפתחת ומשתנה ואי אפשר להגדיר "הגיה תקנית" באופן מלא. אבל אפשר להתחקות אחרי ההגיה אחורה בזמן עד כמה שניתן, ואותה להגדיר כאידיאלית בשל היושנה שלה, במיוחד כשזו הגיה שנחשבת כיוקרתית במשך מאות שנים, והיתה נחשבת ככזו גם בזמן שהשתמשו בה ולא רק בגלל שהיא נוסטלגית.
@@avtaras בהחלט לא, כי השומרונים לא שימרו אותיות גרוניות כלל, כל עדה איבדה משהו בהשפעה מהסביבה שלה, וגם המסורת הטבריינית כנראה לא מושלמת.
בכלל, בגד כפת לא היה קיים בימי דוד, כנראה, אז מה זה בכלל "מושלם"? מי מגדיר את האידיאל?
בכל זאת אנו יודעים שבתקופת חכמי־ישראל הגו את העיצורים כך בטבעון, חיפה ובית־שאן כיוון שהם הזהירו שאנשים מאותם יישובים אינם הוגים את האותיות כראוי ולכן אין לתת להם לקרוא בתורה.
אסכים כמובן שההגייה משתנה עם הזמן, ההגייה הרפוייה של אותיות בג״ד כפ״ת היא בעצמה חידוש שהגיע מהארמית אל העברית וההגייה של שׂ כ־[ɬ] נאבדה כבר בתקופת חכמי־ישראל.
עם זאת, ההגייה בה לכל אות יש עיצור ייחודי לו מעשירה את השפה והופכת אותה ליותר פונטית, לו היינו חיים היום בעולם שבו בכל בית בישראל גֿ׳ הייתה נהגית [ɣ], דֿ׳ [ð], ו׳ [w], ח׳ [ħ], ט׳ [tˤ], ע׳ [ʕ], ק׳ [q], ר׳ [r/ɾ], שׂ׳ [ɬ] ותֿ׳ כ־[θ] (ואולי אפילו צ׳ כ־[sˤ]) העברית הייתה הרבה יותר קלה ומובנת, והייתי מעדיף לחיות בעולם הזה.
לצערי, היום בקושי הוגים את אל״ף כעיצור [ʔ] ואומרים קופים במקום קופאים ו־/matate/ במקום /matʔate/ ולכן לא סביר שההגייה תשתנה בקרוב.
@@Pingwn מהארמית? איך מהארמית? אין שם הגייה של כ' כkh למשל.
ש' כשלעצמה נאבדה בתקופה מוקדמת מאוד, אולי בזמן הממלכות ואולי השופטים
העברית הייתה יותר מובנת בצלילה, אך גם אז היו הידמויות, ורואים את זה בכתיבה
קלה? לא, בהחלט לא, יש סיבה למה העיצורים
אבדו. גם הפלסטינים איבדו את הק' ברובם
בכל מקרה, עיצור ייחודי לכל אות זה לא ייצוג נכון של הדברים. הכתיב הוא רק ייצוג משני, ולעולם לא היה יחס אחד לאחד של עיצור=אות בעברית, כי הכתיב היה מבוסס על הכנעני ובו לא היו הבדלים,
למשל בין ח' לח שהיו קיימים אז בעברית. כמובן, בתקופה מאוחרת יותר הן התאחדו לח' אחת, ולא היה kh בעברית עד לתקופה בה התחיל תהליך הבגד כפת
mataʔteʔ
זו סביר להניח ההגייה היותר סבירה, אם כי לא בטוח לגבי התנועות
דווקא בבית שאן ושמה. וירדו עליהם בגלל זה ולא הסכימו לתת להם להיות חזנים.
אילו היו באמת מדברים כך, נראה לי בחיים לא הייתי מצליחה ללמוד לדבר עברית 😂. למרות שזה נשמע יפה ומהמם.
איפה אני מוצא את הסרטון של האישה הזאת?
אני מתחיל ללמוד הגייה נכונה
היום אנחנו כבר לא יוצאי אירופה...אולי הדור שלנו יוכל להחיות את המבטא?
אמן אמן אמן אחי . העברית התקינית כל כך יפה
הייתה לי תובנה לפני כמה חודשים, שהאקדמיה ללשון לא רק מחדשת אלה עדיין מורישה את השפה.
הזעקת נגד שהשפה היא שפה חייה זו טענה נכונה אך במשמעות מסויימת. כמו שהדוברים הזכירו לפני שמעדיפים הגייה אירופית ומערבית דלה ראוי לדעת על מה מוותרים.
יש טעות בסרטון.
ז'בוטינסקי רשם במפורש שההגיה הנכונה היא ההגיה הספרדית והגן על העמדה הזו בנחרצות.
הוא כתב מאמרים וספרים במטרה לקדם את העברית הספרדית שהייתה אותנטית יותר בעיניו.
זה חלק מהשפה, כמו שאחד מהם אמר ההגייה משתנה וזה חלק מהתפתחות של השפה, אין צורך לנסות לעצור את השינויים, זה היופי בשפות; שהם משתנות עם הזמן.
זה קלקול מכוון זה לא שינוי
כשאני מדברת בערבית אין לי בעיה לבטא ח וע וק אבל כשאני מדברת בעברית מרגיש לי לא טבעי למרות שזו ההגייה הנכונה , לא גדלתי על זה
בדיוק כמו שקורה ךי!
חייב לשנות את זה
ממש ככה
תגידי שאת מתביישת
@@אפרתועקנין מתביישת ממה? מלדבר בצורה שלא גדלתי עליה? שהורי אינם מדברים בה?
על סימני הגייה בבקשהההה
מה ההבדל בין קמץ-לפתח סגול-וצרי
שורוק-קובוץ
ואיך הוגים את הסימנים האלה בצורה נכונה
אשמח מאוד לסרטון על כך, אך עד אז אסכם:
הניקוד משקף את ההגייה הטבריינית שהכילה שבע תנועות:
םִ [i]
םֵ [e]
םֶ [ɛ] (בין צירה לפתח)
םַ [a]
םָ [ɔ] (בין פתח לחולם)
םֹ [o]
םֻ [u]
הגיית החטפים הייתה כתנועה קצרה, חטופה, והשווא הנע היה בעצם כמו פתח חטוף ברוב המקרים אך הגייתו השתנתה לתנועות חטופות אחרות בהתאם לעיצורים והתנועות סביבו.
הגייה זו לא הייתה היחידה והיא גם לא שרדה, האשכנזים הגו צירה כתנועת e עם י׳ עיצורית אחריה [ej] ואת הסגול הגו כ־e אך את החולם הגו כראוי.
עדות אחרות רבות עברו להגייה של חמש תנועות כמו ימנו והתימנים הגו דווקא כהגיית בבל. באותו הזמן היו שלוש הגיות מרכזיות, ההגייה הבבלית, הפלשתינית (ארץ־ישראלית) והטבריינית. הניקוד שלנו נטעד להגייה הטבריינית אך גם להגייה הפלשתינית היה ניקוד משלה, עם חמש תנועות כמונו, אך הוא נעלם וההגייה הבבלית היא ההגייה (ולמשך דורות גם הניקוד) של התימנים שהיו בה שש תנועות והסגול נהגה כמו פתח.
לצד הנסיון לשחזר את העיצורים הקדומים היה נסיון לשחזר גם את התנועות, אך גם נסיון זה לא צלח.
תבקר בבית כנסת תימני
אין הבדל בין שורוק לקובוץ, זה כמו ההבדל בין חולם מלא לחולים חסר...
אצל התמנים קמץ זה כמו שאנחנו מבטאים חולם, וחולם זה קרוב לö בגרמנית. @@Pingwn
מדהים, הכי יפה הסוף, מה היה קורה אילו היינו נשארים בארץ ישראל כל האלפיים שנים האלו? באמת מה היה קורה?
ה־ח' וה־ע' כבר אבדו לפני אלפיים שנה, כי שומרונים (ועל אף מה שנאמר בסרטון, גם בארמית) לא הוגים אותם...
אגב, בערבית יש שתי צורות הגייה ל־ח' (זו הספרדית, וזו האשכנזית) ו־ע' (זו הספרדית, ואחת המזכירה ג' רפה)...
גם בעברית היו שני מופעים, אבל כאן הכתיב הכריע והן התמזגו...
מצוין לסרטון כזה חיכיתי
למרות קהבה מהעיצורים נעלמו לפי שעה, מ"מ העברית התרחבה באוצר המילים
אז יאללה עוד מהפך בחינוך הלשוני
ומה עם ד׳, ח׳, ט׳, ע׳, צ׳, שׂ, ת׳, שנעלמוּ עוֹד קוֹדם וחלקם עוֹד התקיימוּ בדרוֹם שאימץ את הכתב שהמציא הצפוֹן הףיניקי ורק אז נעלמוּ? למה לא להגוֹת גם אוֹתם?
אני רואה שהגעת לשלב שהומצאו האותיות הסופיות אבל עדיין לא לשלב בו הן משמשות רק בסוף מילה
@@davidtrak2679
אני משתמש ב'ף' כמוֹ שמשתמשים ב'פ' בלאפטוֹפ אוֹ קטשוֹפ
@ אין הגיון, בגלל שמקרה סופי אחד סוטה מהפרדיגמה, להשתמש בגלל זה באות הסופית באמצע מילה
אלא אם כן, אתה משתמש בתכתיבים תכתיביים מהמאה השנייה לספירה, למשל, ואז זה בסדר
@@davidtrak2679
בתחילת מילה רק
@ הבנתי
אהבתי את הרפרור לבלי סודות
סרטון מעולה. רק חבל שלא נגעתם בעניין ההגייה המדויקת של הניקוד. שבתחום הזה ההגייה הספרדית דווקא פחות שמרנית.
מאיפה הבאת את זה?
@@אבישיכהן-ב5מ את מה? שההגייה הספרדית פחות שמרנית בנוגע לניקוד? כי בהגייה הספרדית יש רק חמישה צלילים לתנועות. למרות שיש שבעה סימני ניקוד (וזה בלי להתייחס לחטף ושווא)
חוץ מהתימנית
@@halnelson5936 כמובן, ההגייה הימנית היא ההכי שמרנית ונכונה בכך המובנים בניגוד לספרים ולאשכנזים.
@@davidcohenboffa1666 אבל מה ההבדל אצלם בין סגול ופתח?
כתבה מצויינת
עוד 1 מהדברים ששדו מעדות המזרח ועולי תימן
אין כמו מבטא אתיופי , 😉
1:50 " אני אינני זוכר"- האם דוד לוין טעה בלשונו? שהרי המילה אינני מכניסה את השיוך של אני, לא?!
אולי זה:
"אני? אינני זוכר."
@@ליאורלמדן וואלה?! אבל, הוא לא נשמע כמסיים בסימן שאלה לאחר המילה הזו? מעניין....
אין פה שום טעות, בדיוק כמו לומר "אני לא באתי"
לומר אני לא באתי מיותרת שבמילה באתי יש את מילת השייכות "אני" ולכן ניתן לומר: לא באתי, לא באנו, לא באו וכו
@@aviv2323מיותר וטעות אינן נרדפות...
אנחנו אומרים "לעולם ועד", מה זה "ועד", זה בכלל מיותר, מספיק להגיד "לעולם"...
אין את הבעיות האלה לתימנים
אצל התימנים לדעתי זה לא שלם. אין קוף כי אם גימל והגימל היא ג'ים. בעברית אין ג'ים. זה השפעה של אלפי שנים בחצי האי ערב שם הערבים מבטאים במקום ק ג (חביב גלבי במקום קלבי)
@@אליהוכהןסקלי נכון
בלי סודות ^^
אז צריך להכניס את את זה שוב לשפה היומיומית
נכון
פרק שלם על עיראקיים
האישה שדיברה בצורה נכונה דווקא הייתה תימניה, המבטא שלהם (שכיום כבר לא קיים פה יותר) הוא הכי קרוב לעברית המקורית
ליורם טהר לב יש קטע שלם על כרה-קרע-קרא-וכו ... שווה לחפש
איזה מלך לירון עמרם שהוא בא לסרטון הזה
חייב להיות שהצ''די אינה כמו ת' וס' ביחד כי בעברית אין אותיות מורכבות כלל.
יש עדויות שדווקא איך שהוגים ת' כיום זו ההגייה המסורתית (נניח, שכל התרגומים, החל מהשבעים מתעתקים צ' ככה...)
יש קלטת לילדים עם מילים שמנוקדות אוטומטית ללא בדיקה. מתחת לציור 💍 (לא "הצלצול") כתובה תזכורת לפעם האחרונה ששקעתם במים עד חנק
אני מאוד מסכים עם הכל אבל איזה סטלן המוזיקאי בסוף היה נראה הוא אמר דברים נכונים עם הבעה של מה זה אחי יש לך שיער מעל העיניים
חשוב! העברית שלנו, הצברים האשכנזיים, חסרה קצת טעם וריח וחבל.
שים חילבה
לשינויים בהגייה בעברית יש השפעה רבה בדרכי לקבוע מה יהיו הפונמות בשפה שפעם ניסיתי לפתח ושמה אורית, ואולי פעם אנסה לפתח אותה שוב, וזו כמובן שפה שאחד הדברים שלי אישית היו הכי חשובים בה הוא שתהיה כמה שיותר התאמה בין הכתיב לבין ההגייה ושתהיה כמה שיותר קלה להגייה ככל האפשר. לדעתי עברית ישראלית מודרנית היא פחות או יותר שפה שאפשר ללמוד ממנה הרבה על זה, אני רואה שכתוצאה מאובדן כושר ההגייה של הפונמות הנדירות יותר וגם של הדגש החזק עברית מודרנית היא אחת השפות הפשוטות ביותר בעולם מבחינה פונטית, ואני הגעתי למסקנה כזו בדרך של השוואה לשפות מדוברות אחרות ברחבי העולם, שראיתי שברובן רק מעטות מהפונמות חסרות בהשוואה לעברית, וגם אלה שחסרות בדרך כלל אינן מורכבות מדי פונטית באופן יוצא דופן במונחים של שפות אלו, ובדרך כלל אלה השפות הזרות שיש בהן יותר פונמות שהן מורכבות פונטית באופן יוצא דופן. אפילו אנגלית זו דוגמה טובה לשפה שיש לה יותר מורכבות פונטית מעברית, מכיוון שיש בה יותר תנועות בעברית, וגם יש בה עיצורים חוככים בין-שיניים שפעם היו בעברית אבל אף אחד כמעט לא הוגה אותם בעברית בימינו.
אם יש לכם עוד שאלות על זה, אתם מוזמנים לשלוח לי.
סורי על הגזענות, אבל גמר אותי שאשכנזי מדבר בח וע😂😂
אוהב את כולכם❤
מה שמרגיז זה לשמוע ערבים מדברים עברית עם כית במקום חית
לא מרגיז. הם מדברים כמו שאתה מדבר
@@davidtrak2679 אותי לא תשמע אומר כית
@@meirassis אז אתה לא מדבר כמו 70 אחוז מדוברי העברית.
90 אחוז בדור הצעיר.
בערבית יש גם ح וגם خ ולכן הם יכולים להגות את הח׳י״ת הישראלית אך גם את החי״ת הקדומה יותר.
יש ההוגים מילים בדומה לערבית אך רבים מעדיפים לדמות את המבטא הדומיננטי לצערי.
05:39 דוקטור בחוג לבלשנות הוגה "צָרְפתית" כ-tsarfatit ולא tsorfatit, בקמץ גדול.
מי אמר שזה קמץ גדול בדיוק?
ההגיה בתנועת a ושוא נע בריש היא הנכונה עפ מה שקראתי
@@mishumashu5750הכינוי של יוסף היה צָפְנת פענח (tsofnat ולא tsafnat).
אומרים osnat ולא asnat אָסְנת.
אותו דבר לגבי דָבְרת dovrat ולא davrat.
אומרים korban ( קָרְבָּן) ולא karban.
@@pq_az אלה שמות אז אין משקל אחד, פעם בקמץ גדול ופעם בקטן. אם יש מתג בקמץ לפני שוא זה אומר שהקמץ הוא גדול, בתנועת a, והשוא אחריו הוא נע. אסנת וצפנת מופיעים בתורה עם מתג ולכן הם אמורים להיהגות עם קמץ גדול אלא אם כן זה שימור של ההגיה האשכנזית באסנת.
תענוג
זמן: 0:19 : התחלה!
אבל למה אני לא מצליחה לבטא את זה😭😭
זה בסדר שאני ארגיל את הילדים שליתדבר ככה? ואני דואג וחיים שלהם בכיתה
אני שואפת לעשות זאת גם. אני כן די חוששת מאיך יהיה להם מבחינת הסביבה, אבל מצד שני-תמיד לילדים יהיה מה להגיד, ככה זה ילדים. ועוד דבר-אם אני אסביר לילדיי את חשיבות ההגייה התקנית ואשריש בהם גאווה, הם ידעו להסביר זאת לילדים האחרים.
עכשיו יש לי עוד שאלות
03:01 דוקטור לבלשנות אומר קרדיט ולא מִזְכֵּה....
דוקטור לבלשנות זה לא בהכרח דוקטור לעברית, וגם אם כן, אין להם חיוב לחידושים האזוטריים של האקדמיה ללשון...
@@adrianblake8876 הוא לא מבין כלום מהחיים שלו, אני בטוח שהוא גם אומר שח רחוק ביום יום
אלי כהן@ ? היכן אתה? תודה על מה שכתבת, רציתי לענות לך חזרה, חפשתי וחפשתי ואיני מוצא את ההתכתבות
מה זה היצור הזה
מה זה צריך? מי מחליט "איך צריך"?
לא דוברי השפה?
ואי כמה בעיות בהבנת הנקרא הייתי חוסכת מהילדים שלי עם ההגיה התיקנית הזאת!
בגלל זה קשה לעליות כל כך קשה להבדיל ביניהם...אם כל שנה ושנה תיהרס השפה גם יכולה גם להיערס התרבות לצערי.... בסוף נדבר כמו מפגרים בסמייל..... איפה אפשר למצוא סירטונים או מקרא לגבי השפה ?
תשמע קריאה בתורה של משה חבושה, החזן של הרב עובדיה. קורא והוגה עם דיוק מבהיל את כל העיצורים. נדיר!
חפש “machon Meir” ביותיוב, יש גם את ספר היצירה שכתב רבינו שמסביר שם בדיוק על כל אות ואות וההגייה התקנית שלה.
04:03 שבמקרה דפקת לו את המשקפיים גם
רגע רגע רגע
אז אתם אומרים שבעצם הערבים מדברים עברית נכון והיהודים מדברים לא נכון..... שוק
מבחינת ההגייה נכון
פרט לפ״א דגושה הערבית מכילה את כל העיצורים העבריים (אם כי ההגייה של غ אינה תמיד זהה לגימ״ל רפה אך קרובה לה מאוד).
לא לדבר על ג,ת,ד רפויות ו לא כאן קריאה, ושין שמאלית
הד"ר הצעיר נראה ונשמע מגוחך
חטף חולם
אחחח אין כמו טעויות השפה העברית גם קרה לי אישית באנגלית עם i ו-ee שדוברי שפה אחרת לא שמים לב להבדלים ההאלה
כשאתה הוגה משהו באנגלית לא נכון, אתה טועה, כי אתה מדבר שונה מדוברי אנגלית שפת אם.
כשאתה מדבר עברית כמו שאר הדוברים, כי כולכם דוברי שפת אם, אתה לא טועה
אין מצב זה בת 9:03
מה עם ההבדל בין קמץ ופתח אולי צריך להגות קומץ ופתח ובין ההתָּו לתו צריך לעשות גם על זה סרטון והבדל בין ס ל שִׂ
אין הבדל בין ס לבין שׂ, עשרות מילים שאנחנו כותבים ב־ס' נכתבו בתנ"ך ב־שׂ'...
@@adrianblake8876 אתה שוב טועה ומטעה יש הבדל בין סמך לשין גם הסטורי וגם בתנך.
המקרים המיוחדים הם כשמם מיוחדים - לא חסרות "טעויות לשוניות" בתנ"ך.
אני לא הבנתי למה הכוונה ב״ מבטא ספרדי״? לדוברי ספרדית יש מבטא אחר לגמרי, אני מכירה אותו היטב. המבטא של העברית התקינה , שהדגימו כאן , הוא יותר מבטא ערבי , ולא מזכיר ספרדית בכלל.
ספרדים הכוונה ליהודים שהוגלו מן ספרד בגירוש ספרד ונאצלו לעבור לחיות בשלל מדינות במזרח התיכון. הכוונה איננה יהודים מספרד של ימינו
יש גם הבדל בין שׂ' לס'
וואלה?!
מה ההבדל בין שׂכין לסכין; בין משׂוֹר למסוֹר; בין עישׂוי לעיסוי; בין שַׂעַר לסַעַר; בין יחשׂ ליחס; בין שׂיד לסיד; בין חרשׂ לחרס?!
(כל הצורות ב־שׂ מופיעות בתנ"ך, ד"א)
@@adrianblake8876 זה שאף אחד לא מבטא שינוי בעיצור לא אומר שהוא לא קיים.
יש פעמים בתנ''ך שמופיעות "טעויות" לשוניות באופן מכוון(), רש''י מדבר על זה רבות בפירושיו.
@@אלחיקקון עם כל הכבוד לרש"י, ידוע שהפירושים שלו לא תמיד נכונים...
או שאתה מאמין שסנונית ועטלף חד הם?!
רש''י חיי במאה ה11 ברור שהואלא פגש בחלק מהצמחים והבעלי חיים שמופיעים בתורה, מצד שני עברית הוא ידע מעולה, גם בזכות הכשרון לשפות(רש''י מציג מאגר דיי גדול של שפות שהוא משלב בפירושים שלו) וגם בזכות הידע שלו במקורות.
לגבי סנונית ועטלף ההסבר פשוט - יש חיות שמופיעות בתורה בשם שאנחנו מכירים אבל מתכוונות לחייה אחרת וההפך. בסופו של דבר השפה השתנתה והותאמה וכך לדוגמא צב אצלנו זה צב ובתורה זה סוג של לטאה וכו'
חוץ מזה איפה הקשר בין התגובה שלך לשלי? או שסתם רצית להוציא את הזעם שלך על רש''י... חבל לי לבשר לך אבל זה לא מוזיז לו - הוא נפטר לפני אלף שנה.
@@adrianblake8876
שכחתם גם את ס ו- ש
בקיצור כמו יהודי ספרד.
חקי חיון
בהיותי קטן אימי לימדה אותי את רצף המילים הבא :
burmetna wa burmet barabarbar ,
burmetna masket burmet barabarbar wa barametha
makanetsh burmetkum temsek burmet barabarbar wa tebrumha
zay burmetna masket burmet barabarbar wa barametha
צריך להחזיר את תורת ישראל לבתי הספר, ללמוד אותה היטב!! וסוף לצרה!!
גיליתם את אמריקה
.........
......
השתגעתם לגמרי!!!
שפה זה מן דבר כזה שאיש לא שולט בו.
נסיונות להנחית שינויים בשפה סופם דומה לאלה של המנחיתים- לעג.
אנשים פשוט לא ידברו ככה.
תשאלו את עצמכם למה ככל שעובר הזמן, ככה המבטא הישראלי באנגלית של ביבי או בנט נשמע להם מאוד אמריקאי?
כי האמת היא שגם המבטא האמריקאי משתנה עם הזמן. לא ניתן לשלוט בתוצאה הזאת. זה חלק מרכזי מהמהות של ההומופוניות סאפיינס.
האשכנזים לא מקלקלים, וזה לא פריפריה ומזרחים נלעגים.
העברית שלנו דחתה גם הרבה הגיות של אשכנזים גרמנים, רוסים או צרפתים לטובת ההגיה העברית.
שום מזרחים לא צחקו על האשכנזים ושמו אותם בפריפריה רק בגלל שהם נהגו להגות את האותיות בעברית במבטא האירופאי שלהם.
איך שאנחנו מדברים, זה איך שיותר קל לנו, ונמצא בקונצנזוס. שום מבטא של ק' לא אפשרית לא ישנה תוצאה זו.
נכון לכן החזרה לעיצורים שנעלמו ייתכן שתחזור באופן טבעי. ייתכן שעוד 500 שנה לא יבנו איך בארץ דיברו לפני 500 שנה כ"כ עילג. תלוי כמה האויר המזרח תיכוני ישפיע עלינו (בלי שום קשר לערבים אני מתכוון לטבע הארץ בלבד. הערבים רק מרחיקים מאיתנו את השפה)
@@אליהוכהןסקלי נתב"ג לא יעלם מכאן...
ומה לעשות שמדינת ישראל מעדיפה "עלייה" מאוקראינה על פני "עלייה" מעיראק.
סטטיסטית כמות זכאי חוק השבות גם באתיופיה, וגם באוקראינה בעלייה. בדיוק כמו שאצלנו כמות זכאי דרכון פורטוגלי/גרמני/צרפתי בעלייה.
נכון. אבל אף אחד לא מנסה לשנות. רק מתארים מה שהיה פעם
@@אליהוכהןסקלי לא מדברים בארץ עילג. מי שמדבר בארץ עם ט' וק' - הוא העילג.
שפה לא נבחנת לפי קריטריון אידיאליסטי מלפני 2500 שנה. לא כשהיא שפת אם.
אם אתה חושב שעוד 500 שנה נדבר עם ט' וק' - כי המזג האויר הים תיכוני ישפיע עלינו - ולא ערבים כמובן, אפילו שהם הכי קרובים להגיה של אז - אתה פשוט הוזה
ההגיה כיום היא לא תוצאה של תהליך טבעי אלא של התאמתה לגרמנית הישנה ובעקבות זאת ניוון של אוצר המילים על מנת למנוע הומופונים. קח לדוגמא תשימוש במילה דבוראי במקום כוורן, טחנת קמח במקום פשוט טחנה.
אם אתם רוצים לשמוע באמת ח' ע' ט' ק' תגיעו ליישובים הדתיים בהר חברון, שם יש תימנים, מזרחיים, ואפילו חלק מהאשכנזים שמדברים יפה.
יפה עסקתם בנושא הגיית האותיות אבל פספסתם נושא מאוד חשוב שאולי כדאי לעשות עליו סרטון בפני עצמו: ההגיה השונה של ה*ניקוד* בקהילות השונות באשכנז, בתימן, ועדות המזרח.
כנסו עוד היום לבית כנסת חסידי, ליטאי, תימני, וספרדי ותשמעו בקריאת התורה עברית שונה לחלוטין מהעברית הישראלית המודרנית. ואכן הספרדי הוא הקרוב ביותר לישראלי המודרני עקב אותה החלטה של ועד הלשון ב1913. החלטה זו לא הייתה רק על הגיית האותיות אלא בעיקר על הניקוד. בנסיון של אנשי הציונות להשיל מעצמם את "הגלותיות".
דוגמא לשינויים משמעותיים בניקוד זה בחולם אצל חסידים וליטאים , בשורוק אצל חסידים, בקמץ אצל תימנים, חסידים, וליטאים, בצירה אצל חסידים, סגול אצל תימנים ועוד. אין לדעת האם הבחירה של התנועה הציונית בהגיית הניקוד הספרדית היא באמת הנכונה והאם כך דיברו בימי קדם. אדרבה בספרדית אין הבדל בין פתח לקמץ, צירה וסגול ועוד, מה שנראה כאילו ההגיה הזאת "ביטלה" כמה ניקודים עתיקים. בקיצור תעשו על זה כתבה, יכול להיות מעניין!
חלק מהדתיים יודעים את זה בגלל הקריאה בתורה
מה זה משנה זה טרחנות גרידא.
כי זה מעניין. זה לא אומר שמחר ידברו ככה
בלי סודות ^^