אני לא הייתי מבקש מכל אחד אבל ממך בגלל שאתה שקוע המון בתוך זה הייתי רוצה שתעשה סרטון על ההבדל הפילוסופי והספסיכולוגי בין דתיים לחילוניים תודה רבה 👍👍 אין עליך ועל התוכן שלך✌❤
בתם נתקלתי בהודעה הזו אס אני זורק את משנתי. האדם הדתי לוקח כאקסיומה שלדברים יש מטרה. השאלה שהוא תמיד שואל את עצמו על כל דבר שקיים וקורה זה "למה זה מיועד? לשם מה זה פה? לטובת איזו תכלית זה קרה?" הנחת המוצא היא שיש משמעות ומטרה להכל. לכן איננו מוכן לקבל כתשובה שדברים הם כך במיקרה, או מתוך תופעות פיזיקאליות נטולות מטרה. החילוני כן מוכן לקבל שדברים הם לעיתים במיקרה ולעיתים בכוונה. כדי להבדיל ביניהם ניתן לחקור תופעה (אנושית, פיזיולוגית, ביולוגית, מעשה בע"ח וכו) אחורה עד הנקודה הכי רחוק בשרשרת האירועים ולבדוק אם הוא מוצא 'סוכן' בעל כוונה. ואם איננו מוצא כזה אז הוא מסיק כי אין כזה. מה שנקרא - ללכת עם הראיות עד הנקודה אליה הן מובילות, ולעצור שם. ואז להסיק מסקנות מהראיות וממה שהוא נתקל בו. אם זה נראית כמו תופעה ללא כוונה אז את החילוני/אתאיסט זה יספק, כדי לא לקפוץ למסקנות מעבר לראיות. האדם הדתי יגיע עד סוף הראיות, ואם הן אינן מובילות לסוכן או לכוונה או מטרה מוגדרת (נניח המחקר יוביל אותו לפליטה של אלקטרון מתוך אטום) הוא לא יעצור ויגיד "אה. זה בגלל מטען חשמלי או תופעה פיזיקאלית אלא הוא יגיד לעצמו "לא. זה לא סוף תהליך החקירה היות והתהליך לא הוביל אותי לסוכן או יישות עם כוונה" ואז יחפש את הכוונה בהמשך שרשרת ההסברים. ואם אין כזו - הוא יגיד "אלוהים". כי מבחינתו חייבת להיות כוונה. מטרה. והכוונה והמטרה חייבת להיות חיובית היות ולא נעים לחשוב שהכל לרעה. עדיף לחשוב שהכל לטובה. זו האבחנה שלי לגבי התפיסת עולם הבסיסית בין דתיות לאתאיזם/חילוניות. אולי חטאתי איפשהו. מוכן להיות מתוקן.
גם אני קראתי את פיטרסון, ויש לי הערה לגבי הדרך שהצגת את הסדר כטוב מול הכאוס כרע. עד כמה שהבנתי את מה שהוא כתב, סדר יכול להיות טוב אבל גם יכול להיות רע - ולהידרדר לעריצות. וכאוס יכול להיות רע, אבל גם יכול להיות טוב - לאפשר הפריה ויצירתיות. פיטרסון גם קושר את הסדר לגבריות ואת הכאוס לנשיות.
אתה צודק לגבי הדיוק שלך, אבל כאן המטרה היתה ליצור תמצות של דבריו. אחרי הכל ד"ר פיטרסון מדבר במשך שעות ארוכות לגבי כל אחת מהנקודות שהעלתי כאן. בכל אופן, הדברים שהקראתי תורגמו באופן חופשי ישירות מתוך הספר שלו, 12 חוקים לחיים. זה נכון שבמקומות אחרים הוא מוסיף את מה שציינת כאן, אבל המסר המרכזי שלו הוא שכאוס הוא בדרך כלל רע. הוא מתייחס אל האספקטים החיוביים שלו רק לעיתים נדירות. ראה, למשל, את הכותרת המשנית של הספר עצמו, בה הוא בוודאי מתייחס לכאוס כשלילי לגמרי. תודה רבה לך על הדיוק, אשמח לקרוא את תגובותיך גם בעתיד.
אני דווקא זוכר שכשנשאל בנוגע לכותרת המשנית של הספר עצמו, פיטרסון אמר שבחר מתוך 42 החוקים המקוריים מהפוסט בקואורה 12 חוקים שתכלים הייתה סביב הרעיון של הדיפת האלמנט השלילי של הכאוס. הסיבה שהתעסק דווקא באלמנט השלילי של הכאוס לעומת זה של הסדר, הייתה בגלל שהתקופה מבחינתו מאופניית בכאוס - החברה המערבית איבדה אחיזתה ביסודות התרבותיים שלה ולא מעט אף מציירים אותה כעריצות פטריאכלית. ברגע שנאבד קשר עם התרבות, או עם העבר, לא נדע היכן אנחנו נמצאים בהווה - ולכן אנחנו בכאוס. אבל הוא לא רומז , לא בכוונה לפחות, שכאוס הוא שלילי לגמרי.
תקשיבו, חברים - אתם ממש אלופים. בסדר, אני אחדד את הנקודה בסרט הבא בסדרה. באמת שלא היה לי מושג שאני מדבר כאן אל אנשים עם רמות ידע והבנה כאלו. חשבתי שאני מארגן מבוא לרעיונות של הדוקטור. או.קיי. אתם מסמנים לי לעלות רמה. קיבלתי.
רעיונות/הערות שלי לסרטון: 1. אחת מההגדרות ה״פיסיקליות״ לחיים (כלומר, מה הם החיים) היא: החיים היא מערכת משמרת סדר. 2. כתוספת לסאראמגו ב-״על העיוורון״, הייתי מוסיף את ״בעל זבוב״ לויליאם גולדינג לעניין המהירות בה מוסרות קליפות התרבות והסדר מעל הכאוס, אך ראוי גם לזכור התנהגות של אנשים במחנות המוות בשואה, ואינספור ארועי מפתח של אנשים חשובים שהדגימו ״אנושיות״ ודבקות בטוב ובסדר - במצבים קשים מנשוא. בקיצור... לא ברור שאנחנו כאנושות חוזרים לתוהו כל פעם שקשה לנו. 3. ג׳ורדן פיטרסון הוא ג׳ורדן פיטרסון, והוא בעצמו ממליץ לקחת את הטוב איפה שנפגוש אותו, גם אם הוא משפט אחד מספר שלם שאנחנו לא אוהבים ולא מסכימים איתו ועם כותבו - כך ראוי גם להתייחס אל דבריו. יש בו דברים רבים שמעלים הנהון פנימי בנפש כל מי שחפץ בטוב, הדבר ששומעים הרבה מפי ״מעריציו״ - ״הוא אומר בדיוק מופלא את מה שאני הרגשתי כל השנים, ולא ידעתי להגיד את זה״ - והאמת, שפיטרסון לא ממש ״אומר״ את זה, אלא מצטט את זה ממקורות מופלאים שיש לתרבות שלנו, שפשוט נזנחו לטובת... (איזו בושה וכלימה) תרבות פופ ההמונים, תרבות ה ״אכול ושגול כי מחר ניבול״ - שגם זה ציטוט של איש גועלי במיוחד - דן בן-אמוץ.
יש לך כמה אי דיוקים שהייתי חייב לציין: 1. לגבי כאוס וסדר, פיטרסון לא אומר שאחד הוא "טוב" בהכרח והאחר "רע"; בכל פעם שאתה עושה משהו חדש, משהו שאתה לא רגיל אליו או פוחד ממנו, אתה מתמודד עם הכאוס. ופוליטית סדר קיצוני הופך לעריצות וכאוס קיצוני לאנרכיה. לפי פיטרסון ראוי לחיות באיזון בין סדר וכאוס, שמתממש במציאת משמעות. 2. כשפיטרסון התייחס לשאלת טבע האדם הוא אמר שהוא נמצא באמצע בין רוסו להובס. הוא לא רואה את האדם כרע בהכרח אבל גם לא רואה כל סמכות כעריצות. זה מתקשר גם לאיזון בין הסדר והכאוס.
סדר וכאוס הם לא מילים נרדפות לטוב ורע. יש מצבים בהם יש יותר סדר, אבל הוא רע יותר. חברה כמו "עולם חדש מופלא" או 1984 או ברית המועצות היא חברה מסודרת יותר לעומת הרבה חברות אחרות , אבל הסדר הזה משמש כדי לשלוט באנשים אחרים ולהשתמש בפחד (1984) או בהתמכרות (עולם חדש מופלא) שלהם כדי שאליטה תצבור כוח. במערכות תרמודינמיות , סדר של תת מערכת יכול לנבוע מכך שהיא מנצלת אנרגיה מבחוץ או או על ידי הרס סדר של מערכת גדולה יותר. כך קבוצת שודדים מאורגנת מנצלת את הסדר של הבנקים ושל הכסף כדי לארגן לעצמה ארוחה קלה. וירוסים מנצלים את הסדר בגוף המארח כדי להתרבות - זה טוב לוירוס - פחות למארח. הסדר והנוחות של כלכלה אנושית כיום נובעות בחלקו מכך שהיא זורעת הרס עצום בעולם הטבעי. סדר של 200 שנה שניזון מכך שיש מערכת מסודרת גדולה שהתפתחה במשך מיליוני שנים וניתן לכלות אותה (לכרות יערות, לסכור נהרות, לדוג דגים וכו') - הסדר העצום של האנשוות ניזון בחלקו מדברים שיוצרים זיהום (הכנסת מאות אלפי תרכובות חדשות למערכת הטבעית) ומהכחדה עולמית של עולם החי , מניצול הולך וגדל של "הייצור הראשוני" (המרה כימית של אנרגיית השמש לתוך המערכת הביולוגית) .
תענוג לשמוע אותך , תודה לך
גילינו את האתר שלך בזמן הקורונה, ומאז אנחנו עוקבים ולומדים דרך המומחים למיניהם שאתה משכיל לבחור ולראיין. על כך מודים לך.
תודה רבה!!
אני לא הייתי מבקש מכל אחד
אבל ממך בגלל שאתה שקוע המון בתוך זה הייתי רוצה שתעשה סרטון על ההבדל הפילוסופי והספסיכולוגי בין דתיים לחילוניים
תודה רבה 👍👍
אין עליך ועל התוכן שלך✌❤
יש מצב שנגיע לנושא הזה דווקא בקרוב. צפה פגיעה.
@@RoiYozevitch ואוו תודה רבה
אגב אין על התוכן שלך 👍👍
בתם נתקלתי בהודעה הזו אס אני זורק את משנתי.
האדם הדתי לוקח כאקסיומה שלדברים יש מטרה. השאלה שהוא תמיד שואל את עצמו על כל דבר שקיים וקורה זה "למה זה מיועד? לשם מה זה פה? לטובת איזו תכלית זה קרה?"
הנחת המוצא היא שיש משמעות ומטרה להכל. לכן איננו מוכן לקבל כתשובה שדברים הם כך במיקרה, או מתוך תופעות פיזיקאליות נטולות מטרה.
החילוני כן מוכן לקבל שדברים הם לעיתים במיקרה ולעיתים בכוונה. כדי להבדיל ביניהם ניתן לחקור תופעה (אנושית, פיזיולוגית, ביולוגית, מעשה בע"ח וכו) אחורה עד הנקודה הכי רחוק בשרשרת האירועים ולבדוק אם הוא מוצא 'סוכן' בעל כוונה. ואם איננו מוצא כזה אז הוא מסיק כי אין כזה. מה שנקרא - ללכת עם הראיות עד הנקודה אליה הן מובילות, ולעצור שם. ואז להסיק מסקנות מהראיות וממה שהוא נתקל בו. אם זה נראית כמו תופעה ללא כוונה אז את החילוני/אתאיסט זה יספק, כדי לא לקפוץ למסקנות מעבר לראיות.
האדם הדתי יגיע עד סוף הראיות, ואם הן אינן מובילות לסוכן או לכוונה או מטרה מוגדרת (נניח המחקר יוביל אותו לפליטה של אלקטרון מתוך אטום) הוא לא יעצור ויגיד "אה. זה בגלל מטען חשמלי או תופעה פיזיקאלית אלא הוא יגיד לעצמו "לא. זה לא סוף תהליך החקירה היות והתהליך לא הוביל אותי לסוכן או יישות עם כוונה" ואז יחפש את הכוונה בהמשך שרשרת ההסברים.
ואם אין כזו - הוא יגיד "אלוהים". כי מבחינתו חייבת להיות כוונה. מטרה.
והכוונה והמטרה חייבת להיות חיובית היות ולא נעים לחשוב שהכל לרעה. עדיף לחשוב שהכל לטובה.
זו האבחנה שלי לגבי התפיסת עולם הבסיסית בין דתיות לאתאיזם/חילוניות.
אולי חטאתי איפשהו. מוכן להיות מתוקן.
כל הכבוד על הכיווץ
גם אני קראתי את פיטרסון, ויש לי הערה לגבי הדרך שהצגת את הסדר כטוב מול הכאוס כרע. עד כמה שהבנתי את מה שהוא כתב, סדר יכול להיות טוב אבל גם יכול להיות רע - ולהידרדר לעריצות. וכאוס יכול להיות רע, אבל גם יכול להיות טוב - לאפשר הפריה ויצירתיות. פיטרסון גם קושר את הסדר לגבריות ואת הכאוס לנשיות.
אתה צודק לגבי הדיוק שלך, אבל כאן המטרה היתה ליצור תמצות של דבריו. אחרי הכל ד"ר פיטרסון מדבר במשך שעות ארוכות לגבי כל אחת מהנקודות שהעלתי כאן. בכל אופן, הדברים שהקראתי תורגמו באופן חופשי ישירות מתוך הספר שלו, 12 חוקים לחיים. זה נכון שבמקומות אחרים הוא מוסיף את מה שציינת כאן, אבל המסר המרכזי שלו הוא שכאוס הוא בדרך כלל רע. הוא מתייחס אל האספקטים החיוביים שלו רק לעיתים נדירות. ראה, למשל, את הכותרת המשנית של הספר עצמו, בה הוא בוודאי מתייחס לכאוס כשלילי לגמרי. תודה רבה לך על הדיוק, אשמח לקרוא את תגובותיך גם בעתיד.
אני דווקא זוכר שכשנשאל בנוגע לכותרת המשנית של הספר עצמו, פיטרסון אמר שבחר מתוך 42 החוקים המקוריים מהפוסט בקואורה 12 חוקים שתכלים הייתה סביב הרעיון של הדיפת האלמנט השלילי של הכאוס. הסיבה שהתעסק דווקא באלמנט השלילי של הכאוס לעומת זה של הסדר, הייתה בגלל שהתקופה מבחינתו מאופניית בכאוס - החברה המערבית איבדה אחיזתה ביסודות התרבותיים שלה ולא מעט אף מציירים אותה כעריצות פטריאכלית. ברגע שנאבד קשר עם התרבות, או עם העבר, לא נדע היכן אנחנו נמצאים בהווה - ולכן אנחנו בכאוס. אבל הוא לא רומז , לא בכוונה לפחות, שכאוס הוא שלילי לגמרי.
אני חושב שהוא אמר גם בהקשרים אחרים משהו בסגנון של "המצב האידאלי" הוא איזון מסוים בין סדר וכאוס (כמו בין יינג) ושם האדם מוצא משמעות.
תקשיבו, חברים - אתם ממש אלופים.
בסדר, אני אחדד את הנקודה בסרט הבא בסדרה.
באמת שלא היה לי מושג שאני מדבר כאן אל אנשים עם רמות ידע והבנה כאלו. חשבתי שאני מארגן מבוא לרעיונות של הדוקטור. או.קיי. אתם מסמנים לי לעלות רמה. קיבלתי.
@@RoiYozevitch כיף שאתה עונה לתגובות. יישר כוח, הערוץ ברמה מאוד גבוהה מאז תחילת ההסגר!
ראיתי פעם את הראיון עם קתי ניומן מתורגם לעברית. מישהו יודע איפה אפשר למצוא?
פתאום חשבתי...אולי תנסה להשיג ראיון עם ג'ורדן פיטרסון?🙏🙏🙏😀
רעיונות/הערות שלי לסרטון:
1. אחת מההגדרות ה״פיסיקליות״ לחיים (כלומר, מה הם החיים) היא: החיים היא מערכת משמרת סדר.
2. כתוספת לסאראמגו ב-״על העיוורון״, הייתי מוסיף את ״בעל זבוב״ לויליאם גולדינג לעניין המהירות בה מוסרות קליפות התרבות והסדר מעל הכאוס, אך ראוי גם לזכור התנהגות של אנשים במחנות המוות בשואה, ואינספור ארועי מפתח של אנשים חשובים שהדגימו ״אנושיות״ ודבקות בטוב ובסדר - במצבים קשים מנשוא. בקיצור... לא ברור שאנחנו כאנושות חוזרים לתוהו כל פעם שקשה לנו.
3. ג׳ורדן פיטרסון הוא ג׳ורדן פיטרסון, והוא בעצמו ממליץ לקחת את הטוב איפה שנפגוש אותו, גם אם הוא משפט אחד מספר שלם שאנחנו לא אוהבים ולא מסכימים איתו ועם כותבו - כך ראוי גם להתייחס אל דבריו. יש בו דברים רבים שמעלים הנהון פנימי בנפש כל מי שחפץ בטוב, הדבר ששומעים הרבה מפי ״מעריציו״ - ״הוא אומר בדיוק מופלא את מה שאני הרגשתי כל השנים, ולא ידעתי להגיד את זה״ - והאמת, שפיטרסון לא ממש ״אומר״ את זה, אלא מצטט את זה ממקורות מופלאים שיש לתרבות שלנו, שפשוט נזנחו לטובת... (איזו בושה וכלימה) תרבות פופ ההמונים, תרבות ה ״אכול ושגול כי מחר ניבול״ - שגם זה ציטוט של איש גועלי במיוחד - דן בן-אמוץ.
יש לך כמה אי דיוקים שהייתי חייב לציין:
1. לגבי כאוס וסדר, פיטרסון לא אומר שאחד הוא "טוב" בהכרח והאחר "רע"; בכל פעם שאתה עושה משהו חדש, משהו שאתה לא רגיל אליו או פוחד ממנו, אתה מתמודד עם הכאוס. ופוליטית סדר קיצוני הופך לעריצות וכאוס קיצוני לאנרכיה. לפי פיטרסון ראוי לחיות באיזון בין סדר וכאוס, שמתממש במציאת משמעות.
2. כשפיטרסון התייחס לשאלת טבע האדם הוא אמר שהוא נמצא באמצע בין רוסו להובס. הוא לא רואה את האדם כרע בהכרח אבל גם לא רואה כל סמכות כעריצות. זה מתקשר גם לאיזון בין הסדר והכאוס.
רשום כאן בבקשה איזה מספריו לרכוש תודה ואיפה בבת ים
תתחילי מ-12 חוקים לחיים ותעברי לספר החדש שלו. הכל זה דרך הוצאת שיבולת.
בהצלחה.
סדר וכאוס הם לא מילים נרדפות לטוב ורע. יש מצבים בהם יש יותר סדר, אבל הוא רע יותר. חברה כמו "עולם חדש מופלא" או 1984 או ברית המועצות היא חברה מסודרת יותר לעומת הרבה חברות אחרות , אבל הסדר הזה משמש כדי לשלוט באנשים אחרים ולהשתמש בפחד (1984) או בהתמכרות (עולם חדש מופלא) שלהם כדי שאליטה תצבור כוח.
במערכות תרמודינמיות , סדר של תת מערכת יכול לנבוע מכך שהיא מנצלת אנרגיה מבחוץ או או על ידי הרס סדר של מערכת גדולה יותר.
כך קבוצת שודדים מאורגנת מנצלת את הסדר של הבנקים ושל הכסף כדי לארגן לעצמה ארוחה קלה. וירוסים מנצלים את הסדר בגוף המארח כדי להתרבות - זה טוב לוירוס - פחות למארח. הסדר והנוחות של כלכלה אנושית כיום נובעות בחלקו מכך שהיא זורעת הרס עצום בעולם הטבעי. סדר של 200 שנה שניזון מכך שיש מערכת מסודרת גדולה שהתפתחה במשך מיליוני שנים וניתן לכלות אותה (לכרות יערות, לסכור נהרות, לדוג דגים וכו') - הסדר העצום של האנשוות ניזון בחלקו מדברים שיוצרים זיהום (הכנסת מאות אלפי תרכובות חדשות למערכת הטבעית) ומהכחדה עולמית של עולם החי , מניצול הולך וגדל של "הייצור הראשוני" (המרה כימית של אנרגיית השמש לתוך המערכת הביולוגית) .
אולי תפרט מדוע אתה לא מסכים עם העקרונות שמנית כאן?