כאשר משיגים מעמד אקדמאי רם צריך להיזהר עד מאד בקיפאון על השמרים ונראה שפרופסור קנוהל לקה בקיפאון. וגם ממש צריך להתבייש ביחסו לתלמיד שעלה על רבו, נדמה לי שהוא למד אצלו?
gelzinna בשיחה עם ד״י חגי משגב המשמש יועץ אקדמי בפרוייקט הזה, ככה הבנתי, אצל אלכס מבאים אל הפרופסורים, הוא מציין את התופעה של קיפאון אקדמאי. כמה קשה לשנות תפיסות המקובעות כבר עמוק ושהן חלק ממעמדו הרם של הקופא על שמריו. וצריך הרבה מאמץ כדי שיחול שינוי מבורך בכיוון הנכון. ומסכן התלמיד שיבחן על ידי פרופ קנוהל ויציג גישה המצדדת באמיתות מגילות שפירא, קרוב לוודאי שיקבל ציון נכשל.
בספר תורה וכן בנ"ך כותבים את שם ה' בקדושה. בעת העתיקה הקפידו ( גם 'קודם' לקביעת נוסח המסורה הסופי ומה שנכלל בו ) לכתוב את שם ה' בכתב עברי קדום ולא בכתב המרובע שלנו. ב'ספר' של שפירא, כל ה'שמות' מוחלפים לכינויים ( בעיקר 'אלקות' ). מכאן מוכח שבכל מקרה אין מדובר בספר תורה מקודש. ממילא לא ניתן להסיק שום דבר מה'ספר' לגבי נוסח והתפתחות הנוסח של התורה כי יתכן שמדובר בסוג ספרות כמו בימינו 'כה עשו חכמינו' או פרקי תנ"ך לנוער, כלומר שכתוב של חלקי מקרא, כשחלק מזה נכתב בכלל מהזיכרון ולא מספר כתוב ולכן בשיבושים לא מעטים. וכל זה בהנחה שאכן הספר אינו מזויף, אך אין לו שום ערך לחקר התפתחות התורה.
פשוט מרגש לשמוע את הויכוח הזה. תודה, נהנתי.
מרתק לראות את עומק הדיון ורצינות המחקר (ועד כמה חשוב לחוקרים להדגיש את מתודולוגית המחקר שלהם)
מעניין מאד! תודה רבה!
מקטע של כמה דקות (סביבות הדקה ה-15) חוזר על עצמו פעמיים.
או בסגנון הביקורת - יש פה שכבה כפולה שנכנסה בטעות בעריכה...
בדיקת ערנות קוראים לזה
הסתירות או המחלוקות כדברי קנול, הן מדומות. אלו נקודות ראות אחדות כדי להעשיר את
המשמעות.
40:55
הטיעון לא יציב ממש - ייתכן והדיבר "לא תענה ברעך עד שקר\שוא" היה במקור "עדת שקר\שוא" והוא שנערך ע"י חז"ל (ולא הכתוב בשפירא) או ע"י עורך אחר
אני בעד לפתור את המחלוקת במכות
אז מדען טוב נותן לעמיתו לדבר ולא מתפרץ לתוך דבריו.
פעם היה לה כיסוי ראש.
לאאא באמת?
@@urielaz2402 כן. הבחורה מבולבלת. נשואה גרה במזכרת בתיה לא הבנתי מהי קונסרבטיבית אורתודוקסית.
@@tucut8054 כנראה דתייה מודרנית. מה אתה אומר על הדיון בסירטון ?
@@urielaz2402 הקשבתי לו לפני זמן רב לא זוכר מה מדובר אבל לישראל קנוהל אני מקשיב הרבה, עכשיו אני בטוח שכל הדת זאת המצאה
Возможно что слово эдут было записано каким то писцом в более позднее время
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם, הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה-בָּנוּ לְעֵדָה--כִּי-הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל-אִמְרֵי יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ; וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה, פֶּן-תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם. (יהשוע כ"ד 27). כאן האבן כעדה = מוסרת עדות
כאשר משיגים מעמד אקדמאי רם צריך להיזהר עד מאד בקיפאון על השמרים ונראה שפרופסור קנוהל לקה בקיפאון. וגם ממש צריך להתבייש ביחסו לתלמיד שעלה על רבו, נדמה לי שהוא למד אצלו?
gelzinna בשיחה עם ד״י חגי משגב המשמש יועץ אקדמי בפרוייקט הזה, ככה הבנתי,
אצל אלכס מבאים אל הפרופסורים, הוא מציין את התופעה של קיפאון אקדמאי. כמה קשה לשנות תפיסות המקובעות כבר עמוק ושהן חלק ממעמדו הרם של הקופא על שמריו.
וצריך הרבה מאמץ כדי שיחול שינוי מבורך בכיוון הנכון. ומסכן התלמיד שיבחן על ידי פרופ קנוהל ויציג גישה המצדדת באמיתות מגילות שפירא, קרוב לוודאי שיקבל ציון נכשל.
Идан сильнее Исраэля. Исраэль прицепился не к сути текста, а к нюансам.
קנוהל חצוף ללא שום תרבות דיון
חלש פרופסור, ”אבל כולם אומרים”...
בספר תורה וכן בנ"ך כותבים את שם ה' בקדושה. בעת העתיקה הקפידו ( גם 'קודם' לקביעת נוסח המסורה הסופי ומה שנכלל בו ) לכתוב את שם ה' בכתב עברי קדום ולא בכתב המרובע שלנו. ב'ספר' של שפירא, כל ה'שמות' מוחלפים לכינויים ( בעיקר 'אלקות' ). מכאן מוכח שבכל מקרה אין מדובר בספר תורה מקודש. ממילא לא ניתן להסיק שום דבר מה'ספר' לגבי נוסח והתפתחות הנוסח של התורה כי יתכן שמדובר בסוג ספרות כמו בימינו 'כה עשו חכמינו' או פרקי תנ"ך לנוער, כלומר שכתוב של חלקי מקרא, כשחלק מזה נכתב בכלל מהזיכרון ולא מספר כתוב ולכן בשיבושים לא מעטים. וכל זה בהנחה שאכן הספר אינו מזויף, אך אין לו שום ערך לחקר התפתחות התורה.