אני לא יודע למה כל כך מתרגשים בכאן 11 מהמטאוורס. קיימים כבר משחקים/ תוכנות מחשב שמאפשרות חיבור בין אנשים כבר הרבה זמן, ולאחד מהמשחקים הכי פופולאריים היום שהגיעו לפני הפלטפורמה של מארק קוראים vrchat שיצא לאור בשנת 2017.
המדינה שלנו חיה ללא רוח, ללא עתיד, ללא חינוך לאומי נכון. אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, את הקשר בינינו, את האווירה הלאומית הפנימית שלנו כאן במדינת ישראל. לחנך את עצמנו על ברכי אהבת הזולת, על הכלל "ואהבת לרעך כמוך" - להרים את הדגל הזה של היהדות האמיתית, לא הפורמלית. כאשר זו תהיה הרוח כאן, המונים מאומות העולם יימשכו ויבואו לנשום את אוויר הפסגות הזה. אז לא נצטרך להסביר ולא להצטדק. במקום לתת דוגמה יפה כזו לעולם, אנחנו ניצבים כעת מול פני האנושות ונותנים דוגמה הפוכה - החל מהתנהגות הממשלה ועד להתנהלות בגני הילדים - כולם נמצאים בתחרות זה עם זה, מצפצפים זה על זה. רק בחסדי ה' אנחנו עוד קיימים כאן עם כל הפשלות שאנחנו עושים יום יום. אלו דברים שצריך לחזור ולהסביר - קודם כול לעצמנו. שונאי ישראל הגדולים ביותר הם אנחנו עצמנו, כי ישראל היא בראש ובראשונה מושג רוחני של חיבור, של אהבה, של תמיכה ודאגה הדדית - ואנחנו בשנאה זה לזה, בדחייה זה מזה, מביעים שנאה, בוז וזלזול ברעיון היהודי, בועטים בחוקי הכוח העליון. אין פלא שכולם מתייחסים אלינו באופן דומה. אנחנו בעצמנו זורעים את השנאה באוויר הבינלאומי וקוצרים את התבואה בהתאם.
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'? המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה. תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן. מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס. מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו. לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על. אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה. בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן. כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל? גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת. יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור
הטכנולוגיה מרתקת מאוד ומדהימה כמעט אפשר לקרוא לה נס כשמפנימים את הפלא 3 שאלות : 1 ) האם זה יגרום לאדם להיות מאושר יותר לעצמו ? 2) האם זה יגרום לאדם להיות בשלום עם אחרים משתף ומוותר יותר ? כלומר אדם טוב יותר. בשביל זה צריך להבין מה גורם ללהפך : האם אי השפע בקלות הוא הגורם ? ייתכן, שאלה 3) וודאי שברמה הוויזואלית בהמחשה שהבאתם החסרון עצום מאוד הרי במציאות הכל הרבה יותר יפה ומפורט, אך האם הטבע/הגוף מספק הרגשה טובה (או רעה) רק עקב הוויזואליה אם תהיה בדיוק אותו הדבר ? וודאי שלא, ואם תהיה גם חוויה פיסית של רוח או שמש או שלג או מגע אדמה ועץ וגם ריח וכדו'... זה יהיה אותו הדבר או שמא יש גם אנרגיות לחומר לגוף מעבר לכל אלה ?
עכשיו נהפוך לסרט מצוייר.... זה לא נגמר.... גם כך הטכנולוגיה של היום הפכה את התקשורת הבן אישית למפוחלצת, מספיק להסתכל על בני הנוער והסמרטפון. עכשיו גם זה. מוגזם לחלוטין ומיותר.
כבר הרבה זמן עובדים על זה. התקשורת, במיוחד בארץ, כמה שנים מאחור. פייסבוק גם לא תשתלט על השוק כי המטאוורס כמו הקריפטו לא נשלט בידי גוף אחד ובנוי כך. מה גם שdecentraland הרבה יותר מתקדם כרגע.
לרפא את הנפש בכוח המילה הכתובה התרגיל הבא פשוט וקל ליישום: אתם מתנתקים מהעולם כל יום לחמש עשרה דקות, מתיישבים בתנאים הנוחים לכם וכותבים באופן אסוציאטיבי, ברצף וללא הרף. לא מתחשבים בשגיאות כתיב, לא עוצרים לצורך תיקוני תחביר. לא מתחשבים בכלום. פשוט כותבים באופן אנונימי ובידיעה שבעוד רבע שעה תוכלו לקרוע את הנייר לגזרים והטקסט ייעלם כלא היה. אף אחד לא יקרא זאת לעולם. זאת על רגל אחת תורת הביבליותרפיה, שיטת טיפול פסיכולוגית בהבעה ויצירה. מחקרים רבים מראים שכתיבה היא ריפוי לגוף ולנפש. לא כתיבה ספרותית או עיתונאית, אלא כתיבה אינטואיטיבית - כתיבה חופשית שבאה מתוך תחושה פנימית, פולטת את כל הרגשות והספקות שעולים בראש בלי צנזורה ובקרה, בלי שפיטה של התוכן, בלי לשפר ולתקן. כתיבה כזו היא ללא ספק יעילה יותר מדיבור, כי בדיבור מה שיצא התפוגג ונעלם, ואילו הבעה בכתב נחקקת בלב האדם. כתיבה היא פעולה משמעותית ורצינית יותר, היא טבולה בכוונה הפנימית של האדם הכותב. לכן אם אדם משתוקק להביע את עצמו על ידי כתיבה, עצם הכתיבה עצמה - אפילו שמכוונת לעצמו בלבד - תעזור לו לארגן את עצמו מבפנים. במידה והאדם יתרגל את הכתיבה יום אחר יום היכולות שלו ישתפרו פלאים. הביטוי הפנימי ירפא אותו וייתן לו חוסן נפשי. כך בהדרגה ילמד האדם הכותב לבדוק את עצמו, להכיר בנקודות הרעות שלו ולתקן את עצמו. זה דבר נפלא שמומלץ גם לדור הצעיר. ותמיד יש על מה לכתוב, שכן אנחנו עשויים רצון לקבל הנאה לתועלת עצמנו, אגו שעובד שעות נוספות ומעוות לנו את תפיסת המציאות, סוחט אותנו ומשאיר אותנו בלי כוחות. האגו הזה שולט בנו כמו נחש ארסי, מנהל את העולם הפנימי שלנו כראות עיניו הערמומיות, ועם כל מנת כתיבה אנחנו לומדים להקיז אותו מתוכנו עוד קצת, לחלק אותו לחתיכות, לפרק את המורכבות שלו, לדלל אותו, להבין אותו ואותנו דרכו, וכך בכל פעם להתחיל להתארגן מחדש. הכתיבה מתקנת את הנחש, את האגו שלנו. ואין מה לחשוש שמא הוא ייעלב, אלא לכתוב בצורה חופשית - לכתוש אותו, לקטול אותו, להגיד לו בפנים מה שרוצים. גם אין פחד מהתמודדות עם אירועי העבר, אפילו הטראומטיים ביותר. כי מי שמביט קדימה ושואף להתקדם בחייו, כל הזמן מביט לאחור. אי-אפשר לצעוד לעתיד בלי להישען על ניסיון העבר. אנשים שיש להם נטייה לכתיבה, או כאלה שמנצלים הזדמנויות לשפוך את ליבם כדי לשפר ולהיטיב את חייהם מתגלים כאנשים עמוקים ומיושבים יותר. לכן טוב לאדם לכתוב את חייו, להמטיר משפטים המתארים את המצבים שעבר, את המצבים שעובר ואת המצבים שמצפה לעבור. זה חשבון נפש ששווה כל מילה.
חשיבות החינוך להתפתחות האדם לאיזה גן שלחתם את הילדים? ולאיזה בית ספר? למה דווקא לשם? כיצד משפיע החינוך על עיצוב האדם? עד איזה גיל אפשר לחנך? התבוננות רחבה על מושג החינוך ועל המטרה הגדולה של התפתחות האדם. קודם כל, הגדרה. אם נסכם את ההשפעות הסביבתיות על האדם, כולן גם יחד ייחשבו לחינוך שהוא מקבל. מה שבסך הכול האדם סופג מהטבע הסובב, מהאנושות, מהחברות השונות שעמן הוא בא במגע במשך היום, מכלי התקשורת וכן הלאה, כל זה משפיע עליו ומשנה אותו. יוצא שכולנו כל הזמן מתחנכים. בין אם אנחנו מודעים לכך או לא, בין אם החברה מתכוונת לחנך אותנו או לא, בכל יום מצבנו חדש כתוצאה מסך כל ההשפעות שספגנו אתמול. מעבר לכך, כשמדברים על תהליך חינוכי עלינו להבדיל בין השפעה מכוונת שאנחנו בונים כלפי האדם, לבין השפעה מקרית כביכול שגם תחתיה הוא נמצא. כדי לדעת איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו מתקדמים, חשוב לבדוק את כל סוגי ההשפעה של הסביבה על הפרט. בעלי חיים גם כן מספקים לצאצאיהם ההדרכה. מה ההבדל בינה לבין החינוך שנותנים בני אדם לילדיהם? אצל בעלי החיים מדובר בהדרכה הכרחית מינימלית, שאותה הגור יכול לספוג וליישם כאן ועכשיו. לעומת זאת, חינוך אנושי מכין את הילד לכל מיני מצבים עתידיים שבהם הוא עשוי להידרש להחלטות מורכבות. מטרת החינוך היא לבנות בתוך הילד דמות של אדם מחונך. את הדמות הפנימית הזו הוא ישווה עם כל דבר חיצון שבו ייתקל, ויוכל לקבוע אם הוא טוב, נכון, כדאי, או לא. הדמות המחונכת תשמש לו כמצפן שיכוון אותו בכל משעולי החיים. התהליך החינוכי מבוסס על מתן דוגמאות טובות, פיתוח משחקים, תרגילים וחברה תומכת - כל אלה גם יחד בונים השפעה של סביבה טובה על הילד. כל מה שיש באדם מעבר לחיה בא על ידי החינוך. לו יצויר שילד היה גדל ללא חינוך בכלל, הוא היה מתנהג כמו חיה ביער. כלומר, בכל רגע ורגע מבצע מה שדורש גופו: עושה את צרכיו בפינת הרחוב, לוקח אוכל לפיו מכל דוכן מזון שנקרה בדרכו, לא מתחשב באף אחד ובשום דבר. עד איזה גיל אפשר לחנך אדם, לעצב אותו, להשפיע על התנהגותו? למעשה, עד יום המיתה. ממתי אפשר להתחיל בחינוך? עוד לפני הלידה. יש קשר חזק בין העובר לאמו, ומה שהיא לומדת נספג בתוכו. מעבר לחינוך המוכר, חכמת הקבלה מלמדת שיש רמה נוספת של חינוך להתפתחות רוחנית. במה מדובר? בהגדרות הרגילות אדם מחונך נחשב מי שלא מזיק במכוון לזולת, תרבותי, בעל אינטליגנציה פנימית, וכיוצא בזה. הוא פועל במטרה למלא את הרצונות השונים שמתעוררים בו כמו הרצון לאוכל, מין ומשפחה, הרצון לעושר, כבוד ושליטה, והרצון לידע ומושכלות. כל הרצונות הללו נחשבים בקבלה לרצונות גשמיים, ומעבר להם יכול להתעורר באדם גם רצון גבוה יותר: הרצון להידמות לכוח הכללי שבטבע. הכוח הזה נקרא גם בשם "בורא", ותכונתו היא השפעה (מלשון הענקת שפע), אהבה ונתינה טהורה. בהתאם לכך, החינוך להתפתחות רוחנית בונה באדם יחס של אהבה ונתינה לכל באי עולם. האדם הרוחני הוא מי שמפתח טבע עליון, מי שמסוגל לחשוב ולפעול לטובת הזולת בלבד, ללא כל נגיעה עצמית. זוהי המטרה הגדולה של התפתחותנו כנבראים, ועל ידה אנו מתעלים לדרגת הבורא, כלומר משתווים לו בתכונותינו. על רגל אחת, התחנות הבסיסיות בתהליך החינוך להתפתחות רוחנית הן אלה: ראשית האדם צריך לדעת ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא הכלל הגדול של כל המציאות, ואל הרמה הזו חוק ההתפתחות שבטבע מקדם את כל הנבראים. שנית, עליו לברר ולבדוק עד כמה הוא הפוך מהכלל הזה, כלומר עד כמה טבעו אגואיסטי. שלישית, צריכה להתפתח בו ההכרה עד כמה הטבע שלו מזיק, גם לו וגם לסביבה. ומכאן, במידה שהוא מגלה שהאגואיזם הצר הינו רע, הוא הולך ומתקן את עצמו לאהבה והשפעה לזולת. מן המקורות "כללות כל הרע אינו רק אהבה עצמית, הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא, שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום, אלא רק להשפיע". "בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה. אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לבורא והשפעה לבריות". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "מהות הדת ומטרתה"
הדבר הזה כבר בשוק שנים, צפת תאוצה בזמן האחרון ויש מלא עולמות ואופציות לשחק ולתקשר עם אנשים בvr לקחתם את הרעיון ואתם מנסים להביא את זה לישראל בעולם שאתם המצאתם והאמת הוא לא וואו לעומת מה שיש ברשת
בעתיד הרחוק הדברים היו טיפה מפחדים, יכולת להסתכל לעתיד הרחוק בצורה מדויקת, המציאות המדומה תהיה בגרפיקה ואיכות אחד על אחד כמו מציאות , כי הגרפיקה עכשיו רחוקה מי שם, אבל נגיע די מהר, nVidia עובדים על משהו שזה קצה חוט למציאות מדומה אבל באיכות גבוהה כמו מציאות, עכשיו נחזור למשהו פריקי, שאדם נרדם ובחלום מעין מציאות מדומה אם חוקים כאלו ואחרים והוא ** אינו זוכר מאיפה הגיע, כלומר החלום הוא המציאות לפתע, הנקודה: זה יגיע למצב שיתחבר למציאות מדומה שיכולה לחקות חלום, כלומר בעת התחברות למציאות המדומה אם המשקפיים , הזיכרון יתפקד כמו בחלום במציאות המדומה, עדין הזיכרון זה אחד הדברים הכי קשים לפיצוח במוח האדם, אין מיקום מדיוק שעושים סריקה של המוח.
העולם מאוד מתקדם. מקרי הרצח, אונס, גניבות, אלימות רק עולים. אנשים מזלזלים זה בזה הרבה יותר מבעבר, חוסר דרך ארץ, כל אחד עושה מה שבא לו, חורבן אמיתי. אבל העיקר שזו התקדמות!
🤨 זה העולם שבנו? זה הכל? הגרפיקה כל כך נוראית זה נראה כל כך נורא איך אפשר לפשל כל כך הרבה שיש כל כך הרבה מפתחי משחקים וגרפיקה מה זה הסקאם הזה מי יהיה מוכן לשלם על זה?
לא ללכת להצביע !!!!! עושים עלינו 40,000₪ בחודש וצוחקים עלינו ואחנו אשכרה הולכים להצביע שוב, אין שום ח״כ שבאמת מענין אותו האזרחים !!!! הפעם לא מצביעים !!!!!!!!!
אני לא יודע למה כל כך מתרגשים בכאן 11 מהמטאוורס.
קיימים כבר משחקים/ תוכנות מחשב שמאפשרות חיבור בין אנשים כבר הרבה זמן, ולאחד מהמשחקים הכי פופולאריים היום שהגיעו לפני הפלטפורמה של מארק קוראים vrchat שיצא לאור בשנת 2017.
אנשים שאין להם חיים אמיתיים . מסכנים.
מוזר מאוד.
לא מבין למה זה טוב.
השם יעזור לנו
המדינה שלנו חיה ללא רוח, ללא עתיד, ללא חינוך לאומי נכון. אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, את הקשר בינינו, את האווירה הלאומית הפנימית שלנו כאן במדינת ישראל. לחנך את עצמנו על ברכי אהבת הזולת, על הכלל "ואהבת לרעך כמוך" - להרים את הדגל הזה של היהדות האמיתית, לא הפורמלית. כאשר זו תהיה הרוח כאן, המונים מאומות העולם יימשכו ויבואו לנשום את אוויר הפסגות הזה. אז לא נצטרך להסביר ולא להצטדק.
במקום לתת דוגמה יפה כזו לעולם, אנחנו ניצבים כעת מול פני האנושות ונותנים דוגמה הפוכה - החל מהתנהגות הממשלה ועד להתנהלות בגני הילדים - כולם נמצאים בתחרות זה עם זה, מצפצפים זה על זה. רק בחסדי ה' אנחנו עוד קיימים כאן עם כל הפשלות שאנחנו עושים יום יום.
אלו דברים שצריך לחזור ולהסביר - קודם כול לעצמנו. שונאי ישראל הגדולים ביותר הם אנחנו עצמנו, כי ישראל היא בראש ובראשונה מושג רוחני של חיבור, של אהבה, של תמיכה ודאגה הדדית - ואנחנו בשנאה זה לזה, בדחייה זה מזה, מביעים שנאה, בוז וזלזול ברעיון היהודי, בועטים בחוקי הכוח העליון. אין פלא שכולם מתייחסים אלינו באופן דומה. אנחנו בעצמנו זורעים את השנאה באוויר הבינלאומי וקוצרים את התבואה בהתאם.
ולמה לא לחיות במציאות האמיתית ?
היא משעממת, ואם ברצינות בסוף מדברים על הרעיון של לחסוך כסף של משרדים בשביל מקומות עבודה.
@@thebigs1997 אפשר להפוך אותה ללא משעממת תלוי בהחלטות של כל בן אדם
@@שיאלפיה
הייתי ציני... וכתבתי בסוף שהעניין הוא של נדלן...
פשוט, כי זה עלמא דשקרא
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'?
המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה.
תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן.
מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס.
מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו.
לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על.
אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה.
בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן.
כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל?
גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת.
יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור
זה כל כך לא נכון הדבר הזה ...פאק ..טוב לפחות הרחובות יהיו ריקים ...
איזה אפליקציה זו באוקולוס?
ואו איזה איכות גרועה! קיים כבר VRchat. ועוד כל מיני
אתם ממש לא הראשונים
דרעק! את הילדים שלנו תקענו במסכים, את הנכדים נתקע בעולם מדומה?
טוב, לפחות שם אפשר לבנות תל אביב עם מטרו וטיסה לארה״ב בלי ויזה..
זה לא מחבר בין אנשים זה רק מרחיק, תצאו מהבית רבאק
הטכנולוגיה מרתקת מאוד ומדהימה כמעט אפשר לקרוא לה נס כשמפנימים את הפלא
3 שאלות :
1 ) האם זה יגרום לאדם להיות מאושר יותר לעצמו ?
2) האם זה יגרום לאדם להיות בשלום עם אחרים משתף ומוותר יותר ? כלומר אדם טוב יותר. בשביל זה צריך להבין מה גורם ללהפך : האם אי השפע בקלות הוא הגורם ? ייתכן, שאלה
3) וודאי שברמה הוויזואלית בהמחשה שהבאתם החסרון עצום מאוד הרי במציאות הכל הרבה יותר יפה ומפורט, אך האם הטבע/הגוף מספק הרגשה טובה (או רעה) רק עקב הוויזואליה אם תהיה בדיוק אותו הדבר ? וודאי שלא, ואם תהיה גם חוויה פיסית של רוח או שמש או שלג או מגע אדמה ועץ וגם ריח וכדו'... זה יהיה אותו הדבר או שמא יש גם אנרגיות לחומר לגוף מעבר לכל אלה ?
השלב הבא לפי דעתי הוא שילוב המציאות עם מערכות וירטואליות. לא ההפך.
והשלב אחרי זה שיבוט בני אדם וסוף העולם
@@קרןצדוק-נ8ק אל תגזים.
זה סך הכול מעבר מסמרטפון להקרנה דיגיטלית.
@@hgec עוד דרך לנתק בני אדם מהמציאות,כאילו האנושות היום לא מספיק מנותקת אל תוך מסכי הפלאפון
@@קרןצדוק-נ8ק לא דווקא. זה יכול לתת דווקא איזון בין מציאות לווירטואלי
עכשיו נהפוך לסרט מצוייר.... זה לא נגמר.... גם כך הטכנולוגיה של היום הפכה את התקשורת הבן אישית למפוחלצת, מספיק להסתכל על בני הנוער והסמרטפון. עכשיו גם זה. מוגזם לחלוטין ומיותר.
הדרך להעלמת האנושיות מהאנושות
VRchat קיים
מזכיר לי תוכנית שנקראת מראה שחורה
עולם עצוב.
5 שנים+ ורק עכשיו נזכרו בישראל לדבר על זה
עןד טכנולוגיה עלובה . החיים זה לא טכנולוגיה
אולי לשנות את הכותרת למה לא לכתוב טכנולוגית המציאות המדומה וכו' לקרוא לזה תלת ממד זה משפיל קצת
ואז נהפוך לרובוטים
כבר הרבה זמן עובדים על זה. התקשורת, במיוחד בארץ, כמה שנים מאחור. פייסבוק גם לא תשתלט על השוק כי המטאוורס כמו הקריפטו לא נשלט בידי גוף אחד ובנוי כך. מה גם שdecentraland הרבה יותר מתקדם כרגע.
לרפא את הנפש בכוח המילה הכתובה
התרגיל הבא פשוט וקל ליישום: אתם מתנתקים מהעולם כל יום לחמש עשרה דקות, מתיישבים בתנאים הנוחים לכם וכותבים באופן אסוציאטיבי, ברצף וללא הרף.
לא מתחשבים בשגיאות כתיב, לא עוצרים לצורך תיקוני תחביר. לא מתחשבים בכלום. פשוט כותבים באופן אנונימי ובידיעה שבעוד רבע שעה תוכלו לקרוע את הנייר לגזרים והטקסט ייעלם כלא היה. אף אחד לא יקרא זאת לעולם.
זאת על רגל אחת תורת הביבליותרפיה, שיטת טיפול פסיכולוגית בהבעה ויצירה. מחקרים רבים מראים שכתיבה היא ריפוי לגוף ולנפש. לא כתיבה ספרותית או עיתונאית, אלא כתיבה אינטואיטיבית - כתיבה חופשית שבאה מתוך תחושה פנימית, פולטת את כל הרגשות והספקות שעולים בראש בלי צנזורה ובקרה, בלי שפיטה של התוכן, בלי לשפר ולתקן.
כתיבה כזו היא ללא ספק יעילה יותר מדיבור, כי בדיבור מה שיצא התפוגג ונעלם, ואילו הבעה בכתב נחקקת בלב האדם. כתיבה היא פעולה משמעותית ורצינית יותר, היא טבולה בכוונה הפנימית של האדם הכותב.
לכן אם אדם משתוקק להביע את עצמו על ידי כתיבה, עצם הכתיבה עצמה - אפילו שמכוונת לעצמו בלבד - תעזור לו לארגן את עצמו מבפנים. במידה והאדם יתרגל את הכתיבה יום אחר יום היכולות שלו ישתפרו פלאים. הביטוי הפנימי ירפא אותו וייתן לו חוסן נפשי. כך בהדרגה ילמד האדם הכותב לבדוק את עצמו, להכיר בנקודות הרעות שלו ולתקן את עצמו. זה דבר נפלא שמומלץ גם לדור הצעיר.
ותמיד יש על מה לכתוב, שכן אנחנו עשויים רצון לקבל הנאה לתועלת עצמנו, אגו שעובד שעות נוספות ומעוות לנו את תפיסת המציאות, סוחט אותנו ומשאיר אותנו בלי כוחות. האגו הזה שולט בנו כמו נחש ארסי, מנהל את העולם הפנימי שלנו כראות עיניו הערמומיות, ועם כל מנת כתיבה אנחנו לומדים להקיז אותו מתוכנו עוד קצת, לחלק אותו לחתיכות, לפרק את המורכבות שלו, לדלל אותו, להבין אותו ואותנו דרכו, וכך בכל פעם להתחיל להתארגן מחדש.
הכתיבה מתקנת את הנחש, את האגו שלנו. ואין מה לחשוש שמא הוא ייעלב, אלא לכתוב בצורה חופשית - לכתוש אותו, לקטול אותו, להגיד לו בפנים מה שרוצים. גם אין פחד מהתמודדות עם אירועי העבר, אפילו הטראומטיים ביותר. כי מי שמביט קדימה ושואף להתקדם בחייו, כל הזמן מביט לאחור. אי-אפשר לצעוד לעתיד בלי להישען על ניסיון העבר.
אנשים שיש להם נטייה לכתיבה, או כאלה שמנצלים הזדמנויות לשפוך את ליבם כדי לשפר ולהיטיב את חייהם מתגלים כאנשים עמוקים ומיושבים יותר. לכן טוב לאדם לכתוב את חייו, להמטיר משפטים המתארים את המצבים שעבר, את המצבים שעובר ואת המצבים שמצפה לעבור. זה חשבון נפש ששווה כל מילה.
אהבתי מאוד!
sword art online
בחיים האמיתיים נשמה חלוםםםם!!!!
זה אחד הסימנים לאחרית הימים.
עלמא דשקרא, עולם השקר. לא יאומן איזה שפל כל המציאות מדומה הזו
זה גרוע אל תקנו, קנינו את זה ובתוך שבוע זה נהיה מאוס, לא כדאי
אוי לא
חשיבות החינוך להתפתחות האדם
לאיזה גן שלחתם את הילדים? ולאיזה בית ספר? למה דווקא לשם? כיצד משפיע החינוך על עיצוב האדם? עד איזה גיל אפשר לחנך? התבוננות רחבה על מושג החינוך ועל המטרה הגדולה של התפתחות האדם.
קודם כל, הגדרה. אם נסכם את ההשפעות הסביבתיות על האדם, כולן גם יחד ייחשבו לחינוך שהוא מקבל. מה שבסך הכול האדם סופג מהטבע הסובב, מהאנושות, מהחברות השונות שעמן הוא בא במגע במשך היום, מכלי התקשורת וכן הלאה, כל זה משפיע עליו ומשנה אותו. יוצא שכולנו כל הזמן מתחנכים. בין אם אנחנו מודעים לכך או לא, בין אם החברה מתכוונת לחנך אותנו או לא, בכל יום מצבנו חדש כתוצאה מסך כל ההשפעות שספגנו אתמול.
מעבר לכך, כשמדברים על תהליך חינוכי עלינו להבדיל בין השפעה מכוונת שאנחנו בונים כלפי האדם, לבין השפעה מקרית כביכול שגם תחתיה הוא נמצא. כדי לדעת איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו מתקדמים, חשוב לבדוק את כל סוגי ההשפעה של הסביבה על הפרט.
בעלי חיים גם כן מספקים לצאצאיהם ההדרכה. מה ההבדל בינה לבין החינוך שנותנים בני אדם לילדיהם? אצל בעלי החיים מדובר בהדרכה הכרחית מינימלית, שאותה הגור יכול לספוג וליישם כאן ועכשיו. לעומת זאת, חינוך אנושי מכין את הילד לכל מיני מצבים עתידיים שבהם הוא עשוי להידרש להחלטות מורכבות.
מטרת החינוך היא לבנות בתוך הילד דמות של אדם מחונך. את הדמות הפנימית הזו הוא ישווה עם כל דבר חיצון שבו ייתקל, ויוכל לקבוע אם הוא טוב, נכון, כדאי, או לא. הדמות המחונכת תשמש לו כמצפן שיכוון אותו בכל משעולי החיים. התהליך החינוכי מבוסס על מתן דוגמאות טובות, פיתוח משחקים, תרגילים וחברה תומכת - כל אלה גם יחד בונים השפעה של סביבה טובה על הילד.
כל מה שיש באדם מעבר לחיה בא על ידי החינוך. לו יצויר שילד היה גדל ללא חינוך בכלל, הוא היה מתנהג כמו חיה ביער. כלומר, בכל רגע ורגע מבצע מה שדורש גופו: עושה את צרכיו בפינת הרחוב, לוקח אוכל לפיו מכל דוכן מזון שנקרה בדרכו, לא מתחשב באף אחד ובשום דבר.
עד איזה גיל אפשר לחנך אדם, לעצב אותו, להשפיע על התנהגותו? למעשה, עד יום המיתה. ממתי אפשר להתחיל בחינוך? עוד לפני הלידה. יש קשר חזק בין העובר לאמו, ומה שהיא לומדת נספג בתוכו.
מעבר לחינוך המוכר, חכמת הקבלה מלמדת שיש רמה נוספת של חינוך להתפתחות רוחנית. במה מדובר? בהגדרות הרגילות אדם מחונך נחשב מי שלא מזיק במכוון לזולת, תרבותי, בעל אינטליגנציה פנימית, וכיוצא בזה. הוא פועל במטרה למלא את הרצונות השונים שמתעוררים בו כמו הרצון לאוכל, מין ומשפחה, הרצון לעושר, כבוד ושליטה, והרצון לידע ומושכלות. כל הרצונות הללו נחשבים בקבלה לרצונות גשמיים, ומעבר להם יכול להתעורר באדם גם רצון גבוה יותר: הרצון להידמות לכוח הכללי שבטבע.
הכוח הזה נקרא גם בשם "בורא", ותכונתו היא השפעה (מלשון הענקת שפע), אהבה ונתינה טהורה. בהתאם לכך, החינוך להתפתחות רוחנית בונה באדם יחס של אהבה ונתינה לכל באי עולם. האדם הרוחני הוא מי שמפתח טבע עליון, מי שמסוגל לחשוב ולפעול לטובת הזולת בלבד, ללא כל נגיעה עצמית. זוהי המטרה הגדולה של התפתחותנו כנבראים, ועל ידה אנו מתעלים לדרגת הבורא, כלומר משתווים לו בתכונותינו.
על רגל אחת, התחנות הבסיסיות בתהליך החינוך להתפתחות רוחנית הן אלה: ראשית האדם צריך לדעת ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא הכלל הגדול של כל המציאות, ואל הרמה הזו חוק ההתפתחות שבטבע מקדם את כל הנבראים. שנית, עליו לברר ולבדוק עד כמה הוא הפוך מהכלל הזה, כלומר עד כמה טבעו אגואיסטי. שלישית, צריכה להתפתח בו ההכרה עד כמה הטבע שלו מזיק, גם לו וגם לסביבה. ומכאן, במידה שהוא מגלה שהאגואיזם הצר הינו רע, הוא הולך ומתקן את עצמו לאהבה והשפעה לזולת.
מן המקורות
"כללות כל הרע אינו רק אהבה עצמית, הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא, שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום, אלא רק להשפיע".
"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה. אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לבורא והשפעה לבריות".
בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "מהות הדת ומטרתה"
הדבר הזה כבר בשוק שנים, צפת תאוצה בזמן האחרון ויש מלא עולמות ואופציות לשחק ולתקשר עם אנשים בvr
לקחתם את הרעיון ואתם מנסים להביא את זה לישראל בעולם שאתם המצאתם
והאמת הוא לא וואו לעומת מה שיש ברשת
בעתיד הרחוק הדברים היו טיפה מפחדים, יכולת להסתכל לעתיד הרחוק בצורה מדויקת,
המציאות המדומה תהיה בגרפיקה ואיכות אחד על אחד כמו מציאות , כי הגרפיקה עכשיו רחוקה מי שם, אבל נגיע די מהר, nVidia עובדים על משהו שזה קצה חוט למציאות מדומה אבל באיכות גבוהה כמו מציאות,
עכשיו נחזור למשהו פריקי, שאדם נרדם ובחלום מעין מציאות מדומה אם חוקים כאלו ואחרים והוא ** אינו זוכר מאיפה הגיע, כלומר החלום הוא המציאות לפתע, הנקודה: זה יגיע למצב שיתחבר למציאות מדומה שיכולה לחקות חלום, כלומר בעת התחברות למציאות המדומה אם המשקפיים , הזיכרון יתפקד כמו בחלום במציאות המדומה, עדין הזיכרון זה אחד הדברים הכי קשים לפיצוח במוח האדם, אין מיקום מדיוק שעושים סריקה של המוח.
כל-כך הרבה שונאי מציאות מדומה בפוסט אחד, תרצו או לא זה העתיד והעולם מתקדם.
מתקדם לאן???????????
העולם מאוד מתקדם. מקרי הרצח, אונס, גניבות, אלימות רק עולים. אנשים מזלזלים זה בזה הרבה יותר מבעבר, חוסר דרך ארץ, כל אחד עושה מה שבא לו, חורבן אמיתי. אבל העיקר שזו התקדמות!
🤨 זה העולם שבנו? זה הכל? הגרפיקה כל כך נוראית זה נראה כל כך נורא איך אפשר לפשל כל כך הרבה שיש כל כך הרבה מפתחי משחקים וגרפיקה
מה זה הסקאם הזה מי יהיה מוכן לשלם על זה?
עוד דבר רע מבית מרק צוקרברג .מנתק מהמציאות ומגע אנושי .
למה vr chat נראה יותר טוב?
חמחחל
לא ללכת להצביע !!!!!
עושים עלינו 40,000₪ בחודש וצוחקים עלינו ואחנו אשכרה הולכים להצביע שוב,
אין שום ח״כ שבאמת מענין אותו האזרחים !!!!
הפעם לא מצביעים !!!!!!!!!
2
1.
מעניין