HTML-код
- Опубликовано: 8 сен 2024
- בפילוסופיה של המדע ישנם רעיונות רבים איך לענות על השאלה "כיצד מדענים יודעים דברים?", רעיונות של תצפית, ניסוי, הפרכה ואישוש וכדומה. אבל שאלה אחרת, חשובה לא פחות, היא "כיצד הציבור יודע דברים?". הבנת התשובה לשאלה הזו היא קריטית, מפני שלפחות בעולם המערבי, הציבור הוא זה שמממן, ודרך המימון מכוון, את מוסדות המחקר האוניברסיטאים - ואת המחקר שיוצא מהם.
פרופ' דובי מעלה בשיחה זו את הרעיון של "מערכת הידע" , קבוצת המנגנונים והתהליכים שבאמצעותם ידע מחקרי עובר מן האקדמיה לציבור(הרעיון המקורי הוא של הפילוסוף אלכס אפשטיין). דובי מראה ש"מערכת הידע" מכילה פגמים רבים, אולם שניים מהם הם קריטיים - האחד הוא הצטברות של הטייות מובניות במערכת, והשני הוא מבנה ההיזון החוזר (פידבק) של המערכת. שני אלו מביאים לכך שהטיות מחקריות הופכות להיות מוגברות, ומוליכות לפגיעה ישירה גם באיכות המחקר, וגם בחופש המחקר.
אהבתם? הרשמו לערוץ. לחצו על הפעמון 🔔 ותוכלו לקבל התראה על כל קובץ חדש שעולה. אתם גם מוזמנים לכתוב לנו את דעתכם בתגובות 👇🏽 ולשתף 🔗 את הסרטון עם חברים ובני משפחה
להצטרפות כמנויים ותכני פרימיום נוספים 💸 🎁 : bit.ly/3ldO10b
לכל הפרקים 🧾 : www.buzzsprout....
לרשימת המלצות הקריאה 📚: bit.ly/3rXRwvN
לדף הפייסבוק שלנו: bit.ly/2CuAnUO
לערוץ שלנו בטלגרם: t.me/alhamashmaut
ליצירת קשר 📧📳 : 0505770586 / mcdortals@gmail.com
לתרומות 💰 : bit.ly/3ldO10b
#על_המשמעות #פודקאסט #
לא איבדת מאזינים, יונתן דובי מנגיש את הדברים בצורה טובה מאוד, תודה!
אני עוקב כבר זמן מה אחר פרופ' דובי, מעריך מאד את אומץ ליבו מול מרבית הקהילה המדעית ומול כסף גדול שמממן (מאחרי הקלעים) את המחקרים המאששים את האינטרסים הכלכליים.
לדעתי, יש לייצר רגולציה עם הצהרות על ניגודי עניינים של חברי סגל אקדמיים (מאשרי המחקרים) עם חברות מסחריות, גופים פוליטיים, עמותות הנוגעות בנושאי המחקר
כן בטח , הרגולציה נועדה לאזרח לא לשליט אבל היי העיקר שיש את בגצ
אוהבת לשמוע את שניכם.תחביב ושליטה.מצחיק תודה ממש
פרופסור דובי אמיץ לב. כדאי לעקוב אחריו הוא מוכיח שיש הרבה פוליטיקה מאחורי סיפור משבר האקלים כפי שהוא מכונה.
ממש מעניין. התהליך, אשר תיארת, למעשה, הוביל אותי לפתח מודל מתמטי. והמפה אשר קבלתי, מתאר מפה קאוטית, והיא מוכרת לי מהטופולוגיה, ודינמיקה של מערכות לא לנאריות ופרקטאלים. כך הצלחתי למדל את התאוריה הפופריאנית. על פי המודל הזה, למעשה, ניתן ליגזור תובנות, והתכנסויות בנקודות שבט. עוצמת נקודת השבת, מאפשרת לניבואי, איזו הטיות בייסיאניות מתכנסות ובאיזה נקודות שבט, ואחרי כמה צעדים הם מתכנסים לנקודות האלה ולאיכן זה מוביל. אחת המסקנות, אשר הצלחתי לקבל, היא הערך שך הפרמטר של לנדאו, בהתבסס על הנורמה של הפונקציונלים, אשר מעורבים במודל. החזקה של לנדאו, למעשה, יכולה להעריך את "מהירות" ההיתכנסות. לעומת זאת, הביאס מוביל להתבדרות של הפונקציונלים, אשר מרמז על אובדן שליטה בחברה. לכן כדאי מאד לזהות את הבאיאס, או את ווקטור הביאס, כך שניתן לצירור התכנסות, ושליטה. כמו כן, ראיתי במודל, כי ככל שהביאס מתפתח בקצב מהיר, מוביל לאובדן השלטון ה"דמוקרטיה". כלומר, מתכנסים לשילטון "דיקטטורי". המרכאות אשר שמתי על המילים, דמוקרטיה ודיקטטורה, על מנת לא לתת להם משמעות אוניברסלית, וגם לא פרשנות אישית שלי. מטרתי היא לבטא את אשר המודל "מנבא", ולא את הדעות הפוליטיות שלי. בברכה.
הצלחתם לשעמם אותי. מדברים מדברים מדברים מדברים ומה המסקנה? לא יודע.
בינתיים ההתחממות הגלובאלית שוברת שיאים.