אני לא מוצא הבדל בין תפיסת האלוהים של שפינוזה לתפיסת האלוהים - 'ברהמן' ב'אדויטה וידנטה' ההודית, חלקים גדולם מהתפיסה ההודית של 'אלוהים נמצא בידע' - 'הארה', ניתן למצא גם אצל הרמב''מ,,
נהניתי מההרצאה, רק דבר אחד, (בתור בור, שלא קרא שפינוזה ולא למד פילוסופיה או יהדות באופן מעמיק), לא הבנתי: אם חופש בחירה אינו קיים, אז השאלה שלך "למה צריך את כל המאמץ", מייתרת את עצמה. הוא מבין ועושה את מה שהוא מבין ועושה כי הוא מוכרח וזהו. ואתה מבין ועושה את מה שאתה מבין ועושה כי אתה מוכרח וזהו. מה פספסתי?
שלום, הנקודה שניסיתי לומר היא שאם חופש בחירה אינו קיים, מה הטעם לבנות את כל הבניין המפואר הזה. אם ממילא אנשים אינם מסוגלים לנהוג אחרת ולהרגיש אחרת, מה הטעם להסביר להם, למשל, שאין להם מה לקחת ללב, וששמחה אמיתית גלומה בהכרת אלוהים השכלית וכו'? הרי, לשיטתו, הם לא ישנו את התנהגותם ואת הדרך שבה הם חווים את העולם. אגב, לאחרונה העליתי גם סרטון על נושא קשור: www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=m.youtube.com/watch%3Fv%3DRQFLJjld7c4&ved=2ahUKEwjYh5Tf_sSEAxXs2gIHHfFWCF0QwqsBegQICxAG&usg=AOvVaw2sO3j303-4mgkwO622LPtQ. אולי כדאי להעיף מבט...
@@jaimon37 לא בטוח שהבנתי את השאלה וע"כ אודה לך שתתקן אותי אם אני טועה, אבל, שאיפה יכולה להיות גם מוגדרת כנטיה טבעית והמילה תנאים, יכולה להיות מוחלפת במילה נסיבות. אושר הוא למעשה מילוי של חסרונות. כלומר השלמה של תהליך. ועל כן, שאיפה לאושר, היא הגדרה מעט כוללנית ומופשטת למה שניתן לכנות באופן יותר ספציפי כנטיה טבעית למילוי חסרונות, או אם תרצה, של תהליכים להשלים את עצמם בנסיבות מסויימות. יוצא שמים שואפים למטה, אויר חם שואף למעלה, סיבת מילוי הרעב היא הכנסת אוכל למערכת העיכול, סיבת מילוי האגו היא מחמאה, סיבת הגשם היא התאדות שמובילה להתעבות וכן הלאה. מורכב ככל שיידמה בעינינו, מדובר בסופו של דבר, על סיבה ומסובב, כלומר על מכניקה של תהליכים ברבדים שונים. ...ומכניקה אינה דורשת בהכרח משמעות דרך מילים כמו "אושר", "שאיפה", או "הגשמה", המדמות בחירה חופשית כביכול.
@@eitanbenda הבנתי מה אמרת ולכן אנחנו מגיעים שןב לאותה נקודה, שהוא עושה את מה שהוא עושה כי הוא מוכרח. אין כאן עניין של טעם, אלא של תהליך שהוא מחוייב המציאות בדיוק כמו נפילה של חפץ בעל נתונים ספציפיים מהשולחן בגלל, נניח משב רוח בעוצמה מסויימת והתנפצות אותו החפץ עם נגיעתו ברצפה.
@@yura3826 אישית אני מסכים עם הגישה שלך שהעיקר בחיי האדם הוא התהליך. השאיפה לשלמות אובייקטיבית היא רומנטית ולא קיימת במציאות. לכן באופן אישי מאד התחברתי למשנתו של המאסטר זן היפני דוגן. מכל מקום ראה גם ראה לכמה מילים ופיתולים נזקקת כדי לתאר מהו אושר לשיטתך. איני מאמין בדברים מורכבים. רק בפשוטים (טיפוס שטחי). הניסיון הפילוסופי לסלול דרך לאושר דרך הגדרות ומושגים הוא נואל. זוכר את משה קרוי הוא הבטיח שמי שיקרא את ספרו יהיה מאושר. אחרי חצי עמוד הבנתי שהוא לא בכיוון (הייתי צעיר9. אחרי שנה הוא התאבד. במשחקי מילים אפשר לטעון הכל.?
מצויין!
מעריץ גדול
כיף לשמוע אותך
תודה, 😀 אשמח לשפינוזה 2
מתחבר מאוד למה שאמרת בסוף, שפינוזה הוכיח לנו שגם החכם, הגיאומטרי והלוגי, יכול להיות מאושר ולרקוד על רכב של רבי נחמן
אני לא מוצא הבדל בין תפיסת האלוהים של שפינוזה לתפיסת האלוהים - 'ברהמן' ב'אדויטה וידנטה' ההודית, חלקים גדולם מהתפיסה ההודית של 'אלוהים נמצא בידע' - 'הארה', ניתן למצא גם אצל הרמב''מ,,
למישהו יש קישור לסרט?
שלך לא של שפינוזה
אהבתי נורא. יש המשך?
תודה מני! יש שאלות או נושאים ספציפיים שהיית רוצה לשמוע עליהם?
@@eitanbenda אכן.
לא הצלחתי להבין את המהות של הפילוסוף הכי מסקרן. שטען חד משמעית. שאין קיום פיזי. ג'ורג' ברקלי - אשמח לסרטון בנושא!
תודה רבה
נהניתי מההרצאה,
רק דבר אחד, (בתור בור, שלא קרא שפינוזה ולא למד פילוסופיה או יהדות באופן מעמיק), לא הבנתי:
אם חופש בחירה אינו קיים,
אז השאלה שלך "למה צריך את כל המאמץ", מייתרת את עצמה.
הוא מבין ועושה את מה שהוא מבין ועושה כי הוא מוכרח וזהו. ואתה מבין ועושה את מה שאתה מבין ועושה כי אתה מוכרח וזהו.
מה פספסתי?
שלום,
הנקודה שניסיתי לומר היא שאם חופש בחירה אינו קיים, מה הטעם לבנות את כל הבניין המפואר הזה. אם ממילא אנשים אינם מסוגלים לנהוג אחרת ולהרגיש אחרת, מה הטעם להסביר להם, למשל, שאין להם מה לקחת ללב, וששמחה אמיתית גלומה בהכרת אלוהים השכלית וכו'? הרי, לשיטתו, הם לא ישנו את התנהגותם ואת הדרך שבה הם חווים את העולם.
אגב, לאחרונה העליתי גם סרטון על נושא קשור: www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=m.youtube.com/watch%3Fv%3DRQFLJjld7c4&ved=2ahUKEwjYh5Tf_sSEAxXs2gIHHfFWCF0QwqsBegQICxAG&usg=AOvVaw2sO3j303-4mgkwO622LPtQ. אולי כדאי להעיף מבט...
אם חופש בחירה אינו קיים, אז מה העניין עם השאיפה לאושר? מדוע אושר מותנה בתנאים?
@@jaimon37 לא בטוח שהבנתי את השאלה וע"כ אודה לך שתתקן אותי אם אני טועה, אבל, שאיפה יכולה להיות גם מוגדרת כנטיה טבעית והמילה תנאים, יכולה להיות מוחלפת במילה נסיבות.
אושר הוא למעשה מילוי של חסרונות.
כלומר השלמה של תהליך.
ועל כן, שאיפה לאושר, היא הגדרה מעט כוללנית ומופשטת למה שניתן לכנות באופן יותר ספציפי כנטיה טבעית למילוי חסרונות, או אם תרצה, של תהליכים להשלים את עצמם בנסיבות מסויימות.
יוצא שמים שואפים למטה, אויר חם שואף למעלה, סיבת מילוי הרעב היא הכנסת אוכל למערכת העיכול, סיבת מילוי האגו היא מחמאה, סיבת הגשם היא התאדות שמובילה להתעבות וכן הלאה.
מורכב ככל שיידמה בעינינו, מדובר בסופו של דבר, על סיבה ומסובב, כלומר על מכניקה של תהליכים ברבדים שונים.
...ומכניקה אינה דורשת בהכרח משמעות דרך מילים כמו "אושר", "שאיפה", או "הגשמה", המדמות בחירה חופשית כביכול.
@@eitanbenda הבנתי מה אמרת ולכן אנחנו מגיעים שןב לאותה נקודה, שהוא עושה את מה שהוא עושה כי הוא מוכרח. אין כאן עניין של טעם, אלא של תהליך שהוא מחוייב המציאות בדיוק כמו נפילה של חפץ בעל נתונים ספציפיים מהשולחן בגלל, נניח משב רוח בעוצמה מסויימת והתנפצות אותו החפץ עם נגיעתו ברצפה.
@@yura3826 אישית אני מסכים עם הגישה שלך שהעיקר בחיי האדם הוא התהליך. השאיפה לשלמות אובייקטיבית היא רומנטית ולא קיימת במציאות. לכן באופן אישי מאד התחברתי למשנתו של המאסטר זן היפני דוגן. מכל מקום ראה גם ראה לכמה מילים ופיתולים נזקקת כדי לתאר מהו אושר לשיטתך. איני מאמין בדברים מורכבים. רק בפשוטים (טיפוס שטחי). הניסיון הפילוסופי לסלול דרך לאושר דרך הגדרות ומושגים הוא נואל. זוכר את משה קרוי הוא הבטיח שמי שיקרא את ספרו יהיה מאושר. אחרי חצי עמוד הבנתי שהוא לא בכיוון (הייתי צעיר9. אחרי שנה הוא התאבד. במשחקי מילים אפשר לטעון הכל.?