החלק הכי פחות מעניין זה עניין האושר בהרצאה של הררי אם הסבל הוא קבוע זה פוגע באושר אבל אתה סובל לרגע (חצי שנה נניח) אז רמת האושר שלך לא משתנה אושר כנוסחה זה אושר = מציאות - צפייה דעתי לא יודע אם זאת הנוסחא האחרונה, כי פרספקטיבה משחקת פה. ופרספקטיבה היא זאת שנותנת לנו אושר היום בחברה ההומניסטית הליברלית שלנו, אנחנו מאמינים שהטוב והרע האינבידואל בוחר, מאשר קבוצה או דת או אידאולוגיה שמכתיבה לנו את הטוב והרע כמצב אובייקטיבי לא משנה מה אנחנו מרגישים גם יש פה עניין שבני אדם בורים, ולא באמת יודעים אם מה שעושה להם הרגשה טובה עושה להם רע (hedonism) כדוגמא כי הסבל יכול להיות גם חלק מהדרך להצלחה (the will to power express itself against resistance) זה העניין האישה הבודהיסטית לעצמי מעניינת איך שאני מרגיש בצורה סובייקטיבית לא באמת משנה, מה שמשנה זה הגשמת המטרה. והתחושה הסובייקטיבית שלך באה והולכת למרות שכמובן יש לזה גבול 1:06:20 האם אושר באמת מתבטא כהרגשת שובע סובייקטיבית, או אובייקטיבית כבודהיזם, או סטואיזם ממצב של תרבות (מלווה בהיסטוריה) אנחנו הולכים למציאות של מניפולציה ביוטכנולוגית. שבה אנחנו יכולים לנצח את הברירה הטבעית? זה מה שהררי מצביע? אלבה הארנבת היא דוגמא, הפכו אותה מארנבת לבנה לארנבת ירוקה מנצנצת כי לקחו גן מתוך מדוזה, שנותן צבע ירוק מנצנת
הוא מדבר על אושר כתוצאה של מצב שבו אנו מצויים, ומתעלם מן האפשרות שאושר הוא תוצאה של פ-ע-י-ל-ו-ת אותה אנו עושים. בעיניי, אושר הוא תמיד תוצאה של פעילות. לפיכך, מבחן האושר של ההיסטוריה אינו במצב אליה היא מביאה אותנו, אלא בתהליך עצמו. גילוי וחקירה מדעיים, התמרדויות ושבירת כבלים, כיבוש עולמות חדשים, יצירת דרכים חדשות להבין את הקיום - כל אלו בפני עצמן הן פעילויות המביאות אושר, ולכן חיוניות להיסטוריה האנושית.
מרצה מרתק ולא שגרתי להיסטוריית האדם!!! תודה :))
Perfect
תודה רבה , אצלי הפרמטר נע בין 3 ל מינוס 30.. . עכשיו הכל מובן
200 השנים האחרונות זה מושג הסינגולאריטי המוכר. אי אפשר להכיר את היקום . כולו מלא בפנטזיה מישתאה מעוררת פליאה.
תובנות חשובות
החלק הכי פחות מעניין זה עניין האושר בהרצאה של הררי
אם הסבל הוא קבוע
זה פוגע באושר
אבל אתה סובל לרגע (חצי שנה נניח)
אז רמת האושר שלך לא משתנה
אושר כנוסחה זה
אושר = מציאות - צפייה
דעתי
לא יודע אם זאת הנוסחא האחרונה, כי פרספקטיבה משחקת פה.
ופרספקטיבה היא זאת שנותנת לנו אושר
היום בחברה ההומניסטית הליברלית שלנו, אנחנו מאמינים שהטוב והרע האינבידואל בוחר, מאשר קבוצה או דת או אידאולוגיה שמכתיבה לנו את הטוב והרע כמצב אובייקטיבי לא משנה מה אנחנו מרגישים
גם יש פה עניין שבני אדם בורים, ולא באמת יודעים אם מה שעושה להם הרגשה טובה עושה להם רע (hedonism) כדוגמא
כי הסבל יכול להיות גם חלק מהדרך להצלחה (the will to power express itself against resistance) זה העניין
האישה הבודהיסטית לעצמי מעניינת
איך שאני מרגיש בצורה סובייקטיבית לא באמת משנה, מה שמשנה זה הגשמת המטרה.
והתחושה הסובייקטיבית שלך באה והולכת
למרות שכמובן יש לזה גבול
1:06:20
האם אושר באמת מתבטא כהרגשת שובע סובייקטיבית, או אובייקטיבית כבודהיזם, או סטואיזם
ממצב של תרבות (מלווה בהיסטוריה)
אנחנו הולכים למציאות של מניפולציה ביוטכנולוגית.
שבה אנחנו יכולים לנצח את הברירה הטבעית?
זה מה שהררי מצביע?
אלבה הארנבת היא דוגמא, הפכו אותה מארנבת לבנה
לארנבת ירוקה מנצנצת כי לקחו גן מתוך מדוזה, שנותן צבע ירוק מנצנת
happiness = reality - expectations
comparison is the thief of joy
איפה נמצא שעור 25?
ביו טיוב
שיעור ההסטוריה של האושר
28:20 אושר מביא נישואין ולא להיפך
39:35 גם אני לא מסכימה עם זה!
מציע להעמיק בהבדל בן סיפוק זמני מענג שאכן קשור לפעולה...לבן מצב תודעתי של אושר בלתי מותנה
טעות שאציל לא יודע ולא יותר מאושר מאיכר שבנה בית על עץ. הוא יודע מה קיים ומשווה.
הוא מדבר על אושר כתוצאה של מצב שבו אנו מצויים, ומתעלם מן האפשרות שאושר הוא תוצאה של פ-ע-י-ל-ו-ת אותה אנו עושים. בעיניי, אושר הוא תמיד תוצאה של פעילות.
לפיכך, מבחן האושר של ההיסטוריה אינו במצב אליה היא מביאה אותנו, אלא בתהליך עצמו. גילוי וחקירה מדעיים, התמרדויות ושבירת כבלים, כיבוש עולמות חדשים, יצירת דרכים חדשות להבין את הקיום - כל אלו בפני עצמן הן פעילויות המביאות אושר, ולכן חיוניות להיסטוריה האנושית.