הערה למיכה גודמן. האם קיים לקח נוסף מהשבעה באוקטובר והוא הבנה וידיעה של מהות האויב שמולנו ומטרותיו לגבי המדינה היהודית. והאם לקח זה צריך להשפיע על המפה הפוליטית
תודה על רעיון שימור הסטטוס קוו, בו מדי פעם צצים לנו גנצים והפקרות החיילים וכרגע יש עוטף ג'נין ועוטף טולכרם ועוטף ועוטף ולכולם רצון זהה. ישנם עוד פתרונות: שכולם יעשו את המקסימום לשפר את הכלכלה כדי לשפר גם את האינטרקציה עם מדינות אחרות וגם לשלם על הגירה מרצון. עוד רעיונות מהכובע שלא מספיק תופסים במבחן המציאות, אלא רק בנתונים חלקיים?
58:31 ההנחה שאפשר לסכם כל תפיסת עולם ימנית של רצון להשתתף בהשפעה כ "עכשיו נראה לכם מה זה מניח זרקור ילדותי על התפיסה הימנית". צריך להשתחרר מההנחה שאנחנו עושים את זה בגלל קיפוח זה יעזור להבין
כמו כל שמאלן הוא מנתח יפה מצב. אבל אז מעוות חלק מהעובדות בסוף כדי לפרק את.המחנה הלאומי ולהכניע אותו תחת הפרוגרס. נהניתי מהניתוח הקאתי מהרמאות הפוליטית.
הבעיה לא הייתה שלימין הפרגמטי לא היו חלופות. הבעיה הייתה שהמרכז הלאומי ליברלי הזה שמיכה מדבר עליו מיקם את עצמו תחת הבטחה לחרף. זה מה שסידר את המפה הפוליטית ולא הבחירות
בסופו של דבר הוא מציע מצב שאינו יציב, אשליה. אין חצי אפרטהייד. הלגיטימציה שלנו על זמן שאול כי הכיבוש הוא "זמני". ברגע שיהפוך לקבוע נאבד אותה. זה קורה בימים אלה ממש.
Our essential nature of pure Awareness has no agenda with the mind, body, or world. It is like an empty space, completely allowing, and yet indifferent to whatever appears within it. However, it is not a cold, distant indifference: it gives its substance utterly and intimately to whatever appears within it. As such, it is a loving indifference. Be knowingly this loving indifference. - Rupert Spira
ילד פלא. רמי קליינשטיין של הפילוסופיה ונפתלי בנט של היהדות ביחד. כול כך חכם ובאותו זמן לא מבין כלום. אחרי שהלך הפלא נשארו רק המבטים המעריצים של אפרת שפירא
איש חכם ורהוט. קראתי את היום השמיני ושאר ספריו. אהבתי את הקריאה לאחדות ברוח הרבעון הרביעי. מאוד בעד ואני שם לגמרי
אחת השיחות היותר מרתקות ומחכימות שהקשבתי להן
אדם מקסים וחכם
וואו, איזה כיף
מיכה המדהים
מרתק.
מעניין מאוד ומסכים עם הניתוחים שלהם. רק חסר לי שלא דיברו על "הפיל שבחדר " שהאינטרס שלו שלא יהיה איחוד של ההיברידים.
אחלה מיכה!
בעניין החוסר תקשורת של אחד עם השני ומי לעומת המה אני מאוד מסכים עם מיכה
מרתק
מרתק!
נדב, לטובת אלה שאין להם קשב לשעת האזנה, ממליץ לחלק למקטעים לפי נושאים
עושים פאוז וממשיכים 🤷♂️
אמאלה בקושי זיהיתי את דר מיכה… שחיף עם כובע.
הערה למיכה גודמן. האם קיים לקח נוסף מהשבעה באוקטובר והוא הבנה וידיעה של מהות האויב שמולנו ומטרותיו לגבי המדינה היהודית. והאם לקח זה צריך להשפיע על המפה הפוליטית
תודה על רעיון שימור הסטטוס קוו, בו מדי פעם צצים לנו גנצים והפקרות החיילים וכרגע יש עוטף ג'נין ועוטף טולכרם ועוטף ועוטף ולכולם רצון זהה. ישנם עוד פתרונות: שכולם יעשו את המקסימום לשפר את הכלכלה כדי לשפר גם את האינטרקציה עם מדינות אחרות וגם לשלם על הגירה מרצון. עוד רעיונות מהכובע שלא מספיק תופסים במבחן המציאות, אלא רק בנתונים חלקיים?
58:31 ההנחה שאפשר לסכם כל תפיסת עולם ימנית של רצון להשתתף בהשפעה כ "עכשיו נראה לכם מה זה מניח זרקור ילדותי על התפיסה הימנית". צריך להשתחרר מההנחה שאנחנו עושים את זה בגלל קיפוח זה יעזור להבין
שיחה מעניינת
כמו כל שמאלן הוא מנתח יפה מצב. אבל אז מעוות חלק מהעובדות בסוף כדי לפרק את.המחנה הלאומי ולהכניע אותו תחת הפרוגרס. נהניתי מהניתוח הקאתי מהרמאות הפוליטית.
מעניין , שני דתל״שים
תביא בבקשה את רמי מערוץ לאומנות.
מסקרן מאוד לדעת יותר על חייו האישיים של הבן אדם
הבעיה לא הייתה שלימין הפרגמטי לא היו חלופות. הבעיה הייתה שהמרכז הלאומי ליברלי הזה שמיכה מדבר עליו מיקם את עצמו תחת הבטחה לחרף. זה מה שסידר את המפה הפוליטית ולא הבחירות
בסופו של דבר הוא מציע מצב שאינו יציב, אשליה. אין חצי אפרטהייד. הלגיטימציה שלנו על זמן שאול כי הכיבוש הוא "זמני". ברגע שיהפוך לקבוע נאבד אותה. זה קורה בימים אלה ממש.
Our essential nature of pure Awareness has no agenda with the mind, body, or world. It is like an empty space, completely allowing, and yet indifferent to whatever appears within it. However, it is not a cold, distant indifference: it gives its substance utterly and intimately to whatever appears within it. As such, it is a loving indifference. Be knowingly this loving indifference.
- Rupert Spira
מה אתה רוצה מחיי
תביא את פייגלין
לא חושב שאין קשב .דווקא ילדי הטיקטוק יותר קשובים ואלו שקוראים ספרים הם הכי רעילים
באיזה עולם?
מקביל
ילד פלא. רמי קליינשטיין של הפילוסופיה ונפתלי בנט של היהדות ביחד. כול כך חכם ובאותו זמן לא מבין כלום. אחרי שהלך הפלא נשארו רק המבטים המעריצים של אפרת שפירא
מה שקרה שבוצע כאן פוטש. פוליטי, כלכלי, רפואי, והכי נורא , צבאי.
כמו להטוטן קלפים מיכה גודמן מערבב את חפיסת הרעיונות ושולף במפתיע את קלף הפתרון אבל האמת הפשוטה היא שזה לא קסם אלא להטוט ואחיזת עיניים.
שני יצורים
מיכה מעניין ורהוט אבל יש בו משהו מזוייף
הפוסל במומו פוסל
אנשים שתמיד מתייצבים באמצע ומבינים את כולם הם מזוייפים, כי בסופו של יום- אין להם דעה. הם אלו שנמנעים כשצריכים להצביע