שונאים אותם? מקורות: 1. בראשית מא -מג: וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כׇּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ אונקלוס שם: ואכריזו קדמוהי: דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא" 2. מדרש ספרי לפרשת דברים (פיסקא א) דרש רבי יהודה: "וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך" - זה יוסף, שהיה אב בחכמה ורך בשנים. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים? מעיד אני עלי שמים וארץ שאין אברך אלא לברכיים, שהיו הכל נכנסים ויוצאים מתחת ידו. 3.ראב"ע שם: אברך - כל אדם קורא לפניו אכרע ואשתחווה. 4.בבא בתרא ד. אִם זַיְינָךְ עֲלָךְ, סִפְרָךְ כָּאן - לָא רֵכָא וְלָא בַּר רֵכָא, הוֹרְדוֹס [עַבְדָּא] קָלָנְיָא מִתְעֲבִיד. 5. פסחים מט: תניא אמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור אמרו לו תלמידיו רבי אמור ככלב אמר להן זה נושך ושובר עצם וזה נושך ואינו שובר עצם: 6. מסילת ישרים הקדמה: "וְהִנֵּה מָה שֶׁהוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא, שֶׁהָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהָעִדּוּן הַגָּדוֹל מִכָּל הָעִדּוּנִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִמָּצֵא. 7. דברים יח "לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל, אשי ה' ונחלתו יאכלון… כי בו בחר ה' אלקיך מכל שבטיך לעמוד לשרת בשם ה', הוא ובניו כל הימים. 8. רמב"ם שמיטה ויובל יג ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל.. ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלהים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים. 9. קידושין נז. "את ה' אלוקיך תירא - לרבות תלמידי חכמים". 10. תלמוד ירושלמי הוריות פ"ג מח ע"ג: אפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" 11. רבנו יונה: שערי תשובה, שער ג אות קנד וכן בכלל האפיקורס - האומר: מה הועילו לנו הלומדים בלמודם?.. ואלה האנשים גם לא שמעו גם לא ידעו גם לא פתחה אזנם על התועלות הנמצאות בעסק התורה, ובעבור זאת עסק התורה שפל בעיניהם, והמה היו במורדי אור מעלתה. 12. חולין צב. דריש להו אמר רבי שמעון בן לקיש אומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים עלין שבה אלו עמי הארץ קנוקנות שבה אלו ריקנים שבישראל והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמים איתכליא על עליא דאילמלא עליא לא מתקיימין איתכליא 13. אבות ב ב יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון. 14. הוריות י, א כל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון. 15. קידושין כט. חייב אדם ללמד את בנו אומנות. 16. ברכות ח: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִיְּרֵא שָׁמַיִם, דְּאִילּוּ גַּבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם כְּתִיב ״אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה׳״, וְאִילּוּ גַּבֵּי נֶהֱנָה מִיגִיעוֹ כְּתִיב: ״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ״. ״אַשְׁרֶיךָ״ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וְטוֹב לָךְ״ - לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְגַבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם, ״וְטוֹב לָךְ״ לָא כְּתִיב בֵּיהּ. 17. בן יהוידע שם: אי נמי נראה לי בס"ד דסלקא דעתך ירא שמים ונהנה מיגיע כפו, שיש לו עסק ומלאכה באיזה שעות מן היום, גרע מן ירא שמים שאינו נהנה מיגיעו אלא נותנים לו הספקה ועוסק בתורה כל היום כולו, מפני שזה עוסק בתורה כל היום, וזה עוסק בקצת מן היום, ולהכי קא משמע לן דאדרבה האמת הוא להפך, דירא שמים וגם נהנה מיגיעו עדיף. 18. מסילת ישרים כו לפני חתימת הספר: וזה פשוט כי כל אדם לפי האומנות אשר בידו, והעסק אשר הוא עוסק, כך צריך לו הישרה והדרכה, כי דרך החסידות הראוי למי שתורתו אומנתו אינו דרך החסידות הראוי למי שצריך להשכיר עצמו למלאכת חבירו, ולא זה וזה דרך החסידות הראוי למי שעוסק בסחורתו, וכן כל שאר הפרטים אשר בעסקי האדם בעולם, כל אחד ואחד לפי מה שהוא ראוים לו דרכי החסידות, לא לפי שהחסידות משתנה, כי הנה הוא שוה לכל נפש ודאי, הואיל ואיננו אלא לעשות מה שיש נחת רוח ליוצרו בו, אבל הואיל והנושאים משתנים אי אפשר שלא ישתנו האמצעיים המגיעים אותם אל התכלית כל אחד לפי ענינו. וכבר יכול להיות חסיד גמור איש אשר לא יפסוק מפיו הלימוד כמו מי שמפני צרכו הוא בעל מלאכה פחותה, וכתיב (משלי טז, ד): "כל פעל ה' למענהו". ואומר (משלי ג, ו): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך", הוא יתברך שמו ברחמיו יפקח עינינו בתורתו, ויורנו דרכיו, ויוליכנו באורחותיו, ונזכה לתת כבוד לשמו, ולעשות נחת רוח לפניו. יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו (תהלים קד, לא). ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם (תהלים קמט, ב). אמן אמן ואמן.
המשך שיעור כתוב: 6. הדרך המאונכת. העולם הוא היררכיה. נקודה. יש האומרים: הטובים לטיס. יש שאמרו: הטובים לתקשורת. יש שיאמרו: הטובים לאברכות.[11] בגישה זו, האברך הוא אייפקס הפירמידה.[12] הוא הראש, הוא הכי קרוב להשם.[13] ישאל השואל, והרי זו גישה מתנשאת שבמילים אחרות אומרת, כל מי שלא אברך אזי הוא פחות.. האמת כרגיל הפוכה בתכלית. העם היהודי מורכב מ - 4 רבדים כנאמר במפורש[14]. א. תלמידי חכמים. ב. בעלי בתים. ג.עמי ארצות. ד. ריקנים. ראש ללא לב. ראש ללא ידיים. ראש ללא רגליים. על מי הוא מתנשא לכל לראש? וכאן מגיע הפאנץ'.. תלמידי החכמים זקוקים לבעלי הבתים.[15] לפי גישה מאונכת זו, הוא יַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַאברך הַזֶּה. הוא דמות היהודי הנעלה ביותר, הוא דמות היהודי שדבוק ברוח, ופרוש מחומר. אך למרות זאת מפלס המשטמה יכול שיעלם, מאחר ש"עליונות" האברך עדיין זקוקה לרבדים האחרים שבעם כאוויר לנשימה, כמים לאדמה, או כאדמה לאדם. אברך אין משמעו שהוא נזר הבריאה במובן שהוא ואין בלתו. 7. לא השתכנעת? ייתכן שאתה זקוק למודל המאוזן בחז"ל. ישנה דרך אחרת להוריד את מפלס אי ההערכה - כעס - שנאה - משטמה. הדרך הזו מעט אוקסימורונית, בעודה משבחת את האברך על ידי הורדת בסיס המאונך. בבסיסה דרך זו גורסת כי אין זה נכון לחשוב במונחים של מי מעל מי (מאונך) אלא בדרך.. של מי לצד מי (מאוזן). איך? כך. בחברת ההנעלה העונה לשם 'נייק' יש מספר מחלקות. א. מחקר ופיתוח. ב. לוגיסטיקה ושינוע. ג. ייצור. ד. חשבונאית. ה. משפטית. איזו מחלקה מביאה יותר מכל את מנכ"ל החברה לידי קרבה מיוחדת אל הכסף שהוא חושק בו? התשובה היא: אף אחת, וכולם גם יחד. אין מחלקה שהיא מעל חברתה. אין מחלקה שהיא תחת חברתה. ישנה פעילות משולבת המתבצעת בצורה מאוזנת. כלומר, גם אם ישנו מטה ההנהלה המרכזי, מהות החברה וחשיבותה של מחלקת לוגיסטיקה איננה גבוהה ממחלקת מו"פ. לעניינו אנו, איזו מחלקה מביאה את מנכ"ל החברה (האדם הממוצע) לידי קרבה מיוחדת אל הכסף (הקדוש ברוך הוא) שהוא חושק בו? תלוי. מאיזו מחלקה אתה? בכל מחלקה עליך לשאת בתפקיד אחר. אם אתה מהמשפטית, עליך להתפלפל בכתבי דין התורה, על מנת להתקרב ליעדך. הריהו אבא. אם אתה מהחשבונאית, עליך לשאת ולתת באמונה, על מנת להתקרב ליעדך. הריהו אבא. אם אתה מהלוגיסטיקה והשינוע, עליך לעבוד עבודת כפיים ודווקא במקום הכביכול "נמוך" ביותר, עליך להתקרב ליעדך. הריהו אבא. אם אתה ממחלקת המחקר והפיתוח, עליך לחקור לעומקה ולרוחבה של התורה הקדושה ולפתחה, כך תתקרב ליעדך. הריהו אבא. אם אתה היצור ממחלקת הייצור, צור פרנסה למשפחתך, פרנס משפחות אחרות ביושרה בנאמנות ובהגינות, כך תתקרב ליעדך. הריהו אבא. 8. ייתכן שהדברים לא יעוכלו על ידי מאן דהוא, מודע אני שישנם שיחלקו בכל תוקף על כל אחת מהגישות, אך אם נשכיל להתנער מאבק סוציולגי, אם נשכיל לדבוק בתורת ה', אזי נגיע לשלמות העם. ביום שבו נוריד את מפלס הלהבות, שנתחיל לאהוב. לכבד אחד את השני. להכיר בתפקידו הייחודי של כל אדם בעולם, גם אם הוא.. לא נראה כמוני. לא חושב כמוני. לא מתנהג כמוני. הוא לא דמוני. מטרת שלמות העם היהודי חשובה מכל.[16] לכן, שאל את רבך, מהי הדרך הנכונה שיבור בה האדם? שיטת חז"ל הקדושים הדוגלים בהיררכיה המאונכת? לך על זה. אך זכור נא בוראך בימי בחורותיך. תלמידי החכמים חמים אליך, הם זקוקים לך, זקוקים לרבדים השונים בעם. לפיכך מפלס אי ההערכה - הקנאה - השנאה - המשטמה - הנחיתיות יכול להיעלם. יכולים האדמים מן השורה, לשבת יחד עם האברכים בשורה אחת, לאהבם באמת. מנגד האברכים עצמם ישבו באותו שולחן ויאהבו לא פחות את קולגוליאם מעולמם השונה. לא מצליח? עדיין חש שאתה לא מוכן לחיות כל חייך כמישהו שלא הגיע לטוב/פ ביותר? התבסס על מקורות חז"ל הקדושים המאדירים[17] את הצד השני של עבודת האדם בעולמו, השחים בחשיבות המחלקות האחרות[18], אם תעבור לאסטרטגיה המאוזנת.. לא יהיה לך כבד, לכבד את תלמידי החכמים. לא יהיה לך יקר להוקיר אותם על התפקיד הקשה שנטלו על עצמם, לפרוש מהעולם בשיא כוחם ולקדש את שמו בעולם. מנגד גם האברך יכבד את האיש הפשוט, לא מתוך יהירות. פטרונות. קולוניאליזם. או כל מילה מפונפנת אחרת. 9. הגיעה העת. זה לא שאנחנו מחכים למשיח, הוא כבר מחכה לנו. הוא כבר פה. אך איך יבוא? לשולחן האברכים או לשולחן העובדים? עם מי יישב כשלכל אחד אגדות ואגודות משלו? והרי יכריזו עליו חרם, שהרי הוא יושב עם פסולי החיתון הללו, או שהוא מהמתייהרים הללו.. כשנאמץ אל ליבנו, את דברי חז"ל קדושינו. את האסטרטגיה המאונכת. או את האסטרטגיה המאוזנת. נתקרב אל התורה. התורה תתקרב אלינו. נעשה צעד אחד קטן. ואבא? יעשה צעד גדול. לגאולה. שבת שלום רפי
שונאים אברכים? שיעור כתוב: 1 בכנות. בינך לבין עצמך. אל תשתף אף אחד. אכתוב כאן מילה אחת. מהי האסוציאציה הראשונית שמכה בך, כשתראה אותה. המילה היא: א ב ר ך. אכן, אברך. פרוש מהעולם, שוקד על ספריו. ללא רכב. כתובת אימייל. או בגדים חדשים. אכן, אברך, שמקבל את תמיכתו מהעולם הכלכלי מבחוץ. מה הייתה התחושה הראשונית שחשת? אין סוגיה בעשרות השנים האחרונות, המסעירה את העם בישראל יותר מאשר אותם 100,000 איש. לכל אחד עמדותיו הוא, אך גם בתוך ציבור שומרי התורה והמצוות, ניתן לחלקם באופן גס לשתי קבוצות עיקריות. א. בעד. ב. נגד. בקצה הימני ביותר בתוך הקבוצה הראשונה ישנם המתאבקים בעפר רגליהם, מחנכים את ילדיהם להיות אנשים הפרושים מהעולם הזה, ומעתדים אותם לתפקיד הנעלה ביותר בעולם הריהו: האברך. בקצה השמאלי ביותר בתוך הקבוצה השנייה השומרת מצוות. ישנם הנאבקים בעפר רגליהם של האברכים, וגורסים שהם מנותקי קשר, שתורתם אינה תורת חיים. אנשים הללו מחנכים את ילדיהם להיות אנשים "פרודוקטיביים" כלשונם. מעורים בחיי העולם הזה, ומעתדים אותם לתפקיד הנעלה ביותר בעולם הריהו: היהודי העובד. 2. בכנות. בינך לבין עצמך. אל תשתף אף אחד. האם רגשותיך כלפי האברכים הינה חיובית או שמא שלילית? אם היא חיובית, אשריך. הורד את הקובץ הזה מידך, המשך בעסקיך, או בלימודך. אם התשובה שלילית, אם אתה מכיר נכדי אדם שיש דופק בליבם שלא מעריך - כועס - שוטם בחר לך תיאור אחר. אזי בפרק זה, מזורך בא. ראשית, אתה לא הראשון.. מסתבר שהמטען הנפשי בנוגע למושג אברך, לא החל אמש. לא החל בתחילתה של חברת הלומדים בישראל. לא החל בפריחה המחודשת של עולם הישיבות לפני 200 שנה. לא החל בימי הבינייים כאשר היו תלמידי חכמים מעטים ביחס להמון העם. לא החל בתקופת חז"ל שבה עמי הארצות רצו לנשוך את תלמידי החכמים כחמור[1]. לא החל בתקופת הצדוקים והבייתוסים שזלזלו בתלמידי החכמים וגרסו שהמציאו תורה. היא החלה לפני.. 3555 שנה. 3. פעם אחת. אחת ויחידה בכל התורה כולה תורה. נביאים. כתובים. מופיעה המילה: אברך. כבר שם, מתפתחת מחלוקת עמוקה בנוגע למהות המילה ולתוכנה, מדגיש, בהקשר אחר כמובן, אך רלוונטית ומשנה עולמות גם אלפי שנים לאחר מכן. ובכן, מי זכה בכינוי הזה? בכל התנ"ך כולו, יוסף הוא האדם היחיד המכונה בשם "יוסף האברך". וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ"[2] אלו שתי האופציות של מהות המושג אברך.[3] א. אדם חכם וצעיר.[4] ב. אדם שהכל כורעים ברך לפניו. מיהו אברך? אופציה א: אדם חכם וצעיר?[5] בין רבים אחרים חכמים וצעירים.. בגישה זו, האברך הוא דמות של יהודי נעלה[6]. אך כפי שהוא חכם, יתכן שישנם סוגים נוספים של חכמות.[7] לפי גישה זו, אינך צריך לכרוע ברך ולחוש כאסקופה. כמפתן בפני האברך. אופציה ב: כולם צריכים לכופף את ראשם לפניו ולהכריז נכרע ונשתחווה לפניך.[8] לתת לו תקציבים. במידה מסוימת אף לחוש אסקופה נדרסת ביחס לרום דרגתו. בגישה זו ככל הנראה, האברך הוא דמות היהודי הנעלה ביותר שקיים.[9] כעת ישנם שתי בשורות. 4. הבשורה הרעה: יצא המרצע מן השק. כעת התגלתה לנו סיבת אי ההערכה שחיים אנשים מסוימים כלפי הצדיקים המחזיקים את העולם בתורתם. תחושת סוג ב'. תחושה של חיים בדיעבד. תחושה שלעולם תישאר מתחת לראש הפירמידה.[10] ברי לכל בר דעת שקשה עד בלתי אפשרי, לחיות חיים מלאים בסיפוק, כאשר כל מהות האדם היא מהות של אדם שלא הצליח להגיע לטופ, מאחר שלא זכה ללמוד.. לא פלא שגם בתוך ציבורים שומרי מצוות, רבים חשים תחושות שליליות כלפי אברכים. הבשורה הטובה: ניתן להביא את העם היהודי לידי שלמות. השלמה. שלום בין חברת 'האברכים' ליתר העם היושב בציון, בלוקסמבורג, או בכל כפר אחר בגלובס. איך? כך. 5. במקום להתבוסס במי האפסיים של בריכת המחלוקת והפילוג העכורה, במדמנות נגועות באינטרסים, אחת ולתמיד. נתבונן בחיי עולם שנטע בתוכנו, ונראה מה יהיו חלומותיו.. ראשית נשאל שאלה פשוטה. עם תשובה "מאוד פשוטה". מדוע חיים? מדוע אני חי? מדוע אתה חי? לפני כל הפלפולים, מהי סיבת היולי שבגללה נולדנו? מדוע קיימים בגלקסייתנו היצורים הללו המהלכים על שני מוטות ארוכים, כשבחלקו העליון של האובייקט המוזר, בולט לו כדור עגלגל שבו פעורים ארובות עם שני כדורים מזדקרים מתוכם, ומביטים על הקיום בפליאה אין קץ. מהי המטרה של כל האירוע הזה? אם התשובה הינה ללמוד תורה, אזי הקובץ בידך לא יצליח להועיל להוריד את מפלס המשטמה. אך אם נצמד למה שלומדי התורה אמרו לנו בהקשר למטרת הבריאה, אזי נגלה ש.. מטרתה הראשונית של בריאת האדם. כל אדם. היא אחת. כל אדם נברא בכדי להידבק באבא שבשמים. כמה פשוט. כמה קלישאתי כמה לא יומרני. כך אמת. מצטט את הרמח"ל. גדול הגדולים, קדוש הקדושים, מקובל המקובלים. "וְהִנֵּה מָה שֶׁהוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא, שֶׁהָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהָעִדּוּן הַגָּדוֹל מִכָּל הָעִדּוּנִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִמָּצֵא. having that been said, כעת אפשר לדון בדיון מנוקדת היולי שלו. אם מטרתו הראשונית של אבא שבשמים שנדבק בו, אזי ישנם שתי שיטות בעולם. א. הדרך המאונכת. ב. הדרך המאוזנת.
שונאים אותם?
מקורות:
1. בראשית מא -מג: וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כׇּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ אונקלוס שם: ואכריזו קדמוהי: דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא"
2. מדרש ספרי לפרשת דברים (פיסקא א)
דרש רבי יהודה: "וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך" - זה יוסף, שהיה אב בחכמה ורך בשנים. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים? מעיד אני עלי שמים וארץ שאין אברך אלא לברכיים, שהיו הכל נכנסים ויוצאים מתחת ידו.
3.ראב"ע שם: אברך - כל אדם קורא לפניו אכרע ואשתחווה.
4.בבא בתרא ד. אִם זַיְינָךְ עֲלָךְ, סִפְרָךְ כָּאן - לָא רֵכָא וְלָא בַּר רֵכָא, הוֹרְדוֹס [עַבְדָּא] קָלָנְיָא מִתְעֲבִיד.
5. פסחים מט:
תניא אמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור אמרו לו תלמידיו רבי אמור ככלב אמר להן זה נושך ושובר עצם וזה נושך ואינו שובר עצם:
6. מסילת ישרים הקדמה:
"וְהִנֵּה מָה שֶׁהוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא, שֶׁהָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהָעִדּוּן הַגָּדוֹל מִכָּל הָעִדּוּנִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִמָּצֵא.
7. דברים יח "לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל, אשי ה' ונחלתו יאכלון… כי בו בחר ה' אלקיך מכל שבטיך לעמוד לשרת בשם ה', הוא ובניו כל הימים.
8. רמב"ם שמיטה ויובל יג
ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל.. ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלהים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים.
9. קידושין נז. "את ה' אלוקיך תירא - לרבות תלמידי חכמים".
10. תלמוד ירושלמי הוריות פ"ג מח ע"ג: אפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ"
11. רבנו יונה: שערי תשובה, שער ג אות קנד
וכן בכלל האפיקורס - האומר: מה הועילו לנו הלומדים בלמודם?.. ואלה האנשים גם לא שמעו גם לא ידעו גם לא פתחה אזנם על התועלות הנמצאות בעסק התורה, ובעבור זאת עסק התורה שפל בעיניהם, והמה היו במורדי אור מעלתה.
12. חולין צב. דריש להו אמר רבי שמעון בן לקיש אומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים עלין שבה אלו עמי הארץ קנוקנות שבה אלו ריקנים שבישראל והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמים איתכליא על עליא דאילמלא עליא לא מתקיימין איתכליא
13. אבות ב ב
יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון.
14. הוריות י, א
כל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון.
15. קידושין כט.
חייב אדם ללמד את בנו אומנות.
16. ברכות ח: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִיְּרֵא שָׁמַיִם, דְּאִילּוּ גַּבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם כְּתִיב ״אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה׳״, וְאִילּוּ גַּבֵּי נֶהֱנָה מִיגִיעוֹ כְּתִיב: ״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ״. ״אַשְׁרֶיךָ״ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וְטוֹב לָךְ״ - לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְגַבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם, ״וְטוֹב לָךְ״ לָא כְּתִיב בֵּיהּ.
17. בן יהוידע שם:
אי נמי נראה לי בס"ד דסלקא דעתך ירא שמים ונהנה מיגיע כפו, שיש לו עסק ומלאכה באיזה שעות מן היום, גרע מן ירא שמים שאינו נהנה מיגיעו אלא נותנים לו הספקה ועוסק בתורה כל היום כולו, מפני שזה עוסק בתורה כל היום, וזה עוסק בקצת מן היום, ולהכי קא משמע לן דאדרבה האמת הוא להפך, דירא שמים וגם נהנה מיגיעו עדיף.
18. מסילת ישרים כו לפני חתימת הספר:
וזה פשוט כי כל אדם לפי האומנות אשר בידו, והעסק אשר הוא עוסק, כך צריך לו הישרה והדרכה, כי דרך החסידות הראוי למי שתורתו אומנתו אינו דרך החסידות הראוי למי שצריך להשכיר עצמו למלאכת חבירו, ולא זה וזה דרך החסידות הראוי למי שעוסק בסחורתו, וכן כל שאר הפרטים אשר בעסקי האדם בעולם, כל אחד ואחד לפי מה שהוא ראוים לו דרכי החסידות, לא לפי שהחסידות משתנה, כי הנה הוא שוה לכל נפש ודאי, הואיל ואיננו אלא לעשות מה שיש נחת רוח ליוצרו בו, אבל הואיל והנושאים משתנים אי אפשר שלא ישתנו האמצעיים המגיעים אותם אל התכלית כל אחד לפי ענינו. וכבר יכול להיות חסיד גמור איש אשר לא יפסוק מפיו הלימוד כמו מי שמפני צרכו הוא בעל מלאכה פחותה, וכתיב (משלי טז, ד): "כל פעל ה' למענהו". ואומר (משלי ג, ו): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך", הוא יתברך שמו ברחמיו יפקח עינינו בתורתו, ויורנו דרכיו, ויוליכנו באורחותיו, ונזכה לתת כבוד לשמו, ולעשות נחת רוח לפניו. יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו (תהלים קד, לא). ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם (תהלים קמט, ב). אמן אמן ואמן.
עוצמת הקול נמוכה מידי
תודה רבה על הפרק הנהדר הזה.
אשמח מאוד שתבוא לפודקאסט לייצג את העמדה שהצגת כאן
את הטלפון שלי אתה יודע
תודה!
המשך שיעור כתוב:
6. הדרך המאונכת.
העולם הוא היררכיה. נקודה.
יש האומרים: הטובים לטיס.
יש שאמרו: הטובים לתקשורת.
יש שיאמרו: הטובים לאברכות.[11]
בגישה זו, האברך הוא אייפקס הפירמידה.[12]
הוא הראש, הוא הכי קרוב להשם.[13]
ישאל השואל, והרי זו גישה מתנשאת שבמילים אחרות אומרת, כל מי שלא אברך אזי הוא פחות.. האמת כרגיל הפוכה בתכלית. העם היהודי מורכב מ - 4 רבדים כנאמר במפורש[14].
א. תלמידי חכמים.
ב. בעלי בתים.
ג.עמי ארצות.
ד. ריקנים.
ראש ללא לב. ראש ללא ידיים. ראש ללא רגליים. על מי הוא מתנשא לכל לראש? וכאן מגיע הפאנץ'.. תלמידי החכמים זקוקים לבעלי הבתים.[15]
לפי גישה מאונכת זו, הוא יַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַאברך הַזֶּה. הוא דמות היהודי הנעלה ביותר, הוא דמות היהודי שדבוק ברוח, ופרוש מחומר. אך למרות זאת מפלס המשטמה יכול שיעלם, מאחר ש"עליונות" האברך עדיין זקוקה לרבדים האחרים שבעם כאוויר לנשימה, כמים לאדמה, או כאדמה לאדם. אברך אין משמעו שהוא נזר הבריאה במובן שהוא ואין בלתו.
7. לא השתכנעת?
ייתכן שאתה זקוק למודל המאוזן בחז"ל.
ישנה דרך אחרת להוריד את מפלס אי ההערכה - כעס - שנאה - משטמה.
הדרך הזו מעט אוקסימורונית, בעודה משבחת את האברך על ידי הורדת בסיס המאונך. בבסיסה דרך זו גורסת כי אין זה נכון לחשוב במונחים של מי מעל מי (מאונך) אלא בדרך.. של מי לצד מי (מאוזן).
איך?
כך.
בחברת ההנעלה העונה לשם 'נייק' יש מספר מחלקות.
א. מחקר ופיתוח.
ב. לוגיסטיקה ושינוע.
ג. ייצור.
ד. חשבונאית.
ה. משפטית.
איזו מחלקה מביאה יותר מכל את מנכ"ל החברה לידי קרבה מיוחדת אל הכסף שהוא חושק בו?
התשובה היא:
אף אחת, וכולם גם יחד.
אין מחלקה שהיא מעל חברתה.
אין מחלקה שהיא תחת חברתה.
ישנה פעילות משולבת המתבצעת בצורה מאוזנת. כלומר, גם אם ישנו מטה ההנהלה המרכזי, מהות החברה וחשיבותה של מחלקת לוגיסטיקה איננה גבוהה ממחלקת מו"פ.
לעניינו אנו, איזו מחלקה מביאה את מנכ"ל החברה (האדם הממוצע) לידי קרבה מיוחדת אל הכסף (הקדוש ברוך הוא) שהוא חושק בו?
תלוי.
מאיזו מחלקה אתה?
בכל מחלקה עליך לשאת בתפקיד אחר.
אם אתה מהמשפטית, עליך להתפלפל בכתבי דין התורה, על מנת להתקרב ליעדך. הריהו אבא.
אם אתה מהחשבונאית, עליך לשאת ולתת באמונה, על מנת להתקרב ליעדך. הריהו אבא.
אם אתה מהלוגיסטיקה והשינוע, עליך לעבוד עבודת כפיים ודווקא במקום הכביכול "נמוך" ביותר, עליך להתקרב ליעדך. הריהו אבא.
אם אתה ממחלקת המחקר והפיתוח, עליך לחקור לעומקה ולרוחבה של התורה הקדושה ולפתחה, כך תתקרב ליעדך. הריהו אבא.
אם אתה היצור ממחלקת הייצור, צור פרנסה למשפחתך, פרנס משפחות אחרות ביושרה בנאמנות ובהגינות, כך תתקרב ליעדך. הריהו אבא.
8. ייתכן שהדברים לא יעוכלו על ידי מאן דהוא, מודע אני שישנם שיחלקו בכל תוקף על כל אחת מהגישות, אך אם נשכיל להתנער מאבק סוציולגי, אם נשכיל לדבוק בתורת ה', אזי נגיע לשלמות העם. ביום שבו נוריד את מפלס הלהבות, שנתחיל לאהוב. לכבד אחד את השני. להכיר בתפקידו הייחודי של כל אדם בעולם, גם אם הוא..
לא נראה כמוני.
לא חושב כמוני.
לא מתנהג כמוני.
הוא לא דמוני.
מטרת שלמות העם היהודי חשובה מכל.[16] לכן, שאל את רבך, מהי הדרך הנכונה שיבור בה האדם?
שיטת חז"ל הקדושים הדוגלים בהיררכיה המאונכת? לך על זה. אך זכור נא בוראך בימי בחורותיך. תלמידי החכמים חמים אליך, הם זקוקים לך, זקוקים לרבדים השונים בעם. לפיכך מפלס אי ההערכה - הקנאה - השנאה - המשטמה - הנחיתיות יכול להיעלם.
יכולים האדמים מן השורה, לשבת יחד עם האברכים בשורה אחת, לאהבם באמת.
מנגד האברכים עצמם ישבו באותו שולחן ויאהבו לא פחות את קולגוליאם מעולמם השונה.
לא מצליח? עדיין חש שאתה לא מוכן לחיות כל חייך כמישהו שלא הגיע לטוב/פ ביותר?
התבסס על מקורות חז"ל הקדושים המאדירים[17] את הצד השני של עבודת האדם בעולמו, השחים בחשיבות המחלקות האחרות[18], אם תעבור לאסטרטגיה המאוזנת..
לא יהיה לך כבד, לכבד את תלמידי החכמים.
לא יהיה לך יקר להוקיר אותם על התפקיד הקשה שנטלו על עצמם, לפרוש מהעולם בשיא כוחם ולקדש את שמו בעולם.
מנגד גם האברך יכבד את האיש הפשוט, לא מתוך יהירות. פטרונות. קולוניאליזם. או כל מילה מפונפנת אחרת.
9. הגיעה העת.
זה לא שאנחנו מחכים למשיח, הוא כבר מחכה לנו. הוא כבר פה. אך איך יבוא?
לשולחן האברכים או לשולחן העובדים?
עם מי יישב כשלכל אחד אגדות ואגודות משלו? והרי יכריזו עליו חרם, שהרי הוא יושב עם פסולי החיתון הללו, או שהוא מהמתייהרים הללו..
כשנאמץ אל ליבנו, את דברי חז"ל קדושינו.
את האסטרטגיה המאונכת.
או את האסטרטגיה המאוזנת.
נתקרב אל התורה.
התורה תתקרב אלינו.
נעשה צעד אחד קטן.
ואבא?
יעשה צעד גדול. לגאולה.
שבת שלום
רפי
שונאים אברכים?
שיעור כתוב:
1 בכנות. בינך לבין עצמך. אל תשתף אף אחד.
אכתוב כאן מילה אחת. מהי האסוציאציה הראשונית שמכה בך, כשתראה אותה.
המילה היא:
א ב ר ך.
אכן, אברך. פרוש מהעולם, שוקד על ספריו. ללא רכב. כתובת אימייל. או בגדים חדשים.
אכן, אברך, שמקבל את תמיכתו מהעולם הכלכלי מבחוץ.
מה הייתה התחושה הראשונית שחשת?
אין סוגיה בעשרות השנים האחרונות, המסעירה את העם בישראל יותר מאשר אותם 100,000 איש. לכל אחד עמדותיו הוא, אך גם בתוך ציבור שומרי התורה והמצוות, ניתן לחלקם באופן גס לשתי קבוצות עיקריות.
א. בעד.
ב. נגד.
בקצה הימני ביותר בתוך הקבוצה הראשונה ישנם המתאבקים בעפר רגליהם, מחנכים את ילדיהם להיות אנשים הפרושים מהעולם הזה, ומעתדים אותם לתפקיד הנעלה ביותר בעולם הריהו: האברך.
בקצה השמאלי ביותר בתוך הקבוצה השנייה השומרת מצוות. ישנם הנאבקים בעפר רגליהם של האברכים, וגורסים שהם מנותקי קשר, שתורתם אינה תורת חיים. אנשים הללו מחנכים את ילדיהם להיות אנשים "פרודוקטיביים" כלשונם. מעורים בחיי העולם הזה, ומעתדים אותם לתפקיד הנעלה ביותר בעולם הריהו: היהודי העובד.
2. בכנות. בינך לבין עצמך. אל תשתף אף אחד.
האם רגשותיך כלפי האברכים הינה חיובית או שמא שלילית?
אם היא חיובית, אשריך. הורד את הקובץ הזה מידך, המשך בעסקיך, או בלימודך.
אם התשובה שלילית, אם אתה מכיר נכדי אדם שיש דופק בליבם שלא מעריך - כועס - שוטם בחר לך תיאור אחר.
אזי בפרק זה, מזורך בא.
ראשית, אתה לא הראשון.. מסתבר שהמטען הנפשי בנוגע למושג אברך, לא החל אמש.
לא החל בתחילתה של חברת הלומדים בישראל.
לא החל בפריחה המחודשת של עולם הישיבות לפני 200 שנה.
לא החל בימי הבינייים כאשר היו תלמידי חכמים מעטים ביחס להמון העם.
לא החל בתקופת חז"ל שבה עמי הארצות רצו לנשוך את תלמידי החכמים כחמור[1].
לא החל בתקופת הצדוקים והבייתוסים שזלזלו בתלמידי החכמים וגרסו שהמציאו תורה.
היא החלה לפני.. 3555 שנה.
3. פעם אחת. אחת ויחידה בכל התורה כולה תורה. נביאים. כתובים. מופיעה המילה:
אברך.
כבר שם, מתפתחת מחלוקת עמוקה בנוגע למהות המילה ולתוכנה, מדגיש, בהקשר אחר כמובן, אך רלוונטית ומשנה עולמות גם אלפי שנים לאחר מכן.
ובכן, מי זכה בכינוי הזה?
בכל התנ"ך כולו, יוסף הוא האדם היחיד המכונה בשם "יוסף האברך".
וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ"[2]
אלו שתי האופציות של מהות המושג אברך.[3]
א. אדם חכם וצעיר.[4]
ב. אדם שהכל כורעים ברך לפניו.
מיהו אברך?
אופציה א:
אדם חכם וצעיר?[5] בין רבים אחרים חכמים וצעירים..
בגישה זו, האברך הוא דמות של יהודי נעלה[6]. אך כפי שהוא חכם, יתכן שישנם סוגים נוספים של חכמות.[7] לפי גישה זו, אינך צריך לכרוע ברך ולחוש כאסקופה. כמפתן בפני האברך.
אופציה ב:
כולם צריכים לכופף את ראשם לפניו ולהכריז נכרע ונשתחווה לפניך.[8] לתת לו תקציבים. במידה מסוימת אף לחוש אסקופה נדרסת ביחס לרום דרגתו. בגישה זו ככל הנראה, האברך הוא דמות היהודי הנעלה ביותר שקיים.[9]
כעת ישנם שתי בשורות.
4. הבשורה הרעה: יצא המרצע מן השק.
כעת התגלתה לנו סיבת אי ההערכה שחיים אנשים מסוימים כלפי הצדיקים המחזיקים את העולם בתורתם.
תחושת סוג ב'. תחושה של חיים בדיעבד. תחושה שלעולם תישאר מתחת לראש הפירמידה.[10] ברי לכל בר דעת שקשה עד בלתי אפשרי, לחיות חיים מלאים בסיפוק, כאשר כל מהות האדם היא מהות של אדם שלא הצליח להגיע לטופ, מאחר שלא זכה ללמוד.. לא פלא שגם בתוך ציבורים שומרי מצוות, רבים חשים תחושות שליליות כלפי אברכים.
הבשורה הטובה: ניתן להביא את העם היהודי לידי שלמות. השלמה. שלום בין חברת 'האברכים' ליתר העם היושב בציון, בלוקסמבורג, או בכל כפר אחר בגלובס.
איך?
כך.
5. במקום להתבוסס במי האפסיים של בריכת המחלוקת והפילוג העכורה, במדמנות נגועות באינטרסים, אחת ולתמיד. נתבונן בחיי עולם שנטע בתוכנו, ונראה מה יהיו חלומותיו..
ראשית נשאל שאלה פשוטה.
עם תשובה "מאוד פשוטה".
מדוע חיים?
מדוע אני חי?
מדוע אתה חי?
לפני כל הפלפולים, מהי סיבת היולי שבגללה נולדנו? מדוע קיימים בגלקסייתנו היצורים הללו המהלכים על שני מוטות ארוכים, כשבחלקו העליון של האובייקט המוזר, בולט לו כדור עגלגל שבו פעורים ארובות עם שני כדורים מזדקרים מתוכם, ומביטים על הקיום בפליאה אין קץ. מהי המטרה של כל האירוע הזה?
אם התשובה הינה ללמוד תורה, אזי הקובץ בידך לא יצליח להועיל להוריד את מפלס המשטמה. אך אם נצמד למה שלומדי התורה אמרו לנו בהקשר למטרת הבריאה, אזי נגלה ש..
מטרתה הראשונית של בריאת האדם.
כל אדם.
היא אחת.
כל אדם נברא בכדי
להידבק באבא שבשמים.
כמה פשוט.
כמה קלישאתי
כמה לא יומרני.
כך אמת.
מצטט את הרמח"ל. גדול הגדולים, קדוש הקדושים, מקובל המקובלים. "וְהִנֵּה מָה שֶׁהוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא, שֶׁהָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהָעִדּוּן הַגָּדוֹל מִכָּל הָעִדּוּנִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִמָּצֵא.
having that been said, כעת אפשר לדון בדיון מנוקדת היולי שלו.
אם מטרתו הראשונית של אבא שבשמים שנדבק בו, אזי ישנם שתי שיטות בעולם.
א. הדרך המאונכת.
ב. הדרך המאוזנת.