איך התורה משנה אותי? | 20 סיבות טובות למה ללמוד תורה | הרב יהודה בן חמו

Поделиться
HTML-код
  • Опубликовано: 8 июн 2024
  • א - ככה ה' ציווה
    ב - לדעת מה לעשות
    דרך ה' ד פרק ב - בתלמוד תורה :"הנה תלמוד התורה הוא ענין מוכרח, לפי שזולתו אי אפשר להגיע אל המעשה, כי אם לא ידע מה הוא מצווה שיעשה, איך יעשהו?"
    ג - לדעת מימה להיזהר
    מסילת ישרים - פרק ה - התורה, היא המצטרכת יותר לאדם לשיגיע אל הזהירות, וכמאמר רבי פינחס: תורה מביאה לידי זהירות, וזולתה לא יגיע אליו כלל
    ד - להכיר את עצמך ואת החוקים הנפשיים והרוחניים של המציאות
    קבצים ד, כח: "כשם שהאדם צריך להסתגל אל הטבע החומרי וכוחותיו, ללמוד את דרכיו ומעשיו ע"פ אותם החוקים הכלליים השולטים בעולם..ככה ויותר מזה צריך ומוכרח הוא להסתגל לחוקי הטבע הרוחני, שהם יותר שולטים במציאות כולה, זה היא הנקודה העליונה של הדבקות האלוהית"
    ה - לחזק את הצדדים הגבוהים והטהורים שבי
    אורות התורה ו ה - יֵשׁ מְגַמָּה אַחַת לַתּוֹרָה, לְעוֹרֵר אֶת הַצַּד הָרוּחָנִי הָעֶלְיוֹן שֶׁבָּאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה עָסוּק בְּמֻשְׂכָּלוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְיִהְיֶה סָר מִשִּׁקּוּעַ בֶּהֱמִי גּוּפָנִי, שֶׁמְּדַלְדֵּל אֶת כּחַ עַצְמִיּוּתוֹ.
    ו - זיכוך האישיות
    אורות התורה יא ו - הַתּוֹרָה מְזַכֶּכֶת אֶת הַמִּדּוֹת, וְאֶת כָּל הַתְּכוּנוֹת הַגּוּפָנִיּוֹת וְהַנַּפְשִׁיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה מִתְקַפֶּלֶת כָּל הַנַּפְשִׁיּוּת כֻּלָּהּ לְאוֹצַר הַחַיִּים שֶׁל מְקוֹר הַיּשֶׁר הַחַי הָאֱלֹהִי, שֶׁהוּא שׁרֶשׁ הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי שְׁהִיָּתָם שֶׁל הָעֲנָפִים בִּמְקוֹרָם הָעֶלְיוֹן קוֹנִים הֵם שָׁם אֶת הַטֶּבַע הָעֶלְיוֹן וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁל עַצְמִיּוּתָם עַל פִּי יְסוֹד מְקוֹרָם הָאֱלֹהִי
    ז - להתאחד עם ה'
    תניא פרק ה - כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה דלית מחשבה תפיסא ביה ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. וזאת מעלה יתרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות ידיעת התורה והשגתה על כל המצות מעשיות
    ח - מבטל ממנו ייסורין
    נפש החיים ד - פרק טו -שכיון שבן אדם עוסק בתורה הוא מתקן עצמו...וכל הדינין בישין מסתלקין מעליו ואין להם עליו שום שליטה ח"ו, בין בעודו בזה העולם, כמ"ש (בפ"ק דברכות ה), ארשב"ל כל העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו.
    ט - למחוק עוונות
    תד"א פ"ה "מקימי מעפר דל" כו', אדם שעבר עבירות הרבה וקנסו עליו מיתה כו', וחזר ועשה תשובה וקורא תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות והגדות ושימש חכמים, אפילו נגזרו עליו מאה גזירות הקב"ה מעבירן ממנו"
    י - מורידים ממנו טרדות עולם הזה
    נפש החיים א טז: "וגם מעבירין ומסלקין מעליו כל הטרדות והענינים מעול דרך ארץ וכו', וכל שאר עניני זה העולם המונעות תמידות העסק בתוה"ק, כמ"ש, כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ: שכתוב ביששכר, "ויט שכמו לסבול" כו' מי שמטה דרכו ועצמו שלא לסבול עול תורה מיד "ויהי למס עובד", וכן להיפך וכפי ערך הקיבול אשר יקבל עליו עול תורה באמת ובכל כחו, כן לפי זה הערך יסירו ויעבירו ממנו טרדות עניני זה העולם.
    יא - לברוא את הרצון מחדש
    אורות הקודש א חכמת הקודש הפועלת א - חכמת הקודש היא נעלה מכל חכמה, בזה, שהיא מהפכת את הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה לקרבם לאותה הרוממות שהיא בעצמה מתעצמת בה.
    יב - הזנה רוחנית
    אורות התורה ו ו:הַלִּמּוּדִים הַמַּעֲשִׂיִּים הֵם מְזוֹנָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה, בּוֹנִים אוֹתָהּ בַּחֲלָקֶיהָ בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה שֶׁהִיא קְבוּעָה מֵעֶצֶם טִבְעָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הַגַּשְׁמִיִּים בּוֹנִים אֶת הַגְּוִיָּה, וְהָעִיּוּנִים הָעֶלְיוֹנִים, הֶגְיוֹן הַדֵּעוֹת, הַשִּׁירָה, וְהִתְעַלּוּת הָרוּחַ, הֵם אֲוִירָהּ שֶׁל הַנְּשִׁימָה אֲשֶׁר לַנְּשָׁמָה. כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאוֹרְגָּן מְכֻלְכָּל בְּמָזוֹן יוֹתֵר מַבְרִיא, יְקַבֵּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת הַשֶּׁפַע הַטּוֹב, שֶׁהָאֲוִיר הַטָּהוֹר מַשְׁפִּיעַ עָלָיו.
    יג - להיות טוב וישר
    אגרת קע : "מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר.
    יד - יציבות רגשית
    ספר התניא - חלק ראשון - פרק יב : "כי המוח שליט על הלב [כמ"ש בר"מ פ' פינחס] בתולדתו וטבע יצירתו שכך נוצר האדם בתולדתו
    טו - להכיר את היהדות וההיסטוריה הרוחנית והגשמית של עם ישראל
    אורות התורה ו יג: "יֵשׁ מוּסָר פְּנִימִי שֶׁל שְׁקִידַת הַתּוֹרָה, הַבָּא מֵאַהֲבַת הָאֻמָּה וּכְבוֹדָהּ: אֵיךְ לֹא יִרְצֶה בֵּן יִשְׂרָאֵל לָדַעַת אֶת כָּל תּוֹרַת אֻמָּתוֹ, הַחֲבִיבָה וְהַקְּדוֹשָׁה, לְכָל פְּרָטֶיהָ, עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת בְּאַהֲבָה נֶאֱמָנָה. וְדֶרֶךְ זֶה פֶּתַח הוּא לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בְּמוּבָנָהּ הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב.
    טז - לדעת להקל כשצריך
    יז - להגדיל את התורה
    יח - שמירה עליונה
    ייט - לחזק את האומה - אורות התורה ב ה - כְּשֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ עוֹשִׂים חֶסֶד עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
    כ - השפעה סגולית

Комментарии •