מהי תמצית היהדות? | שיעור פתיחה זמן חורף | הרב יהודה בן חמו

גמרא שבת לא
מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת. דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל - גִּיְּרוֹ. אָמַר לוֹ: "מָה שֶׁשָּׂנאוּי עָלֶיךָ לֹא תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ" - זוֹהִי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהַשְּׁאָר פֵּרוּשׁ הוּא - לֵךְ לְמַד.
בראשית רבה כד, ח "ואהבת לרעך כמוך" - רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה.
בעל הסולם מתן תורה א
"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) "רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" (בראשית רבה כד, ח; ירושלמי נדרים ט, ד) מאמר חז"ל הזה אומר לנו בארוני: כי מלת "כלל" יורה על סכום של פרטים שמבין השתתפותם יחד הועמד אותו הכלל. נמצא כשהוא אומר על המצוה של "ואהבת לרעך כמוך" שהוא כלל גדול בתורה, הנה עלינו להבין ששאר תרי"ב המצוות שבתורה עם כל המקראות שבתוכה אינם לא פחות ולא יותר רק סכום הפרטים המוכנסים ומותנים בהמצוה האחת הזאת של "ואהבת לרעך כמוך". ב. ואם עוד אפשר לנו להתיגע ולמצוא איזה דרך איך שהוא ליישב דבריהם שבכאן, הנה ערוך לעינינו מאמר שני עוד יותר בולט (שבת לא, א), באותו הגר שבא לפני הלל ואמר לו "למדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת, ואמר לו כל מה דעלך סני לחברך לא תעביד, (התרגום של ואהבת לרעך כמוך) ואידך, פירושא הוא, זיל גמור", הרי לפנינו הלכה ברורה, אשר אין לנו שום העדפה בכל התרי"ב מצוות ובכל המקראות שבתורה על המצוה האחת של ואהבת לרעך כמוך, כיון שאינם באים לנו רק כדי לפרש ולאפשר לנו לקיים מצות אהבת זולתו על היכנה, שהרי אומר בפירוש "ואידך פירושא הוא זיל גמור", דהיינו שכל שאר התורה הם פירוש של המצוה האחת הזאת, שאי אפשר לגמור מצות ואהבת לרעך כמוך זולתם.
הרב קוק (עין איה שבת א ב קמב):
יסוד התביעה הנמצאת בלב אדם ישר להיות מתהלך בתומו לפעול טוב וצדק היא נטייה יקרה, ועל בסיס שלה ראוי שתינתן תורה תמימה, אבל כיון שהגיע האדם לנטיית הטוב והצדק, מיד צריך שישכיל כי לא רק הטוב הקטן והדל שיוכל לעשות עם רעהו אשר לנגד עיניו זהו כל הנכלל בעומק הנפש בכח אהבת הטוב שלה, כי אם אהבת הטוב היא כוללת כל האדם אשר על פני האדמה, בכל הזמנים ובכל הדורות וכל היקום. תלמוד תורה וקיום המצות כולן והוקרתן, כולם מסתעפים ומוכרחים להתפשט מהשורש היסודי של רגש הטוב שבנפש האדם להיות חפץ לעשות טוב וחסד יושר וצדק. על כן באמת הרגש הטוב הוא הבסיס לתורה, ואי אפשר כלל לחלק את המוסר הטבעי מכלל התורה כולה. יש לדעת שמה דעלך סני לחברך לא תעביד, המוסר הטוב, הטבוע בנפשות להשכיל ולהיטיב תמיד, זהו כל התורה כולה, ואידך פירושא הוא, (וכל השאר הוא פירוש אליו, שמטרתו) איך להשריש כח הטוב ואיך לבססו באומה כולה לדורות עולם, ואיך להעלותו בעילוי הכשר חכמה והשכלת אמת שלא ימוט לעולם מתגרת רוחות רעות של רגשת פועלי און', שונאי טוב ואוהבי רע, שמתרגשים לפעמים לבא לעולם.
וזוהי כל מטרת היהדות להביא ברכה לכולם : בראשית יב: וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ: וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַֽאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַֽאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶֽהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה: וַֽאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רֲכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָֽאֲדָמָֽה: אח"כ נאמר ליצחק בראשית כו: "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" ואחר כך ליעקב בראשית כח "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ"
לאתר הִתְפַּתְּחוּת אִישִׁית יְהוּדִית - מאמרים באמונה נפש וסוגיות תרבותיות:
pninei-emuna.b...
להצטרפות לקבוצת ווצאפ שקטה לקבלת שיעורים ומאמרים:
chat.whatsapp....