אני אוהב את כל סוגי הסרטונים שלך, היסטוריה, שאלות על דברים מאוד מאוד פשוטים ( פשוטים מתוך הנחה של רוב האנשים ) כדי להרחיב אותם ולראות מה זה באמת אומר ועוד, הערוץ שלך הוא אחד הערוצים ביותר חכמים ומעניינים שיש ליוטיוב להציע.
היי דורן, תוכל לעשות פרק על : איך אנשים מעריכים את חוכמתם והאם בכלל בן אדם יכול למדוד חוכמתו, אם כן מה משפיע על כך (חברתי,מצב כלכלי וכו...) בנוסף יתכן שאדם אינו יכול כלל להכריע בסוגייה אלא רק בעזרת השגים וציונים בתחומי ידע שונים? אשמח שתדון בעניין. תודה.
1. חומר צריך חוק טבע מסוים כדי לשנות 2. אם כלום לא משנה מותר לטעות כי כלום לא משנה 3. רגשות הם מצב שונה 4. משהו משנה יוצר שינוי 5. אם אתה לא יודע כלום על מצב מסוים, אתה לא יכול להשפיע עליו בכוונה 6. בלי כוונה אין בחירה 7. אם משהו שינה משהו אחר המשהו האחר חייב להיות שונה 8. אנחנו לא יודעים שחומר מרגיש רגשות 9. הרגשות שלנו יכולות להיות רעות וטובות 10. לא ידוע אם חומר הוא רע או טוב 11. כשהחיים של מישהו נלקחים הוא הופך לחומר בלי רגשות 12. טוב ורע הם הפכים מסקנה: לקחת את החיים של מישהו שמרגיש טוב זה רע! ..ולקחת את החיים של מישהו שמרגיש רע זה טוב? יש לי עבודה לעשות..
@@OrAvital207 חחח הבלבול ידוע גם בתור "הכשל המצוי בכשל הנטורליסטי-ראוי-מצוי" ירשתי מויקיפדיה - "לעיתים קרובות מבולבל המושג "כשל נטורליסטי" עם מושג דומה - "בעיית הראוי-מצוי"." אבל יש גם היתר - "עם השנים המונח "כשל נטורליסטי" עורבב עם מושגים דומים אחרים, וכיום הוא מתייחס לעיתים לדברים אחרים." אתה תקוע בעבר, old man
דורון, זוכר שעשית פרק שמסביר את ספר בראשית בקצרה? אז אם מתישהו תחפש רעיון לתוכן אז הנה - ספר שמות בקצרה. אני בטוח שזה יהיה ויראלי ביוטיוב! אה, ובלי קשר - תודה על כל הסרטונים שאתה מכין. אני מאוד מעריך את זה ואני בטוח שכל מי שצופה גם חושב ככה❤
נראה לי שכל עקרון בסוף יגיע חזרה להנחת היסוד הזאת 1: כמה שיותר אושר לכמה שיותר יצורים חיים זה בתפיסתנו דבר טוב. 2:אנחנו פועלים לפי תפיסתנו. נכון שבהנכת היסוד הראשונה יש את המילה טוב אבל היא לא מתארת מצב רצוי אלא מצב קיים אנחנו באמת תופסים את זה כטוב. ואם עולים מספיק דרגות 2 הטיעונים הלוגיים האלה יכולים להסביר הכל (או כמעט הכל לא אמרתי שבני אדם תופסים מוסר בצורה מושלמת...) לדוגמא: משני היסודות הלוגיים האלה אני יכול להניח 3: שלגרום סבל או אי אושר זה דבר רע (בתפיסת בני אדם) ו4: בני אדם לא יפעלו בשביל לגרום סבל(מנקודת מבטם ולא כולל בעיות נפשיות) ואם אני מוסיף עוד שתי הערות: 5:לגרום למוות גורם לכך שהאדם לא יחווה עוד אושר ואת 3 ממקודם. יוצא 6: לרצוח זה דבר רע. (לא כתבתי את כל זה בצורה מושלמת אבל זה פחות או יותר עובד ככה לפי דעתי.
אם אני אומר את זה- 1. בכדורסל משיגים נקודות בקליעת סלים. 2. הקבוצה המנצחת בכדורסל היא זו שהשיגה הכי הרבה נקודות, לכן- בשביל לנצח בכדורסל צריך לקלוע סלים. פה לא אמרת שחובה לקלוע סלים רק בשביל לנצח צריך לקלוע סלים.
@@ezway אם אני מוסיף את הטיעון '"אני ארגיש טוב אם אנצח", זה ישלים את הסריה..., וזה מבוסס אך ורק על עובדות... פשוט זה אומר שבסופו של דבר אנחנו עדיין חיות ועובדים לחלוטין מהרצונות הטבעיים שלנו
ניתן דרך טענה נורמטיבית, אבל זה מלאכותי: 1. אני רעב 2. בשביל לא להיות רעבים, חייבים לאכול 3. איני רוצה להיות רעב(אין זה מצב "רצוי", אך זאת עובדה אמפירית) 4. אם אני לא רוצה להיות רעב, אצטרך לאכול מסקנה: אני צריך לאכול
קיים פתרון מציגים אקסיומות לדוגמה האקסיומה "השרדותה של החברה היא דבר טוב" אינה מבוססת על כלום, אבל היא הופכת את שאר הדברים שאנחנו אומרים לנכונים, ואיש לא הוכיח שהיא לא נכונה מצד אחד, זה פתרון נפוץ, לדוגמה "המרחק הכי קצר בין 2 נקודות הוא קו ישר' היא אקסיומה, ניתן לדמיין עולם שבו זה לא נכון, אבל עדיף להניח שזה כן מצד שני, גם "אלוהים קיים" זה אקסיומה, והיא פותרת מלא בעיות, למרות שהיא לא בהכרח דבר שעדיף להניח שהוא נכון..... אין פואנטה לזה, רק רציתי להביא את זה לדיון
הבעיה האמיתית עם עקרונות מוסריים היא שזה משתנה. אני אסביר, כאשר מישהו הוא אנס אז גם הרבה אנשים שרואים ברצח כערך וחושבים שאסור לרצוח ירצחו אותו או ישמחו שמישהו אחר עשה את זה ויתנגדו לכליאתו או בסגנון, מה שאני אומרת זה שזה משתנה לפי הנסיבות.
לדעתי אפשר לגזור את הערכים שלנו מרגשות רגשות זה דבר שמניע אותנו או חיות לפעולות מסוימות למשל: חיה תרגיש מאוימת היא תפחד הפחד יניע אותה לבריחה או אמא שמאכילה את הילדים שלה ואפילו של אחרים מתוך דאגה,אהבה וכו' אדם יכול להרגיש אמפתיה כלפי מישהו ובגלל זה לא להרוג אותו ואפילו לקבוע שהאיסור להרוג הוא ערך וכל זה מתוך רגש.
חוק הוא תמיד מצב רצוי אך לא תמיד הוא מצוי ! וכל חכם רואה שהחוק מתקיים במציאות הוא הכן עושה טוב לו ולזולת ולמדינה שבה הוא חי. (ולהפך). בהאשר לאמונה בה' לא נכון היה לעלות זאת כי הגיון זה חלק נמוך מאוד מחוכמת האדם!
למה אין מזכה לדייוויד יום שזיהה לראשונה את בעיית ראוי-מצוי (ודוק, לא רצוי-מצוי)? אגב,יהיה נכון להעלות בהקשר הזה גם את הכשל הנטורליסטי וטיעון השאלה הפתוחה של מור שמסביר למה, אליבא דידיה, אי אפשר להגדיר את הטוב.
יש לי 2 ערכי יסוד, ועליהם אני בונה את התורה המוסרית שלי 1. אושר זה דבר טוב 2. סבל זה דבר רע אני מציע אתגר: תנו לי טיעון מוסרי (שבו אני מאמין) ואני אבנה טיעון לוגי תוך שימוש ב2 הנחות היסוד האלו, ומצבים קיימים, כדי להצדיק את הטיעון המוסרי הזה.
@@Binyamin_Foux השאלה היא כמה אושר מול כמה סבל. נניח - האם אונס הוא דבר מוסרי? הרי מצד אחד, מי שמבצע אונס נהנה מזה. מצד שני, מי שנאנס מאוד סובל מזה. בגלל שתמיד, מי שנאנס חווה יותר סבל בהשוואה לאושר של מי שמבצע אונס, אונס הוא דבר לא מוסרי, ואסור לאנוס.
@@Binyamin_Foux אם אתה רוצה למדוד אושר, אתה יכול לשאול את השאלה "כמה כסף אתה מוכן לשלם כדי לעבור את החוויה הזאת?" וכדי למדוד סבל, אתה יכול לשאול את השאלה "כמה כסף יצתרכו לשלם לך כדי לעבור את החוויה הזאת?". הפתרון הזה לא מושלם בגלל שלאנשים שונים יש הערכה שונה לכסף, אבל, בלי להיכנס כרגע יותר מדי לעומק, אפשר לנסות לתקן את זה (אם אתה רוצה דוגמאות, אשלב אותם בתגובה הבאה שלי). אפשר לתרגם את הקונספט הזה לשאלה "כמה אתה מוכן לשלם בשביל לאנוס משהו?" ולשאלה "כמה כסף יצטרכו לשלם לך בשביל שיאנסו אותך?". בהנחה שכולם מעריכים כסף באותה הצורה, זה נותן לך מדד טוב לשאלה של כמה סבל ואושר אונס יגרור.
@@ofekcohen7147 יש שני בעיות: א. הערך של כסף שונה בעיני אנשים ב. מדד אושר וסבל זה משהו שמשתנה מרגע לרגע, אדם יכול להסכים לזה שישרפו אותו תמורת סכום כסף מסויםאבל ברגע השריפה הוא עלול להתחרט או לרצות סכום יותר גבוה.
הדבר היחידי שטוב כשלעצמו הוא הרצון הטוב. בלי חיים אין רצון טוב משמע החיים הם טובים. בלי לאכול אין חיים משמע לאכול זה טוב שבן אדם מאושר ונינוח הוא באופן אוטומטי יוכל ביותר קלות להיות בעל רצון טוב אושר זה טוב חברה מסודרת נותנת חיי רווחה שנותנים אוכל ואושר ונינוחות + אדם הוא יצור חברתי שצריך חברה כדי לתפקד. משמע חברה זה טוב אני יכול להמשיך עוד הרבה אז לדעתי דיי הוכחתי שאפשר תוך שימוש בלוגיקה ובהנחות אמפריות שאפשר להגיע למה טוב.
@@ezway למשל לרצוח זה לא יכול להיות ערך מכיוון שאתה לא יכול בו זמנית גם לשאוף שאחרים ירצחו וגם שאתה תרצח, כי אם מישהו רוצח אותך אתה לא תוכל לרצוח יותר. ולמשל עבדות לא יכולה להיות ערך כי אז אתה מגיע לחוסר עקביות בשאלה למי הם יהיו עבדים. כמובן שיש פה הנחה שערך הוא כלל שאתה חושב שראוי שכולם יעשו. וזאת ההגדרה בעצם... ולמשל "לתת מכה לקיר רק בימי ראשון" זה לא עקבי. אפשר לנסות להצדיק את החוסר עקביות (יותר נכון להצדיק את התנאי הנוסף "רק בימי ראשון"), אבל לכתחילה זה נופל בגלל התער של אוקהם.
@@ezway אני מגדיר שערך זה כלל שראוי שכל ישות מוסרית (moral agency) תפעל על פיו. אם אתה רואה בכלל "צריך לרצח" ערך, אתה צריך לשאוף שכולם יפעלו על פיו. אבל אין לך אפשרות לעשות זאת, כי אתה לא יכול בו זמנית לקוות שמישהו ירצח אותך, ושגם אתה תרצח. (וגם מכיוון שעל פי קאנט מעשה מוסרי הוא מעשה שהיית רוצה שיעשה לחוק כללי, ופה אין אפשרות בכלל שזה יהפוך לחוק כללי, כי הוא מונע את עצמו) אם אתה אומר שעבדות היא ערך, אז אתה מגיע לבעיה, כי אין לך אפשרות לקבוע בצורה עקבית מי עבד ומי לא. ואם יש כלל אחר - "עבדות אסורה", שאותו כן אפשר להחיל בצורה עקבית, אז הוא עדיף על פי עקרון העקביות (שהוא עקרון יסוד בלוגיקה, שמוכיח את עצמו). זה לא פותר את הבעיה שהצגת, כי אי אפשר להצדיק ערכים על ידי לוגיקה. אבל זה מראה שיש מקום ללוגיקה בשלילה של ערכים.
@@ezway 1. עקביות תמיד עדיפה (עקרון העקביות) 2. הכלל "אסור לרצוח" הוא עקבי יותר מאשר הכלל "צריך לרצוח". מסקנה - הכלל אסור לרצוח עדיף ממותר לרצוח. ואם תגיד שיש עוד אפשרות שהיא - "זה ניטרלי לרצוח", גם זה פחות עקבי. כי המשמעות של "ניטראלי" היא שאפשר לעשות את הפעולה, ואפשר גם לא לעשות, וזה לא משנה. כלומר בהגדרה של המילה יש פה חוסר עקביות (אלא אם אתה אלקטרון אין לך אפשרות גם לעשות וגם לא לעשות משהו בו זמנית).
פתרון לבעיה : ערכים ועובדות הם שני דברים שונים אשר מרמזים אחד על השני , מה שאינו עובדה הוא ערך וכנל לצד שני. אנשים מסויימים יעדיפו להסתמך על עובדות ואחרים יחיו נשענים יותר על ערכים.
אני חושב שטעית בניתוח שלך לגבי המצוי-רצוי בטיעון של אלוהים: 1. ה' אמר שאסור לרצוח 2. כל מה שה' אומר נכון אתה הסברת שהטיעון הראשון הוא גם 'מצוי' מכיוון שתוכן האמרה של ה' טוענת לכך שאסור לרצוח, וכמובן טענה של איסור לרצוח שייכת לקטגוריה של 'רצוי' לכן נדמה שאתה צודק, אבל הטענה הראשונה רק טוענת שה' אמר משהו (במקרה שלנו "אסור לרצוח"), ולא טוענת לנכונות התוכן של מה שה' אמר (כלומר, שזה נכון במציאות שאסור לרצוח), לכן הטיעון הראשון אינו שייך לקטגוריה של 'רצוי' אלא דווקא רק ל'מצוי'. (כלומר, הטיעון הראשון עוסק בשאלה האם ה' אכן אמר את המשפט או לא בלבד.) עכשיו אפשר לתהות, האם יש פה דוגמא יוצאת מן הכלל לגבי היסק מהמצוי לרצוי? זה קצת טריקי, אבל אני חושב שלא ושדווקא הטענה השנייה היא זאת ששייכת גם לקטגוריה של ה'רצוי' מכיוון שאם כל מה שה' אומר הוא נכון, זה בפרט כולל גם נכונות של אמרות בקטגוריה של 'רצוי' (ובפרט לגבי כך שזה נכון במציאות שאסור לרצוח). למקרה שההסבר שלי לא לגמרי ברור, אנסה למחיש את הכוונה מזווית הפוכה - אם הייתי רוצה שטיעון מספר שתיים לא יהיה שייך לקטגוריה של ה'רצוי' אז הייתי מצמצם אותו לטעיון הבא: "כל טיעון עובדתי ('מצוי') שה' אומר נכון". אני לא לגמרי בטוח בתשובה שלי לגבי כך שהטיעון השני שייך ל'מצוי', אשמח לשמוע מחשבות על זה :)
לא מדויק, כי לטעון לקיומו של אלוהים זו טענה לעובדות, כלומר אתה טוען שיש דבר מסוים שקיים. כדי להוכיח את קיומו של אלוהים, אתה צריך להגדיר מה זה אלוהים (וההגדרה צריכה להיות מוסכמת, ברורה ולא מעורפלת), ואז להגדיר מדד בוחן כלשהו שלפיו נדע אם הדבר שהגדרת כאלוהים קיים. ההגדרה של מדד הבוחן היא הדבר היותר קריטי כאן, כי היא חייבת לבוא מטענה שאותו אלוהים שהגדרת משפיע (או השפיע בעבר והפסיק להשפיע) על המתרחש בעולם - אחרת אין סיבה לדון בזה. לדוגמה, עובדי אלילים האמינו שהפסלים שהם משתחווים להם הם אלה שגורמים לכך שיורד גשם, או לכל הפחות שולטים על כמות הגשם שיורד על השדות על פי כמות הפעמים שמשתחווים להם. קל מאוד לאשש או להפריך את זה בעזרת ניסוי שבו אדם אחד ישתחווה לפסל והשני לא, עושים את זה במשך 10 שנים ובודקים את כמות הגשם, ואז מעבירים את הפסל לאדם השני (כדי לוודא שההבדל בכמות הגשם ביניהם לא נקבע מגורם אחר, כמו לדוגמה הבדלי אקלים שנובעים מתופעות טבעיות לחלוטין. כמובן שאפשר לתכנן פה ניסוי יותר מדוקדק, אבל הבנת את הרעיון. דוגמה נוספת - היוונים האמינו בקיומם של אלים שנמצאים על פסגה של הר הנקרא הר האולימפוס. זה הר אמיתי שקיים גם היום. יום אחד מישהו טיפס לפסגה ולא מצא שם אף אחד, וככה אפשר להפריך את האמונה הזו מאוד בקלות. הדתות העיקריות בעולם הבינו את הבעיה, ולכן "עדכנו" את האמונה שלהם לאט לאט כדי "להרחיק" את המקום בו הם מאמינים שאלוהים נמצא, כדי שלא יהיה אפשר להפריך את קיומו כל כך בקלות. תחילה האמינו שהוא מרחף בשמיים, אחרי זה האמינו שהוא נמצא בחלל החיצון, והיום אם תשאל נוצרי איפה אלוהים נמצא הוא יאמר לך הגדרה מאוד מוזרה בסגנון "אלוהים נמצא מחוץ לחלל ולזמן", שלא ניתן להפריכה בשום צורה. אם ההגדרה שלך לאלוהים היא "ישות המסוגלת לשלוט על המצב הבריאותי של בני אדם, כך שיזכו לבריאות טובה מי שמקיים את המצוות הרשומות בתנ"ך", אז קל להפריך את זה על ידי מבט על התפרצות הקורונה בחברה החרדית (אנחנו מניחים כי החברה החרדית היא אכן חברה שמקיימת את מצוות התנ"ך, וזו הנחה סבירה לדעתי). לכן צריך להגדרה אחרת לאלוהים
אני רוצה להציע אופצייה להצדיק ערכים בצורה לוגית. זה לא רעיון שלי,לקחתי אותו מפילוסופים שמדברים על זכות הקניין. אם אתה גוזר מערך אחד ערך אחר ,אבל מראה שלא משנה אם אתה מאמין בערך הבסיסי או לא עדיין אותו ערך נגזר אתה בעצם מכסה את כל המקרים וכך אתה אכן מפיק מ"המצוי" "רצוי" .
אבל מה אם הולכים על כיוון עובדתי שמראה שכשפחות רוצחים/הורגים בקהילות אנושיות אנשים יותר מאושרים? אם מבחינה אמפירית (סקרים, בדיקות על איכות חיים למשל) נראה שאיפה שיש פחות מקרי רצח/הרג נראה שאנשים חיים חיים טובים יותר, נוכל להסיק שזו עובדה אובייקטית(כנראה)?
"בשביל לקבוע חוקי מוסר, *צריכים* לגזור ערכים מתוך עובדות" זהו טיעון המבוסס על ערכים ולא על עובדות. לכן הוא בעצמו לא מבוסס, לוגית. ועדיין, עם המסקנה אני מסכים.
יואו אני עושה 5 יח"ל פילוסופיה וזה ממש מתחבר לי, אני לומדת אתיקה (כרגע אפלטון וסוקרטס) ובהקשר של מה קיים או לא קיים אני לומדת גם אפיסטמולוגיה (כרגע בעיקר דקרט)
העניין אפילו יותר מעניין מכך שאנחנו קבענו את העובדות שלנו לפי ערכים. את הערכים האלה שקבענו אנחנו לא יודעים. למשל כולנו מסכימים שאסור לרצוח, אפשר לחשוב שזה מהערכים שאמרת, שלרצוח מביא לסופם של חיים ואסור להביא לסופם של חיים.אבל אז ניתן לשאול את השאלה מה אם הרצח מביא להצלה של 50 אנשים, במקרה הזה נסכים שאולי עדיף לרצוח. כלומר העקרונות שכתבתתי לא נכונים. ואז כשנמצא עקרונות מתאימים כנראה שוב נמצא דוגמה שמרגישה לנו שנוגדת אותם. כלומר בסופו של דבר אנחנו לא יודעים מה העקרונות האלו שקבענו. כלומר התהליך של קביעת העקרונות אם הוא קורה הוא קורה בתת מודע והמודע בסוף מקבל הרגשה אם מעשה מסוים מרגיש טוב או לא.
יש לך בעיה לוגית בסרט. נגיד שאני רוצה למדוד את האורך של כביש. בתור דוגמא אני מביא סרגל, ומראה שהמדידה לא מצליחה, ואז מביא סרט מדידה ומראה שהמדידה לא מצליחה, ואז מנסה למדוד באמצעות פילים ומראה שזה לא מצליח. מסקנה: אי אפשר למדוד אורך של כביש. במצב כזה אתה תגיד לי: עם כל הכבוד לכל הדוגמאות שהבאת, זה לא חוכמה להראות שאתה לא מצליח. אם אתה רוצה מסקנה כזו, אתה צריך להראות שמדידה של הכביש, היא אקט שלא קשור בכישורי המדידה שלי, או בכלים שאני משתמש בהם. אני צריך להוכיח שמדידה אינה אפשרית, ולא לתת דוגמאות לאיך אני נכשל בכך. הנמשל: זה שלך יש המון דוגמאות של האופן שבו אתה נכשל בלהוכיח לוגית רצוי מתוך המצוי, לא מוכיח שזה לא אפשרי. זה רק הדגמה של חוסר היכולת שלך. אולי יש מישהו מוכשר יותר, שדווקא יוכל להראות את הרצוי מתוך הוכחת המצוי?
יש לי הרגשה, כבר בתחילת הסרטון, שדורן עומד לשים משהו שקשור לבובספוג בסרטון. שיט התאכזבתי... לפחות היה את קיץ על החוף על החוף על הקיץ, אלוהים אמר להרים ידיים... אה, שאסור לרצוח.
אני לא סגור אבל אולי: 1. אני פועל כפי שכל מיני תהליכים במוח שלי אמרו לי לפעול. 2. כל מיני תהליכים במוח שלי(כולל הטיעון הלוגי הזה) אמרו לי לנצח בכדורסל 3. לקלוע סלים גורם לי לנצח בכדורסל מסקנה: אני קולע סלים בכדורסל
אמממ... המסקנה באמת נכתבה לא טוב. אבל מה שהתכוונתי לומר זה שכל מיני עקרונות קיימים במוח וזאת טענה לא ערכית, אמנם הם לא קיימים מחוץ למוח אבל הם קיימים בתוכו. מה שיוצר ערך, אבל הערך לא אוניברסלי. אז אני די בטוח שאפשר להגיע לוגית לערך לא אוניברסלי. לא?
@@ezway 1. המוח שלי מחשב דרכים לגרום לגוף שלי לעשות דברים שיגרמו לו להישרדות גבוהה יותר. 2. לנצח במשחק מול חבריך מעלה את הערך החברתי שלך על פי התצפיות של המוח. 3. להעלות את הערך החברתי שלך מעלה את הסיכויים להישרדות לפחות באפריקה הפרה היסטורית. 4. כדורסל הוא משחק שלנצח בו מרשים אנשים. 5. לקלוע סלים זה מה שמביא אותך לניצחון בכדורסל. 6. המוח שלי לקח את הטיעונים האלה וחישב שהוא יביא לי רצונות לקלוע סלים, מה שמביא לי רצון שאני חייב לעקוב אחריו, ערך פרטי.
![Seungmin "그렇게, 천천히, 우리(As we are)" | [Stray Kids : SKZ-PLAYER]](http://i.ytimg.com/vi/kAzmhLHePqU/mqdefault.jpg)
הסרטון הבא: הבעיה עם בעיות בקיצור
הבעיה עם להעתיק לאחרים את התגובות
כתבתי את זה בסרטון הקודם לפני 5 ימים
יש לי קייס, אותך לבית משפט חחח
@@GeoLi חחח מצטער 😅
@@roie4500
זה בסדר יש לך מזל שאני כופר ברכוש אינטלקטואלי חח
@@GeoLi שם חזק
@@uhtmilk5032אחי, אתה ההפך מאנטישמי
אתה ממש חכם אני כל יום לומד משהוא חדש על העולם 😃
אחד העמודים הכי אנדרייטד והכי מעניינים שיש! תודה על תוכן מעניין ומלמד דורן.
הדרך הקלה: במה אתה מאמין?
אני: אממ אני מאמין ש-
הדרך הקלה: תן לי להסביר לך למה אתה טועה
אתה פשוט תותח בזה שאתה מעביר תכנים פילוסופיים סופר מעניינים כאלה בגישה נחמדה ומנגיש אותם לאנשים ביוטיוב
אני אוהב את כל סוגי הסרטונים שלך, היסטוריה, שאלות על דברים מאוד מאוד פשוטים ( פשוטים מתוך הנחה של רוב האנשים ) כדי להרחיב אותם ולראות מה זה באמת אומר ועוד, הערוץ שלך הוא אחד הערוצים ביותר חכמים ומעניינים שיש ליוטיוב להציע.
בקצב הזה יצא סרטון: הבעיה עם קיצור בקיצור
או הבעיה עם בעיות בקיצור
הסרטון הכי טוב שעשית עד עכשיו אני מסביר את זה שנים לאנשים שאני מוכיח להם את אלוהים
איך זו הוכחה?
@@ezway זה ארוך להסביר את זה בתגובה
@@ezway נראה לי שהוא מתכוון לכך שמוסר לא יכול להתקיים ללא אלוקים וזה אומר שאם יש מוסר בהכרח יש אלוהים, הבעיה היא שאפשר להגיד שאין דבר כזה מוסר.
היי דורן, תוכל לעשות פרק על : איך אנשים מעריכים את חוכמתם והאם בכלל בן אדם יכול למדוד חוכמתו, אם כן מה משפיע על כך (חברתי,מצב כלכלי וכו...) בנוסף יתכן שאדם אינו יכול כלל להכריע בסוגייה אלא רק בעזרת השגים וציונים בתחומי ידע שונים?
אשמח שתדון בעניין.
תודה.
מעולה! אני גם מעוניין
גדול! אני בדיוק לומד את זה בבית ספר, אך המורה שלי לאזרחות הציג טענות לוגיות עם ערכים...... מעניין.... אבל ברור שאני סומך עליך!
אני גאה בעצמי שהצלחתי להבין משהו
מאוד אהבתי את הסרטון, לעיתים אני מהרהר על הנושא הזה, שמח שיש עוד כמוני
איזה כיף לראות עוד סרטון של הדרך הקלה (-: - אתה פשוט גאון
5:52
הפיצה מהפרק הקודם
מאוד נח להשתמש בקבצים שכבר שמורים על המחשב במקום ליצור/להוריד חדשים
@@funguy-yt7632 אכן
היי דורן. אשמח לשמוע מה דעתך על דתות ועל אלוקים (כן כן, זה לא בהכרח מחובר )...
@Abbul Files כן, זה יביא עליו ביקורת (לא משנה באיזה צד הוא יבחר)
1. חומר צריך חוק טבע מסוים כדי לשנות
2. אם כלום לא משנה מותר לטעות כי כלום לא משנה
3. רגשות הם מצב שונה
4. משהו משנה יוצר שינוי
5. אם אתה לא יודע כלום על מצב מסוים, אתה לא יכול להשפיע עליו בכוונה
6. בלי כוונה אין בחירה
7. אם משהו שינה משהו אחר המשהו האחר חייב להיות שונה
8. אנחנו לא יודעים שחומר מרגיש רגשות
9. הרגשות שלנו יכולות להיות רעות וטובות
10. לא ידוע אם חומר הוא רע או טוב
11. כשהחיים של מישהו נלקחים הוא הופך לחומר בלי רגשות
12. טוב ורע הם הפכים
מסקנה: לקחת את החיים של מישהו שמרגיש טוב זה רע!
..ולקחת את החיים של מישהו שמרגיש רע זה טוב? יש לי עבודה לעשות..
כל סרטון שלך מדהים אותי מחדש באמת
תודה רבה
יכולת להחליף הסרטון בשתי מילים: "הכשל הנטורליסטי"
או כשל הראוי מצוי, is-ought problem
(one cannot derive an ought from an is)
איתן, ירשת ממיכי את הבלבול בין הכשל הנטרוליסטי לבעיית ראוי-מצוי?
@@OrAvital207
חחח הבלבול ידוע גם בתור "הכשל המצוי בכשל הנטורליסטי-ראוי-מצוי"
ירשתי מויקיפדיה -
"לעיתים קרובות מבולבל המושג "כשל נטורליסטי" עם מושג דומה - "בעיית הראוי-מצוי"."
אבל יש גם היתר -
"עם השנים המונח "כשל נטורליסטי" עורבב עם מושגים דומים אחרים, וכיום הוא מתייחס לעיתים לדברים אחרים."
אתה תקוע בעבר, old man
@@GeoLi אמר מי שתקוע עם תורת משה XD
@@OrAvital207 סליחה, אני מבקש, "תורת הסופר הכוהני P, הסופר הדברימי D, הסופר אלוהיסטי E והסופר היהוויסטי J" אם זה לא מפריע לך.
מי אתה?
דורון, זוכר שעשית פרק שמסביר את ספר בראשית בקצרה? אז אם מתישהו תחפש רעיון לתוכן אז הנה - ספר שמות בקצרה. אני בטוח שזה יהיה ויראלי ביוטיוב!
אה, ובלי קשר - תודה על כל הסרטונים שאתה מכין. אני מאוד מעריך את זה ואני בטוח שכל מי שצופה גם חושב ככה❤
רק ככה ניתן להחזיק חברה, ורק עם התלכדות ניתן להשיג שגשוג בפרטי ובכללי.
1. בני האדם שואפים להתרבות
2. שותפות בין בני אדם תורמת להתרבות
3. שותפות בין בני אדם תלויה בחיים ללא אלימות
4. בני האדם שאופים לא להיות אלימים.
נראה לי שכל עקרון בסוף יגיע חזרה להנחת היסוד הזאת 1: כמה שיותר אושר לכמה שיותר יצורים חיים זה בתפיסתנו דבר טוב. 2:אנחנו פועלים לפי תפיסתנו.
נכון שבהנכת היסוד הראשונה יש את המילה טוב אבל היא לא מתארת מצב רצוי אלא מצב קיים אנחנו באמת תופסים את זה כטוב. ואם עולים מספיק דרגות 2 הטיעונים הלוגיים האלה יכולים להסביר הכל (או כמעט הכל לא אמרתי שבני אדם תופסים מוסר בצורה מושלמת...) לדוגמא: משני היסודות הלוגיים האלה אני יכול להניח 3: שלגרום סבל או אי אושר זה דבר רע (בתפיסת בני אדם) ו4: בני אדם לא יפעלו בשביל לגרום סבל(מנקודת מבטם ולא כולל בעיות נפשיות) ואם אני מוסיף עוד שתי הערות: 5:לגרום למוות גורם לכך שהאדם לא יחווה עוד אושר ואת 3 ממקודם. יוצא 6: לרצוח זה דבר רע. (לא כתבתי את כל זה בצורה מושלמת אבל זה פחות או יותר עובד ככה לפי דעתי.
לאנשים עם צורת חשיבה כמו שלך
אין דבר יותר מתוק מדף גמרא
אם אני אומר את זה- 1. בכדורסל משיגים נקודות בקליעת סלים. 2. הקבוצה המנצחת בכדורסל היא זו שהשיגה הכי הרבה נקודות, לכן- בשביל לנצח בכדורסל צריך לקלוע סלים. פה לא אמרת שחובה לקלוע סלים רק בשביל לנצח צריך לקלוע סלים.
טיעון תקף.
אבל לא מספק לך טעם לפעול.
המילה "צריך" אצלך מיותרת.
@@ezway לכן זה יהיה ערך רק אצל מי שרוצה לנצח בכדורסל
@@ezway אם אני מוסיף את הטיעון '"אני ארגיש טוב אם אנצח", זה ישלים את הסריה..., וזה מבוסס אך ורק על עובדות... פשוט זה אומר שבסופו של דבר אנחנו עדיין חיות ועובדים לחלוטין מהרצונות הטבעיים שלנו
לא, כי חסרה לך ההנחה "צריך לעשות דברים שגורמים לי להרגיש טוב"
@@ezway הבנתייייייי ואז זה מכניס ללופ כי זה גם ערך שצריך להוכיח
ניתן דרך טענה נורמטיבית, אבל זה מלאכותי:
1. אני רעב
2. בשביל לא להיות רעבים, חייבים לאכול
3. איני רוצה להיות רעב(אין זה מצב "רצוי", אך זאת עובדה אמפירית)
4. אם אני לא רוצה להיות רעב, אצטרך לאכול
מסקנה: אני צריך לאכול
תעשה סרטון על המלחמה בין הגיבור, האביר, האדם ו/או גיבור העל המסמל את הסדר לבין המפלצות , חיות הבר ו/או הנבלים המסמלים את הכאוס
תעשה סרטון על האם הרפואה המדעית התחילה ביוון העתיקה
אני מעריץ את הדרך שלך להסביר פילוסופיה בפשטות אבל עדיין בלי לזלזל בה ולהפוך אותה לסיפור ילדים
קיים פתרון
מציגים אקסיומות
לדוגמה האקסיומה "השרדותה של החברה היא דבר טוב" אינה מבוססת על כלום, אבל היא הופכת את שאר הדברים שאנחנו אומרים לנכונים, ואיש לא הוכיח שהיא לא נכונה
מצד אחד, זה פתרון נפוץ, לדוגמה "המרחק הכי קצר בין 2 נקודות הוא קו ישר' היא אקסיומה, ניתן לדמיין עולם שבו זה לא נכון, אבל עדיף להניח שזה כן
מצד שני, גם "אלוהים קיים" זה אקסיומה, והיא פותרת מלא בעיות, למרות שהיא לא בהכרח דבר שעדיף להניח שהוא נכון.....
אין פואנטה לזה, רק רציתי להביא את זה לדיון
אקסיומות נכנסות פשוט להנחות.
הישרדותה של חברה היא דבר טוב= ערך. לכן לא פתרת את הבעיה
הבעיה האמיתית עם עקרונות מוסריים היא שזה משתנה. אני אסביר, כאשר מישהו הוא אנס אז גם הרבה אנשים שרואים ברצח כערך וחושבים שאסור לרצוח ירצחו אותו או ישמחו שמישהו אחר עשה את זה ויתנגדו לכליאתו או בסגנון, מה שאני אומרת זה שזה משתנה לפי הנסיבות.
לדעתי אפשר לגזור את הערכים שלנו מרגשות
רגשות זה דבר שמניע אותנו או חיות לפעולות מסוימות
למשל: חיה תרגיש מאוימת היא תפחד הפחד יניע אותה לבריחה או אמא שמאכילה את הילדים שלה ואפילו של אחרים מתוך דאגה,אהבה וכו'
אדם יכול להרגיש אמפתיה כלפי מישהו ובגלל זה לא להרוג אותו ואפילו לקבוע שהאיסור להרוג הוא ערך וכל זה מתוך רגש.
יפה. אבל "יש לפעול לפי הרגש" זה ערך.
חוק הוא תמיד מצב רצוי אך לא תמיד הוא מצוי ! וכל חכם רואה שהחוק מתקיים במציאות הוא הכן עושה טוב לו ולזולת ולמדינה שבה הוא חי. (ולהפך).
בהאשר לאמונה בה' לא נכון היה לעלות זאת כי הגיון זה חלק נמוך מאוד מחוכמת האדם!
למה אין מזכה לדייוויד יום שזיהה לראשונה את בעיית ראוי-מצוי (ודוק, לא רצוי-מצוי)?
אגב,יהיה נכון להעלות בהקשר הזה גם את הכשל הנטורליסטי וטיעון השאלה הפתוחה של מור שמסביר למה, אליבא דידיה, אי אפשר להגדיר את הטוב.
יש לי 2 ערכי יסוד, ועליהם אני בונה את התורה המוסרית שלי
1. אושר זה דבר טוב
2. סבל זה דבר רע
אני מציע אתגר: תנו לי טיעון מוסרי (שבו אני מאמין) ואני אבנה טיעון לוגי תוך שימוש ב2 הנחות היסוד האלו, ומצבים קיימים, כדי להצדיק את הטיעון המוסרי הזה.
ומה עם אושר של אדם אחד מול סבל של אדם אחר?
@@Binyamin_Foux השאלה היא כמה אושר מול כמה סבל. נניח - האם אונס הוא דבר מוסרי? הרי מצד אחד, מי שמבצע אונס נהנה מזה. מצד שני, מי שנאנס מאוד סובל מזה. בגלל שתמיד, מי שנאנס חווה יותר סבל בהשוואה לאושר של מי שמבצע אונס, אונס הוא דבר לא מוסרי, ואסור לאנוס.
@@ofekcohen7147 לפי ההגיון הזה לא בהכרח, הרי איזה הוכחה יש לך שמי שנאנס סובל יותר..?
@@Binyamin_Foux אם אתה רוצה למדוד אושר, אתה יכול לשאול את השאלה "כמה כסף אתה מוכן לשלם כדי לעבור את החוויה הזאת?" וכדי למדוד סבל, אתה יכול לשאול את השאלה "כמה כסף יצתרכו לשלם לך כדי לעבור את החוויה הזאת?". הפתרון הזה לא מושלם בגלל שלאנשים שונים יש הערכה שונה לכסף, אבל, בלי להיכנס כרגע יותר מדי לעומק, אפשר לנסות לתקן את זה (אם אתה רוצה דוגמאות, אשלב אותם בתגובה הבאה שלי).
אפשר לתרגם את הקונספט הזה לשאלה "כמה אתה מוכן לשלם בשביל לאנוס משהו?" ולשאלה "כמה כסף יצטרכו לשלם לך בשביל שיאנסו אותך?". בהנחה שכולם מעריכים כסף באותה הצורה, זה נותן לך מדד טוב לשאלה של כמה סבל ואושר אונס יגרור.
@@ofekcohen7147 יש שני בעיות:
א. הערך של כסף שונה בעיני אנשים
ב. מדד אושר וסבל זה משהו שמשתנה מרגע לרגע, אדם יכול להסכים לזה שישרפו אותו תמורת סכום כסף מסויםאבל ברגע השריפה הוא עלול להתחרט או לרצות סכום יותר גבוה.
הדבר היחידי שטוב כשלעצמו הוא הרצון הטוב. בלי חיים אין רצון טוב
משמע החיים הם טובים.
בלי לאכול אין חיים
משמע לאכול זה טוב
שבן אדם מאושר ונינוח הוא באופן אוטומטי יוכל ביותר קלות להיות בעל רצון טוב
אושר זה טוב
חברה מסודרת נותנת חיי רווחה שנותנים אוכל ואושר ונינוחות + אדם הוא יצור חברתי שצריך חברה כדי לתפקד.
משמע חברה זה טוב
אני יכול להמשיך עוד הרבה אז לדעתי דיי הוכחתי שאפשר תוך שימוש בלוגיקה ובהנחות אמפריות שאפשר להגיע למה טוב.
מסכימים?
חסרה ההנחה שעל פיה " צריך לעשות/שיהיה טוב" והנחה כזו היא כמובן מצב רצוי ולא מצוי..
זאת טעות הטוב בהגדרה הוא המצב שצריך להיות/לעשות.
@@ofir7328 בשביל שתהיה לך עילה לעשות משהו המשהו הזה צריך להיות טוב ומכיוון שהוכחתי שאכן יש דברים טובים בהגדרה צריך לפעול על פיהם
@@ofir7328 אתה יכול להסביר את הטענה שלך יותר מפורט אולי לא הבנתי?
היי דורן אשמח אם תוכל לעשות סרטון על "מה שלי" מתי משהוא נחשב שלי ומתי כבר לא.
בגלל זה יש צורך במוסר אבסולוטי
השאלה מי קובע מה מוסרי ומה לא ?
גם אם יש מוסר אבסולוטי אתה באותה בעייה.
כמו שמתמטיקה היא דבר אבסולוטי אבל היא מבוססת על הנחות לא מוכחות.
@@DickTator6969 הדרך הכי טובה היא ללכת על הקונצנזוס
@@GeoLi ברור. צריך מוסר אבסולוטי עם אקסיומות, לדוגמה שרצח זה דבר רע
מאחורי השאלה מה זה מוסרי אפשר לעשות תואר שלם בפילוסופיה. יש נושא שנקרא אתיקה שאנשים לומדים במשך שנים.
מה שלא הזכרת זאת האפשרות להשתמש בלוגיקה כדי לשלול ערכים מסויימים.
למשל ערכים שסותרים את העקרון הלוגי של עקביות אפשר להגיד שהם לא לגיטימיים.
למשל?
@@ezway
למשל לרצוח זה לא יכול להיות ערך מכיוון שאתה לא יכול בו זמנית גם לשאוף שאחרים ירצחו וגם שאתה תרצח, כי אם מישהו רוצח אותך אתה לא תוכל לרצוח יותר.
ולמשל עבדות לא יכולה להיות ערך כי אז אתה מגיע לחוסר עקביות בשאלה למי הם יהיו עבדים.
כמובן שיש פה הנחה שערך הוא כלל שאתה חושב שראוי שכולם יעשו.
וזאת ההגדרה בעצם...
ולמשל "לתת מכה לקיר רק בימי ראשון" זה לא עקבי.
אפשר לנסות להצדיק את החוסר עקביות (יותר נכון להצדיק את התנאי הנוסף "רק בימי ראשון"), אבל לכתחילה זה נופל בגלל התער של אוקהם.
לא חושב שעקבתי
@@ezway
אני מגדיר שערך זה כלל שראוי שכל ישות מוסרית (moral agency) תפעל על פיו.
אם אתה רואה בכלל "צריך לרצח" ערך, אתה צריך לשאוף שכולם יפעלו על פיו.
אבל אין לך אפשרות לעשות זאת, כי אתה לא יכול בו זמנית לקוות שמישהו ירצח אותך, ושגם אתה תרצח.
(וגם מכיוון שעל פי קאנט מעשה מוסרי הוא מעשה שהיית רוצה שיעשה לחוק כללי, ופה אין אפשרות בכלל שזה יהפוך לחוק כללי, כי הוא מונע את עצמו)
אם אתה אומר שעבדות היא ערך, אז אתה מגיע לבעיה, כי אין לך אפשרות לקבוע בצורה עקבית מי עבד ומי לא.
ואם יש כלל אחר - "עבדות אסורה", שאותו כן אפשר להחיל בצורה עקבית, אז הוא עדיף על פי עקרון העקביות (שהוא עקרון יסוד בלוגיקה, שמוכיח את עצמו).
זה לא פותר את הבעיה שהצגת, כי אי אפשר להצדיק ערכים על ידי לוגיקה. אבל זה מראה שיש מקום ללוגיקה בשלילה של ערכים.
@@ezway
1. עקביות תמיד עדיפה (עקרון העקביות)
2. הכלל "אסור לרצוח" הוא עקבי יותר מאשר הכלל "צריך לרצוח".
מסקנה - הכלל אסור לרצוח עדיף ממותר לרצוח.
ואם תגיד שיש עוד אפשרות שהיא - "זה ניטרלי לרצוח", גם זה פחות עקבי.
כי המשמעות של "ניטראלי" היא שאפשר לעשות את הפעולה, ואפשר גם לא לעשות, וזה לא משנה. כלומר בהגדרה של המילה יש פה חוסר עקביות (אלא אם אתה אלקטרון אין לך אפשרות גם לעשות וגם לא לעשות משהו בו זמנית).
תעשה סרטון על המודיעין במלחמת העולם השנייה
וגם תעשה סרטון על חיים בזרם ( סרט על עכברים ועל גבינות)
תעשה סרטון על למה בני האדם הם חכמים
סרטון טוב
הם מבוססים על איך שבני אדם עובדים. אני רוצה שהעולם יתנהג כאילו שהאדם הוא מרכז העולם.
אם אתה כבר מתייחס לאלים ולערכים, אשמח שתתייחס גם לדילמת אותיפרון, "האם האל מצווה חוקים מפני שהם מוסריים, או החוקים מוסריים כיוון שהאל מצווה אותם?".
תעשה סרטון על המעבר מחקלאות לתעשייה במהפכה התעשייתית
צריך פשוט להניח עקרונות יסוד של "המטרה\צריך היא שיהיה לבני אדם טוב" או "צריך להמנע ממצב שיהיה לבני אדם רע" ואז יצרת ביסוס לכמעט כל עקרון
מתי הפרק הבא של דרך האנושות???
הסיבה שאסור לרצוח זה בגלל שאף אחד אינו רוצה למות וכולם רוצים לחיות ( וגם בגלל שרצח גורם למוות)
תעשה את מלחמת המפרץ בקיצור
אחלה סרטון כמו תמיד👌
מה המוזיקה בסוף הסרטון?
פתרון לבעיה : ערכים ועובדות הם שני דברים שונים אשר מרמזים אחד על השני , מה שאינו עובדה הוא ערך וכנל לצד שני. אנשים מסויימים יעדיפו להסתמך על עובדות ואחרים יחיו נשענים יותר על ערכים.
אני חושב שטעית בניתוח שלך לגבי המצוי-רצוי בטיעון של אלוהים:
1. ה' אמר שאסור לרצוח
2. כל מה שה' אומר נכון
אתה הסברת שהטיעון הראשון הוא גם 'מצוי' מכיוון שתוכן האמרה של ה' טוענת לכך שאסור לרצוח, וכמובן טענה של איסור לרצוח שייכת לקטגוריה של 'רצוי' לכן נדמה שאתה צודק,
אבל הטענה הראשונה רק טוענת שה' אמר משהו (במקרה שלנו "אסור לרצוח"), ולא טוענת לנכונות התוכן של מה שה' אמר (כלומר, שזה נכון במציאות שאסור לרצוח), לכן הטיעון הראשון אינו שייך לקטגוריה של 'רצוי' אלא דווקא רק ל'מצוי'. (כלומר, הטיעון הראשון עוסק בשאלה האם ה' אכן אמר את המשפט או לא בלבד.)
עכשיו אפשר לתהות, האם יש פה דוגמא יוצאת מן הכלל לגבי היסק מהמצוי לרצוי? זה קצת טריקי, אבל אני חושב שלא ושדווקא הטענה השנייה היא זאת ששייכת גם לקטגוריה של ה'רצוי' מכיוון שאם כל מה שה' אומר הוא נכון, זה בפרט כולל גם נכונות של אמרות בקטגוריה של 'רצוי' (ובפרט לגבי כך שזה נכון במציאות שאסור לרצוח).
למקרה שההסבר שלי לא לגמרי ברור, אנסה למחיש את הכוונה מזווית הפוכה - אם הייתי רוצה שטיעון מספר שתיים לא יהיה שייך לקטגוריה של ה'רצוי' אז הייתי מצמצם אותו לטעיון הבא: "כל טיעון עובדתי ('מצוי') שה' אומר נכון".
אני לא לגמרי בטוח בתשובה שלי לגבי כך שהטיעון השני שייך ל'מצוי', אשמח לשמוע מחשבות על זה :)
תעשה סרטון על הבעיה עם רציונליות
מעניין שאתה לא מכיר את מיכאל אבל אתה יודע את שמו
הוא שמע עליו
בצורה מסויימת זאת הבעיה למה אי אפשר להוכיח לוגית את קיומו של אלוקים, כי תמיד אפשר לחלוק על ההנחות יסוד
לא מדויק, כי לטעון לקיומו של אלוהים זו טענה לעובדות, כלומר אתה טוען שיש דבר מסוים שקיים. כדי להוכיח את קיומו של אלוהים, אתה צריך להגדיר מה זה אלוהים (וההגדרה צריכה להיות מוסכמת, ברורה ולא מעורפלת), ואז להגדיר מדד בוחן כלשהו שלפיו נדע אם הדבר שהגדרת כאלוהים קיים. ההגדרה של מדד הבוחן היא הדבר היותר קריטי כאן, כי היא חייבת לבוא מטענה שאותו אלוהים שהגדרת משפיע (או השפיע בעבר והפסיק להשפיע) על המתרחש בעולם - אחרת אין סיבה לדון בזה.
לדוגמה, עובדי אלילים האמינו שהפסלים שהם משתחווים להם הם אלה שגורמים לכך שיורד גשם, או לכל הפחות שולטים על כמות הגשם שיורד על השדות על פי כמות הפעמים שמשתחווים להם. קל מאוד לאשש או להפריך את זה בעזרת ניסוי שבו אדם אחד ישתחווה לפסל והשני לא, עושים את זה במשך 10 שנים ובודקים את כמות הגשם, ואז מעבירים את הפסל לאדם השני (כדי לוודא שההבדל בכמות הגשם ביניהם לא נקבע מגורם אחר, כמו לדוגמה הבדלי אקלים שנובעים מתופעות טבעיות לחלוטין. כמובן שאפשר לתכנן פה ניסוי יותר מדוקדק, אבל הבנת את הרעיון.
דוגמה נוספת - היוונים האמינו בקיומם של אלים שנמצאים על פסגה של הר הנקרא הר האולימפוס. זה הר אמיתי שקיים גם היום. יום אחד מישהו טיפס לפסגה ולא מצא שם אף אחד, וככה אפשר להפריך את האמונה הזו מאוד בקלות.
הדתות העיקריות בעולם הבינו את הבעיה, ולכן "עדכנו" את האמונה שלהם לאט לאט כדי "להרחיק" את המקום בו הם מאמינים שאלוהים נמצא, כדי שלא יהיה אפשר להפריך את קיומו כל כך בקלות. תחילה האמינו שהוא מרחף בשמיים, אחרי זה האמינו שהוא נמצא בחלל החיצון, והיום אם תשאל נוצרי איפה אלוהים נמצא הוא יאמר לך הגדרה מאוד מוזרה בסגנון "אלוהים נמצא מחוץ לחלל ולזמן", שלא ניתן להפריכה בשום צורה.
אם ההגדרה שלך לאלוהים היא "ישות המסוגלת לשלוט על המצב הבריאותי של בני אדם, כך שיזכו לבריאות טובה מי שמקיים את המצוות הרשומות בתנ"ך", אז קל להפריך את זה על ידי מבט על התפרצות הקורונה בחברה החרדית (אנחנו מניחים כי החברה החרדית היא אכן חברה שמקיימת את מצוות התנ"ך, וזו הנחה סבירה לדעתי). לכן צריך להגדרה אחרת לאלוהים
1:10
רגע... אם אני בלונדיני וכל האנשים שאני מכיר הם עם שיער שחור אז זה אומר שאני לא מכיר את עצמי???
נקודה למחשבה
לא, זה אומר שהכלל הראשון לא תקף.
לא כול האנשים שאתה מכיר הם עם שיער שחור, כי אתה בלונדיני.
(עזוב את זה שיש כאלה שגם לא מכירים את עצמם...)
אני ממש אוהבת את הסרטונים שלך.
אתה יכול לדבר שוב על מערכת החינוך בישראל?
תעשה סרטון על מיל ( כסף שהשתמשו בו במלחמת העולם השנייה ובמנדט הבריטי)
המסקנה המתבקשת:
בנושאים כאלה איננו יצורים לוגיים... הלוגיקה היא כלי מדעי שמופעל בטעות על נושאים רגשי/אסתטי/מוסרי/אמוני כמו עקרונות וערכים
לאחר שהצבנו אקסיומות ערכיות שעל פיהן אנחנו(האנושות ) רוצים להתקיים. הלוגיקה הכרחית בכדי להבין איזה פעולות מביאות לתוצאה הרצויה.
אסור להפריע לאף אחד להיות מאושר .
אני רוצה להציע אופצייה להצדיק ערכים בצורה לוגית. זה לא רעיון שלי,לקחתי אותו מפילוסופים שמדברים על זכות הקניין. אם אתה גוזר מערך אחד ערך אחר ,אבל מראה שלא משנה אם אתה מאמין בערך הבסיסי או לא עדיין אותו ערך נגזר אתה בעצם מכסה את כל המקרים וכך אתה אכן מפיק מ"המצוי" "רצוי" .
אתה יכול לעשות סרטון על המשבר הכלכלי ב2008?
תעשה סרטון על ארכופוביה ( סרט על עכבישים שתוקפים עיר)
תעשה בבקשה סרטון על המלחמה הקרה
תעשה סרטון על זה שבתקופה העתיקה הענבים הובאו מהכרם אל היקב על ידי חמורים
גם כה זה לא הפריע
תעשה סרטון על הבעיה עם סדר חברתי ויציבות חברתית
בבקשה תרשמו בתיאור קישור למקור המוזיקה בדקה 8:22
הייתי מוכיח את זה בדרך השלילה, היות וערכים הם נגזרת של פרשנות חברתית לעובדות ובהתחשב בכך שבני אדם שונים וכך גם תרבותם ומן הסתם גם פרשונתם.
אתה יכול לעשות סרטון על הערך של כסף?
חחחחחחחח דורן אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיך
תעשה סרטון על מוה רנו
תעשה סרטון על הקשר בין להיות גיבור לבין להיות בן אדם
הכל עומד על השאלה האחת הזאת:
_האם הרצון של אדם לשרוד ולהימנע מסבל ואי נוחות הוא "ערך"?_
אפשר להגיד שהרצון הוא עובדה.
אבל ההנחה לפיה צריך ללכת לפי הרצון היא ערך
זה יותר אינסטינקט מאשר רצון
אבל מה אם הולכים על כיוון עובדתי שמראה שכשפחות רוצחים/הורגים בקהילות אנושיות אנשים יותר מאושרים? אם מבחינה אמפירית (סקרים, בדיקות על איכות חיים למשל) נראה שאיפה שיש פחות מקרי רצח/הרג נראה שאנשים חיים חיים טובים יותר, נוכל להסיק שזו עובדה אובייקטית(כנראה)?
כן, אבל עדין אתה צריך את ההנחה שצריך לעשות דברים שעושים אנשים יותר מאושרים
תעשה סרטון על ההיסטוריה של מקדונלדס
אני אוהב מאוד את הסרטונים שלך אני מעדיף אותך כמורה מאשר המורים שלי אתה מלך אחי.
אתה אולי יכול לעשות על הסכסוך הישראלי האיראני
אני מתכוון שתעשה סרטון אם תוכל
"בשביל לקבוע חוקי מוסר, *צריכים* לגזור ערכים מתוך עובדות"
זהו טיעון המבוסס על ערכים ולא על עובדות. לכן הוא בעצמו לא מבוסס, לוגית.
ועדיין, עם המסקנה אני מסכים.
יפה. רק שים לב שזה שזה מבוסס על ערך לא אומר שזה לא מבוסס לוגית. טיעון יכול להיות תקף גם אם יש לו עקרונות בהנחות.
יואו אני עושה 5 יח"ל פילוסופיה וזה ממש מתחבר לי, אני לומדת אתיקה (כרגע אפלטון וסוקרטס) ובהקשר של מה קיים או לא קיים אני לומדת גם אפיסטמולוגיה (כרגע בעיקר דקרט)
נחמד
העניין אפילו יותר מעניין מכך שאנחנו קבענו את העובדות שלנו לפי ערכים. את הערכים האלה שקבענו אנחנו לא יודעים. למשל כולנו מסכימים שאסור לרצוח, אפשר לחשוב שזה מהערכים שאמרת, שלרצוח מביא לסופם של חיים ואסור להביא לסופם של חיים.אבל אז ניתן לשאול את השאלה מה אם הרצח מביא להצלה של 50 אנשים, במקרה הזה נסכים שאולי עדיף לרצוח. כלומר העקרונות שכתבתתי לא נכונים. ואז כשנמצא עקרונות מתאימים כנראה שוב נמצא דוגמה שמרגישה לנו שנוגדת אותם. כלומר בסופו של דבר אנחנו לא יודעים מה העקרונות האלו שקבענו. כלומר התהליך של קביעת העקרונות אם הוא קורה הוא קורה בתת מודע והמודע בסוף מקבל הרגשה אם מעשה מסוים מרגיש טוב או לא.
עיקרון חשוב נוסף הוא הסכמים וסיכומים צריך לקיים כי ככה חברה צריכה לעבוד
יש לך בעיה לוגית בסרט.
נגיד שאני רוצה למדוד את האורך של כביש. בתור דוגמא אני מביא סרגל, ומראה שהמדידה לא מצליחה, ואז מביא סרט מדידה ומראה שהמדידה לא מצליחה, ואז מנסה למדוד באמצעות פילים ומראה שזה לא מצליח. מסקנה: אי אפשר למדוד אורך של כביש.
במצב כזה אתה תגיד לי: עם כל הכבוד לכל הדוגמאות שהבאת, זה לא חוכמה להראות שאתה לא מצליח. אם אתה רוצה מסקנה כזו, אתה צריך להראות שמדידה של הכביש, היא אקט שלא קשור בכישורי המדידה שלי, או בכלים שאני משתמש בהם. אני צריך להוכיח שמדידה אינה אפשרית, ולא לתת דוגמאות לאיך אני נכשל בכך.
הנמשל: זה שלך יש המון דוגמאות של האופן שבו אתה נכשל בלהוכיח לוגית רצוי מתוך המצוי, לא מוכיח שזה לא אפשרי. זה רק הדגמה של חוסר היכולת שלך. אולי יש מישהו מוכשר יותר, שדווקא יוכל להראות את הרצוי מתוך הוכחת המצוי?
נכון מאד. לכן במציאות יש כאלו שקוראים לחוסר ההתאמה הזו "אתגר" ולא "חוק".
10/10
אתה אח יקר אתה
יש לי הרגשה, כבר בתחילת הסרטון, שדורן עומד לשים משהו שקשור לבובספוג בסרטון.
שיט התאכזבתי...
לפחות היה את קיץ על החוף על החוף על הקיץ, אלוהים אמר להרים ידיים... אה, שאסור לרצוח.
תעשה על המלחמה בין אזרבייג’ן לארמניה
אני רואה שקראת את דייוויד יום
היי אין לי שיער בלונדיני
אז זה כנראה מיכאל אחר
החזרת אותי לקורס לוגיקה מתמטית
השוואה בין נתונים לרגש לא שווה נתון אלה רגש.
אפשר לנסח את זה בתור משוואה
נתונים1 + רגש1= רגש2
חזק
1. עכשיו יורד גשם
2. גשם זה טוב
מסקנה:
עכשיו יורד גשם.
הטיעון הנ"ל תקף, וסותר את התזה שלך.
@@ezway נכון, אבל יש שם הנחת יסוד מיותרת. אם "גשם זה טוב" היה הכרחי, אז המסקנה הייתה רגש
לא אם תקרא אותו מהכיון השני (שמואל לימין )(:
תעשה סרטון על FN FAL
וואי נהייתי רעב מהפיצה באמצע
היי דורון אני השמח אם תעשה פלייליסט של הבעייה אם בקיצור בבקשה זה יקל העליי מאוד
1:54 עד כאן הבנתי, אני אחזור בסוף הסרטון כשיתהפך לי המוח ואני אבין שאני לא מבין כלום
גם אני
הצו הקטגורי של עמנואל קאנט, מתוך אתיקה ומוסר
באמת רצח זה המעשה הכי חמור ( העבירה הכי חמורה) וזאת הסיבה שצריך לעבור לאנרכיזם
אני לא סגור אבל אולי:
1. אני פועל כפי שכל מיני תהליכים במוח שלי אמרו לי לפעול.
2. כל מיני תהליכים במוח שלי(כולל הטיעון הלוגי הזה) אמרו לי לנצח בכדורסל
3. לקלוע סלים גורם לי לנצח בכדורסל
מסקנה: אני קולע סלים בכדורסל
המסקנה שלך היא לא ערך, אלא מצב קיים - "אני קולע סלים בכדורסל" ולא "אני צריך לקלוע סלים בכדורסל"
המסקנה גם לא נובעת מההנחות ולכן הטיעון אינו תקף
אמממ... המסקנה באמת נכתבה לא טוב. אבל מה שהתכוונתי לומר זה שכל מיני עקרונות קיימים במוח וזאת טענה לא ערכית, אמנם הם לא קיימים מחוץ למוח אבל הם קיימים בתוכו. מה שיוצר ערך, אבל הערך לא אוניברסלי. אז אני די בטוח שאפשר להגיע לוגית לערך לא אוניברסלי. לא?
נסה
@@ezway
1. המוח שלי מחשב דרכים לגרום לגוף שלי לעשות דברים שיגרמו לו להישרדות גבוהה יותר.
2. לנצח במשחק מול חבריך מעלה את הערך החברתי שלך על פי התצפיות של המוח.
3. להעלות את הערך החברתי שלך מעלה את הסיכויים להישרדות לפחות באפריקה הפרה היסטורית.
4. כדורסל הוא משחק שלנצח בו מרשים אנשים.
5. לקלוע סלים זה מה שמביא אותך לניצחון בכדורסל.
6. המוח שלי לקח את הטיעונים האלה וחישב שהוא יביא לי רצונות לקלוע סלים, מה שמביא לי רצון שאני חייב לעקוב אחריו, ערך פרטי.
מה עם רצך בעלי חיים
כי זה חוקי אבל זה לא חוקי להבי לסופם של חיים ולהעביד בפרך אבל מעבידים בפרך בעלי חיים
צריך להחמיר בחוק האזרחי
אי אפשר להסביר למה אסור לרצוח, אבל אפשר להסביר לוגית למה אין תועלת ברצח ולכן רצח הוא עדיין לא הגיוני
איך אתה קופץ מזה שאין תועלת במשהו לזה שהוא לא הגיוני?
@@ezway אין לי סיבה כן לרצוח, זה יעלה לי ואני לא אקבל שום תועלת מהדבר
איך אתה קופץ מזה שאין לך סיבה לעשות משהו לכך שהוא אסור?