הכי אהבתי את המנגינה של "שלא תעצבי עוד" במילים "והאר עינינו". מילים כמעט הפוכות ודווקא בגלל זה זה היה כל כך יפה. ולא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי את השיר "מול אלי וגודלו" עם הלחן של "יא עווז אל פלפילו".
לנו יש בית כנסת משותף לתימנים אשכנזים וספרדים למיניהם, ורק ברש השנה ויום כיפור נפרידים בין האשכנזים, תימנים וספרדים. בגלל זה בראש השנה ויום כיפור היה ממש מרגש כי היה מנגינות מעיראק, מרוקו, תוניס, אלג'יר, מצרים, סוריה ועוד.
אל אדון על כל המעשים בנגינת היידי סוהילה של איברהים טטליסס, או בנגינת זה הזמן לסלוח, או הקולות של פיראוס. קדיש בקטע של ישתבח ויתפאר בנגינת נדרתי נדר אלוהיי.
הייתי מתפלל בבית כנסת עדני/או אם אין תימני כל חיי, ואז עברתי לבית כנסת מרוקאי (כי לא היה אחר ליד הבית) בהתחלה שהחזן היה עושה קדיש במנגינה של "מרלן" הייתי מתפוצץ מצחוק כמעט, זה היה נראה לי מזלזל. היום אני ממשיך להתפלל שם וגם למדתי לאהוב את המנגינות
"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע". בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר
כתבה נחמדה, לא הזכרת את מי שבאמת פרץ את זמר הפיוט כגון חבושה ונהרי, כמו כן הראשון שפרץ את הזמר הים תיכוני הלא הוא אורי שבח האגדי אשר זכה במקום הראשון בשנת 1977, זהר ארגוב וכו'...
הם כן, אבל בציבור הדתי יש עניין כזה לבלבל בין מזרח לספרד. מתרכזים במי שאימץ את מסורת ספרד גם אם הוא לא מזרחי, ומי שכן ולא אימץ פחות מקבל זרקור.. זה קורה גם עם עדות אחרות במזרח, פחות נותנים במגזר זרקור למסורת הפרסית נניח
גמר חתימה טובה לכל עם ישראל! מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם.
במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר".
האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו.
כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי. אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות"). לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע.
וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר.
בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה").
מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול.
הגורם שהיה חסר בזמנו לבניית העם הרוסי מצוי בידי המקובלים. חכמת הקבלה היא השיטה המאוזנת לבניית חברה אנושית אחידה ומאושרת. היא השיטה היחידה שמלמדת את טבע האדם טרם בריאתו ועד לאחרית חייו; מלמדת את הערכים ההכרחיים לקיום מסגרת חברתית בריאה, ומפרטת צעד אחר צעד כיצד להתקשר נכון ולהפיק בתוככי האחדות כוח עליון אדיר לשינוי טבע האדם. כך ילמד האדם לא רק לשאוף לאושרו בלבד, אלא גם עבור הזולת. אז תיבנה חברה אנושית הרמונית שערבה הדדית זה לאושרו של זה.
בחברה כזאת הדרך למדידת האושר תהיה פשוטה: אדם ששמחה ורגשות חיוביים פורצים מתוכו כל הזמן - מעצמו לזולת ומהזולת כלפיו - הוא אדם מאושר ושבע רצון. עצם הרגשת רצון הזולת והדחף למלאו באושר ובתענוג יתדלקו את האדם במקורות שפע בלתי נדלים שקיימים בטבע, באושר הנצחי.
בתור חצי מזרחי המנהג להפוך למזרחי (ערבי למעשה) כל שיר זה מנהג מגונה ושתלטני. לא כל דבר מתאים לסגנון. לשלב זה משהו אחר. אבל להפוך אותו לשיר אחר זה ממש מאולץ. לכן חחחלומות של אייל גולן לא מדגדג את של רוחמה רז. ובטח שהתקווה לא מתאימה לסולם הרמוני.
מדהחם תודה לכאן 11 על חשיפה של אנשים למה שמערכת החינוך מסרבת ללמד. רק חבל שקוראים לזה מזרחי, פעם אחרונה שבדקתי מרוקו היא מערבית אפילו ללנדון. למה לא לקרוא לילד בשמו מוזיקה ערבית יהודית, לבנטינית יהודית כי איראן וטוריקה אינן ערביות
מזרחי זה המצאה של אירופה, בעיקר של היהדות, הציונית האשכנזית, מזכיר לך את ההבדל עד היום של מה מוגדר מוזיקה ישראלית למה מוגדר מוזיקה מזרחית ומה מעמד שלהן בקרב הממסד
@@erezcohen2908 כמעט הכל זה בעולם הזה זה "המצאה של אירופה" - כמעט כל המדינות באפריקה ובמזרח התיכון, המושג "המזרח התיכון" זו בכלל המצאה אירופאית... כן, אנחנו חיים בעולם שבו לאחר המהפכה התעשייתית, אירופה וצפון אמריקה הן ההגמון בעולם. (רק בשנים האחרונות סין לבדה גם מתקרבת לכך) אין דבר כזה "ציונות אשכנזית". למעשה, במערב אירופה מאז תקופת ההשכלה, יהודים ספרדים (בעיקר מצרפת הולנד גרמניה ובריטניה) הם אלה שהיו הדומיננטים בייסוד הציונות. רוב האשכנזים במערב אירופה היו שמרנים מאוד ו/או אורתודוקסים. למה אתה חושב שאנחנו מדברים במלרע ואילו שפת העגה ה"נמוכה יותר" לכאורה היא באשכנזית?
מילא לכלול את המגרב, צפון אפריקה, כמזרח, אוקיי.. אבל כשאתה שם את הזרקור שם ומשמיט מסורות ייחודיות אחרות במזרח כמו תימן זה כבר להפוך את היוצרות.. אתה אומר מזרח ומתכוון לספרד.. יש סיבה שבציבור הכללי מדברים במושגים של מזרח ולא ספרד, כי עם כל הכבוד ספרד לא מייצגת את המזרח, אלא משהו שהגיע לכאן מבחוץ. ומידת המזרחיות לא מושפעת ממידת האימוץ של מסורת ספרד, אולי הפוך.. אתה מוזמן לקרוא על משריק(מזרח) לעומת מגרב(מערב). המוסיקה הצפון אפריקאית המקורית שלא מושפעת מהערבית בתקופות מאוחרות, בכלל נשמעת אפריקאית. תגגל Amazigh music או Ganawa ותיווכח. זה לא מהסתכלות שלילית או משהו.. אני מאוד אוהב את הערבוב שנוצר במוסיקה הצפון אפריקאית היהודית עם המזרח והשילוב שלה עם הפיוטים הספרדיים, אבל כשאתה הופך את היוצרות ולא מחשיב דברים במזרח הקלאסי ואת זה כן, זה די מרתיח..
אתה אולי מתכוון שהוא שם דגש על המוזיקה בהשפעה הערבית ולא המקורית שהייתה בהשפעה אפריקאית. מעניין. לא ידעתי שיש שרידים למוזיקה כזאת. בכל אופן זה לא קשור ליוצאי ספרד, כיוון שיוצאי ספרד המקוריים בכלל הגיעו עם תרבות ומוזיקה של חצי האי האיברי והלאדינו שהיו שונים מאוד, ובמשך השנים הם עברו תהליך של 'שיערוב' שהביא לכך שתרבותם, שפתם, מלבושם והסגנון המוזיקלי שלהם הושפע מהתרבות הערבית הסובבת (לראיה תראה יהודים מארצות הבלקן שהמשיכו לשמר את התרבות הספרדית כמה זה שונה). הדבר היחיד (והמשמעותי) שנשאר מהתרבות הספרדית המקורית ושהשפיע על יהודי המזרח המקוריים זה ההלכות, המנהגים וסידור התפילה.
אני לא מתכוון שהמוסיקה שמתמקדים בה היא ספרדית, אלא על זה שהמגיש מרגיש בנוח להשמיט אזורים מסויימים ולהכליל אחרים בהתבסס על נטיה שקיימת בציבור הדתי לבלבל בין ספרד למזרח בהתבסס על חלוקה של ארצות שיותר מזוהות עם אימוץ מסורת ספרד לאלו שפחות. ועל זה אמרתי שאם תסתכל על סממנים תרבותיים מקוריים כמו מוסיקה, תראה שדווקא ההיפך הוא הנכון, ארצות צפון אפריקה הם ממש לא חלק מהמזרח הקלאסי. בלי קשר, אני דווקא כן חושב שאם תקשיב לפיוטים מרוקאים של ימינו, תשמע השפעה ספרדית, לא במאה אחוז, אבל יש פיוטים שהמנגינות שלהם ממש נשמעות מספרד.
גנאווה זו מוזיקה שהגיעה לצפון אפריקה עם עבדים מאפריקה השחורה, הנגנים שלה הם לרוב שחורים וזו הסיבה. חוץ מזה המוזיקה הצפון אפריקאית אכן ספגה השפעות מספרד (במיוחד המוזיקה היותר קלאסית) וייתכן שהמוזיקה הצפון אפריקאית העתיקה קרובה למוזיקה אפריקאית שחורה, אבל בסופו של דבר כלל הסגנונות הצפון אפריקאים (ויש הרבה סגנונות, החל ממוזיקה יותר קלאסית כמו האנדלוסית והמאלוף עד למוזיקה שבטית ועממית-שעבית של כל איזור בצפון אפריקה) קרובים במידה מסויימת למוזיקה המזרח תיכונית, לפעמים מאוד ולפעמים מעט. כאשר אנחנו מדברים על המוזיקה שהיהודים הביאו איתם, שכמו שאפשר לשמוע קרובה לסגנונות המזרח תיכוניים (כמובן שוב עם אלמנטים מסויימים משלה) אפשר להבין למה קושרים אותה "למזרח". בסופו של דבר כל העמים השפיעו זה על זה, המוזיקה המזרח תיכונית הושפעה מהמוזיקה העותמאנית שהושפעה מהמסורת הביזנטית ולך תדע מה עוד היה בהיסטוריה של המוזיקה. גם מוזיקה מזרח תיכונית זה מושג כולל מאוד, תימן לא דומה לאירן שלא דומה לתורכיה שלא דומה למצרים שלא דומה ללבנון, וכן הלאה... המושג "מזרחיות" הוא אכן בעייתי אבל צריך איזה ביטוי שיקשור את המרחב התרבותי שבין מרוקו עד למרכז אסיה, כי יש קו תרבותי משותף בכל המרחב הזה.
מרגש. הרבה אנשים שוקלים לעזוב את הארץ לטובת מקומות רגועים יותר, בטוחים יותר, עם יותר כסף ויותר איכות חיים. בעולם הגלובלי של היום, הם מסבירים, בן אדם יכול לחיות כמעט בכל מקום. סוף המפעל הציוני, או שיש מצב להציל? נתחיל מהשורה התחתונה: אם לא נעשה כאן מהפכה רוחנית, העסק אבוד. המהפכה הזו צריכה לכלול עדכון להגדרות של מה זה אומר להיות ישראלי, מהו עם ישראל ומהי ארץ ישראל מבחינה רוחנית. מה שעובר לנו בראש למשמע המושגים הללו ממש לא מספיק. בספר המדע מתאר הרמב"ם כיצד נולד עם ישראל מהתקבצות של אנשים מכל מיני עמים ושבטים, שחיו בתקופתו של אברהם. הוא היה חוקר בבלי שגילה שבכל הטבע פועל כוח אחד, ותכונתו השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה טהורה. הגילוי הזה הפך אותו לאיש החסד. אברהם לימד את כל מי שהיטה אוזן איך מתחברים באהבה מעל כל האגו וההבדלים, כדי להתאים לאחדות הטבע. מכאן באה ההגדרה: עם ישראל פירושו אנשים שמחוברים ביניהם בחוקי האהבה שלימד אברהם. ישראל, מלשון ישר אל, זו הגדרת כיוון מדויקת: ישר אל כוח הטבע העליון, כוח ההשפעה והאהבה. המטרה הגבוהה של קיומנו בעולם היא להידמות לו, לרכוש את תכונתו. גם למושג ארץ ישראל יש הגדרה מהפכנית. ארץ פירושה רצון, שמכוון ישר אל כוח ההשפעה והאהבה. אם אנשים מתחברים ביניהם על בסיס כזה, מתהווה ביניהם רצון משותף, כוח מיוחד, שתואם לשטח המסוים הזה על פני כדור הארץ. לכן כתוב שמי שיש בו נטייה להתפתחות רוחנית, מרגיש משיכה לכאן. כאלה הן ההגדרות הרוחניות, אבל מאז שהעם שלנו נחרב עקב שנאת חינם, אנחנו מנותקים מהן. עד שלא נבנה מחדש חיבור ואהבה בין אדם לאדם, מבחינה רוחנית לא נוכל להיחשב לעם ישראל וגם מגורינו כאן לא ייחשבו להימצאות בארץ ישראל. להיות ישראלים זה להתפתח לרמה שבה נרגיש כאיש אחד בלב אחד, ערבים זה לזה, כל ישראל חברים. מעל כל חילוקי הדעות, מעל כל הדחיות, אנחנו צריכים ללמוד להתקשר באהבה. "על כל פשעים תכסה אהבה", נאמר על כך במקורות, ויש בזה שיטת חיבור שלמה שמפורטת בחכמת הקבלה. אם נפנה לכיוון הזה, אלה שהיום שוקלים לעזוב ירגישו שאין מקום יותר טוב, יותר חם, יותר קרוב. שיהיה לכולנו בהצלחה!
מאוד אהבתי את הכתבה ובמיוחד את המגיש...עושה את זה בצורה מעולה..
אתה נהדר נחום , גמר חתימה טובה !
בדד בקדיש
איך לא הזכרתם את הפייטן הכי ותיק והמוכשר מכולם אמיל זריהן.
יפה...
וכל כך מרגש
כתבה לעיניין
מקסים ומרגש
יישר כח
תודה רבה
פרסית הכי יפה
אחלה של יגדל בסוף
סרטון מרתק, אין מילים
פיוטים מפייטן עם קול אלוהי זה מרגש!
כתבה מעניינת ומרגשת! תודה
הכי אהבתי את המנגינה של "שלא תעצבי עוד" במילים "והאר עינינו". מילים כמעט הפוכות ודווקא בגלל זה זה היה כל כך יפה. ולא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי את השיר "מול אלי וגודלו" עם הלחן של "יא עווז אל פלפילו".
אין על כורדיסטאן✌🏼✊🏼🖖🏼💪🏼🙏🏼📿🌐🧿♾️
גם אני עוד זוכר את סבא שלך
זכרונו לברכה
סרטון מדהים!!
קדיש במנגינה של "פרי גנך"
לנו יש בית כנסת משותף לתימנים אשכנזים וספרדים למיניהם, ורק ברש השנה ויום כיפור נפרידים בין האשכנזים, תימנים וספרדים.
בגלל זה בראש השנה ויום כיפור היה ממש מרגש כי היה מנגינות מעיראק, מרוקו, תוניס, אלג'יר, מצרים, סוריה ועוד.
סרטון יפה וחשוב
אבל אף לא מילה אחת על הפיוט התמני
חבל
אל אדון על כל המעשים בנגינת היידי סוהילה של איברהים טטליסס, או בנגינת זה הזמן לסלוח, או הקולות של פיראוס.
קדיש בקטע של ישתבח ויתפאר בנגינת נדרתי נדר אלוהיי.
מה עם הפייטן קורט קוביין שעל החולצה שלך?חח זו בחירה מודעת?
לצערי לא גדלתי עם פיוטים רבים אבל נהנית משירי שבת מכל ניגון שהוא.
איך מנגנים בלי תווים? אפשר לשאול קרוב משפחה שלי, פייטן בשם חיים ג'רבי... נולד עיוור ומתפייט מאז שאני זוכרת את עצמי.
חיים ג'רבי הוא אחד הפייטנים הגדולים בדורנו, בדגש על הדיוק במקאם ובין המעברים
@@user-pi8iu6ib3s השליטה שלו מושלמת.
והוא מעולם לא חטא בגאווה על כך.
תודה רבה. י
איזה יופי של סרטון❤
תיעוד יפה ומדהים
הייתי מתפלל בבית כנסת עדני/או אם אין תימני כל חיי, ואז עברתי לבית כנסת מרוקאי (כי לא היה אחר ליד הבית)
בהתחלה שהחזן היה עושה קדיש במנגינה של "מרלן" הייתי מתפוצץ מצחוק כמעט, זה היה נראה לי מזלזל.
היום אני ממשיך להתפלל שם וגם למדתי לאהוב את המנגינות
@תולי מילר עבודה
כפרה, ברגע שיש לך טלפון חכם ו-Gmail, אפשר לדעת עליך ה כ ל.
וזה לא כזה מסובך למישהו שיודע אפילו טיפה סייבר.
הפיוט התימני הכי מיוחד
@@ckad2965 חד משמעית! יצא לי להתפלל כמעט בכל הסגנונות בכיפור, התפילה העדנית הכי יפה בפער על כולן
יופי של כתבה!!!
מהמם, אך איזה תוכן....
"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו.
אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע".
בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר
תודה
אחלה חכם דוד מנחם.
ירבו כמותך.
מי ההרכב במהלך הסרטון?
עץ הרימון נתן ריחו בקדיש ובלכה דודי. אני האמת פחות מתחבר לחיבורים כאלה...
כתבה נחמדה, לא הזכרת את מי שבאמת פרץ את זמר הפיוט כגון חבושה ונהרי, כמו כן הראשון שפרץ את הזמר הים תיכוני הלא הוא אורי שבח האגדי אשר זכה במקום הראשון בשנת 1977, זהר ארגוב וכו'...
איפה הפייטנים והנוסח התימני?
כתבה מרתקת עוד כמותה!
1:22 האם זה המנגינה של אחב אישת אל חורייה?
תודה. ממש מעניין.
מקסים!
מעניין מאוד תודה רבה
אני בעד תחרות במשק
יפה מאד , מאד אוהבת את הפיוטים של עולי צפון אפריקה
לא הבנתי למה שירת תימן בבית הכנסת לא נכללה בכתבה. התימנים לא נחשבים למזרחיים או מארצות האיסלאם? אין להם מסורת פיוטים ושירה?
הם ערבים מגוירים.
הם כן, אבל בציבור הדתי יש עניין כזה לבלבל בין מזרח לספרד. מתרכזים במי שאימץ את מסורת ספרד גם אם הוא לא מזרחי, ומי שכן ולא אימץ פחות מקבל זרקור.. זה קורה גם עם עדות אחרות במזרח, פחות נותנים במגזר זרקור למסורת הפרסית נניח
1.
מרגש 🙏🏼😢
יפה יפה.
בהחלט עבודה יפה למדתי אמון
זה סרטון נפלא
כתבה מעולה!
למה לא כללתם את הנוסח התמני?
גם את עדות הודו לא כללו
אני גר ליד רמאללה ושומע את כל החתונות שלהם בימי חמישי ושישי. יום אחד שמעתי את המנגינה של "שמח בני בחלקך" למילים ערביות....
זה כמו לכתוב ספר על טעם של שוקולד עד שלא תטעם לא תבין לא משנה כמה תכתוב על זה
מלבד אורפנד לנד! זה בלתי נסבל לאוזניים בעיניי, ועם כל הכבוד לחזנים והפייטנים- הבאמת כשרוניים.
ואהבתי את האמירה
"תוים זו תאונה היסטורית"
משובח ביותר
כתב חדש חחח מתחיל
שכחת שהיתה גם השפעה הפוכה - שירים ישראלים שנכנסו לרפרטואר הפיוט - למשל: "עץ הרימון נתן ריחו" שנכנס יפה יפה ל"לכה דודי לקראת כלה"
הלחן של עץ הרימון הוא "עממי בוכרי". אולי לכה דודי היה קודם למילים הישראליות
אין על העם היהודי ועל פיוטי יום הכיפורים... צום קל ומועיל לכולם חברה
גמר חתימה טובה לכל עם ישראל!
מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם.
במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר".
האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו.
כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי.
אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות").
לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע.
וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר.
בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה").
מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול.
הגורם שהיה חסר בזמנו לבניית העם הרוסי מצוי בידי המקובלים. חכמת הקבלה היא השיטה המאוזנת לבניית חברה אנושית אחידה ומאושרת. היא השיטה היחידה שמלמדת את טבע האדם טרם בריאתו ועד לאחרית חייו; מלמדת את הערכים ההכרחיים לקיום מסגרת חברתית בריאה, ומפרטת צעד אחר צעד כיצד להתקשר נכון ולהפיק בתוככי האחדות כוח עליון אדיר לשינוי טבע האדם. כך ילמד האדם לא רק לשאוף לאושרו בלבד, אלא גם עבור הזולת. אז תיבנה חברה אנושית הרמונית שערבה הדדית זה לאושרו של זה.
בחברה כזאת הדרך למדידת האושר תהיה פשוטה: אדם ששמחה ורגשות חיוביים פורצים מתוכו כל הזמן - מעצמו לזולת ומהזולת כלפיו - הוא אדם מאושר ושבע רצון. עצם הרגשת רצון הזולת והדחף למלאו באושר ובתענוג יתדלקו את האדם במקורות שפע בלתי נדלים שקיימים בטבע, באושר הנצחי.
תעשה סרטון על מעשה מרכבה
מה זה בית כנסת מזרחי? בית כנסת ספרדי
אחר כך אומרים שאין משוררים מזרחים משוררים...
עיינו ערך רבי דויד בוזגלו ואשר מזרחי וכו' ....
בתור חצי מזרחי המנהג להפוך למזרחי (ערבי למעשה) כל שיר זה מנהג מגונה ושתלטני. לא כל דבר מתאים לסגנון.
לשלב זה משהו אחר. אבל להפוך אותו לשיר אחר זה ממש מאולץ. לכן חחחלומות של אייל גולן לא מדגדג את של רוחמה רז.
ובטח שהתקווה לא מתאימה לסולם הרמוני.
מדהחם תודה לכאן 11 על חשיפה של אנשים למה שמערכת החינוך מסרבת ללמד. רק חבל שקוראים לזה מזרחי, פעם אחרונה שבדקתי מרוקו היא מערבית אפילו ללנדון. למה לא לקרוא לילד בשמו מוזיקה ערבית יהודית, לבנטינית יהודית כי איראן וטוריקה אינן ערביות
קוראים לזה מזרחית כי התרבות הערבית הגיעה מהמזרח והתפשטה למערב במאה ה-7 וה-8.
מזרחי זה המצאה של אירופה, בעיקר של היהדות, הציונית האשכנזית, מזכיר לך את ההבדל עד היום של מה מוגדר מוזיקה ישראלית למה מוגדר מוזיקה מזרחית ומה מעמד שלהן בקרב הממסד
@@erezcohen2908
כמעט הכל זה בעולם הזה זה "המצאה של אירופה" - כמעט כל המדינות באפריקה ובמזרח התיכון, המושג "המזרח התיכון" זו בכלל המצאה אירופאית...
כן, אנחנו חיים בעולם שבו לאחר המהפכה התעשייתית, אירופה וצפון אמריקה הן ההגמון בעולם. (רק בשנים האחרונות סין לבדה גם מתקרבת לכך)
אין דבר כזה "ציונות אשכנזית". למעשה, במערב אירופה מאז תקופת ההשכלה, יהודים ספרדים (בעיקר מצרפת הולנד גרמניה ובריטניה) הם אלה שהיו הדומיננטים בייסוד הציונות.
רוב האשכנזים במערב אירופה היו שמרנים מאוד ו/או אורתודוקסים.
למה אתה חושב שאנחנו מדברים במלרע ואילו שפת העגה ה"נמוכה יותר" לכאורה היא באשכנזית?
מילא לכלול את המגרב, צפון אפריקה, כמזרח, אוקיי.. אבל כשאתה שם את הזרקור שם ומשמיט מסורות ייחודיות אחרות במזרח כמו תימן זה כבר להפוך את היוצרות..
אתה אומר מזרח ומתכוון לספרד.. יש סיבה שבציבור הכללי מדברים במושגים של מזרח ולא ספרד, כי עם כל הכבוד ספרד לא מייצגת את המזרח, אלא משהו שהגיע לכאן מבחוץ. ומידת המזרחיות לא מושפעת ממידת האימוץ של מסורת ספרד, אולי הפוך..
אתה מוזמן לקרוא על משריק(מזרח) לעומת מגרב(מערב). המוסיקה הצפון אפריקאית המקורית שלא מושפעת מהערבית בתקופות מאוחרות, בכלל נשמעת אפריקאית. תגגל Amazigh music או Ganawa ותיווכח.
זה לא מהסתכלות שלילית או משהו.. אני מאוד אוהב את הערבוב שנוצר במוסיקה הצפון אפריקאית היהודית עם המזרח והשילוב שלה עם הפיוטים הספרדיים, אבל כשאתה הופך את היוצרות ולא מחשיב דברים במזרח הקלאסי ואת זה כן, זה די מרתיח..
אתה אולי מתכוון שהוא שם דגש על המוזיקה בהשפעה הערבית ולא המקורית שהייתה בהשפעה אפריקאית. מעניין. לא ידעתי שיש שרידים למוזיקה כזאת. בכל אופן זה לא קשור ליוצאי ספרד, כיוון שיוצאי ספרד המקוריים בכלל הגיעו עם תרבות ומוזיקה של חצי האי האיברי והלאדינו שהיו שונים מאוד, ובמשך השנים הם עברו תהליך של 'שיערוב' שהביא לכך שתרבותם, שפתם, מלבושם והסגנון המוזיקלי שלהם הושפע מהתרבות הערבית הסובבת (לראיה תראה יהודים מארצות הבלקן שהמשיכו לשמר את התרבות הספרדית כמה זה שונה). הדבר היחיד (והמשמעותי) שנשאר מהתרבות הספרדית המקורית ושהשפיע על יהודי המזרח המקוריים זה ההלכות, המנהגים וסידור התפילה.
אני לא מתכוון שהמוסיקה שמתמקדים בה היא ספרדית, אלא על זה שהמגיש מרגיש בנוח להשמיט אזורים מסויימים ולהכליל אחרים בהתבסס על נטיה שקיימת בציבור הדתי לבלבל בין ספרד למזרח בהתבסס על חלוקה של ארצות שיותר מזוהות עם אימוץ מסורת ספרד לאלו שפחות. ועל זה אמרתי שאם תסתכל על סממנים תרבותיים מקוריים כמו מוסיקה, תראה שדווקא ההיפך הוא הנכון, ארצות צפון אפריקה הם ממש לא חלק מהמזרח הקלאסי. בלי קשר, אני דווקא כן חושב שאם תקשיב לפיוטים מרוקאים של ימינו, תשמע השפעה ספרדית, לא במאה אחוז, אבל יש פיוטים שהמנגינות שלהם ממש נשמעות מספרד.
@@forashpa מעניין.
גנאווה זו מוזיקה שהגיעה לצפון אפריקה עם עבדים מאפריקה השחורה, הנגנים שלה הם לרוב שחורים וזו הסיבה.
חוץ מזה המוזיקה הצפון אפריקאית אכן ספגה השפעות מספרד (במיוחד המוזיקה היותר קלאסית) וייתכן שהמוזיקה הצפון אפריקאית העתיקה קרובה למוזיקה אפריקאית שחורה, אבל בסופו של דבר כלל הסגנונות הצפון אפריקאים (ויש הרבה סגנונות, החל ממוזיקה יותר קלאסית כמו האנדלוסית והמאלוף עד למוזיקה שבטית ועממית-שעבית של כל איזור בצפון אפריקה) קרובים במידה מסויימת למוזיקה המזרח תיכונית, לפעמים מאוד ולפעמים מעט.
כאשר אנחנו מדברים על המוזיקה שהיהודים הביאו איתם, שכמו שאפשר לשמוע קרובה לסגנונות המזרח תיכוניים (כמובן שוב עם אלמנטים מסויימים משלה) אפשר להבין למה קושרים אותה "למזרח".
בסופו של דבר כל העמים השפיעו זה על זה, המוזיקה המזרח תיכונית הושפעה מהמוזיקה העותמאנית שהושפעה מהמסורת הביזנטית ולך תדע מה עוד היה בהיסטוריה של המוזיקה. גם מוזיקה מזרח תיכונית זה מושג כולל מאוד, תימן לא דומה לאירן שלא דומה לתורכיה שלא דומה למצרים שלא דומה ללבנון, וכן הלאה...
המושג "מזרחיות" הוא אכן בעייתי אבל צריך איזה ביטוי שיקשור את המרחב התרבותי שבין מרוקו עד למרכז אסיה, כי יש קו תרבותי משותף בכל המרחב הזה.
מרגש.
הרבה אנשים שוקלים לעזוב את הארץ לטובת מקומות רגועים יותר, בטוחים יותר, עם יותר כסף ויותר איכות חיים. בעולם הגלובלי של היום, הם מסבירים, בן אדם יכול לחיות כמעט בכל מקום. סוף המפעל הציוני, או שיש מצב להציל?
נתחיל מהשורה התחתונה: אם לא נעשה כאן מהפכה רוחנית, העסק אבוד. המהפכה הזו צריכה לכלול עדכון להגדרות של מה זה אומר להיות ישראלי, מהו עם ישראל ומהי ארץ ישראל מבחינה רוחנית. מה שעובר לנו בראש למשמע המושגים הללו ממש לא מספיק.
בספר המדע מתאר הרמב"ם כיצד נולד עם ישראל מהתקבצות של אנשים מכל מיני עמים ושבטים, שחיו בתקופתו של אברהם. הוא היה חוקר בבלי שגילה שבכל הטבע פועל כוח אחד, ותכונתו השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה טהורה. הגילוי הזה הפך אותו לאיש החסד. אברהם לימד את כל מי שהיטה אוזן איך מתחברים באהבה מעל כל האגו וההבדלים, כדי להתאים לאחדות הטבע.
מכאן באה ההגדרה: עם ישראל פירושו אנשים שמחוברים ביניהם בחוקי האהבה שלימד אברהם. ישראל, מלשון ישר אל, זו הגדרת כיוון מדויקת: ישר אל כוח הטבע העליון, כוח ההשפעה והאהבה. המטרה הגבוהה של קיומנו בעולם היא להידמות לו, לרכוש את תכונתו.
גם למושג ארץ ישראל יש הגדרה מהפכנית. ארץ פירושה רצון, שמכוון ישר אל כוח ההשפעה והאהבה. אם אנשים מתחברים ביניהם על בסיס כזה, מתהווה ביניהם רצון משותף, כוח מיוחד, שתואם לשטח המסוים הזה על פני כדור הארץ. לכן כתוב שמי שיש בו נטייה להתפתחות רוחנית, מרגיש משיכה לכאן.
כאלה הן ההגדרות הרוחניות, אבל מאז שהעם שלנו נחרב עקב שנאת חינם, אנחנו מנותקים מהן. עד שלא נבנה מחדש חיבור ואהבה בין אדם לאדם, מבחינה רוחנית לא נוכל להיחשב לעם ישראל וגם מגורינו כאן לא ייחשבו להימצאות בארץ ישראל.
להיות ישראלים זה להתפתח לרמה שבה נרגיש כאיש אחד בלב אחד, ערבים זה לזה, כל ישראל חברים. מעל כל חילוקי הדעות, מעל כל הדחיות, אנחנו צריכים ללמוד להתקשר באהבה. "על כל פשעים תכסה אהבה", נאמר על כך במקורות, ויש בזה שיטת חיבור שלמה שמפורטת בחכמת הקבלה.
אם נפנה לכיוון הזה, אלה שהיום שוקלים לעזוב ירגישו שאין מקום יותר טוב, יותר חם, יותר קרוב. שיהיה לכולנו בהצלחה!
מה עם החומים שלועסים עלים? מת על הניגונים האלה
כמה אווילות שטחית ובורות קלישאית בפחות מ10 דקות.
או שתעשו תכנית רצינית או שאל תעשו בכלל.
מדובר במשהו רציני לא פינת החי שמביאים בסוף החדשות