סביב הדקה 30. כל כך מסכימה שבשנה + אין רגע להתאבל. זה פשוט ממשיך וממשיך ומחמיר. כבר התעייפתי מלכחות לרגע להכיר בכל מה שהיה.... כי עוד יהיה. וזה פשוט מכביד.
מה הטעם בפודקסט (ארוך) אם לא נכנסים לעומקם של דברים? קצת לאתגר רעיונות, להקשות על הנחות מוצא... בשביל סיסמאות יש לנו את המיינסטרים מדיה מהפוד הזה יצא שאלון 'בעד מה שטוב ונגד מה שרע' - עמוק כשלולית
הדיבור על "שלום" באוויר, בלי לדבר על הפתרון המובנה יותר.... הוא טעות בעיניי... ואני מהמחנה הזה. זה מדגיש את התחושה ששוחרי השלום לא מחוברים לקרקע, ואין להם בעצם את האיך של המה, וזה מאד משמעותי בשימור המצב שבו השמאל מדבר בעצם רק אל עצמו.
סביב 48. השאלה היא לא הגבול. אנא עצם קיום מדינת ישראל. סטטוס ירושלים. סטטוס הפליטים. מי זכאי לסטטוס, ומה מקבלים עם זה (לשוב למדינת ישראל או פלסטין?) הגבולות הם לא העניין.
סביב הדקה 30.
כל כך מסכימה שבשנה + אין רגע להתאבל. זה פשוט ממשיך וממשיך ומחמיר. כבר התעייפתי מלכחות לרגע להכיר בכל מה שהיה.... כי עוד יהיה. וזה פשוט מכביד.
מה הטעם בפודקסט (ארוך) אם לא נכנסים לעומקם של דברים? קצת לאתגר רעיונות, להקשות על הנחות מוצא...
בשביל סיסמאות יש לנו את המיינסטרים מדיה
מהפוד הזה יצא שאלון 'בעד מה שטוב ונגד מה שרע' - עמוק כשלולית
הדיבור על "שלום" באוויר, בלי לדבר על הפתרון המובנה יותר.... הוא טעות בעיניי... ואני מהמחנה הזה.
זה מדגיש את התחושה ששוחרי השלום לא מחוברים לקרקע, ואין להם בעצם את האיך של המה,
וזה מאד משמעותי בשימור המצב שבו השמאל מדבר בעצם רק אל עצמו.
כל מילה בסלע
סביב 48.
השאלה היא לא הגבול.
אנא עצם קיום מדינת ישראל.
סטטוס ירושלים.
סטטוס הפליטים. מי זכאי לסטטוס, ומה מקבלים עם זה (לשוב למדינת ישראל או פלסטין?)
הגבולות הם לא העניין.
אז מה השאלה האמיתית בעינייך אלישבע?