פרופ' אראל גרנות על מהפכת הביטקוֹין (י"ב) - כריית מטבעות, לאמת עסקאות, ולהיות הבנקאי של המערכת

שיעור 12 בקורס פתוח שנותן בערוץ זה פרופ' לטכנולוגיות קוונטיות ולאלקטרו-אופטיקה, אראל גרנות מאוניברסיטת אריאל, בהשתתפות איש העסקים בעל תואר שני במשפטים, עודד פארן, על מהפכת הביטקוֹין, שהיא לדעתו "המהפכה האנושית הגדולה בהיסטוריה". בשיעור דנו פרופ' גרנות ועודד פארן בנושא כריית מטבעות, לאמת עסקאות, ולהיות הבנקאי של המערכת. הכרייה נעשית בכוח משוב חזק כדי לפתור בעיות מתמטיות מורכבות. רוב הכרייה נעשית בארה"ב. עשרים אחוזים בסין.
●
שיחות עם פרופ' אראל גרנות ועודד פארן
• אראל גרנות
שיחות עם ירון שחר
• ירון שחר
שיחות על תרבות השקר
• תרבות השקר
שיחות על המטכ"ל של צה"ל
• מטכ"ל
שיחות על מלחמת "חַרְבות ברזל"
• חרבות ברזל
שיחות עם תת-אלוף בדימוס אמציה חן
• תא"ל אמציה חן (פאצי)
שיחות על רצועת עזה
• עזה
שיחות על צה"ל בדרום-לבנון
• המלחמה בדרום לבנון
שיחות על חיזבאללה
• חיזבאללה
●
על הוויית הצבא והמלחמה אפשר לקרוא בספרִי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידות" העוסק באבני היסוד של הוויית הצבא והמלחמה. בלא להבין את אבני היסוד, לא ניתן לשפר את מבנהו של צה"ל ואת תִפקודו. את התֵאור והניתוח המעודכנים ביותר של חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים אפשר לקרוא בספר המחקרים של הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים "ניצחון בסבירות נמוכה". כל מי שמעוניין לרכוש ספרים אלה, יפנה להוצאת "שׂרידוּת", המתמחה בחשׂיפת מחדלים וליקויים שהממסד מתאמץ להסתיר:
[e-mail]
הקישור לקטלוג הספרים הוא:
urimilsh.ravpa...
אנא עִזרו לי לקיים את הערוץ הזה החושׂף בפניכם את האמת, ולהשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים "בשׂדות הקרב של מלחמת העצמאות". כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה והעיקר שאנחנו, בנֵינו, נכדינו וצאצאינו נדע את האמת שהוסתרה בגלל מחדלי המלחמה: איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות.
www.patreon.co...
אוהבים את התוכן שלי? תמכו בי בפטריאון בכדי שאוכל להמשיך:
/ milsteinuri
הצטרפו למועדון החברים בערוץ היוטיוב שלי:
/ @urimilsh
לרכישת הספרים שלי צרו קשר:
urimilsh.ravpa...
050-559-7907
[e-mail]
מאמרים כתובים באתר News1:
www.news1.co.i...
עקבו אחריי:
טלגרם:
t.me/urimilsh
יוטיוב:
/ @urimilsh
פייסבוק:
/ uri.milstein
/ urimilsh2
טוויטר:
/ urimilsh2

[@danielschneider1124]

יישר כוח!

[@Erixon-s9t]

וואו!

[@pingpong1064]

תודה חבר'ה!!! אלופים אתם

[@lior5059]

מעניין ומחכים כרגיל. תודה.

[@TheResonatingMind]

שמעתי שמקימים עיר חדשה - כריית (קריית) ביטקוין.

[@alexhotyoga]

נמכר היום תנור ביתי שקורה ביטקוין

[@danielschneider1124]

שאלה טכנית: אם ארנק מייצר כל פעם כתובת חדשה, איך אפשר להעביר את תוכן של ארנק אחד למשנהו? איך ארנק חדש ידע איזה וכמה כתובות יש לסרוק?

[@Odedf4]

כשארנק ביטקוין מייצר כתובות חדשות, הוא עושה זאת על בסיס seed phrase, משפט סודי שממנו נגזרות כל הכתובות. הטכנולוגיה שמאפשרת את זה נקראת Hierarchical Deterministic Wallets או בקיצור HD Wallets.
ב-HD Wallet, כל הכתובות והחשבונות נגזרים מאותו seed phrase, ולכן כל ארנק שתזין אליו את אותו seed phrase יוכל לשחזר את כל הכתובות והיתרות הקשורות לארנק המקורי.
כך זה עובד:
1. שחזור באמצעות ה-seed phrase: כאשר אתה רוצה להעביר את כל התוכן של הארנק לארנק חדש, אתה פשוט מזין את ה-seed phrase בארנק החדש. הארנק החדש יודע לייצר מחדש את כל הכתובות והחשבונות לפי אותו סדר היררכי.
2. סריקה של הבלוקצ'יין: לאחר הזנת ה-seed phrase, הארנק החדש סורק את הבלוקצ'יין כדי לבדוק אילו כתובות מכילות יתרות. הארנק עובר על הכתובות שנוצרו, עד שהוא מגיע לכתובות ריקות שלא בוצעה בהן פעילות - זו אינדיקציה לכך שאין צורך להמשיך לסרוק הלאה.
3. Gap Limit: הארנק משתמש בהגדרה שנקראת gap limit - מספר הכתובות הרצופות ללא פעילות שהוא מוכן לבדוק לפני שהוא מפסיק לסרוק. ברוב הארנקים, ברירת המחדל היא 20 כתובות. אם יצרת כתובות רבות שלא השתמשת בהן, ייתכן שתצטרך לשנות את ההגדרה הזו כדי לוודא שכל הכתובות נסרקות.
במקרה של העברת כספים ידנית, אם אתה לא רוצה לשחזר את ה-seed phrase אלא להעביר את כל היתרות לארנק חדש עם כתובות אחרות, תוכל פשוט לבצע העברה כוללת של כל הסכום לארנק החדש. זה נקרא sweep, ותהליך זה מעביר את כל היתרה מכתובות ישנות לכתובת אחת חדשה ונקייה.
בקיצור, ה-seed phrase הוא המפתח לכל הכתובות בארנק, וכל ארנק חדש שתשתמש בו ידע לשחזר את כל המידע הזה אוטומטית.

[@ארזבןטובים-י1ט]

עכשיו לא הבנתי....לפני דיי הרבה הרצאות התגאיתם בזה שעלות העברת כסף בביטקוין היא 0. אבל עכשיו אתם מסבירים שצריך לתת עמלות לכורים אחרת העסקאות נתונות לגחמות הכורים?

[@Odedf4]

כשציינו שעלות העברת כסף בביטקוין היא אפס התייחסנו בעיקר לשימוש ברשת הברק (Lightning Network), שהיא שכבה שנבנתה מעל רשת הביטקוין הראשית. רשת הברק מאפשרת ביצוע עסקאות כמעט מיידיות ובעלות זניחה, ולעיתים קרובות אפילו ללא עמלות כלל. המערכת הזו פועלת על ידי פתיחת ערוצים בין משתמשים, כך שרוב העסקאות מתבצעות מחוץ לשרשרת הראשית (off-chain), ורק הסגירה הסופית של הערוץ נרשמת בבלוקצ'יין. זה הופך אותה לאידיאלית עבור תשלומים יומיומיים ומהירים, כמו קניית קפה או העברות קטנות בין חברים.
לעומת זאת, כשמדובר בעסקאות שמתבצעות ישירות ברשת הביטקוין הראשית (on-chain), יש צורך לשלם עמלות לכורים. העמלות האלו נועדו לעודד את הכורים לכלול את העסקה שלך בבלוק הבא. גובה העמלה תלוי בעומס ברשת: כאשר יש יותר עסקאות ממה שהבלוקים יכולים להכיל, העמלות עולות. בזמנים רגועים, אפשר לשלם עמלה נמוכה מאוד, במיוחד אם אין דחיפות לאישור העסקה.
היתרון הוא שהמשתמש יכול לבחור את גובה העמלה בהתאם לצורך שלו. אם אתה מוכן לחכות, אפשר לשלם פחות. אם העסקה דחופה, אפשר לשלם יותר כדי שתאושר מהר יותר. זה שונה ממערכות בנקאיות, שבהן העמלות קבועות ואין לך שליטה על התהליך. גם כאשר יש עמלות ברשת הראשית, העברות בביטקוין לרוב זולות ומהירות יותר מהעברות בנקאיות מסורתיות, במיוחד בעברות בינלאומיות.
אז אם לסכם, יש לנו את רשת הברק, שמאפשרת העברות זולות ומהירות במיוחד בסכומים יחסית קטנים של עד כמה אלפי דולרים. העמלות ברשת הראשית קיימות כחלק ממנגנון האבטחה של ביטקוין, אבל הן עדיין גמישות ותלויות בבחירת המשתמש ובתנאי הרשת.

[@amiami7235]

כל 10 דקות המערכת "מדפיסה " כ 300 אלף דולר.
בשעה זה 1.8 מיליון דולר.
ביום זה כ 43 מיליון דולר
בחודש כ 1.3 מיליארד דולר..
ומישהו צריך לממן את הפירמידה הזו ....
ובסוף ה"שער" של הביטקויין נקבע על ידי הרצת ביקש לא מפוקח .

[@Odedf4]

אני כבר עניתי לך בתגובות לסרטונים קודמים אבל אטריח את עצמי ואעשה זאת שוב:
מטעמי נוחות אני אפרק ואתייחס לכל נקודה בנפרד.
1. "כל 10 דקות המערכת 'מדפיסה' כ-300 אלף דולר"
נכון שביטקוין יוצר מטבעות חדשים בכל בלוק (כל 10 דקות), אבל זה לא "הדפסה" במובן של כסף פיאט שמונפק על ידי ממשלות. יצירת הביטקוינים החדשים היא חלק מתהליך קבוע ושקוף מראש שנקבע בפרוטוקול. הכמות שמתווספת הולכת וקטנה עם הזמן, ובסופו של דבר תיעצר לחלוטין כשההיצע יגיע ל-21 מיליון מטבעות. זה שונה מהדפסת כסף על ידי בנקים מרכזיים, שם אין גבול לכמות הכסף שניתן להנפיק.
2. "ומישהו צריך לממן את הפירמידה הזו"
ביטקוין אינו פירמידה. פירמידה מתבססת על הבטחות לרווחים קלים ממגייסים חדשים, וכשהביקוש נגמר, הכל קורס. בביטקוין אין מרכז שמבטיח תשואות, ואין תלות בגיוס משתתפים חדשים. ערך הביטקוין נקבע על ידי השוק החופשי, והבעלות עליו לא מבטיחה רווח אוטומטי. מי שקונה ביטקוין עושה זאת מרצונו החופשי, מתוך הבנה של הסיכון והפוטנציאל.
3. "שער הביטקוין נקבע על ידי הרצת ביקוש לא מפוקח"
שער הביטקוין נקבע בשוק חופשי של קונים ומוכרים בכל העולם. אין גוף מרכזי שמווסת או שולט על המחיר, וזה דווקא יתרון. נכון, יש תנודתיות גבוהה, אבל זה חלק ממאפייני נכס חדש יחסית. לאורך זמן, ככל שהשימוש בביטקוין גדל וככל שיותר מוסדות ואנשים פרטיים מאמצים אותו, השוק נהיה יציב יותר. חשוב לזכור שגם בשווקים המסורתיים קיימות מניפולציות, למרות הפיקוח. בביטקוין, הכל שקוף, וניתן לעקוב אחרי כל עסקה ברשת.
חשוב לזכור שביטקוין הוא מערכת מבוזרת ושקופה עם כללים ברורים שנקבעו מראש. הוא לא מבוסס על מניפולציות או מודלים פירמידאליים, אלא על היצע וביקוש טבעיים בשוק עולמי פתוח.