הזמר, המיקום והמוזמנים: טליה ושחף חושפים פרטים ראשונים על החתונה
HTML-код
- Опубликовано: 26 авг 2023
- "אני כלה קלה", "אנחנו בעד גן אירועים", "מעדיפים בחמישי ולא בשישי בצהריים".
רגע אחרי הצעת הנישואים המרגשת, הזוג מ"האח הגדול" שיתפו בתכנונים לקראת החתונה וגילו האם הם מתכוונים להזמין את הדיירים שהיו איתם בבית.
הראיון המלא - בסוף השבוע במוסף "שישבת" ובאתר "ישראל היום"
כתבתו של אסף הדר
צילום: משה בן שמחון
לינק לכתבה:
www.israelhayom.co.il/magazin...
בקרו אותנו גם בדיגיטל:
www.israelhayom.co.il
בפייסבוק:
/ israelhayom
באינסטגרם:
israelhayom?igs...
בטוויטר:
israelhayomheb?s=...
בטיקטוק:
www.tiktok.com/@israel_hayom?...
ובת'רדס:
www.threads.net/@israelhayom?...
מזל טוב לטליה ושחף,אוהבת אותכם,מקסימים❤❤❤❤❤
זוג מקסים ביותר טליה ושחף לא כמו הזוגות באח הגדול עכשיו שם הכול חארטה ❤❤
הכי מגיע להם
להיות מאושרים ולהצליח
היידה עוד בית כשר ונאמן בישראל
בשעה טובה ומוצלחת ❤️
מזל טוב יפים❤❤
איזה כיף🎉 שיהיה במזל טוב 🎉❤
זוג איכותי וצנוע עם הרבה קסם , שוב מזל טוב ענקי
מהממים צודקת!
מזל טוב יקרים שלי.
הפחד להישאר בלי כסף
כמה כסף צריך כדי להיות רגועים לחלוטין, לגמרי בלי פחדים? מסתבר שהדברים לא כאלה פשוטים. מרבה נכסים מרבה דאגה, מצאו כבר מזמן החכמים, והמקור לתחושת ביטחון טמון במחוזות אחרים. על מה ששווה הרבה יותר ממזומנים.
בין הפחדים הכי גדולים של האדם אפשר למצוא את הפחד מזה שלא יהיה לו כסף. שיחסר. והאמת שזה לא תלוי בכמות הכסף שיש או אין לו בחשבון הבנק, אלא מדובר בעניין פנימי, פסיכולוגי.
לו יצויר שכל החברה הייתה דואגת לשלומנו ולטובתנו, עוטפת אותנו בחום ואהבה כמו אימא ואבא, או אז אפשר היה באמת להבטיח לכל אחד חיים של רוגע ושלווה, של התפתחות וצמיחה. בסופו של דבר אנחנו יצורים חברתיים, ומושפעים מאוד מהאווירה בסביבה.
עם התמונה הגבוהה הזו נרד למציאות הקשה. פעם לא היה ביטוח רפואי, והיום זה סטנדרט. כל אחד חבר בקופת חולים, זכאי לשירותי בריאות, לתרופות, לרופאים. בדרך דומה כדאי גם להבטיח שאיש לא יהיה רעב ללחם, ולשאר צרכי קיום בסיסיים.
תארו לעצמכם שכל אדם במדינה היה בטוח שמה שלא יקרה, תמיד יהיה לו סל מצרכים בסיסי, תמיד יהיה לו מה לאכול, מה להביא לילדים. איך היה הדבר משפיע על החרדות והפחדים?
אם היינו מחליטים יחד ללכת לכיוון כזה, כבר הייתה משתנה הרוח בקרב העם. הייתה זו עדות לכך שלמרות הכול, אנחנו מרגישים שייכים למשפחה אחת. הפערים הכלכליים שרואים היום במדינה לגמרי לא מתאימים לרוח העם שלנו, ומצביעים על כך שהתפתחנו בדרך לא נכונה. ערבות הדדית, עזרה הדדית, גמילות חסד, אלה הערכים המקוריים שבנו אותנו כאומה.
גם בתחום הדיור יש מה לעשות, אם רק תהיה נכונות לחיבור והשלמה. כך לדוגמה, דירות שעומדות ריקות, כאלה שנקנו על ידי יהודים מחו"ל או לצורך השקעה, היו יכולות לתת פתרון זמני לאנשים שלא מצליחים לשלם שכר דירה. המדינה הייתה לוקחת על עצמה את השיפוץ לאחר השימוש, כדי להבטיח שלא ירד ערך הדירה, ובינתיים מארגנת פתרונות קבע למצוקת הדיור שעולה ועולה.
צעדים הדדיים כאלה בתחום המזון והדיור, היו מביאים לכך שלפחות הפחד הקיומי יסולק.
אכן, מדובר במהפכה בתפיסה. מהפכה ביחסים, בתפיסת הקשר שבין הפרט לחברה.
כשנבין שאין ברירה ומוכרחים לממש אותה, נידרש לתהליך מקדים של הסברה רחבה, או ביתר דיוק פיתוח חינוכי-תרבותי בכלל החברה. בכלי התקשורת, במוסדות החינוך והתרבות, במקומות העבודה, במתנסי"ם, במרכזים קהילתיים, בכל מקום ובכל פינה, יהיה צורך להקצות זמן איכות לפיתוח תפיסת יחסים חדשה. על בסיס יומיומי ממש, כמו פעילות גופנית שנכנסה כבר לשגרה. יחסים חדשים בבית, בעבודה, בחברה, במדינה.
הכול מתחיל בהבנה שהעולם של מחר יכול להיות רק מחובר, וסימנים לכך רואים בכל פינה. מיום ליום הקישוריות בין כולם לכולם גוברת, וגם התלות ההדדית עולה. כל פעולה של מישהו מנענעת את הסירה שבה כולנו יושבים, מאיימת להטביע אותה. בתנאים כאלה, בלי התחשבות ושיתוף פעולה לא יהיה לנו עתיד ולא תקווה. לאף אחד לא יעזור מה שיש לו בבנק, כשניקלע לעין הסערה.
הטבע הסובב אותנו מתפקד כמערכת סגורה. אינטגרלית. עגולה. כל הדומם, הצומח והחי יוצרים מארג נפלא, והחיים מתפתחים בחיבור בין ניגודים, בהשלמה. בחברה האנושית, לעומת זאת, הטבע לא יוצר את ההרמוניה, אנחנו בעצמנו צריכים לרצות בה ולבנות אותה.
כסף, בהגדרה, מסמל כיסוי, יכולת לכסות את הצרכים שלך. ובמציאות של תלות הדדית, היכולת הזו תימדד לפי רמת הדאגה הכללית. הקשר הטוב בין בני אדם יאפשר למלא את הצרכים של כולם, ואז הכיסוי יהיה באמת רגשי וחם.
הרי מה שווים כל הדולרים? מישהו יודע מה יקרה איתו מחר? ואם תפרוץ איזו מלחמה גדולה, או שמשבר כלכלי יעלים את כל מה שיש לך? אדם נמצא כל הזמן בפחדים, והביטחון האמיתי בא רק מתמיכה של אחרים.
ההרגשה שאנחנו יחד, במצב אחד, ערבים זה לזה ממש כמו בצבא, היא שנותנת את התחושה הכי בטוחה.
תארו לעצמכם כמה יכולנו לחסוך אם היינו משתפים עודפים זה עם זה, אם לא היינו צריכים להשקיע כל כך הרבה במאבק ובמגננה, אם כל אחד היה מרגיש שהחברה היא משפחה וחושב כל הזמן איך להיטיב את מצבה.
קשר טוב וערבות הדדית יסייעו לנו לחסוך הרבה, למנוע בזבוז, לאתר משאבים נוספים. אנשים שירגישו מחוברים, יתחילו להתייחס למה שנמצא סביבם ביתר תשומת לב. אנרגיה, חשמל, מים, שירותים שונים - בכל תחומי החיים נוכל לחסוך עשרות אחוזים. עם שיפור מערכות היחסים, גם הוצאות הבריאות יקטנו, כמו גם ההוצאות על שיטור, פיקוח, אכיפת חוק ועוד. למעשה, בכל תחום בחיינו נוכל לצאת מורווחים.
ומעבר לכל מה שאמרנו, לאחדות יש כוח משהו לא מהעולם הזה. הדבר נובע מכך שכשאנשים מתחברים מלב אל לב, הם מתאימים לאחדות שבכל הטבע הסובב. ואז, בתוך מערכת הקשר האינטגרלית שנבנית ביניהם, מתחיל לזרום הכוח האחד שביסוד הטבע. זהו כוח שפועל בהשפעה טובה, מחייה את כל הבריאה, והוא מגלה מקורות נוספים של שפע ושל אנרגיה. מאפשר צמיחה.
יחס, חום, אהבה, והפחד יתחלף בהרגשת תמיכה.
מה הקטע של החצאית הורודה.