חזק וברוך על הסיפורים הנפלאים על ביקור חולים על ותרנות בחניה על איכפתיות מאבדת חברו בנתבג על עזרה ודאגה לחבר...והשגחת ה הנפלאה ..הכל במתיקות וחיוכים ...
זו אני שולמית מקיבוץ רמת יוחנן=בכל פעם שאני שומעת אותך אתה כל כך מחזק אותיבאמונה ,בסיפורים שלך המרתקים, חומר למחשבה על "האחר" אהבת האדם! מחשבות ודיבורים טובים.אשריך שיש לנו אותך!! תודה לה' . חג שמח ולעוד סיפורים מרתקים.
הרב מחזק מאוד ❤❤❤❤❤❤
חזק וברוך
כול הכבוד
❤❤❤❤
...... ולפי הזמן נראה מתי הנחיתה. 🤗.
יישר כח לעם התימני שהביא רב כמוך לעולם.
🙂🙂🙂🙂🙂.
חזק וברוך
אשרינו על רב הצדיק
תאריך ימים ושנים בטוב אמן
מדהים תודה רבה הרב זיאד
ואוו אני מרוגשת כל פעם מהסיפורים של הרב!
יישר כוח לרב הגאון פה מפיק מרגליות.חזק וברוך
הסיפורים האלה כל פעם מרגשים מחדש איך הכל טוב ושיש ניסים בעולם ואמונה בה זה הדבר הכי חשוב שיש ובעיקר תפילה לקדוש ברוך הוא
תודה רבה
חזק וברוך על הסיפורים הנפלאים על ביקור חולים על ותרנות בחניה
על איכפתיות מאבדת חברו בנתבג
על עזרה ודאגה לחבר...והשגחת ה הנפלאה ..הכל במתיקות וחיוכים ...
וואוו מטורףף מה זה הסיפורים האלה כל כך מחזק ונותן כח 🤩💪
זו אני שולמית מקיבוץ רמת יוחנן=בכל פעם שאני שומעת אותך אתה כל כך מחזק אותיבאמונה ,בסיפורים שלך המרתקים, חומר למחשבה על "האחר" אהבת האדם! מחשבות ודיבורים טובים.אשריך שיש לנו אותך!! תודה לה' .
חג שמח ולעוד סיפורים מרתקים.
ישר כח
הרב חכם ומצחיק!!
חזק מאוד!
ממש יפה
תענוג צרוף !!! ה' יברך אותך הרב זאיד
יפה
הרצאה ממש מחזקת ישר כח!!
אני רוצה שיבוא לראש העין. הסיפורים שלו מרתקים
ממש יפה😅🤟
למה עדיין הדלות הגלות ?
לא הגיעה הזמן לגאולה ?
וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת
שלחו לו לרבי יהודה בן בתירא "שלום לך רבי יהודה בן בתירא. שאתה בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ג', עמוד ...
"עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו".
דברים ל"ו ו'
"...עם נבל ולא חכם". אונקלוס מתרגם: "עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו". וראה יונתן בן עוזיאל: "עמא דהוון טפשין וקבילו אוריתא ולא חכימו", קבלו את התורה התוכנה הכי חכמה בעולם ועדיין בגלות ?
שנאמר פקוד יפקוד אוקלוס תרגום מנכר ידכיר מי שזוכר את השם ומזכיר לאחרים הוא מלוא פום השורוק הו"א האותיות שמשלימות הפסוק לזכור למחוק את עמלק .
רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. דברים לב לט
וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם.
גדול שלום
שבין איש לאשתו שהרי אמרה תורה שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה ימחה על המים , רבנן אמרו גדול שלום שכשמלך המשיח בא אינו פותח אלא בשלום שנאמר (שם נב, ז) "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום":
אמר רבי אלעזר, למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? וכמו שמצינו [בראשית כה]: "ויעתר" יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, "ויעתר" לו ה'. כדי לומר לך, מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממדת אכזריות למדת רחמנות.
לקוטי הלכות ה' גילוח ה אות י'
וּבִשְׁבִיל זֶה מֵאֵן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הַרְבֵּה בִּשְׁלִיחוּתוֹ כְּשֶׁשְּׁלָחוֹ ה' יִתְבָּרַךְ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְטָעַן כַּמָּה טְעָנוֹת: "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם וְכוּ', וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" וְכוּ' (שְׁמוֹת ג, יג), וְכֵן הַרְבֵּה עַד שֶׁבַּסּוֹף אָמַר: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" וְכוּ', כִּי יָדַע שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהַכְנִיס הַדַּעַת בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי עֲדַיִן לֹא קִדְּשׁוּ עַצְמָן כָּרָאוּי, כִּי יָדוּעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל אָז לֹא הָיוּ עֲדַיִן רְאוּיִים לִגְאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל בְּסִימָן טז: "וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי "וְכוּ', עַד "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ" וְכוּ'. עַל-כֵּן הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְהַכְנִיס בָּהֶם הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, שֶׁבָּזֶה הָיָה תָּלוּי כָּל גְּאֻלָּתָם כַּנַּ"ל, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ הִכְרִיחוֹ לֵילֵךְ וּלְהָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת וּלְהוֹצִיאָם כִּי חָמַל עֲלֵיהֶם בִּזְכוּת אָבוֹת וְדִלֵּג עַל הַקֵּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" וְכוּ' (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ח). כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁאִם לֹא יָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת כְּלָל, אִם כֵּן מֵהֵיכָן יִזְכּוּ לִגְאֻלָּה, כִּי רָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין בִּגְאֻלָּתָם עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אֶת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כָּרָאוּי בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִים עַל-יְדֵי קְדֻשָּׁתָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עַל זֶה, כִּי הַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד וְחַס וְשָׁלוֹם בַּאֲרִיכַת הַזְּמַן יִשְׁתַּקְּעוּ לְגַמְרֵי בְּגָלוּת וְזֻהֲמַת מִצְרַיִם חַס וְשָׁלוֹם, כַּמּוּבָא שֶׁאִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מִתְמַהְמֵהִים עוֹד כְּרֶגַע בְּמִצְרַיִם, הָיוּ נִשְׁאָרִים מְשֻׁקָּעִים שָׁם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ סוֹד "וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ" וְכוּ', כַּיָּדוּעַ, עַל-כֵּן חָמַל עֲלֵיהֶם ה' יִתְבָּרַךְ וְדִלֵּג עַל הַקֵּץ וְהֵאִיר בָּהֶם הֶאָרַת הַדַּעַת עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לָזֶה עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרוּ לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (שָׁם א, ד) "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה", וּכְעֵין שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַיֵּן שָׁם, אֲבָל עֲדַיִן הָיָה לָהֶם בְּחִירָה גְּדוֹלָה, כִּי עֲדַיִן הָיָה קָשֶׁה לָהֶם קֻשְׁיוֹת וּמְבוּכוֹת הַרְבֵּה, כִּי עֲדַיִן לֹא הִשִּׂיגוּ הַמַּקִּיפִים כָּרָאוּי, כִּי לֹא הָיוּ רְאוּיִים לָהֶם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ עֲדַיִן שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי גַּם הֶאָרַת וְהִתְנוֹצְצוּת הַדַּעַת שֶׁהִשִּׂיגוּ הָיָה גַּם כֵּן בְּדֶרֶךְ חֶסֶד וְרַחֲמִים לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין וְכַנַּ"ל. וּמִזֶּה בָּאוּ כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הָרַבִּים שֶׁנִּסּוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ וְהִרְהֲרוּ אַחַר ה' יִתְבָּרַךְ וְאַחֲרֵי מֹשֶׁה, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַשָּׂגַּת הַמַּקִּיפִים בִּשְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדְּשׁוּ כָּרָאוּי וְכוּ', וְכַנַּ"ל. וְעִקַּר מַה שֶׁהוֹעִיל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן רֻבָּם כְּכֻלָּם נִשְׁאֲרוּ עַל עָמְדָם הוּא זְכוּת אֲבוֹתָם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְרִבּוּי הַצְּעָקוֹת שֶׁצָּעֲקוּ אֶל ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה (שְׁמוֹת ו, ד-ה): "וְגַם הֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי וְכוּ', וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". כִּי עִקַּר הוֹלָדַת הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמָתָן הוּא עַל-יְדֵי הַצְּעָקָה וְכַנַּ"ל.
וְכָל זֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע בְּכָל זְמַן שֶׁכָּל זֶה עוֹבֵר גַּם עַתָּה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר טוֹב הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין מִזֶּה עֵצוֹת וְהִתְחַזְּקוּת לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁבָּאִין עַל דַּעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים כַּמָּה וְכַמָּה הוּא צָרִיךְ לִצְעֹק לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל-יְדֵי צְעָקָה מוֹלִידִין הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמָתָן וְכַנַּ"ל.
חקי חיון , אולי תארגנו לנקבות פעורות הפה וויברטורים רוטטים.
יפה