תודה רבה, אחת השיחות המעולות ביותר, ועכשיו אני אקח את עצמי ואקרא את המאמר של ד״ר רן ברץ. כן... אני מנוי ב״מידה״ תקופה ארוכה, וכן אני יודע על קיומם של המאמרים, אבל אני עמוס ועסוק ועייף מכדי לקרוא הכל - אבל את זה אני אלך ואקרא.
יש להם את כל הידע , פשוט יש להם עוד ידע שלנו אין שמראה מערכת (שהיא אולי נכונה או לא) נוספת של ערכים וצרכים שגורמים להם להחליט החלטות מתונות יותר או חלשות ורעות.
@@OrP100 המערכת האחרת (מה שנקרא: "דברים שרואים משם") היא מערכת של מסך עשן ושל משפיענים מכל מיני סוגים שלא מבטאים את רצון הציבור ונועדו לשבש את ההגיון הבריא של מקבלי ההחלטות. מנהיג אמיתי הוא אחד שמסוגל לסנן לחצים מהסוג הזה ולעשות מה שבאמת נדרש
מעולה, תודה לשניכם חשוב מאד מאד. המרואיין מרתק ענייני וקולח. לטעמי, כדאי כמראיין פחות להפריע לו כשאין זה באמת נדרש , הוא מאד ענייני ובעל קו ברור, מעט פחות לדבר אולי ויותר להקשיב, רק יועיל.
תודה רבה לד״ר רן ברץ ולתמיר דורטל על שיחה מרתקת. התרגשתי לשמוע את ד״ר ברץ, מאז שהייתי סטודנט של ד״ר עמנואל וולד ז״ל שעסק באותם נושאים, מצאתי עד עתה רק שני הוגי דעות חשובים בנושא: את ד״ר ברץ ואת לפרופ׳ דני אורבך. הערה: בשיחה תמיר דורטל הוא חמוד אבל הוא ״גורר״ את רן לרמה הטקטית ורן מעלה אותו לרמות העליונות יותר של הבטחון הלאומי, תמיר, לא באשמתו, מסמל את התפיסה הטקטית שחינכו את הדור החדש, מערכת הבטחון, הצבא וקציניו והאזרחים במדינה. ישר כח ד״ר רן ברץ. דברי ד״ר ברץ מזכירים לי את הבעיות בצבא ובתפיסת הבטחון של ישראל שמצא אז ד״ר ואל״מ עמנואל ולד ב״דוח ולד״ משנות השמונים. כנראה רן חווה את אותן הבעיות במדינה. גם אז ב״דו״ח ולד״, ד״ר ואל״מ עמנואל ולד המליץ על תוכנית בנייה מחדש של הצבא ולהתאימו לסביבה שאנו חיים בא. אני מצטט מויקיפדיה את עיקרי הדו״ח שהתפרסם בספר שכתב ולד: מצורף הקישור לויקיפדיה (ממליץ לקרוא שם): he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D וגם: he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9C%D7%93 הרמטכ"ל משה לוי ביקש מעמנואל ולד להכין דו"ח לבניין צה"ל בעשר השנים הבאות על בסיס לקחי המלחמות הקודמות. במהלך עבודתו על הדו"ח החל להתברר כי הדו"ח עומד למתוח ביקורת נוקבת על הצבא ועל העומדים בראשו, וקצינים בכירים ניסו למנוע את הוצאת הדו"ח לאור. ולד טען שמונעים ממנו לבצע את המשימה והוא אינו מקבל את המסמכים הדרושים לו, ולכן הגיע לצלם מסמכים בלילות, דבר שגרר חקירת שב"כ נגדו. הרמטכ"ל משה לוי טען שמי שהצר את צעדיו של ולד היה ראש אגף התכנון, מנחם עינן. בסופו של דבר הכין ולד דו"ח חריף ביותר וביקש מהמטכ"ל לדון בו. לאחר שעבר זמן רב והמטכ"ל התעלם מהדו"ח, הוא פנה לשר הביטחון, יצחק רבין וביקש ממנו לדרוש מהמטכ"ל לדון בדו"ח שלו. למרות הוראת שר הביטחון, המשיך המטכ"ל להתעלם מהדו"ח וכאות מחאה, פרש ולד מהצבא. לאחר פרישתו מצה"ל, פרסם ולד את הדו"ח בצורת ספר "קללת הכלים השבורים". תוכן הספר מבוא הביטחון הלאומי של ישראל נשחק במהלך שני העשורים מ-1967 עקב חולשה צבאית, שבאה לידי ביטוי בחולשה במלחמות ובחולשה בהרתעה, ועקב חוסר אסטרטגיה מדינית, התורם לאין אונים מדיני. במלחמות ובמבצעים הפגין צה"ל אי-יכולת צבאית בגלל מקצועיות פיקוד לקויה, העדר כושר מצביאות, מבנה כוח לא נכון ולא יעיל, דוקטרינות לחימה נאיביות, שיטת אימונים טכנו-טקטית יחידתית והעדר יכולת הפעלה, ניהול ושליטה, על מבצעים צבאיים מערכתיים. בעוד בין המלחמות הפגין צה"ל יכולת מרשימה לביצוע מבצעי איכות, הוא נכשל במימוש ייעודו העיקרי במלחמה. לאחר כל מלחמה גדלו תקציבי הביטחון, אך אבד הקשר בין התשומות הגדלות לבין תפוקות הכוח הצבאי. כאשר בוצעו קיצוצים בתקציב, נפגעו מערכי לחימה, אך לא נפגעו תקורות לא לוחמות. על הצבא השתלטה דפורמציה בירוקרטית שעשתה אותו כבד, מגושם, מסורבל, מנופח, מנוון וחסר שרירים. המטה הכללי של צה"ל איבד את יכולתו לתפקד כמפקדה צבאית עליונה, ובמקום זאת הוא עוסק בניהול בירוקרטי, המתבסס על אלתור, במקום על מקצועיות צבאית. בן-גוריון פיתח ב-1948 גישה הגנתית, אך ניסיון מלחמת העצמאות לימד שנחוצה דוקטרינת לחימה התקפית והעתקת המלחמה לשטח האויב. הכוח הצבאי מבוסס על כוחות מילואים ועל צבא סדיר שתפקידו לבלום את האויב ולעכבו עד גיוס המילואים. ההצלחות הצבאיות של מלחמות קדש וששת הימים מנעו דיון מחודש בתפיסת הביטחון והובילו להתעלמות מהמשמעויות המדיניות-אסטרטגיות של מושג הביטחון הלאומי. משום כך התמוטטו כל הקונספציות כבר בשעות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים. הובלת מדיניות הביטחון עברה מהדרג המדיני לדרג הצבאי, או לאלופים במילואים שהשתלבו בדרג המדיני ושהיו מיומנים בחשיבה טקטית ולא מדינית, ולכן לא תורגמו הצלחות צבאיות להצלחות מדיניות-אסטרטגיות. כפועל יוצא, לא היתווה הדרג המדיני מטרות מדיניות, לא למלחמת ששת הימים, לא למלחמת יום הכיפורים ולא למלחמת שלום הגליל. כיווני ההתפתחות של צה"ל ותפישת הביטחון היו קשיחים, ולא השתנו למרות השתנות הנסיבות. ולד ממשיל זאת למירוץ ההתאבדות של הלמינגים. כל עמדה, של אישים שונים, שגרסה כי קיימת שחיקה בביטחון הלאומי, דוכאה והודחקה וכך היה אפילו במחצית השנייה של שנות השמונים. לכן, אותו רמטכ"ל שהזמין את הגרסה הצבאית של דו"ח ולד, פעל ככל יכולתו למנוע את השלמתה ונמנע מלדון בה לאחר שהושלמה. השר, אליו הועברה העבודה, הורה למטה הכללי לדון בה, אך לא וידא ביצוע הנחייתו.
@@alhamashmaut אההה שמעתי את רן מדבר כמה עשרות פעמים בפודקאסטים והכי הרבה ששמעתי זה ביקורת קלה על ההגנה של ביבי על מערכת המשפט(עד שהוא הפך לנאשם כמובן). ולך אני מאזין מההתחלה(שוב תודה וסחתיין) ולמרות שאתה ביקורתי וישיר מהממוצע ב"ימין" אתה ממש מתקשה כשזה מגיע לאבי האומה. וזה מוזר במיוחד לאור המטען השלילי הניכר שהאיש צבר לאורך הדורות בעמדות שררה ואדרבה בשנים האחרונות. אבל כמו שזה נראה, מאז השביעי,לאט לאט יותר ויותר "מאמינים" מתחילים לראות את הקרחת שליח האל מבעד לכל הטריקים והשטיקים.
לדרג המדיני עם כל הצער שבדבר, אין שום מושג מה קורה בצה"ל. במיוחד כשראשי הממשלה ושרי הביטחון לדורותיהם הם יוצאי מערכת הביטחון. הם מקבלים תדרון ביטחוני ששם אומרים להם שהכל בסדר ואנחנו חזקים.
ההתמקדות בצליבה של חליוה מביכה. יש פה כישלון רב מדרגי, ובעיניי הכישלון האסטרטגי המשמעותי מתחלק ל3: עצם ההפתעה - מודיעין. חוסר היכולת של השטח להתמודד עם הפתעה - אג"מי. חוסר יכולת מינוף ההצלחה האופרטיבית (כיבוש של 80% מעזה) ליצירת מצב חדש - אסטרטגי מדיני. בקיצור, לכישלון הזה אבות רבים, לייצר שעיר לעזאזל, ועוד אחד שכבר התפטר בניגוד לשאר - מביך, מרדד את השיח ומכהה את שיני הביקורות האחרות.
תמיר, תן למרואיין לדבר. אתה לא אמור להראות כמה אתה חכם, ידען או מתחשב בקהל מאזיניך "העממי". הבאת מרואיין מעניין ורהוט, תן לו לדבר בשקט. תפקידך הוא רק לנווט את השיחה מדי פעם.
איך הוא הגיע למסקנה שמצרים אחת מחמשת קנייניות הנשק הגדולות בעולם? מצרים רכשה נשק בשנת 2023 בסך של 4.4 מיליארד דולר. ישראל רכשה נשק ב27.5 מיליארד דולר באותה שנה. יש למצרים צבא גדול וחזק אבל תקציב הביטחון שלהם לא גדול.
ד"ר רן ברץ אדם חכם רואה את המציאות נכוחה בגובה העיניים ובחדות, תודה.
שיחה מעולה.
תמיר תודה רבה על הירידה לפרטים.
אחד הפרקים החשובים שלך. ישר כוח
נהנתי מאוד, עינייני חכם ומעמיק.
רן איש חכם מאוד! אתה צריך להיות שר הביטחון שלנו .
תודה לרן ברץ על אומץ ויושרה אינטלקטואלית. בעה שהדברים שאמרת יזכו לאוזן קשובה גם בצבא וגם בממשלה.
מקצועי בעל ידע וראיית המצב
שיח מעשיר ממש טוב, תודה רבה
מרתק ביותר תודה
רושמת בתור מי שהתנתקה מתקשורת המיינסטרים לפני כעשור
ותודה לתומכים שלנו שרק בזכותם זה אפשרי
לתמיכה בפודקאסט והצטרפות כמנויים וגישה לתכני פרימיום
bit.ly/3O32cok
מעולה! תביא אותו שוב
תודה רבה, אחת השיחות המעולות ביותר, ועכשיו אני אקח את עצמי ואקרא את המאמר של ד״ר רן ברץ. כן... אני מנוי ב״מידה״ תקופה ארוכה, וכן אני יודע על קיומם של המאמרים, אבל אני עמוס ועסוק ועייף מכדי לקרוא הכל - אבל את זה אני אלך ואקרא.
מעולה, לצערי חוויתי זאת, הצבא לא אוהב פתרונות פשוטים הנמצאים על המדף, זה פשוט מעליב ואז אתה נדחף עם האגו הצידה, ראיון מעולה, תודה
מעריכה את ד"ר רן ברץ על היכולת שלו להישיר מבט אל המציאות גם כשהיא כל כך מפחידה
באיזו עדינות הוא מתאר את האימה...
מפחיד מאוד אבל מאיר עיניים!
תודה לכם על התרומה שלכם לעם ישראל❤❤
להפסיק את נסיעות הקצינים המפנקות להרווארד!!!
זה מבחיל כמה קול ההגיון שנשמע פה לא מגיע למקבלי ההחלטות. מקווה שימצא המנהיג שיכול באמת להוביל לשינוי רדיקלי במדינה אבל לא רואה את זה קורה
יש להם את כל הידע , פשוט יש להם עוד ידע שלנו אין שמראה מערכת (שהיא אולי נכונה או לא) נוספת של ערכים וצרכים שגורמים להם להחליט החלטות מתונות יותר או חלשות ורעות.
@@OrP100 המערכת האחרת (מה שנקרא: "דברים שרואים משם") היא מערכת של מסך עשן ושל משפיענים מכל מיני סוגים שלא מבטאים את רצון הציבור ונועדו לשבש את ההגיון הבריא של מקבלי ההחלטות. מנהיג אמיתי הוא אחד שמסוגל לסנן לחצים מהסוג הזה ולעשות מה שבאמת נדרש
מעולה, תודה לשניכם חשוב מאד מאד.
המרואיין מרתק ענייני וקולח. לטעמי, כדאי כמראיין פחות להפריע לו כשאין זה באמת נדרש , הוא מאד ענייני ובעל קו ברור, מעט פחות לדבר אולי ויותר להקשיב, רק יועיל.
תודה!
שיחה מרתקת וחשובה. מקווה שמישהו רושם הערות שם למעלה. 🧐 תודה!
תודה.
מעולה תודה רבה לכם,מעורר מחשבה
מעניין ומחכים 🤓
ותודה לתומכים שלנו שרק בזכותם זה אפשרי
לתמיכה בפודקאסט והצטרפות כמנויים וגישה לתכני פרימיום
bit.ly/3O32cok
30:40 אין להתפשר בנוגע לשחיתות חמורה. סיפור הבית של גלנט, במציאות הישראלית, זה משהו שאסור לקבל, ולגלנט יש תחליף. אין אנשים שאין להם תחליף.
תודה רבה לד״ר רן ברץ ולתמיר דורטל על שיחה מרתקת. התרגשתי לשמוע את ד״ר ברץ, מאז שהייתי סטודנט של ד״ר עמנואל וולד ז״ל שעסק באותם נושאים, מצאתי עד עתה רק שני הוגי דעות חשובים בנושא: את ד״ר ברץ ואת לפרופ׳ דני אורבך. הערה: בשיחה תמיר דורטל הוא חמוד אבל הוא ״גורר״ את רן לרמה הטקטית ורן מעלה אותו לרמות העליונות יותר של הבטחון הלאומי, תמיר, לא באשמתו, מסמל את התפיסה הטקטית שחינכו את הדור החדש, מערכת הבטחון, הצבא וקציניו והאזרחים במדינה. ישר כח ד״ר רן ברץ.
דברי ד״ר ברץ מזכירים לי את הבעיות בצבא ובתפיסת הבטחון של ישראל שמצא אז ד״ר ואל״מ עמנואל ולד ב״דוח ולד״ משנות השמונים. כנראה רן חווה את אותן הבעיות במדינה.
גם אז ב״דו״ח ולד״, ד״ר ואל״מ עמנואל ולד המליץ על תוכנית בנייה מחדש של הצבא ולהתאימו לסביבה שאנו חיים בא. אני מצטט מויקיפדיה את עיקרי הדו״ח שהתפרסם בספר שכתב ולד:
מצורף הקישור לויקיפדיה (ממליץ לקרוא שם):
he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D
וגם:
he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9C%D7%93
הרמטכ"ל משה לוי ביקש מעמנואל ולד להכין דו"ח לבניין צה"ל בעשר השנים הבאות על בסיס לקחי המלחמות הקודמות. במהלך עבודתו על הדו"ח החל להתברר כי הדו"ח עומד למתוח ביקורת נוקבת על הצבא ועל העומדים בראשו, וקצינים בכירים ניסו למנוע את הוצאת הדו"ח לאור. ולד טען שמונעים ממנו לבצע את המשימה והוא אינו מקבל את המסמכים הדרושים לו, ולכן הגיע לצלם מסמכים בלילות, דבר שגרר חקירת שב"כ נגדו. הרמטכ"ל משה לוי טען שמי שהצר את צעדיו של ולד היה ראש אגף התכנון, מנחם עינן. בסופו של דבר הכין ולד דו"ח חריף ביותר וביקש מהמטכ"ל לדון בו. לאחר שעבר זמן רב והמטכ"ל התעלם מהדו"ח, הוא פנה לשר הביטחון, יצחק רבין וביקש ממנו לדרוש מהמטכ"ל לדון בדו"ח שלו. למרות הוראת שר הביטחון, המשיך המטכ"ל להתעלם מהדו"ח וכאות מחאה, פרש ולד מהצבא.
לאחר פרישתו מצה"ל, פרסם ולד את הדו"ח בצורת ספר "קללת הכלים השבורים".
תוכן הספר
מבוא
הביטחון הלאומי של ישראל נשחק במהלך שני העשורים מ-1967 עקב חולשה צבאית, שבאה לידי ביטוי בחולשה במלחמות ובחולשה בהרתעה, ועקב חוסר אסטרטגיה מדינית, התורם לאין אונים מדיני. במלחמות ובמבצעים הפגין צה"ל אי-יכולת צבאית בגלל מקצועיות פיקוד לקויה, העדר כושר מצביאות, מבנה כוח לא נכון ולא יעיל, דוקטרינות לחימה נאיביות, שיטת אימונים טכנו-טקטית יחידתית והעדר יכולת הפעלה, ניהול ושליטה, על מבצעים צבאיים מערכתיים. בעוד בין המלחמות הפגין צה"ל יכולת מרשימה לביצוע מבצעי איכות, הוא נכשל במימוש ייעודו העיקרי במלחמה. לאחר כל מלחמה גדלו תקציבי הביטחון, אך אבד הקשר בין התשומות הגדלות לבין תפוקות הכוח הצבאי. כאשר בוצעו קיצוצים בתקציב, נפגעו מערכי לחימה, אך לא נפגעו תקורות לא לוחמות. על הצבא השתלטה דפורמציה בירוקרטית שעשתה אותו כבד, מגושם, מסורבל, מנופח, מנוון וחסר שרירים. המטה הכללי של צה"ל איבד את יכולתו לתפקד כמפקדה צבאית עליונה, ובמקום זאת הוא עוסק בניהול בירוקרטי, המתבסס על אלתור, במקום על מקצועיות צבאית. בן-גוריון פיתח ב-1948 גישה הגנתית, אך ניסיון מלחמת העצמאות לימד שנחוצה דוקטרינת לחימה התקפית והעתקת המלחמה לשטח האויב. הכוח הצבאי מבוסס על כוחות מילואים ועל צבא סדיר שתפקידו לבלום את האויב ולעכבו עד גיוס המילואים. ההצלחות הצבאיות של מלחמות קדש וששת הימים מנעו דיון מחודש בתפיסת הביטחון והובילו להתעלמות מהמשמעויות המדיניות-אסטרטגיות של מושג הביטחון הלאומי. משום כך התמוטטו כל הקונספציות כבר בשעות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים. הובלת מדיניות הביטחון עברה מהדרג המדיני לדרג הצבאי, או לאלופים במילואים שהשתלבו בדרג המדיני ושהיו מיומנים בחשיבה טקטית ולא מדינית, ולכן לא תורגמו הצלחות צבאיות להצלחות מדיניות-אסטרטגיות. כפועל יוצא, לא היתווה הדרג המדיני מטרות מדיניות, לא למלחמת ששת הימים, לא למלחמת יום הכיפורים ולא למלחמת שלום הגליל. כיווני ההתפתחות של צה"ל ותפישת הביטחון היו קשיחים, ולא השתנו למרות השתנות הנסיבות. ולד ממשיל זאת למירוץ ההתאבדות של הלמינגים. כל עמדה, של אישים שונים, שגרסה כי קיימת שחיקה בביטחון הלאומי, דוכאה והודחקה וכך היה אפילו במחצית השנייה של שנות השמונים. לכן, אותו רמטכ"ל שהזמין את הגרסה הצבאית של דו"ח ולד, פעל ככל יכולתו למנוע את השלמתה ונמנע מלדון בה לאחר שהושלמה. השר, אליו הועברה העבודה, הורה למטה הכללי לדון בה, אך לא וידא ביצוע הנחייתו.
לא רק ענין של אסטרטגיה. אלא גם אין תעוזה ואין כח להשתמש בכח. לכן גם כלי נשק מתוחכמים ככל שיהיו לא יעזרו.
היתה שיחה מעולה. ממליצה שתזמין לשיחה את עידית בר. בטוחה שתהיה שיחה מרתקת.
ממש בא לי
@@alhamashmaut הלוואי. ראיתי שהיא התראיינה לכמה פודקאסטים. מאמינה שהיא תשמח גם להיות אצלך.
איזה שחיטות בצבא וואו אלוהים ישמור
בצה''ל האוייב המתורגל זה הציונות הדתית
חחח
לפחות במקרה הזה מזהים את הסכנה ונערכים..
ב-2012 הקים את אתר האינטרנט "מידה" והוא מנכ"ל עמותת "אל הפרט" המפעילה אותו.[2]
אנסה להגיד בעברית מדוברת את עיקרי דבריו של דר' רן ברץ : אייזנקוט וגנץ , עזבו הכל , קומו וצאו מן החדר .
תודה תמיר ורן.
ואולי גם נגיע ליום שבמחנה ה"ימין/שמרנים/מסורתיים",נשמע ביקורת ישירה וברורה על ה"גורמים המדיניים".. בלי שמות כמובן😅
רן ביקר את נתניהו בכתב ובעל פה באופן מפורש, וקל וחומר שאני
@@alhamashmaut אההה שמעתי את רן מדבר כמה עשרות פעמים בפודקאסטים והכי הרבה ששמעתי זה ביקורת קלה על ההגנה של ביבי על מערכת המשפט(עד שהוא הפך לנאשם כמובן).
ולך אני מאזין מההתחלה(שוב תודה וסחתיין) ולמרות שאתה ביקורתי וישיר מהממוצע ב"ימין" אתה ממש מתקשה כשזה מגיע לאבי האומה.
וזה מוזר במיוחד לאור המטען השלילי הניכר שהאיש צבר לאורך הדורות בעמדות שררה ואדרבה בשנים האחרונות.
אבל כמו שזה נראה, מאז השביעי,לאט לאט יותר ויותר "מאמינים" מתחילים לראות את הקרחת שליח האל מבעד לכל הטריקים והשטיקים.
ראיון מצוין,
אם אפשר לקטוע פחות את המרואיין זה יהיה שיפור.
עצה לאדון תמיר: פחות לדבר, יותר להקשיב.
חשוב שיתנו למרואיין לדבר
את המראיין נראיין אח"כ
אחד הפודקאסטים הטובים שאני שומע. מה דעתך להזמין את עידית בר או עינת וילף?
שתי נשים מדהימות
אני מצפה בכיליון עיניים להזמינן.
לחץ היסטרי....אני ממש רוצה לפנות זמן מעריכה ומעיסוק במאחורי הקלעים כדי ליצור יותר תוכן.
רוצה לעזור?
תמיר היקר, קצת יותר להקשיב ליושב מולך.
רק שאלה אחת - מה עם הדרג המדיני שאחראי לפקח על צה"ל וכושל בתפקידו? צה"ל לא ישתנה וישתפר בעצמו.
לדרג המדיני עם כל הצער שבדבר, אין שום מושג מה קורה בצה"ל. במיוחד כשראשי הממשלה ושרי הביטחון לדורותיהם הם יוצאי מערכת הביטחון.
הם מקבלים תדרון ביטחוני ששם אומרים להם שהכל בסדר ואנחנו חזקים.
אמת - הכנסת באמצעות הוועדות אמורה לפקח על צה"ל, פשוט יש מעט מדי ח"כים והרבה מדי חתונות אצל פעילי ליכוד
על איזה מאמר של אן ברץ מדובר ?
הקישור בתיאור הפרק
יש אחראי עיקרי אחד לכל זה :
בנימין נתניהו .
הוא היה ראש הממשלה הכי הרבה זמן 10 השנים האחרונות.
והמחדל של הממשלות שלו
😂😂😂😂😂😂
רעיון: אפשר לעשות תרגילים ב- paint balls
ההתמקדות בצליבה של חליוה מביכה. יש פה כישלון רב מדרגי, ובעיניי הכישלון האסטרטגי המשמעותי מתחלק ל3:
עצם ההפתעה - מודיעין.
חוסר היכולת של השטח להתמודד עם הפתעה - אג"מי.
חוסר יכולת מינוף ההצלחה האופרטיבית (כיבוש של 80% מעזה) ליצירת מצב חדש - אסטרטגי מדיני. בקיצור, לכישלון הזה אבות רבים, לייצר שעיר לעזאזל, ועוד אחד שכבר התפטר בניגוד לשאר - מביך, מרדד את השיח ומכהה את שיני הביקורות האחרות.
אתה חייב להגיד שאתה כמעט לא נותן לו לדבר, אתה משתיק אותו המון פעמים ואנחנו לא יכולים לשמוע אותו כמו שצריך.
זו שיחה, לא ראיון
טעות, שוודיה לא נכבשה במלחמת העולם השנייה.
תמיר, תן למרואיין לדבר. אתה לא אמור להראות כמה אתה חכם, ידען או מתחשב בקהל מאזיניך "העממי". הבאת מרואיין מעניין ורהוט, תן לו לדבר בשקט. תפקידך הוא רק לנווט את השיחה מדי פעם.
אני לא חושב שזה תפקידי, וזה לא ראיון, זו שיחה.
אבל תודה!
מזל שהגעת טל,להגיד מה תפקידו של מי 😅...דווקא היה קולח ולעניין לדעתי.
גם אני חש ככה
איך הוא הגיע למסקנה שמצרים אחת מחמשת קנייניות הנשק הגדולות בעולם? מצרים רכשה נשק בשנת 2023 בסך של 4.4 מיליארד דולר. ישראל רכשה נשק ב27.5 מיליארד דולר באותה שנה.
יש למצרים צבא גדול וחזק אבל תקציב הביטחון שלהם לא גדול.