כיהודי חרדי , נחמץ לי הלב לשמוע על הנידוי שעברת , שנאת ילד על רקע אי יהדותו , אינה שונה משנאה אנטישמית כלפי יהודים , מעריץ אותך על היכולת לקום ולהפוך לאדם מפואר , מקווה שהגזענות והשנאה תעבור מהעולם , בפרט אם היא באה על רקע יהודי כביכול , "לך בכוחך זה והושע את ישראל"
מהסתכלות מפוכחת על הנדוס התודעה שמתרחש יום יום בתשקורת הישראלית אפשר להעריך בוודאות כמעט מוחלטת שהכתבה הזו לא הייתה אפילו נשקלת אם הבחור היה או יהודי על פי ההלכה או לחילופין מתגייר כדת. ולמי שלא מבין הבחור לא מעניין אף אחד בכאן 11, רק האינטרס הנמוך והשונא יהדות אורתודוקסית שלהם הניע אותם בכתבה הזו. נ.ב סיפור מלא חורים, ילד נלקח מביתו כאשר הוריו אינם מסוגלים לטפל בו וזה כמובן לא נזכר בכתבה כדי שנבין שהמניע היחיד הוא שסימנו אותו כגוי. ורק שיהיה ברור מובן לחלוטין למה הורים מרחיקים את ילדיהם מחברות עם גוים. כ- 2000 שנה שרדנו בעור שנינו בגולה בזכות ההקרבה של אבותינו לא להתבולל ועכשיו אחרי שהגענו לארץ ישראל פה נתבולל? כמו באמריקה של ימינו?! היו לא תהיה.
כבוד גדול שאדם כמוך משרת בתור רב סרן בצהל ועוד יותר כבוד שיצא לי להכיר אותך יש לך סיפור ממש מרגש וככול שאני שומע עליו יותר ככה אני מרגיש רצון גדול יותר להצליח בעצמי ! אחלה מייקל שבעולם ♥️
וו'או...וו'או....מרגש עד דמעות. תודה לכאן על סיפור כה מרגש. משהו קטן ואנושי בארץ שסועה ומדממת. ולחייל רק זאת אומר:"אתה קצין וג'נטלמן". ישר כח לך, שאף על פי ולמרות כל המהמורות שבדרך, הגעת רחוק. כל הכבוד!!!
איזה הורים מעוררי כבוד והערכה ואיזה בן מדהים!!!! מייקל, בהצלחה בכול ושנה טובה ומבורכת!!!! רב סרן מייקל המדהים, אביך עבד וניסה לפרנס אתכם, כל עבודה מכבדת את בעליה, תהיה הכי גאה בו, הוא ואמך מעוררי השראה!💞💯 מר ריאד עלי היקר והמרגש, הכנת כתבה מרגשת וחשובה!
הצדעה לגיבור אמיתי. חזק ואמץ. ודע לך קצין יקר. אתה יהודי הרבה יותר מרבים שעברו ברית-מילה ומחשיבים את עצמם כאזרחי העולם. אולי העם היהודי הפסיד כמה עשרות/מאות שכאלה. אבל הרווחנו אותך. תודה וחג-שמח ושנה ברוכה.
כמו אהבה של ילדים שאלו קבוצה של ילדים צעירים "מהי אהבה בשבילכם?". אחד הילדים ענה, "אהבה היא כשאתה נותן למישהו את רוב הצ'יפס שלך בלי להכריח אותו לתת לך משהו בחזרה". וזאת באמת אהבה. הילד נותן את מה שמוצא חן בעיניו, את מה שטוב עבורו לטובת ילד אחר. ילד שני אמר, "אהבה היא מה שמכריח אותך לחייך כשאתה עייף". וגם זאת אהבה. כיוון שבחיוך שלו הוא מרומם את הזולת, מעלה אותו. כנגד הרגשתו הנוכחית, הוא עושה בכוח פעולה נעימה לאחר. ילד שלישי אמר, "אהבה היא כשאתה לובש כל היום חולצה שילד אמר לך שהיא יפה בעיניו". עוד ביטוי לאהבה. הילד רוצה לשמח את מי שהחולצה שלו מצאה חן בעיניו. ילדים מרגישים מה זאת אהבה, אבל לאן היא נעלמת אחר כך כשאנחנו מתבגרים? איך מילדים אכפתיים אנחנו גדלים להיות אנשים שונאים ולוחמניים, אנשים שמזלזלים בזולת או סתם אדישים אליו? הסיבה לכך היא האגו שלנו שגדל ורוצה לטרוף לעצמו הכול. ובכל זאת, הילד שבנו לא נעלם באמת, הוא אף פעם לא מת. הוא נשאר בפנים והוא נקודת פתיחה והזדמנות עבורנו להתחיל להתפתח בצורה לא אנוכית, לדרוך על האגו שגדל בנו עם השנים. ולשוב להיות אותו ילד אוהב, אלא שהפעם מתוך מודעות והתגברות. ילד גדול. על רקע המלחמות הקשות שאנחנו עוברים היום נגד האויב החיצוני, והמאבקים הנוראים שמבעירים שנאה בינינו, נקווה שנמהר למצוא בנו את התמימות הפשוטה מאז, שתכסה על כל הפשעים ותרומם אותנו לאהוב איש את רעהו כמו ילדים, כמו שעם ישראל צריך להיות כשיגדל.
אז למה לא אוגנדה באמת? העצים והכבישים, בתי העסק והחופים, השוטרים והמורים - הכול כאן בעברית. החיים בישראל כל כך מובנים לנו עד שלפעמים אנחנו שוכחים את הייחודיות של המקום. יש לא מעט ישראלים שכבר מארגנים ויזה ושוקלים לעזוב: למה לא אירופה, אמריקה או אפריקה אם שם יכול להיות לנו יותר טוב? אבל כאן זה בית, כאן זו האדמה שלנו ויש לה שורש רוחני מובהק. הראשון שכיוון דווקא לארץ ישראל היה אברהם אבינו. היו לו 360 מעלות תבל לבחירה, הוא היה יכול לנדוד עימנו מבבל מזרחה לאזור הודו-סין, צפונה לרוסיה, או דרומה לאפריקה וסעודיה, אבל מתוך הבנה עמוקה של הטבע הוא בחר בארץ כנען - ארץ ישראל של היום. בחסות אברהם נעשינו לעם. מי בכלל היינו אז בבבל העתיקה? לא אנשים מיוחדים, עדיין לא יהודים אפילו, אלא מקבץ מפה ומקבץ משם, קבוצה שהרעיון של אברהם התקבל על ליבה והיא נהרה אחריו. הרעיון היה להקים אומה רוחנית שהבסיס האידיאולוגי המשותף שלה הוא אחדות מעל פילוג. לייסד עם שבו כל אחד עולה למעלה מהאגו שלו, יוצא מעצמו וחי את החיים במחשבה להיטיב לזולת. אברהם ידע שבכל מקום אחר מחוץ לארץ כנען לא תהיה התאמה בין העם והאדמה, בין השורש הרוחני לענף הגשמי ושום מקום אחר לא ייתן לנו את הכוח הדרוש למימוש המטרה הרוחנית שלנו. אולי זה נשמע מיסטי, אבל אפשר לראות שבכל מקום על פני כדור הארץ אנשים מקבלים את צורתם ואופיים בהתאם למקום מושבם. אדם שחי במקום מסוים מקבל מהקרקע ומהסביבה כוחות שמעצבים את אופיו, תכונותיו וגישתו לחיים. בחבל הארץ הזה שאנחנו חיים בו יש כוח רוחני מיוחד שאברהם ידע עליו והשאר הרגישו אותו בתת המודע שלהם. לאבות הציונות שלנו הציעו את אוגנדה ואת מדגסקר - מקומות יפהפיים בעלי פוטנציאל להקים בהן מדינת שפע בלי שמישהו יבוא וירצה להזיז אותנו משם. הם שקלו את האפשרות להקים במקומות אלה את המדינה היהודית אבל לאחר מחשבה רבה החליטו להתיישב על אדמת ישראל - שממנה להבדיל מנסים להזיז אותנו ללא לאות כאילו היא לא עשויה מחול אלא מזהב. כשעדיין גרתי ברוסיה גם בי עברה מחשבה לפעמים: למה הוקמה מדינת היהודים דווקא בישראל אם כל כך קשה שם? הרי אם הייתה מדינה ליהודים במקום אחר, מן הסתם הייתי מהגר אליה, פשוט רציתי כבר לצאת משליטת הגויים. אבל מאז שעליתי ארצה אני משוכנע לגמרי: לא יכולה להיות מדינה אחרת ליהודים אלא בארץ ישראל בלבד. להתקיים כעם ישראל פירושו להתחבר "כאיש אחד בלב אחד", כמו שחלם אברהם אבינו. אחרת אנחנו סתם קהילה שחיה יחד בשכונה אחת. קיבוץ גלויות זמני שכל אחד מביא איתו את הגלות שלו וחי איתה כאן. ואם כך אז שוב נשאל למה לא באוגנדה? כי באוגנדה לא נקבל את הכוח להיות עם, לקיים את המטרה ההיסטורית שלנו, להתחבר מעל לאגו שלנו ולתת לעולם דוגמה איך צריכה להיראות האנושות בשלב ההתפתחות הבא שלה. ולא שכאן הכול מושלם. מדינת ישראל חייבת לעודד כל אדם להתייחס לכל בני האומה כאל בני משפחתו האהובים. חינוך כזה יוביל אותנו לתכלית האמיתית שלנו כפי שלימד אברהם, ואז נראה איך למרות ההבדלים בינינו כל אדם נותן לאחיו את כל עוצמת האהבה וממנה מתפרצת שמחה אדירה. שונים אך מאוחדים, את זה נמצא בישראל ולא באף מדינה אחרת.
סמכות הורית, הדור הבא עד לפני מספר דורות הכול היה ברור, אבא אמר משהו, אימא אמרה את דברה, וזהו, נגמר הסיפור. מתישהו החלה להתפוגג המסגרת היציבה, וכתוצאה מכך גדל היום דור שמתקשה לקחת החלטות, עם דימוי עצמי נמוך, בלי ביטחון, ועוד הרבה בעיות. מה יוכל להחזיר את הסמכות להורים, לאפשר להם לסייע לילדים להתפתח טוב? ראשית כדאי להפנים שהעולם השתנה. מה שיהיה, הוא לא מה שהיה. לאורך ההיסטוריה קצב השינויים בין דורות היה איטי למדי, העולם שבו חיו ההורים היה די דומה לעולם שאליו נכנסו הילדים. לכן הורים היו יכולים לכוון את ילדיהם, להכין אותם לחיים, ומכאן נבעה סמכותם. בשנים האחרונות קצב השינויים מסחרר. כדור הארץ הפך לכפר גלובלי, טכנולוגיות מתקדמות שינו הרגלי חיים, התרבות נעשתה בינלאומית, אנשים עוברים בין מדינות כמו בין ערים. במציאות דינמית כזו, ההורים נראים לילדים כמו דינוזאורים. לא עומדים בקצב, לא מסתגלים לשינויים. 'העתיקים האלה אלה יגידו לי מה לעשות בחיים? מה הם בכלל מבינים?!'. במצב כזה אין מה לחלום על סמכות הורית, וכל ניסיון להשיג אותה בכוח יסתיים במפח נפש. מה שכן כדאי לעשות הוא לשאול את עצמנו מה נוכל לספק לילדים, כדי שירגישו תועלת מאיתנו בתנאים המשתנים. בסופו של דבר נגלה שיש דבר אחד שחסר היום לכולם, לילדים, לצעירים ולמבוגרים. גישה אינטגרלית לחיים. במה מדובר? העולם נעשה אינטגרלי, מקושר, מחובר, אבל אנחנו כבני אדם עדיין תקועים עם תוכנת הפעלה ישנה. אישית. פרטית. אגואיסטית. אם נשדרג לתוכנת הפעלה אינטגרלית, כלומר נרכוש גישה חדשה לעצמנו, לזולת ולסביבה, הרי שאז נזכה להצלחות מרמה אחרת לגמרי וגם יהיה לנו מה למסור לדור הבא. הם ירגישו שאנחנו יודעים לקרוא את מפת העולם המקושר, וכפועל יוצא יבואו הכבוד, ההקשבה והסמכות ההורית. השיטה האינטגרלית מלמדת לעשות זאת, ואם נלמד אותה בעצמנו נוכל אחר כך גם להביא אותה הביתה, אל הילדים. בגדול, שיטה זו מסבירה שהכוחות האבולוציוניים מקדמים אותנו לקראת חיבור משלים והרמוניה בין כולם לכולם. כמו שכל הטבע מאוחד, הדומם, הצומח והחי מקושרים למערכת אינטגרלית אחת, כמו איברים בגוף האדם, כך צריכים ללמוד לתפקד גם אנחנו, כל בני האדם. ככל שנקדים לתפוס שזו מגמת ההתפתחות, כך נוכל לגלוש על הגל במקום להתרסק תחתיו. גישה אינטגרלית לחיים משמעה לבנות בכל מקום שבו אנחנו נמצאים יחסים של ידידות, התחשבות, השלמה, הדדיות, חיבורים טובים. לארגן סביבה שבה כולם ירגישו שווים, חשובים, רצויים, אהובים, בטוחים. מי שיפתח יכולת לחשוב ולפעול בגישה כזו, יזכה מכאן ואילך למקסימום רווחים ומינימום הפסדים. איך נביא את הגישה האינטגרלית הביתה? לא על ידי הטפות מוסר, גם לא על ידי נאומים מייגעים. מה כן? דוגמאות טובות, סדנאות חיבור משפחתיות שבהן נברר כל מיני דברים, וכן תרגילי קשר מיוחדים נושאי פרסים. מטרת התהליך היא שכל אחד יפתח הסתכלות אינטגרלית על עצמו, על היחס שלו לאחרים, על כל דבר ועניין. מה שנרכוש במעבדה הביתית הזו, יסייע לנו להצליח בכל מקום בחיים. לצורך המחשה, נניח שנקלענו במשפחה לאיזה מצב עצבים כללי. התחושה היא שאף פעם לא נוכל להגיע לעמק השווה, לאיזשהו חיבור חיובי. אנחנו כהורים נבקש שכל אחד ירשום לעצמו כמה דברים שמהם הוא לא מרוצה, ואז נעשה סבב של הצגת טענות. בשלב הבא, כמו בחוג תיאטרון, נשחק מצב אחר לחלוטין. ניתן ידיים זה לזה, ונתחיל לדבר בשבחם של בני המשפחה. כל אחד בתורו יחמיא לאחרים, יספר על משהו טוב שהם עשו עבורו ועד כמה הוא מודה להם על כך. זה לא קל, ודאי, אבל אנחנו נתאמץ. אחר כך ננסה לבקר את עצמנו, להבין מהדברים שהעלנו בסבב הראשון ובסבב השני, מתי אנחנו מרגישים שלא בנוח ומתי כיף לנו ונעים. תובנות שיכולות לעלות הן למשל שאנחנו אוהבים שמשרתים אותנו, ולא אוהבים שמגבילים אותנו. כזה הוא טבעו האגואיסטי של האדם, וחשוב להכיר בזה. מכאן אפשר להתקדם לסדנה נוספת שבה נצייר לעצמנו את דמות האדם האינטגרלי, אדם שרוצה שכולם סביבו ירגישו בנוח. כמה טוב היה אילו היינו מוקפים בכאלה אנשים? אז אולי נסכם על תרגיל משפחתי לשבוע ימים: ננסה כולנו להיות כאלה, נוחים לאחרים, לדאוג לזה שכולם סביבנו ירגישו נעים. נסכם על פרס גדול שנקבל אם נצליח בתרגיל, משהו שאנחנו מאוד אוהבים. במשך השבוע נחזק זה את זה, ניתן דוגמה טובה של מאמץ להתעלות מעל הדחפים האגואיסטיים, ובאופן מלאכותי ממש נשתדל להתייחס יפה, לוותר, להתחשב באחרים. בתום השבוע נקבל את הפרס המיוחל, וגם ננסה לברר איך הרגשנו במשך השבוע ביחס למצב העצבים הקודם. מתרגיל לתרגיל נגלה שאפשר לחיות באווירה טובה, בחיבור, בהשלמה, ושזה הרבה יותר שווה מאשר מאבקים אינסופיים. אגב, אפשר לצרף לזה גם תחרות חיובית, שבה למשל נרשום כל פעם שנקבל דוגמה טובה ממישהו, והמנצח יהיה זה שבסיכומה של תקופה נתן הכי הרבה דוגמאות טובות לבני המשפחה. כך, בצורה הדרגתית, נבנה משפחה בעלת גישה אינטגרלית. ילד שיגדל בבית כזה, יבין את טבע האדם, יידע לזהות מה מניע אנשים, אל מי כדאי להתקרב וממי עדיף להתרחק, איך לבנות בכל מקום יחסים טובים. תהיה לו יכולת לנתח לעומק כל תופעה במציאות, והוא יקלוט ביתר קלות את הלימודים. התאמתו למגמת ההתפתחות הכוללת תביא אותו להצלחות ולהישגים. וכשהוא יראה שאנחנו מעניקים לו חכמת חיים, ביטחון עצמי ויכולת קבלת החלטות, אוזניו וליבו יהיו קשובים למה שאנחנו אומרים.
אבא שלך שיהיה בריא, אדם צדיק אמיתי,
צנוע , מוכשר , מקסים ,בטוחה שאתה גאה בהוריך , פשוט נהדרים .
שתהיה לכם שנה נהדרת משפחת זילבר
במיוחד אל תשכח שגם שנטש קריירה מצליחה ומכובדת לטובת היותו מנקה רחובות.
כיהודי חרדי , נחמץ לי הלב לשמוע על הנידוי שעברת , שנאת ילד על רקע אי יהדותו , אינה שונה משנאה אנטישמית כלפי יהודים , מעריץ אותך על היכולת לקום ולהפוך לאדם מפואר , מקווה שהגזענות והשנאה תעבור מהעולם , בפרט אם היא באה על רקע יהודי כביכול , "לך בכוחך זה והושע את ישראל"
אשריך בן אדם
שנה טובה ומתוקה
הוא יהודי ב-100% לכל דבר ועניין אם הוא מגדיר את עצמו כיהודי.
מהסתכלות מפוכחת על הנדוס התודעה שמתרחש יום יום בתשקורת הישראלית אפשר להעריך בוודאות כמעט מוחלטת שהכתבה הזו לא הייתה אפילו נשקלת אם הבחור היה או יהודי על פי ההלכה או לחילופין מתגייר כדת. ולמי שלא מבין הבחור לא מעניין אף אחד בכאן 11, רק האינטרס הנמוך והשונא יהדות אורתודוקסית שלהם הניע אותם בכתבה הזו.
נ.ב
סיפור מלא חורים, ילד נלקח מביתו כאשר הוריו אינם מסוגלים לטפל בו וזה כמובן לא נזכר בכתבה כדי שנבין שהמניע היחיד הוא שסימנו אותו כגוי. ורק שיהיה ברור מובן לחלוטין למה הורים מרחיקים את ילדיהם מחברות עם גוים. כ- 2000 שנה שרדנו בעור שנינו בגולה בזכות ההקרבה של אבותינו לא להתבולל ועכשיו אחרי שהגענו לארץ ישראל פה נתבולל? כמו באמריקה של ימינו?!
היו לא תהיה.
@@מ.מ-ה9ד ממש לא
@@someguy1712
עובדתית, כן.
וואו איזה סיפור מרגש . אין כמו אבא . אין . איזו התמודדות . אני מאכל לו שיוכל כלכלית לעזור להוריו . זו מצווה ענקית .
כבוד גדול שאדם כמוך משרת בתור רב סרן בצהל ועוד יותר כבוד שיצא לי להכיר אותך
יש לך סיפור ממש מרגש וככול שאני שומע עליו יותר ככה אני מרגיש רצון גדול יותר להצליח בעצמי !
אחלה מייקל שבעולם ♥️
וו'או...וו'או....מרגש עד דמעות.
תודה לכאן על סיפור כה מרגש.
משהו קטן ואנושי בארץ שסועה ומדממת.
ולחייל רק זאת אומר:"אתה קצין וג'נטלמן".
ישר כח לך, שאף על פי ולמרות כל המהמורות שבדרך, הגעת רחוק.
כל הכבוד!!!
איזה הורים מעוררי כבוד והערכה ואיזה בן מדהים!!!! מייקל, בהצלחה בכול ושנה טובה ומבורכת!!!!
רב סרן מייקל המדהים, אביך עבד וניסה לפרנס אתכם, כל עבודה מכבדת את בעליה, תהיה הכי גאה בו, הוא ואמך מעוררי השראה!💞💯
מר ריאד עלי היקר והמרגש, הכנת כתבה מרגשת וחשובה!
וואוו, מרגש, מרשים ו... תבחרו את המילים.
הכי הרשים דבריו של האבא שאמר שהוא ממשפחה שחלמה לעלות לכאן ואינו מתבייש לנקות רחובות.
חמוד....
מרגש ממש גאווה גדולה להורים לחינוך.
מאחלת לך הצלחה מרובה בכל מה שתעשה.❤
איזה מרגש זה
כמה נהדרים וטובים יכולים אנשים להיות
מרגש כל כך!! גאווה! אשרינו שאתה אחד ממפקדי הצבא שלנו!זכינו!! בהצלחה ושה' ישמור אותך
מאוד מרגש,איזה בחור יפה,אינטליגנטי. הורים אנשים מאוד נעימים.
בתור מי שגדל עם מייקל בחדר בפנימייה מדבור בילד מיוחד ואדם בוגר מדהים.
מלך אתה גאווה לכולנו אוהבים אותך
כל הכבוד אתה אלוף פשוט מעורר השראה ירבו כמותך חזק ואמץ
איזה שפיץ. גם אינטיליגנציה, וגם חדור מטרה. בחור מדהים.
ממש עצוב שהמדינה לא מסוגלת לעזור לילדים במצב של מייקל אוהבים אותך מייקל ואת המשפחה שלך
אני די בטוח שיצא לי לשרת איתו במחווה אלון..
כל הכבוד!
גאווה למדינה אנשים כמוך מצדיע לך
חבל שאין עוד כאלו
והעם רק דוחף אותם לפינה
וואלה מכיר את הבנאדם הוא סיפר לי את הסיפור שלו בשבוע הראשון של הטרום כשניסיתי להשיג פטור זקן וסיפר לי את הסיפור שלו בנאדם מדהים
חטיבת הנחל כל הכבוד לצה"ל
בן אדם גדול כל הכבוד❤
3.
מרגש 🇮🇱😢
היה המפ שלי בהכנה לקורס מכים. בן אדם משכמו ומעלה.
הצדעה לגיבור אמיתי. חזק ואמץ.
ודע לך קצין יקר.
אתה יהודי הרבה יותר מרבים שעברו ברית-מילה ומחשיבים את עצמם כאזרחי העולם.
אולי העם היהודי הפסיד כמה עשרות/מאות שכאלה.
אבל הרווחנו אותך.
תודה וחג-שמח ושנה ברוכה.
הלוואי על כולנו לקום מהקרשים כך ,במידה ומישהו חלילה נופל לשם
7:02 איזה ייבוש האבא דפק לכתב
חחחח 😂
בחור מקסים, מכירה אותו שהיה מביא את החברה של נחל אלינו למוזאון. כל הכבוד.
''אלוף העולם'' כמו השיר
להצדיע לגבר כזה!
💪✌🇮🇱🕎🤟
התרגשתי
ב"ה כל יהודי יש לו כוחות אין סופיות! צריך רק לבקש מאת הקב"ה ולהשתדל מאוד מאוד! שנה טובה ומתוקה
בחור יפהפה מבפנים ומבחוץ. תודה שאתה שומר עלינו מייקל.
מייקל היקר! אני זוכרת אותך כילד כשהייתי בת שירות בקצרין. גאה בדרך שעשית. כל הכבוד!
לגבי הכותרת "נער שוליים" מי הפך אותו להיות נער שוליים? אם לא אתם במשרד הרווחה , אם לא הסטיגמה והתיוג של החברה.
שיהיה לכם שנה טובה ומתוקה!!!
איזה אבא מיוחד
כמו אהבה של ילדים
שאלו קבוצה של ילדים צעירים "מהי אהבה בשבילכם?". אחד הילדים ענה, "אהבה היא כשאתה נותן למישהו את רוב הצ'יפס שלך בלי להכריח אותו לתת לך משהו בחזרה". וזאת באמת אהבה. הילד נותן את מה שמוצא חן בעיניו, את מה שטוב עבורו לטובת ילד אחר.
ילד שני אמר, "אהבה היא מה שמכריח אותך לחייך כשאתה עייף". וגם זאת אהבה. כיוון שבחיוך שלו הוא מרומם את הזולת, מעלה אותו. כנגד הרגשתו הנוכחית, הוא עושה בכוח פעולה נעימה לאחר.
ילד שלישי אמר, "אהבה היא כשאתה לובש כל היום חולצה שילד אמר לך שהיא יפה בעיניו". עוד ביטוי לאהבה. הילד רוצה לשמח את מי שהחולצה שלו מצאה חן בעיניו.
ילדים מרגישים מה זאת אהבה, אבל לאן היא נעלמת אחר כך כשאנחנו מתבגרים? איך מילדים אכפתיים אנחנו גדלים להיות אנשים שונאים ולוחמניים, אנשים שמזלזלים בזולת או סתם אדישים אליו?
הסיבה לכך היא האגו שלנו שגדל ורוצה לטרוף לעצמו הכול. ובכל זאת, הילד שבנו לא נעלם באמת, הוא אף פעם לא מת. הוא נשאר בפנים והוא נקודת פתיחה והזדמנות עבורנו להתחיל להתפתח בצורה לא אנוכית, לדרוך על האגו שגדל בנו עם השנים. ולשוב להיות אותו ילד אוהב, אלא שהפעם מתוך מודעות והתגברות. ילד גדול.
על רקע המלחמות הקשות שאנחנו עוברים היום נגד האויב החיצוני, והמאבקים הנוראים שמבעירים שנאה בינינו, נקווה שנמהר למצוא בנו את התמימות הפשוטה מאז, שתכסה על כל הפשעים ותרומם אותנו לאהוב איש את רעהו כמו ילדים, כמו שעם ישראל צריך להיות כשיגדל.
קצרין.... עיר מדהימה אנשים מדהימים.
רצח תאיר ראדה?!?!
כנראה שלא כולם 😢
7:02 ייבוש מפחיד
מדהים
יפה
עוד פעם הכתב הזה??
תשמעו לרמזי הכתב
היה קצין אגם שלי בבאח נח״ל
אז למה לא אוגנדה באמת?
העצים והכבישים, בתי העסק והחופים, השוטרים והמורים - הכול כאן בעברית. החיים בישראל כל כך מובנים לנו עד שלפעמים אנחנו שוכחים את הייחודיות של המקום. יש לא מעט ישראלים שכבר מארגנים ויזה ושוקלים לעזוב: למה לא אירופה, אמריקה או אפריקה אם שם יכול להיות לנו יותר טוב?
אבל כאן זה בית, כאן זו האדמה שלנו ויש לה שורש רוחני מובהק. הראשון שכיוון דווקא לארץ ישראל היה אברהם אבינו. היו לו 360 מעלות תבל לבחירה, הוא היה יכול לנדוד עימנו מבבל מזרחה לאזור הודו-סין, צפונה לרוסיה, או דרומה לאפריקה וסעודיה, אבל מתוך הבנה עמוקה של הטבע הוא בחר בארץ כנען - ארץ ישראל של היום.
בחסות אברהם נעשינו לעם. מי בכלל היינו אז בבבל העתיקה? לא אנשים מיוחדים, עדיין לא יהודים אפילו, אלא מקבץ מפה ומקבץ משם, קבוצה שהרעיון של אברהם התקבל על ליבה והיא נהרה אחריו.
הרעיון היה להקים אומה רוחנית שהבסיס האידיאולוגי המשותף שלה הוא אחדות מעל פילוג. לייסד עם שבו כל אחד עולה למעלה מהאגו שלו, יוצא מעצמו וחי את החיים במחשבה להיטיב לזולת. אברהם ידע שבכל מקום אחר מחוץ לארץ כנען לא תהיה התאמה בין העם והאדמה, בין השורש הרוחני לענף הגשמי ושום מקום אחר לא ייתן לנו את הכוח הדרוש למימוש המטרה הרוחנית שלנו.
אולי זה נשמע מיסטי, אבל אפשר לראות שבכל מקום על פני כדור הארץ אנשים מקבלים את צורתם ואופיים בהתאם למקום מושבם. אדם שחי במקום מסוים מקבל מהקרקע ומהסביבה כוחות שמעצבים את אופיו, תכונותיו וגישתו לחיים.
בחבל הארץ הזה שאנחנו חיים בו יש כוח רוחני מיוחד שאברהם ידע עליו והשאר הרגישו אותו בתת המודע שלהם. לאבות הציונות שלנו הציעו את אוגנדה ואת מדגסקר - מקומות יפהפיים בעלי פוטנציאל להקים בהן מדינת שפע בלי שמישהו יבוא וירצה להזיז אותנו משם. הם שקלו את האפשרות להקים במקומות אלה את המדינה היהודית אבל לאחר מחשבה רבה החליטו להתיישב על אדמת ישראל - שממנה להבדיל מנסים להזיז אותנו ללא לאות כאילו היא לא עשויה מחול אלא מזהב.
כשעדיין גרתי ברוסיה גם בי עברה מחשבה לפעמים: למה הוקמה מדינת היהודים דווקא בישראל אם כל כך קשה שם? הרי אם הייתה מדינה ליהודים במקום אחר, מן הסתם הייתי מהגר אליה, פשוט רציתי כבר לצאת משליטת הגויים. אבל מאז שעליתי ארצה אני משוכנע לגמרי: לא יכולה להיות מדינה אחרת ליהודים אלא בארץ ישראל בלבד.
להתקיים כעם ישראל פירושו להתחבר "כאיש אחד בלב אחד", כמו שחלם אברהם אבינו. אחרת אנחנו סתם קהילה שחיה יחד בשכונה אחת. קיבוץ גלויות זמני שכל אחד מביא איתו את הגלות שלו וחי איתה כאן. ואם כך אז שוב נשאל למה לא באוגנדה?
כי באוגנדה לא נקבל את הכוח להיות עם, לקיים את המטרה ההיסטורית שלנו, להתחבר מעל לאגו שלנו ולתת לעולם דוגמה איך צריכה להיראות האנושות בשלב ההתפתחות הבא שלה.
ולא שכאן הכול מושלם. מדינת ישראל חייבת לעודד כל אדם להתייחס לכל בני האומה כאל בני משפחתו האהובים. חינוך כזה יוביל אותנו לתכלית האמיתית שלנו כפי שלימד אברהם, ואז נראה איך למרות ההבדלים בינינו כל אדם נותן לאחיו את כל עוצמת האהבה וממנה מתפרצת שמחה אדירה. שונים אך מאוחדים, את זה נמצא בישראל ולא באף מדינה אחרת.
מרגש דוגמא למופת
לכאורה אתה עדיין יהודי הלכתית
2
סמכות הורית, הדור הבא
עד לפני מספר דורות הכול היה ברור, אבא אמר משהו, אימא אמרה את דברה, וזהו, נגמר הסיפור. מתישהו החלה להתפוגג המסגרת היציבה, וכתוצאה מכך גדל היום דור שמתקשה לקחת החלטות, עם דימוי עצמי נמוך, בלי ביטחון, ועוד הרבה בעיות. מה יוכל להחזיר את הסמכות להורים, לאפשר להם לסייע לילדים להתפתח טוב?
ראשית כדאי להפנים שהעולם השתנה. מה שיהיה, הוא לא מה שהיה. לאורך ההיסטוריה קצב השינויים בין דורות היה איטי למדי, העולם שבו חיו ההורים היה די דומה לעולם שאליו נכנסו הילדים. לכן הורים היו יכולים לכוון את ילדיהם, להכין אותם לחיים, ומכאן נבעה סמכותם.
בשנים האחרונות קצב השינויים מסחרר. כדור הארץ הפך לכפר גלובלי, טכנולוגיות מתקדמות שינו הרגלי חיים, התרבות נעשתה בינלאומית, אנשים עוברים בין מדינות כמו בין ערים. במציאות דינמית כזו, ההורים נראים לילדים כמו דינוזאורים. לא עומדים בקצב, לא מסתגלים לשינויים. 'העתיקים האלה אלה יגידו לי מה לעשות בחיים? מה הם בכלל מבינים?!'.
במצב כזה אין מה לחלום על סמכות הורית, וכל ניסיון להשיג אותה בכוח יסתיים במפח נפש. מה שכן כדאי לעשות הוא לשאול את עצמנו מה נוכל לספק לילדים, כדי שירגישו תועלת מאיתנו בתנאים המשתנים. בסופו של דבר נגלה שיש דבר אחד שחסר היום לכולם, לילדים, לצעירים ולמבוגרים. גישה אינטגרלית לחיים.
במה מדובר? העולם נעשה אינטגרלי, מקושר, מחובר, אבל אנחנו כבני אדם עדיין תקועים עם תוכנת הפעלה ישנה. אישית. פרטית. אגואיסטית. אם נשדרג לתוכנת הפעלה אינטגרלית, כלומר נרכוש גישה חדשה לעצמנו, לזולת ולסביבה, הרי שאז נזכה להצלחות מרמה אחרת לגמרי וגם יהיה לנו מה למסור לדור הבא. הם ירגישו שאנחנו יודעים לקרוא את מפת העולם המקושר, וכפועל יוצא יבואו הכבוד, ההקשבה והסמכות ההורית.
השיטה האינטגרלית מלמדת לעשות זאת, ואם נלמד אותה בעצמנו נוכל אחר כך גם להביא אותה הביתה, אל הילדים. בגדול, שיטה זו מסבירה שהכוחות האבולוציוניים מקדמים אותנו לקראת חיבור משלים והרמוניה בין כולם לכולם. כמו שכל הטבע מאוחד, הדומם, הצומח והחי מקושרים למערכת אינטגרלית אחת, כמו איברים בגוף האדם, כך צריכים ללמוד לתפקד גם אנחנו, כל בני האדם. ככל שנקדים לתפוס שזו מגמת ההתפתחות, כך נוכל לגלוש על הגל במקום להתרסק תחתיו.
גישה אינטגרלית לחיים משמעה לבנות בכל מקום שבו אנחנו נמצאים יחסים של ידידות, התחשבות, השלמה, הדדיות, חיבורים טובים. לארגן סביבה שבה כולם ירגישו שווים, חשובים, רצויים, אהובים, בטוחים. מי שיפתח יכולת לחשוב ולפעול בגישה כזו, יזכה מכאן ואילך למקסימום רווחים ומינימום הפסדים.
איך נביא את הגישה האינטגרלית הביתה? לא על ידי הטפות מוסר, גם לא על ידי נאומים מייגעים. מה כן? דוגמאות טובות, סדנאות חיבור משפחתיות שבהן נברר כל מיני דברים, וכן תרגילי קשר מיוחדים נושאי פרסים. מטרת התהליך היא שכל אחד יפתח הסתכלות אינטגרלית על עצמו, על היחס שלו לאחרים, על כל דבר ועניין. מה שנרכוש במעבדה הביתית הזו, יסייע לנו להצליח בכל מקום בחיים.
לצורך המחשה, נניח שנקלענו במשפחה לאיזה מצב עצבים כללי. התחושה היא שאף פעם לא נוכל להגיע לעמק השווה, לאיזשהו חיבור חיובי. אנחנו כהורים נבקש שכל אחד ירשום לעצמו כמה דברים שמהם הוא לא מרוצה, ואז נעשה סבב של הצגת טענות. בשלב הבא, כמו בחוג תיאטרון, נשחק מצב אחר לחלוטין. ניתן ידיים זה לזה, ונתחיל לדבר בשבחם של בני המשפחה. כל אחד בתורו יחמיא לאחרים, יספר על משהו טוב שהם עשו עבורו ועד כמה הוא מודה להם על כך. זה לא קל, ודאי, אבל אנחנו נתאמץ. אחר כך ננסה לבקר את עצמנו, להבין מהדברים שהעלנו בסבב הראשון ובסבב השני, מתי אנחנו מרגישים שלא בנוח ומתי כיף לנו ונעים. תובנות שיכולות לעלות הן למשל שאנחנו אוהבים שמשרתים אותנו, ולא אוהבים שמגבילים אותנו. כזה הוא טבעו האגואיסטי של האדם, וחשוב להכיר בזה.
מכאן אפשר להתקדם לסדנה נוספת שבה נצייר לעצמנו את דמות האדם האינטגרלי, אדם שרוצה שכולם סביבו ירגישו בנוח. כמה טוב היה אילו היינו מוקפים בכאלה אנשים? אז אולי נסכם על תרגיל משפחתי לשבוע ימים: ננסה כולנו להיות כאלה, נוחים לאחרים, לדאוג לזה שכולם סביבנו ירגישו נעים. נסכם על פרס גדול שנקבל אם נצליח בתרגיל, משהו שאנחנו מאוד אוהבים.
במשך השבוע נחזק זה את זה, ניתן דוגמה טובה של מאמץ להתעלות מעל הדחפים האגואיסטיים, ובאופן מלאכותי ממש נשתדל להתייחס יפה, לוותר, להתחשב באחרים. בתום השבוע נקבל את הפרס המיוחל, וגם ננסה לברר איך הרגשנו במשך השבוע ביחס למצב העצבים הקודם.
מתרגיל לתרגיל נגלה שאפשר לחיות באווירה טובה, בחיבור, בהשלמה, ושזה הרבה יותר שווה מאשר מאבקים אינסופיים. אגב, אפשר לצרף לזה גם תחרות חיובית, שבה למשל נרשום כל פעם שנקבל דוגמה טובה ממישהו, והמנצח יהיה זה שבסיכומה של תקופה נתן הכי הרבה דוגמאות טובות לבני המשפחה.
כך, בצורה הדרגתית, נבנה משפחה בעלת גישה אינטגרלית. ילד שיגדל בבית כזה, יבין את טבע האדם, יידע לזהות מה מניע אנשים, אל מי כדאי להתקרב וממי עדיף להתרחק, איך לבנות בכל מקום יחסים טובים. תהיה לו יכולת לנתח לעומק כל תופעה במציאות, והוא יקלוט ביתר קלות את הלימודים. התאמתו למגמת ההתפתחות הכוללת תביא אותו להצלחות ולהישגים. וכשהוא יראה שאנחנו מעניקים לו חכמת חיים, ביטחון עצמי ויכולת קבלת החלטות, אוזניו וליבו יהיו קשובים למה שאנחנו אומרים.
תודה על התגובה המושקעת!!! אני בעד חיבור, אבל חשובה לי הזהות והתרבות היהודית…
אפשר להעיף את הקריין הזה?
באסה שלא התגייר.
לפחות היה מתחתן עם יהודיה ומביא ילדים יהודיים להמשך השושלת של אבא שלו הציוני
יותר טוב.
היהדות לא צריכה אנשים מבחוץ שיתגיירו רק כדי להיות כמו כולם.. הוא יכול להישאר בנאדם אבל להיות יהודי זה עבודה ודרך חיים, לא רק שם
ן
ראשון
שטויות
לא הבנתי מה זה הקריינות הזאת?? אני גרה בערב הסעודית?
לא טוב לך תצאי מהסרטון
אין שכל אין דאגות תבדקי לכתב ענייני מהו הוא ואז תגיבי בשבילך
ריאד עלי הוא דרוזי אזרח המדינה. ואחינו בדם. ודובר עברית תקנית הרבה יותר מרוב הישראלים היהודים שאני מכירה.
@@bamba_shos6979 אין שכל אין דאגות אני לא אישה ולך תתעדכן לא משנה איזה כתב הוא לא טוב לך גם אתה יכול ללכת לקפוץ
אבל האבא סיבך את עצמו עם נוצריה ? האבא הוא שהביא את הצרות על הילדים שלו , הוא לא חשב עד הסוף
ובסיכומו של סיפור, ועם כל הכבוד לקצין, אם הוא ישא לאשה בחורה יהודיה זו תחילת התבוללות.
אז אני שואל למה בכלל לחיות כאן, ולא במקום אחרי על פני תבל.
טפו על צה"ל, השב"כ, השב"ס, המוסד, בג"ץ, המשטרה ומדינת ישראל! יחי איראן שעושה צדק בעולם😁✌️🇮🇷
רגע חכה לפורים עם הבדיחה🤣 יאמעפן ,!!!!!אלף כפרות תלך על ישראל
@@nilib-j9472 גם אתה😄
@@IBY-zx2jp איזה צדק היא עושה מה עם צעירה שהייתה באוניברסיטה גם אתה מצדיק את זה
@@bamba_shos6979 לא, אבל לפחות איראן תולה מחבלים ורוצחים
GOD BLESS MICHAEL. ZILBER FAMILY.
יפה