מסכנים, לא מבין מה כואב להסדיר יישוב שלא יושב על אדמה פרטית. אבל אנשים למה אם אתם לא בבניין מגורים למה אין לכם מטף כיבוי בבית? גם אם יש לכם ווילה גדולה או בקתה קטנה זה חובה....
משפחה עם ילדים מעדיפה לצאת לנופש במקום ללא רשיון עסק? יש רבים וטובים ביננו שמפחדים לעבור עם ילדים בתחנה מרכזית בת"א בגלל שהכיבוי אש שם לא תקין. אני שואל את עצמי אם יש דרך לעשות רישוי למקום בלי חשמל ומים ומבחירה?
בין אשליה להודיה הודיה זה נושא שבשנים האחרונות נעשה פופולרי מאוד. יש האומרים שהודיה יכולה לשחרר מציפיות ומאכזבות, מסייעת להירגע קצת מהריצות, ליהנות ממה שיש ופחות לבכות. מצד שני, אחרים רואים בכך בריחה מהמציאות. הרי אם עכשיו רע, אז על מה יש להודות? את מי בדיוק אנחנו מנסים לרמות? מנקודת המבט של חכמת הקבלה הודיה אמיתית היא דבר רציני מאוד, שבא רק כתוצאה מלמידה, הכרה והתפתחות. כלומר, הודיה היא לא פעולה בפני עצמה שאני מחליט עכשיו לעשות, אלא תוצאה שמתפרצת מתוך לבי אחרי תהליך עמוק. במה מדובר? המטרה הגדולה של החיים היא שכל בני האדם יתחברו זה לזה בהשלמה הדדית, כמו איברים בגוף אחד. לשם כך, עליהם לגלות קודם כל את הכוח שגדל ומסכסך ביניהם כל הזמן. אגו. יצר רע. האגואיזם הצר גורם לאדם להרוס את הזולת כדי להגדיל את עצמו, וגם להרוס בדרך את כל הסביבה שלו. הוא משלה את האדם לחשוב שהצלחתו תבוא מזה שהוא יכניע את כולם תחתיו, אבל לאורך זמן צורת החיים הזו מתבררת כלא נכונה, לא מתאימה ולא מוצלחת. כי אם היום אני ניצחתי אותך בקומבינה כזו או אחרת, ואני נח לרגע על זרי הדפנה, הרי שמחר כדאי שאצפה פגיעה. וכך אנחנו חיים בתחרות הורסת, ממררים זה לזה את החיים יותר ויותר. ההכרה ברע שהאגו גורם לי עצמי, היא השלב הראשון בתהליך ההתפתחות הרוחנית. השלב השני הוא חיפוש של כוח מאזן, כוח אנטי-אגואיסטי. התבוננות בטבע מראה שתמיד יש שני כוחות מנוגדים שפועלים בהתפתחות החיים, כמו פלוס ומינוס. ואם כך, כנראה שגם אנחנו יכולים להביא אל חיינו כוח נוסף, חיובי, מלבד הכוח האגואיסטי, השלילי. כוח שיחבר אותנו אחד לשני בצורה מאוזנת, במערכת יחסים שתכלול גם קבלה וגם נתינה, ותפתח את שני הצדדים גם יחד, באופן הדדי. כשאדם לומד איך לאתר את הכוח החיובי שטמון בטבע, מבין כיצד להביא אותו אל החיים שלו ומצליח לשלב נכון בין הרע והטוב, הוא מתחיל לגלות שהכוח השלילי גם כן תורם להתפתחותו, כי בלעדיו לא יכול היה לצמוח בו הצורך בגילוי הכוח שכנגדו. אי אפשר להכיר בטוב בלי לברר קודם מהו הרע, מדוע הוא רע, ולמי בדיוק. על כך אמרו החכמים: "כיתרון האור מן החושך". בשלב שבו שני כוחות היסוד שבבריאה, הרע והטוב, מתחלים לפעול באדם בצורה מאוזנת, הוא מתמלא בתחושת הודיה על כל מה שעבר בתהליך התפתחותו. הבירורים של הטוב מתוך הרע והאמת מתוך השקר, מביאים לכך שהעיניים שלו נפקחות. הוא רואה אחרת את כל מהלך חייו, ואת כל מה שקרה וקורה בכלל. ואז ההודיה מתפרצת מתוכו. הוא מברך על הרע ועל הטוב, כשהוא רואה שאלה שתי מושכות שכיוונו אותו להתקדם בהתפתחותו. הוא מודה על כך שמטפלים בו, מגדלים אותו, ומבין שהכרת הרע היא שלב הכרחי בדרך להכרת הטוב. הבנת התמונה הרחבה של התפתחות האדם שתיארנו פה בקצרה מבהירה, שהודיה אוטומטית על כל דבר שבא לא מקדמת לבירור הרע שבמצבנו העכשווי, ולכן גם לא מביאה להתפתחות הפנימית המהותית שלשמה אנחנו חיים. אם החיים אפורים או אפילו שחורים, חס ושלום, הניסיון לצבוע אותם בצבעים ורודים על ידי הודיה מלאכותית או אמצעים אחרים, לא באמת יקדם אותנו למקום יותר טוב. שיפור מהותי יבוא רק כשאני ארכוש טבע שני, כוח טוב שיאפשר לי להתקרב לזולת, להתחבר אליו, להתחשב בו ואפילו לאהוב אותו, מתוך הכרה בכך שכולנו שלם אחד. והכי חשוב: כדי שכל האמור יוכל להתממש באופן מעשי, מומלץ להצטרף ללימוד קבוצתי של שיטת ההתפתחות הרוחנית של חכמת הקבלה. עם הדרכה צמודה וחברים תומכים אפשר בהחלט לעשות את החיים הרבה יותר יפים, ולגלות יחד על מה הודו כל הגדולים שחיו בדורות קודמים. הללויה, עולמות נפתחים!
עצוב וכואב מאוד הלב יהי זכרה ברוך ת.נ.צ.ב.ה תנחומים לכל המשפחה והחברים משתתפת בצער המשפחה שלא תדעו עוד צער מהשמיים תנוחמו שולחת חיבוק גדול
1.
יהי זכרה ברוך 😢.
מקרה עצוב וצורם .
اسل بله وان بس اشك سادني
יהי זכרה ברוך
מסכנים, לא מבין מה כואב להסדיר יישוב שלא יושב על אדמה פרטית. אבל אנשים למה אם אתם לא בבניין מגורים למה אין לכם מטף כיבוי בבית? גם אם יש לכם ווילה גדולה או בקתה קטנה זה חובה....
נורא ואיום .הלב נשבר
יש למנוע - ששוב יקרה אסון כזה - והמבין יבין.
כמה עצוב - תנחומים למשפחה.
תהיו חזקים ה יברך אותכם וזכות רשבי יגן בעדכן
עצוב מאוד. איזה נורא
עצוב מאוד,לא הבנתי, הילדים על הרצף או ההורים על הרצף?
הילדים - בעיקר הילדה המנוחה.
משפחה עם ילדים מעדיפה לצאת לנופש במקום ללא רשיון עסק?
יש רבים וטובים ביננו שמפחדים לעבור עם ילדים בתחנה מרכזית בת"א בגלל שהכיבוי אש שם לא תקין.
אני שואל את עצמי אם יש דרך לעשות רישוי למקום בלי חשמל ומים ומבחירה?
3- 😫🌹💔🥀
זה שאתם מפרסמים סיפורים כאלה זה לא ישפיע על חיי היום יום של כולם
נו - באמת........
@@אוראלזר-ע2ת עזוב תסתכל על השם שלו ותבין איזה אנשים מטומטמים יש בעולם
תסדירו אותו, במקום את לקיה ואת רהט....
اني جاهز كفون
מהזה התישבות אקולוגית??? ולמה בעל הצימר כזה אטום אני לא ידבר ואני לא ישתףףף חסר אחריות
ש¹
בין אשליה להודיה
הודיה זה נושא שבשנים האחרונות נעשה פופולרי מאוד. יש האומרים שהודיה יכולה לשחרר מציפיות ומאכזבות, מסייעת להירגע קצת מהריצות, ליהנות ממה שיש ופחות לבכות. מצד שני, אחרים רואים בכך בריחה מהמציאות. הרי אם עכשיו רע, אז על מה יש להודות? את מי בדיוק אנחנו מנסים לרמות?
מנקודת המבט של חכמת הקבלה הודיה אמיתית היא דבר רציני מאוד, שבא רק כתוצאה מלמידה, הכרה והתפתחות. כלומר, הודיה היא לא פעולה בפני עצמה שאני מחליט עכשיו לעשות, אלא תוצאה שמתפרצת מתוך לבי אחרי תהליך עמוק.
במה מדובר?
המטרה הגדולה של החיים היא שכל בני האדם יתחברו זה לזה בהשלמה הדדית, כמו איברים בגוף אחד. לשם כך, עליהם לגלות קודם כל את הכוח שגדל ומסכסך ביניהם כל הזמן. אגו. יצר רע. האגואיזם הצר גורם לאדם להרוס את הזולת כדי להגדיל את עצמו, וגם להרוס בדרך את כל הסביבה שלו. הוא משלה את האדם לחשוב שהצלחתו תבוא מזה שהוא יכניע את כולם תחתיו, אבל לאורך זמן צורת החיים הזו מתבררת כלא נכונה, לא מתאימה ולא מוצלחת. כי אם היום אני ניצחתי אותך בקומבינה כזו או אחרת, ואני נח לרגע על זרי הדפנה, הרי שמחר כדאי שאצפה פגיעה. וכך אנחנו חיים בתחרות הורסת, ממררים זה לזה את החיים יותר ויותר. ההכרה ברע שהאגו גורם לי עצמי, היא השלב הראשון בתהליך ההתפתחות הרוחנית.
השלב השני הוא חיפוש של כוח מאזן, כוח אנטי-אגואיסטי. התבוננות בטבע מראה שתמיד יש שני כוחות מנוגדים שפועלים בהתפתחות החיים, כמו פלוס ומינוס. ואם כך, כנראה שגם אנחנו יכולים להביא אל חיינו כוח נוסף, חיובי, מלבד הכוח האגואיסטי, השלילי. כוח שיחבר אותנו אחד לשני בצורה מאוזנת, במערכת יחסים שתכלול גם קבלה וגם נתינה, ותפתח את שני הצדדים גם יחד, באופן הדדי.
כשאדם לומד איך לאתר את הכוח החיובי שטמון בטבע, מבין כיצד להביא אותו אל החיים שלו ומצליח לשלב נכון בין הרע והטוב, הוא מתחיל לגלות שהכוח השלילי גם כן תורם להתפתחותו, כי בלעדיו לא יכול היה לצמוח בו הצורך בגילוי הכוח שכנגדו. אי אפשר להכיר בטוב בלי לברר קודם מהו הרע, מדוע הוא רע, ולמי בדיוק. על כך אמרו החכמים: "כיתרון האור מן החושך".
בשלב שבו שני כוחות היסוד שבבריאה, הרע והטוב, מתחלים לפעול באדם בצורה מאוזנת, הוא מתמלא בתחושת הודיה על כל מה שעבר בתהליך התפתחותו. הבירורים של הטוב מתוך הרע והאמת מתוך השקר, מביאים לכך שהעיניים שלו נפקחות. הוא רואה אחרת את כל מהלך חייו, ואת כל מה שקרה וקורה בכלל. ואז ההודיה מתפרצת מתוכו. הוא מברך על הרע ועל הטוב, כשהוא רואה שאלה שתי מושכות שכיוונו אותו להתקדם בהתפתחותו. הוא מודה על כך שמטפלים בו, מגדלים אותו, ומבין שהכרת הרע היא שלב הכרחי בדרך להכרת הטוב.
הבנת התמונה הרחבה של התפתחות האדם שתיארנו פה בקצרה מבהירה, שהודיה אוטומטית על כל דבר שבא לא מקדמת לבירור הרע שבמצבנו העכשווי, ולכן גם לא מביאה להתפתחות הפנימית המהותית שלשמה אנחנו חיים. אם החיים אפורים או אפילו שחורים, חס ושלום, הניסיון לצבוע אותם בצבעים ורודים על ידי הודיה מלאכותית או אמצעים אחרים, לא באמת יקדם אותנו למקום יותר טוב. שיפור מהותי יבוא רק כשאני ארכוש טבע שני, כוח טוב שיאפשר לי להתקרב לזולת, להתחבר אליו, להתחשב בו ואפילו לאהוב אותו, מתוך הכרה בכך שכולנו שלם אחד.
והכי חשוב: כדי שכל האמור יוכל להתממש באופן מעשי, מומלץ להצטרף ללימוד קבוצתי של שיטת ההתפתחות הרוחנית של חכמת הקבלה. עם הדרכה צמודה וחברים תומכים אפשר בהחלט לעשות את החיים הרבה יותר יפים, ולגלות יחד על מה הודו כל הגדולים שחיו בדורות קודמים. הללויה, עולמות נפתחים!
מקווה שהמשפחה הזאת תתעורר ותחסור בתשובה
כן לאט לאט
אם לך היתה תשובה לא היית כותב כך
תלך כיבינימט אתה והתשובה שלך
זבל .
כן? אלוהים לחש לך שהם אשמים במשהו אז בגלל זה קרה להם אסון?
את ממש חלאת אדם...שום אלוהים לא יעזור לאנשים כמוך חחחח אתם הבעיה.