בהתחשב בעובדה שהוא הפגין נגד חיילי צה"ל בבנעלין, בבילעין ובשייח ג'ראח ושהוא טס למדינה זרה כדי לחתור תחתיה (סיוע לפליטים -- פולשים זרים שכמעט תמיד מובילים לאלימות ופשיעה מוגברת ומחלישים את צביון המדינה) לא הייתי אומר שהוא הבחירה הטובה ביותר.
הפחד להישאר בלי כסף כמה כסף צריך כדי להיות רגועים לחלוטין, לגמרי בלי פחדים? מסתבר שהדברים לא כאלה פשוטים. מרבה נכסים מרבה דאגה, מצאו כבר מזמן החכמים, והמקור לתחושת ביטחון טמון במחוזות אחרים. על מה ששווה הרבה יותר ממזומנים. בין הפחדים הכי גדולים של האדם אפשר למצוא את הפחד מזה שלא יהיה לו כסף. שיחסר. והאמת שזה לא תלוי בכמות הכסף שיש או אין לו בחשבון הבנק, אלא מדובר בעניין פנימי, פסיכולוגי. לו יצויר שכל החברה הייתה דואגת לשלומנו ולטובתנו, עוטפת אותנו בחום ואהבה כמו אימא ואבא, או אז אפשר היה באמת להבטיח לכל אחד חיים של רוגע ושלווה, של התפתחות וצמיחה. בסופו של דבר אנחנו יצורים חברתיים, ומושפעים מאוד מהאווירה בסביבה. עם התמונה הגבוהה הזו נרד למציאות הקשה. פעם לא היה ביטוח רפואי, והיום זה סטנדרט. כל אחד חבר בקופת חולים, זכאי לשירותי בריאות, לתרופות, לרופאים. בדרך דומה כדאי גם להבטיח שאיש לא יהיה רעב ללחם, ולשאר צרכי קיום בסיסיים. תארו לעצמכם שכל אדם במדינה היה בטוח שמה שלא יקרה, תמיד יהיה לו סל מצרכים בסיסי, תמיד יהיה לו מה לאכול, מה להביא לילדים. איך היה הדבר משפיע על החרדות והפחדים? אם היינו מחליטים יחד ללכת לכיוון כזה, כבר הייתה משתנה הרוח בקרב העם. הייתה זו עדות לכך שלמרות הכול, אנחנו מרגישים שייכים למשפחה אחת. הפערים הכלכליים שרואים היום במדינה לגמרי לא מתאימים לרוח העם שלנו, ומצביעים על כך שהתפתחנו בדרך לא נכונה. ערבות הדדית, עזרה הדדית, גמילות חסד, אלה הערכים המקוריים שבנו אותנו כאומה. גם בתחום הדיור יש מה לעשות, אם רק תהיה נכונות לחיבור והשלמה. כך לדוגמה, דירות שעומדות ריקות, כאלה שנקנו על ידי יהודים מחו"ל או לצורך השקעה, היו יכולות לתת פתרון זמני לאנשים שלא מצליחים לשלם שכר דירה. המדינה הייתה לוקחת על עצמה את השיפוץ לאחר השימוש, כדי להבטיח שלא ירד ערך הדירה, ובינתיים מארגנת פתרונות קבע למצוקת הדיור שעולה ועולה. צעדים הדדיים כאלה בתחום המזון והדיור, היו מביאים לכך שלפחות הפחד הקיומי יסולק. אכן, מדובר במהפכה בתפיסה. מהפכה ביחסים, בתפיסת הקשר שבין הפרט לחברה. כשנבין שאין ברירה ומוכרחים לממש אותה, נידרש לתהליך מקדים של הסברה רחבה, או ביתר דיוק פיתוח חינוכי-תרבותי בכלל החברה. בכלי התקשורת, במוסדות החינוך והתרבות, במקומות העבודה, במתנסי"ם, במרכזים קהילתיים, בכל מקום ובכל פינה, יהיה צורך להקצות זמן איכות לפיתוח תפיסת יחסים חדשה. על בסיס יומיומי ממש, כמו פעילות גופנית שנכנסה כבר לשגרה. יחסים חדשים בבית, בעבודה, בחברה, במדינה. הכול מתחיל בהבנה שהעולם של מחר יכול להיות רק מחובר, וסימנים לכך רואים בכל פינה. מיום ליום הקישוריות בין כולם לכולם גוברת, וגם התלות ההדדית עולה. כל פעולה של מישהו מנענעת את הסירה שבה כולנו יושבים, מאיימת להטביע אותה. בתנאים כאלה, בלי התחשבות ושיתוף פעולה לא יהיה לנו עתיד ולא תקווה. לאף אחד לא יעזור מה שיש לו בבנק, כשניקלע לעין הסערה. הטבע הסובב אותנו מתפקד כמערכת סגורה. אינטגרלית. עגולה. כל הדומם, הצומח והחי יוצרים מארג נפלא, והחיים מתפתחים בחיבור בין ניגודים, בהשלמה. בחברה האנושית, לעומת זאת, הטבע לא יוצר את ההרמוניה, אנחנו בעצמנו צריכים לרצות בה ולבנות אותה. כסף, בהגדרה, מסמל כיסוי, יכולת לכסות את הצרכים שלך. ובמציאות של תלות הדדית, היכולת הזו תימדד לפי רמת הדאגה הכללית. הקשר הטוב בין בני אדם יאפשר למלא את הצרכים של כולם, ואז הכיסוי יהיה באמת רגשי וחם. הרי מה שווים כל הדולרים? מישהו יודע מה יקרה איתו מחר? ואם תפרוץ איזו מלחמה גדולה, או שמשבר כלכלי יעלים את כל מה שיש לך? אדם נמצא כל הזמן בפחדים, והביטחון האמיתי בא רק מתמיכה של אחרים. ההרגשה שאנחנו יחד, במצב אחד, ערבים זה לזה ממש כמו בצבא, היא שנותנת את התחושה הכי בטוחה. תארו לעצמכם כמה יכולנו לחסוך אם היינו משתפים עודפים זה עם זה, אם לא היינו צריכים להשקיע כל כך הרבה במאבק ובמגננה, אם כל אחד היה מרגיש שהחברה היא משפחה וחושב כל הזמן איך להיטיב את מצבה. קשר טוב וערבות הדדית יסייעו לנו לחסוך הרבה, למנוע בזבוז, לאתר משאבים נוספים. אנשים שירגישו מחוברים, יתחילו להתייחס למה שנמצא סביבם ביתר תשומת לב. אנרגיה, חשמל, מים, שירותים שונים - בכל תחומי החיים נוכל לחסוך עשרות אחוזים. עם שיפור מערכות היחסים, גם הוצאות הבריאות יקטנו, כמו גם ההוצאות על שיטור, פיקוח, אכיפת חוק ועוד. למעשה, בכל תחום בחיינו נוכל לצאת מורווחים. ומעבר לכל מה שאמרנו, לאחדות יש כוח משהו לא מהעולם הזה. הדבר נובע מכך שכשאנשים מתחברים מלב אל לב, הם מתאימים לאחדות שבכל הטבע הסובב. ואז, בתוך מערכת הקשר האינטגרלית שנבנית ביניהם, מתחיל לזרום הכוח האחד שביסוד הטבע. זהו כוח שפועל בהשפעה טובה, מחייה את כל הבריאה, והוא מגלה מקורות נוספים של שפע ושל אנרגיה. מאפשר צמיחה. יחס, חום, אהבה, והפחד יתחלף בהרגשת תמיכה.
@@Mrbla-eg5xq בטח. באופן עקרוני לפי החוק אדם נחשב לאזרח של המדינה שבעזרת דרכונה הוא נכנס. אני זוכר שלפני כמה שנים היה סיפור על בחור ישראלי שנעצר באחת ממדינות דרום אמריקה ומשרד החוץ אמר בבירור שאין לו שום אפשרות חוקית לעזור לו כי מבחינת הרשויות הוא לא אזרח ישראלי אלא גרמני (נכנס עם דרכון גרמני). אגב אם הוא היה נכנס עם דרכון ישראלי כנראה שלא היו נותנים לו להיכנס ואם כן כנראה שלא היו מאשימים אותו בריגול כי מרגלים לא נוטים להיכנס על הדרכון של המדינה בשמה הם מרגלים.
צדיק בהחלט חוויה לא פשוטה עברת אילן! אתה אלוף! ברוך השם שחזרת אלינו בריא ושלם ב"ה:)
איזה איש מיוחד!!
מה קרה ליוני בלוך??😮
ח ז ק !!!!!!!!!!!!!!!
ואוו איזה כתבה מעניינת
הייתי שמחה לראות את זה בתור סרט
איש מיוחד ואיש חזק וגם לא פרייאר.
מרתק
גאון
וואו - נשמע הזוי!!!!!!!!!!!!!
מעניין מאוד
יותר טוב לסרט בנטפליקס 😂
"עברית עם מושגים מצריים ועברת תנ"כית" - רק מי שהיה שם וחווה את זה מבין כמה שזה נכון...
מעניין
הייתי רוצה לדעת על המחיר ששילמנו למצרים, כרגיל
תסתכל בוויקיפדיה - פרשת אילן גרפל.
25 פושעים פליליים לצערנו
מקווה שלפחות המצרים הואילו בטובם והכניסו את האנשים האלו לכלא אצלהם
למרות שאין לי יותר מדי ציפיות...
יחי ישראל
הוא אמר בסוף שההודיה עוזרת, לא ההודאה...
מטומטמים
12:39 הקטע הכי טוב שמסכם הכל 😉
כמה זמן היה בשבי?
אצל המצרים או אצל המראיינת המעצבנת?
@@freduncle9999 המראיינת נהדרת. בכלל לא מעצבנת
תיהיה חזק ואל תראיין פליטים❤
לכו לחופש בדובאי, ירדן, מצריים, טורקיה.. תהנו עם הערבים הטובים..
ירדן ומצרים מומלץ רק באזורים המתוירים.
@@shachar2
אז בשביל מה צריך את זה בכלל? כל כך שונאים אותנו שם, מהמנהיגים שלהם עד האדם ברחוב..
@@doodyaviv בשביל מה צריך את מה? ההסכם שלום? אתה מעדיף מלחמה אינסופית?
טורקים הם ממש לא ערבים, יא דבע.
הוא לא סתם נסע לחופש...
מתוך הוויקיפדיה: "תמונות של גרפל שנלקחו ממחשבו האישי בהן הוא נראה משתתף בהפגנות של ההפיכה במצרים"... :-(
Iam in old embassy israel location in giza
New one location in ma3ade mostafa kamel street
אפשר לעשות סרט - על מה שקרה לו - אשכרה!
עם מי הוא התחתן? ישראלית? או לטינית?. באמת איש מעניין...
שאלו אותו שאלות על הפנים
פספוס
אילו שאלות אחרות היית שואל? (בלי ציניות.)
@@spr481מה היית שואל?
כנות מבקשים ✒️☲️🏁⚖️🌗
I did not have money to be in hotel this night
You are sea my now
I just have 100 egyption pound
You should get me by car night i will stand behind the new drees embasy door
עוד שנה: ראיון נורמלי על השבי אצל המראיינת הזאת...
איש מעורר השראה. דווקא יכול להתאים לשירותים המיוחדים
בהתחשב בעובדה שהוא הפגין נגד חיילי צה"ל בבנעלין, בבילעין ובשייח ג'ראח ושהוא טס למדינה זרה כדי לחתור תחתיה (סיוע לפליטים -- פולשים זרים שכמעט תמיד מובילים לאלימות ופשיעה מוגברת ומחלישים את צביון המדינה) לא הייתי אומר שהוא הבחירה הטובה ביותר.
שש
ינמ'שהמבהממבשבמצמשנס זה מ'ממענזממבאמינז
לעולם לא נדע אולי כן אולי לא
תהנו בסיני, כבשים דוברי עברית
בגדול האנשים שהיו בשלטון בזמן הזה נמצאים עכשיו בכלא המצרי בעצמם
המראיינת חרפההה
הפחד להישאר בלי כסף
כמה כסף צריך כדי להיות רגועים לחלוטין, לגמרי בלי פחדים? מסתבר שהדברים לא כאלה פשוטים. מרבה נכסים מרבה דאגה, מצאו כבר מזמן החכמים, והמקור לתחושת ביטחון טמון במחוזות אחרים. על מה ששווה הרבה יותר ממזומנים.
בין הפחדים הכי גדולים של האדם אפשר למצוא את הפחד מזה שלא יהיה לו כסף. שיחסר. והאמת שזה לא תלוי בכמות הכסף שיש או אין לו בחשבון הבנק, אלא מדובר בעניין פנימי, פסיכולוגי.
לו יצויר שכל החברה הייתה דואגת לשלומנו ולטובתנו, עוטפת אותנו בחום ואהבה כמו אימא ואבא, או אז אפשר היה באמת להבטיח לכל אחד חיים של רוגע ושלווה, של התפתחות וצמיחה. בסופו של דבר אנחנו יצורים חברתיים, ומושפעים מאוד מהאווירה בסביבה.
עם התמונה הגבוהה הזו נרד למציאות הקשה. פעם לא היה ביטוח רפואי, והיום זה סטנדרט. כל אחד חבר בקופת חולים, זכאי לשירותי בריאות, לתרופות, לרופאים. בדרך דומה כדאי גם להבטיח שאיש לא יהיה רעב ללחם, ולשאר צרכי קיום בסיסיים.
תארו לעצמכם שכל אדם במדינה היה בטוח שמה שלא יקרה, תמיד יהיה לו סל מצרכים בסיסי, תמיד יהיה לו מה לאכול, מה להביא לילדים. איך היה הדבר משפיע על החרדות והפחדים?
אם היינו מחליטים יחד ללכת לכיוון כזה, כבר הייתה משתנה הרוח בקרב העם. הייתה זו עדות לכך שלמרות הכול, אנחנו מרגישים שייכים למשפחה אחת. הפערים הכלכליים שרואים היום במדינה לגמרי לא מתאימים לרוח העם שלנו, ומצביעים על כך שהתפתחנו בדרך לא נכונה. ערבות הדדית, עזרה הדדית, גמילות חסד, אלה הערכים המקוריים שבנו אותנו כאומה.
גם בתחום הדיור יש מה לעשות, אם רק תהיה נכונות לחיבור והשלמה. כך לדוגמה, דירות שעומדות ריקות, כאלה שנקנו על ידי יהודים מחו"ל או לצורך השקעה, היו יכולות לתת פתרון זמני לאנשים שלא מצליחים לשלם שכר דירה. המדינה הייתה לוקחת על עצמה את השיפוץ לאחר השימוש, כדי להבטיח שלא ירד ערך הדירה, ובינתיים מארגנת פתרונות קבע למצוקת הדיור שעולה ועולה.
צעדים הדדיים כאלה בתחום המזון והדיור, היו מביאים לכך שלפחות הפחד הקיומי יסולק.
אכן, מדובר במהפכה בתפיסה. מהפכה ביחסים, בתפיסת הקשר שבין הפרט לחברה.
כשנבין שאין ברירה ומוכרחים לממש אותה, נידרש לתהליך מקדים של הסברה רחבה, או ביתר דיוק פיתוח חינוכי-תרבותי בכלל החברה. בכלי התקשורת, במוסדות החינוך והתרבות, במקומות העבודה, במתנסי"ם, במרכזים קהילתיים, בכל מקום ובכל פינה, יהיה צורך להקצות זמן איכות לפיתוח תפיסת יחסים חדשה. על בסיס יומיומי ממש, כמו פעילות גופנית שנכנסה כבר לשגרה. יחסים חדשים בבית, בעבודה, בחברה, במדינה.
הכול מתחיל בהבנה שהעולם של מחר יכול להיות רק מחובר, וסימנים לכך רואים בכל פינה. מיום ליום הקישוריות בין כולם לכולם גוברת, וגם התלות ההדדית עולה. כל פעולה של מישהו מנענעת את הסירה שבה כולנו יושבים, מאיימת להטביע אותה. בתנאים כאלה, בלי התחשבות ושיתוף פעולה לא יהיה לנו עתיד ולא תקווה. לאף אחד לא יעזור מה שיש לו בבנק, כשניקלע לעין הסערה.
הטבע הסובב אותנו מתפקד כמערכת סגורה. אינטגרלית. עגולה. כל הדומם, הצומח והחי יוצרים מארג נפלא, והחיים מתפתחים בחיבור בין ניגודים, בהשלמה. בחברה האנושית, לעומת זאת, הטבע לא יוצר את ההרמוניה, אנחנו בעצמנו צריכים לרצות בה ולבנות אותה.
כסף, בהגדרה, מסמל כיסוי, יכולת לכסות את הצרכים שלך. ובמציאות של תלות הדדית, היכולת הזו תימדד לפי רמת הדאגה הכללית. הקשר הטוב בין בני אדם יאפשר למלא את הצרכים של כולם, ואז הכיסוי יהיה באמת רגשי וחם.
הרי מה שווים כל הדולרים? מישהו יודע מה יקרה איתו מחר? ואם תפרוץ איזו מלחמה גדולה, או שמשבר כלכלי יעלים את כל מה שיש לך? אדם נמצא כל הזמן בפחדים, והביטחון האמיתי בא רק מתמיכה של אחרים.
ההרגשה שאנחנו יחד, במצב אחד, ערבים זה לזה ממש כמו בצבא, היא שנותנת את התחושה הכי בטוחה.
תארו לעצמכם כמה יכולנו לחסוך אם היינו משתפים עודפים זה עם זה, אם לא היינו צריכים להשקיע כל כך הרבה במאבק ובמגננה, אם כל אחד היה מרגיש שהחברה היא משפחה וחושב כל הזמן איך להיטיב את מצבה.
קשר טוב וערבות הדדית יסייעו לנו לחסוך הרבה, למנוע בזבוז, לאתר משאבים נוספים. אנשים שירגישו מחוברים, יתחילו להתייחס למה שנמצא סביבם ביתר תשומת לב. אנרגיה, חשמל, מים, שירותים שונים - בכל תחומי החיים נוכל לחסוך עשרות אחוזים. עם שיפור מערכות היחסים, גם הוצאות הבריאות יקטנו, כמו גם ההוצאות על שיטור, פיקוח, אכיפת חוק ועוד. למעשה, בכל תחום בחיינו נוכל לצאת מורווחים.
ומעבר לכל מה שאמרנו, לאחדות יש כוח משהו לא מהעולם הזה. הדבר נובע מכך שכשאנשים מתחברים מלב אל לב, הם מתאימים לאחדות שבכל הטבע הסובב. ואז, בתוך מערכת הקשר האינטגרלית שנבנית ביניהם, מתחיל לזרום הכוח האחד שביסוד הטבע. זהו כוח שפועל בהשפעה טובה, מחייה את כל הבריאה, והוא מגלה מקורות נוספים של שפע ושל אנרגיה. מאפשר צמיחה.
יחס, חום, אהבה, והפחד יתחלף בהרגשת תמיכה.
עד מתי נמשיך לשחרר מטומטמים?
הוא נכנס על דרכון אמריקאי, האמריקאים היו צריכים לדאוג לשחרר אותו לא אנחנו.
מה מטומטם בו? הוא נסע לשם לשם מחקר עושה ראיונות, הוא לא הלך לטייל.
ואם הוא היה נכנס אם אחד ישראלי?
זה משנה משהו? חוץ מזה שהאמריקאים תיווכו
@@Mrbla-eg5xq בטח.
באופן עקרוני לפי החוק אדם נחשב לאזרח של המדינה שבעזרת דרכונה הוא נכנס.
אני זוכר שלפני כמה שנים היה סיפור על בחור ישראלי שנעצר באחת ממדינות דרום אמריקה ומשרד החוץ אמר בבירור שאין לו שום אפשרות חוקית לעזור לו כי מבחינת הרשויות הוא לא אזרח ישראלי אלא גרמני (נכנס עם דרכון גרמני). אגב אם הוא היה נכנס עם דרכון ישראלי כנראה שלא היו נותנים לו להיכנס ואם כן כנראה שלא היו מאשימים אותו בריגול כי מרגלים לא נוטים להיכנס על הדרכון של המדינה בשמה הם מרגלים.
ושום מילה לומר תודה לריבונו של עולם
כי זה לא "ריבונו של עולם" זה המוסד והמודיעין הישראלי
@@AskTheSloth ומי שלח את המוסד?
הממשלה והאזרחים הטובים
ומי ששלח אותם יותר נכון הם התפתחו מהקוף...
אל תכפה את דעתך ודתך על אחרים במיוחד שהם פותחים את הלב חבל....@@ramitaw8765
מי שלח את המצרים?@@ramitaw8765
@@ramitaw8765מה אתה טמבל הם גילו שהוא במעצר והלכו לשחרר אותו איזה מידע אלוהים אמור לתת
מראינת מטומטמת לגמרי לא מטמטמת במובן לש טמטום פשוט לא לענין לראיון כזה
האמת עדיף להיות בכלא בקהיר ולא בראיון איתה חחחח