כתבה מרגשת עד מאוד. וילדת השירים שכותבת כל כך יפה. נתתם לנו להציץ פנימה אל ניבכי חיי הנערים והנערות שם. לא קל לשמוע את השירים שכותבת יעל. ילדה מוכשרת ורגישה. אתם עושים שם כניראה עבודה טובה. שאו ברכה ומיצאו את הטוב בכל נפש ונפש מיוסרת הזקוקה לכתף חמה ואוהבת. ישר כח! ושתצליחו הכי הכי
מדהימים ישר כוח על עבודתכם הברוכה. ילדים יקרים אתם מקסימים אני מצדיעה לכול אחד ממכם שתצליחו בכול אשר תפנו . יש לכול אדם ימים טובים ורעים תמשיכו להתעלות על עצמכם ולנצח את הימים הרעים תנצלו כול רגע ותזכרו שיום שעובר לא חוזר. והכול זה זמני גם הימים הרעים הם זמניים ❤
מדהיםםםם פעם ראשונה שאני שומעת על המקום הזה ומרשים לשמוע את הבגרות של הילדים😍 אייזה אלופים אני בטוחה שייצליחו בחיים כי הם חכמים ממש וחוכמת חיים קשה ממש להשיג❤
ילדים הכי חכמים ורגישים בעולם זה ילדים בסיכוי. הם הכי חזקיםםם אין עליהם השם יברך אותם וישמור עליהם גם על הילדים בסיכון הסמויים וגם על הגלויים❤❤❤כתבה מרגשת!
ממש לא מקום מהמם - הייתי חניך בפנימייה הזאת עוד כאשר הייתה בבית וגן בירושלים וכל מה שזכור לי ממנה זה מדריך שלא יודע איך נתנו לו לטפל בילדים כי אפילו בעצמו הוא לא יכול לטפל, ועובדת סוציאלית מרשעת וזדונית שהשאירה אותי בפנימייה בצורה דווקנית כי כנראה שזה גרם לה לאורגזמה.
@@lironzada98די באמת?? אני מדריכה בעיקרון בבית מזור אם אתה מכיר באחד המשפחתונים, אז לא באמת ידוע לי לעומק. אבל כן שמעתי ביקורות טובות דווקא. ממש מבאס שעברת שם חוויה כזאת..
@@Emizoltak כל המסגרות החוץ ביתיות הן בעיניי חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון, כי במקום לטפל בילד במסגרת הקהילה שלו אז מוציאים את הילד מסביבתו המוכרת וכתוצאה מכך זה יכול ליצור נזק נפשי בלתי הפיך. פעם היה תכנית של הרווחה "עם הפנים לקהילה" אולם עם הזמן הפרויקט הזה דעך כי כל התקציב של משרד הרווחה הלך מלכתחילה למסגרות החוץ ביתיות, וכתוצאה מכך נוצר מצב שתמיד יעדיפו לתקצב את המסגרות החוץ ביתיות במקום לתקצב פרויקטים לשיקום במסגרת הקהילה. בעיה נוספת במסגרות החוץ ביתיות היא הצורה שבה הן בנויות - הכללים והמסגרת הנוקשה יש שיאמרו שמטרתה לאזן אותם ולגרום להם להיות אזרחים תורמים לחברה על מנת שיבינו מה מותר ומה אסור, אולם זה גם יכול לגרום לתוצאה ההפוכה והמאוד לא בריאה של סטרס מתמשך שאותו יוכלו אותם ילדים ובני נוער לפתח אשר ישפיע עליהם מאוד לא טוב בהמשך החיים. ברגע שמוקמים עוד ועוד מסגרות חוץ ביתיות אז תמיד ייכנסו לכאן שיקולים כלכליים של כסף ותקציב, וכתוצאה מכך טובת הילד עלולה להיפגע באופן משמעותי.
בטח למי שעובד שם יש סיפוק עצמי מהגבוהים שקיימים אתה ממש רואה איך אתה מציל חיים לשמוע את אותם ילדים מדברים כל כך יפה זה פשוט מעלה גאווה כל הכבוד לעובדי המקום
זה מה שנקרא "הנדסת תודעה" - רוצים שתחשוב ששולחים לשם את הילדים הללו "על מנת להציל אותם" כאשר בפועל מדובר בילדים שכבר תויגו מראש במילים מכובסות כמו "מצב נפשי קשה" "טובת הילד מחייבת" או "מסוכנים לעצמם ולסביבה". שום שאלות קשות על האם הניתוק של רבים מאותם ילדים מהבית ומהקהילה היה באמת מוצדק, שום התייחסות לתקציב של משרד הרווחה המועבר למסגרות החוץ ביתיות והאם יש כאן רווח כלכלי מניב לכל דבר ועניין, ושום שאלות ביקורתיות המנוגדות לתזה שמנסה הכותב להציג בכתבה.
השם ישמור.. אני אישית חייתי כילד בפנימייה טיפולית, חינוכית, ולנוער בסיכון וכן גם אני נכנסתי מידי צו בית המשפט המככב בכתבה. מכעיס אותי לראות איך כבר בגיל כזה צעיר (כן גם בגיל 15 אתה לא מבין שיט מהחיים ובעיקר מעצמך) הנערים/ילדים בכל מיני "פנימיות" ובכלל מערכת החינוך בישראל מלמדים אך ורק דבר אחד והוא לצמצם את הקו מחשבה של הנערים/ילדים (או כמו שמתייגים אותנו "נוער בסיכון") לקו אחיד מתאים לנורמה הקיימת בישראל. אם תהיו כנים עם עצמם אני בטוח שאף אחד לא שמח עם הנורמה הקיימת כאן אצלנו, מכיוון שהיא מגבילה את המחשבה ואינה נותנת לאותו בן אדם להיות הוא עצמו....
אבא תודה איזה אדם עם לב ענק בורא עולם שבשמים תודה תדברו עם בורא עולם תראו איך הוא עונה ואיך הכוח וכל הכוחות של היהודי זה אהבה לשנו לבורא ואיך הוא אוהב אותנו בפשיטות ותמימות דיבור של תודה על הבוקר תודה על האוכל תודה על המים תודה על החברים
נכון - באמת עבודת קודש לנתק ילדים מהסביבה הטבעית שלהם ומההורים הביולוגים בצו של בית משפט, תמיד מביאים כאן את המקרים הקיצוניים ביותר של אמא נרקומנית ואבא אלכוהוליסט כאשר רוב הילדים שם לרוב גדלו להורים נורמטיביים לחלוטין שברוב המקרים פשוט קשה להם מבחינה כלכלית. בכל הכתבות הללו על המסגרות החוץ ביתיות אף פעם לא ישאלו את משרד הרווחה שאלות קשות כמו למשל: למה לא לנסות לטפל באותם ילדים במסגרת הקהילה? למה רוב התקציב של משרד הרווחה מלכתחילה הולך למסגרות החוץ ביתיות במקום ללכת גם לטיפול במסגרת הקהילה? או האם הניתוק של הילד מסביבתו המוכרת ומהעולם החיצון לא עלולה ליצור אצלו נזק נפשי גדול הרבה יותר שרב על התועלת? כל השאלות הקשות הללו משום מה אף פעם לא נשאלות על ידי העיתונאים, ועושה רושם שבכל פעם שמשודרת כתבה כזאת זה נועד אך ורק לצורך יחסי ציבור של משרד הרווחה ותו לא.
כל התקציב של הרווחה הולך למסגרות החוץ ביתיות האלו, כי זה הפתרון הכי קל להוציא את הילדים מהבית של החברה הישראלית החלשה והמוחלשת. אני למשל הייתי חניך מצטיין בפנימייה שהתחנכתי בה, אולם לאחר מכן הבנתי שהכל היה אשליה - שבחיים בחוץ זה לא באמת משנה לאף אחד איזה חניך היית בפנימייה ושהמסגרות החוץ ביתיות עושות הרבה יותר נזק מתועלת כי הן לא באמת מכינות את החניכים לחיים האמיתיים - לא מלמדים שם מה צריך לבדוק לפני ששוכרים דירה, לא מלמדים איך להכין קורות חיים או איך להגיש תביעה לבית המשפט, כל הדברים הללו הם דברים שאתה פוגש אך ורק בחיים האמיתיים ובמסגרות החוץ ביתיות לא מלמדים אותך. רבים מהחניכים שהיו בפנימיות גם לא באמת יצליחו לצאת ממעגל העוני, חלקם ירצו להתאבד כתוצאה מבידוד חברתי, וחלקם האחר לא יצליח למצוא את עצמו. יתרה מזו - אם עובדות סוציאליות מהרווחה היו יודעות שהן ישלמו מחיר על כך שהרסו את החיים של ילדים רבים סביר להניח שהיו נזהרות הרבה יותר בטיפול באוכלוסייה החלשה המוחלשת, אולם אין פיקוח אמיתי על הנעשה במשרד הרווחה והכל נעשה במסגרת "צנעת הפרט" ודיונים בדלתיים סגורות ככה שלא באמת ניתן להבין איזה עוול נעשה לילדים הללו שכל חטאם הוא שגדלו להורים מהחברה הישראלית החלשה והמוחלשת.
הלוואי והרווחה יפשטו רגל, כי סוף סוף המסגרות החוץ ביתיות הללו ייסגרו והילדים יגדלו במסגרת הקהילה. הרווחה לא פשטו רגל מבחינה כלכלית, הרווחה פשטו רגל מבחינה מוסרית וערכית כי ברגע שרוב הילדים אשר נמצאים במסגרות החוץ ביתיות הללו נמצאים שם מתוקף החלטת בית משפט בחסות חוק הנוער טיפול והשגחה שהוא חוק דרקוני לכל דבר ועניין אז בהחלט יש כאן פשיטת רגל מוסרית וערכית. מציע לראות את דבריה של השופטת חנה בן עמי זכרונה לברכה, השופטת בדימוס חנה בן עמי ז''ל נוכחה לראות במו עיניה כי רבים מהילדים באותה תקופה שבה הייתה על כס השיפוט הוצאו מחזקת הוריהם שלא בצדק, כי כאשר השופט רואה שיש כאן עובדת סוציאלית שהיא כביכול גורם אובייקטיבי ונטול פניות מגישה תסקיר לבית המשפט שבו היא ממליצה על הוצאת הקטין מבית ההורים אז השופט יחליט על הוצאה של הילד מבית ההורים כי יש כאן תסקיר שלטעמו של השופט הוא אובייקטיבי ונטול פניות. למעשה אנחנו כמעט לא נוכל לראות אנשי טיפול המשויכים למסגרות החוץ ביתיות ממליצים על השבתו של הילד לבית ההורים, כי הם יודעים שאם הם ירשמו בחוות דעתם שיש להשיב את הילד לבית ההורים אותם אנשי טיפול יוכלו לאבד את מקום עבודתם.
ילדים מקסימים ואינטלגנטים שהחיים הלכו להם לא הכי בקלות בשנים הראשונות ומדהים לראות כמה עשייה עושה הצוות כדי לעזור להם ומדהים לשמוע ש 70% מהם מתגייסים ומשתלבים בחיים הנורמטיביים. רק מוכיח כמה עם הרבה רצון טוב, נתינה, אהבה וכמובן מקצועיות חייבים לתת הזדמנות לכל אחד ולא לוותר.
גיל ההתבגרות: גיבוש הזהות העצמית גיל ההתבגרות. אם נבין לעומק מה עובר על הילדים כבר משנותיהן הראשונות, נוכל לעזור להם לגבש אישיות. על קליטת תבניות, על שינויים ועל ספקות, על חיבור בין אנשים ועל המפתח להצלחות גדולות. בשנות הילדות, הילד סופג התרשמויות. מצד הטבע, יש לו רצון לקלוט את העולם לתוכו, למלא את הזיכרון, השכלי והרגשי, בכל מיני הבחנות. הוא רואה סביבו כל מיני תופעות, צורות שונות של התנהגות, ומכניס אותן פנימה. בשלב הזה, תפקידנו כהורים הוא בעיקר לתת לו דוגמאות טובות. כדאי מאוד להסביר כל הזמן בקול רם מה אנחנו עושים ולמה, אילו מחשבות ושיקולים עוברים לנו בראש, מה אנחנו מרגישים, מה משמח אותנו ומה פחות, וכן הלאה. כך תיבנה בילד מין תוכנה לבירור מהו טוב ומהו רע, ובעזרתה יבנה יחס נכון להתרשמויות שהוא סופג מהסביבה. במעבר לגיל ההתבגרות הילד מתחיל להראות את עצמו כמבין, כמרגיש, כפועל בעצמו, כאחראי כביכול על מה שהוא מחליט, עושה, קובע. האישיות שלו מתחילה לדבר מתוכו. הוא כבר פחות מסתכל על איך מתנהגים אחרים, ויותר מרוכז בלהציג את עצמו. אם בשנותיו הראשונות הוא כמו צבר קלפים שונים, אגר התרשמויות ודמויות שונות בתוכו, עתה הוא מתחיל לבנות מהם את האישיות שלו. ההנאה שלו באה עכשיו מהבלטת העצמאות והייחודיות שלו. "זה אני, תראו אותי, אני פה!". גיל ההתבגרות זהו גיל של תקשורת אקטיבית. גם בשלב הזה כדאי שנראה לנער דוגמאות, שיראה איך אנחנו מבטאים את עצמנו במגוון צורות: באחריות, בהתחשבות, באהבה, בהכנעה, בשליטה, בספקות, ועוד. חשוב להראות יחס מאוזן לכל תופעה, שכולל שתי נקודות מבט הפוכות: מצד הכוח ומצד החולשה, מצד הידיעה ומצד הספק, מצד ההרגשה ומצד חוסר התחושה, מצד המשיכה ומצד הדחייה, וכן הלאה. יכולים לעזור פה שיחות ודיונים, משחקים מיוחדים, טיולים, הצגות תיאטרון, סיורים במוזיאונים, ספרים וכדומה. המטרה היא להביא בפני המתבגר מגוון דעות, התרשמויות חיוביות ושליליות, שיבנו בו הסתכלות רבגונית וביקורתית על כל דבר ועניין. בדרך זו נעזור לו לפתח יכולת להבין ולהרגיש כל אדם, גם אנשים שחושבים אחרת ממנו. בנוסף, הדבר יסייע לו להבין את עצמו ואת השינויים התכופים שמתחוללים בו. במבט כולל, בניית רוח האדם היא אומנות של ממש. האדם שבאדם נוצר בהתעלות מעל האגואיזם הצר. התהליך מתחיל מהתבוננות על עצמך מהצד. 'בזה אני חלש, בזה אני חזק, ואני מודע לחולשות ולחוזקות שלי. וכשאני מסתכל על מישהו או על משהו סביבי, אני רואה אותם בצורה מסוימת דווקא, כתוצאה מהרצונות והטעמים האישיים שלי. הנתונים הפנימיים שבי, מרכיבים לי מין משקפיים שדרכן אני רואה בצורה מסוימת את עצמי ואת האחרים, את כל החיים. ואולי אם הייתי מבצע שינויים כלשהם בתוכי, יכול להיות שהייתי רואה את אותם דברים בצורה קצת שונה'. בירורים כאלה יביאו בהדרגה את המתבגר להבנה שייתכן שמה שהוא חשב אתמול, ישתנה מחר. אין בחיים דבר שהוא מוחלט, כל אחד משתנה כל הזמן, ובהתאם לכך משתנה לו תפיסת העולם. אדם שלא משתנה הוא כמו אבן, לא מתפתח בכלל, וזה טוב מאוד להיות כל יום אדם חדש. והאמת? היא לא נמצאת בכיס של אף אחד. אפשר להתקרב אליה רק יחד, אם לומדים להתקשר נכון, אדם לאדם. בין הלבבות הפתוחים של אנשים, שם בדיוק מתגלים כל הדברים הטובים. שם אנחנו זה את זה משלימים, לדמות אדם אחד. יוצא שגיל ההתבגרות, במובן המלא של המילה, נמשך בעצם כל החיים. זהו המעבר מתפיסת העולם דרך משקפיים אגוצנטריים, טבעיים, לתפיסת העולם דרך משקפיים של חיבור נכון לאחרים. ואהבת לרעך כמוך, אמרו על כך הגדולים, ושם בדיוק מצוי הפתרון לכל הבעיות ולכל הקשיים. העתיד הוא בחיבורים משלימים, וזהו המפתח לכל ההישגים שעליהם אנחנו חולמים.
נכון מאוד - כי במקום לתת לילדים הללו לגדול במסגרת הקהילה שלהם פשוט קורעים אותם מהקהילה ומהסביבה המוכרת שלהם ומנתקים אותם מהעולם החיצון, למעשה - נותנים להם לחיות בתנאים של בית כלא עם חוקים וכללים נוקשים לרוב גם עד גיל 18, וככה נוצר מצב של נזק שברבים מהמקרים הוא גם רב הרבה יותר על התועלת.
אני מאוהב בילדה הזאת ..רגישה וחכמה אני בטוח שאת תהיי ותקבלי להיות אישה מדהימה והילד הקקה הזה שחושב שהוא גבר אם הוא יגיד לא אני חא ירוץ אז יאלה לך חפש חיים במקום אחר או שתיישר קו ולא תצטרך לעבור חיים בוא נגיד חא סבבה
![Gunna - HIM ALL ALONG [Official Visualizer]](http://i.ytimg.com/vi/HiCxoDeo0hc/mqdefault.jpg)
כתבה מרגשת עד מאוד.
וילדת השירים שכותבת כל כך יפה.
נתתם לנו להציץ פנימה אל ניבכי חיי הנערים והנערות שם.
לא קל לשמוע את השירים שכותבת יעל.
ילדה מוכשרת ורגישה.
אתם עושים שם כניראה עבודה טובה.
שאו ברכה ומיצאו את הטוב בכל נפש ונפש מיוסרת הזקוקה לכתף חמה ואוהבת.
ישר כח!
ושתצליחו הכי הכי
2. איזו כתבה וילדים מרגשים!
צוות עושה עבודת קודש!
בריאות בנפש ובגוף , הצלחה ואושר לכולם !!🏆🪙🙏🏻
@@lsraelohana חינם
@@lsraelohana אתה
וסתום
מאוד מאוד מרגש שהילדים רק יעלו ויצליחו שם♥️
מדהימים ישר כוח על עבודתכם הברוכה. ילדים יקרים אתם מקסימים אני מצדיעה לכול אחד ממכם שתצליחו בכול אשר תפנו . יש לכול אדם ימים טובים ורעים תמשיכו להתעלות על עצמכם ולנצח את הימים הרעים תנצלו כול רגע ותזכרו שיום שעובר לא חוזר. והכול זה זמני גם הימים הרעים הם זמניים ❤
ילדים מקסימים השם יצליח את דרכם וימלא כל מבוקשכם לטובה אמן.
מדהיםםםם פעם ראשונה שאני שומעת על המקום הזה ומרשים לשמוע את הבגרות של הילדים😍 אייזה אלופים אני בטוחה שייצליחו בחיים כי הם חכמים ממש וחוכמת חיים קשה ממש להשיג❤
איזה ילדים מדהימים עם חכמת חיים במיוחד יעל ילדה מיוחדת!! היא עוד תעזור להרבה אנשים❤❤❤❤❤❤
וואו מדהים מה שנהיה מהמקום , כזה היה ״בני ברית ״ היו שם נהלים מאוד קשים והתפרעויות כל הכבוד על ההתקדמות ממש מחמם את הלב
ילדים הכי חכמים ורגישים בעולם זה ילדים בסיכוי. הם הכי חזקיםםם אין עליהם השם יברך אותם וישמור עליהם גם על הילדים בסיכון הסמויים וגם על הגלויים❤❤❤כתבה מרגשת!
איזה מקום מהמם!!
ממליצה גם לבוא לראות את כפר נרדים בערד❤️
ממש לא מקום מהמם - הייתי חניך בפנימייה הזאת עוד כאשר הייתה בבית וגן בירושלים וכל מה שזכור לי ממנה זה מדריך שלא יודע איך נתנו לו לטפל בילדים כי אפילו בעצמו הוא לא יכול לטפל, ועובדת סוציאלית מרשעת וזדונית שהשאירה אותי בפנימייה בצורה דווקנית כי כנראה שזה גרם לה לאורגזמה.
@@lironzada98די באמת?? אני מדריכה בעיקרון בבית מזור אם אתה מכיר באחד המשפחתונים, אז לא באמת ידוע לי לעומק. אבל כן שמעתי ביקורות טובות דווקא. ממש מבאס שעברת שם חוויה כזאת..
@@Emizoltak כל המסגרות החוץ ביתיות הן בעיניי חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון, כי במקום לטפל בילד במסגרת הקהילה שלו אז מוציאים את הילד מסביבתו המוכרת וכתוצאה מכך זה יכול ליצור נזק נפשי בלתי הפיך.
פעם היה תכנית של הרווחה "עם הפנים לקהילה" אולם עם הזמן הפרויקט הזה דעך כי כל התקציב של משרד הרווחה הלך מלכתחילה למסגרות החוץ ביתיות, וכתוצאה מכך נוצר מצב שתמיד יעדיפו לתקצב את המסגרות החוץ ביתיות במקום לתקצב פרויקטים לשיקום במסגרת הקהילה.
בעיה נוספת במסגרות החוץ ביתיות היא הצורה שבה הן בנויות - הכללים והמסגרת הנוקשה יש שיאמרו שמטרתה לאזן אותם ולגרום להם להיות אזרחים תורמים לחברה על מנת שיבינו מה מותר ומה אסור, אולם זה גם יכול לגרום לתוצאה ההפוכה והמאוד לא בריאה של סטרס מתמשך שאותו יוכלו אותם ילדים ובני נוער לפתח אשר ישפיע עליהם מאוד לא טוב בהמשך החיים.
ברגע שמוקמים עוד ועוד מסגרות חוץ ביתיות אז תמיד ייכנסו לכאן שיקולים כלכליים של כסף ותקציב, וכתוצאה מכך טובת הילד עלולה להיפגע באופן משמעותי.
מרגש כמה אנשים טובים תודה רבה
ואוו כמה בכיתי ,הלוואי שיצליחו כל הילדים !
מקום מדהים, ילדים מקסימים שעברו המון, והלוואי שיצמחו מזה ויהיה להם רק טוב
בטח למי שעובד שם יש סיפוק עצמי מהגבוהים שקיימים אתה ממש רואה איך אתה מציל חיים לשמוע את אותם ילדים מדברים כל כך יפה זה פשוט מעלה גאווה כל הכבוד לעובדי המקום
זה מה שנקרא "הנדסת תודעה" - רוצים שתחשוב ששולחים לשם את הילדים הללו "על מנת להציל אותם" כאשר בפועל מדובר בילדים שכבר תויגו מראש במילים מכובסות כמו "מצב נפשי קשה" "טובת הילד מחייבת" או "מסוכנים לעצמם ולסביבה".
שום שאלות קשות על האם הניתוק של רבים מאותם ילדים מהבית ומהקהילה היה באמת מוצדק, שום התייחסות לתקציב של משרד הרווחה המועבר למסגרות החוץ ביתיות והאם יש כאן רווח כלכלי מניב לכל דבר ועניין, ושום שאלות ביקורתיות המנוגדות לתזה שמנסה הכותב להציג בכתבה.
בעזרת השם הילדים יהיו בריאים וגדולים ויבנו בית ומשפחה בישראל
בעזרת פנימיה, צוות פסיכולוגים עובדים סוציאליים ומיסים כדי לקיים את כל הנ''ל.
בעזרת השכלה, עבודה ומציאות....
עברתם הכל.קטן עליכם הכל.לכו תצליחו תשמחו ותאהבו.מגיע לכם.
כל הכבוד עלו והצליחו!!!!!
ילדה מוכשרת ומרגשת
איזה ילדים מתוקים
השם ישמור.. אני אישית חייתי כילד בפנימייה טיפולית, חינוכית, ולנוער בסיכון וכן גם אני נכנסתי מידי צו בית המשפט המככב בכתבה. מכעיס אותי לראות איך כבר בגיל כזה צעיר (כן גם בגיל 15 אתה לא מבין שיט מהחיים ובעיקר מעצמך) הנערים/ילדים בכל מיני "פנימיות" ובכלל מערכת החינוך בישראל מלמדים אך ורק דבר אחד והוא לצמצם את הקו מחשבה של הנערים/ילדים (או כמו שמתייגים אותנו "נוער בסיכון") לקו אחיד מתאים לנורמה הקיימת בישראל. אם תהיו כנים עם עצמם אני בטוח שאף אחד לא שמח עם הנורמה הקיימת כאן אצלנו, מכיוון שהיא מגבילה את המחשבה ואינה נותנת לאותו בן אדם להיות הוא עצמו....
כתבה מרגשת, עשייה מבורכת עבור כל הילדים, בהצלחה ❤️❤️
ילדים מדהימים ❤️ ❤️ ❤️ ❤️
אתם ממש מרגשים
מקום מדהים עם נתינה גדולה של הצוות החינוכי רק חבל שאין למקום הזה המשך באותה רמה כמו הפנימיה הזאת כי הנפילה חזקה מאוד אחר כך
הבורא אוהב אותך דבר איתו אבא תודה ❤
תומר! יהודי יקר! אתה איש טוב! עם ישראל אוהב אותך!
הצלחה ברכה בשורות טובות בלי עין רעה!!!!
אבא תודה איזה אדם עם לב ענק בורא עולם שבשמים תודה תדברו עם בורא עולם תראו איך הוא עונה ואיך הכוח וכל הכוחות של היהודי זה אהבה לשנו לבורא ואיך הוא אוהב אותנו בפשיטות ותמימות דיבור של תודה על הבוקר תודה על האוכל תודה על המים תודה על החברים
השם ישמור אותכם 🙏
אתם העתיד שלנו
איזה ילדים מהממים
עבודת קודש
נכון - באמת עבודת קודש לנתק ילדים מהסביבה הטבעית שלהם ומההורים הביולוגים בצו של בית משפט, תמיד מביאים כאן את המקרים הקיצוניים ביותר של אמא נרקומנית ואבא אלכוהוליסט כאשר רוב הילדים שם לרוב גדלו להורים נורמטיביים לחלוטין שברוב המקרים פשוט קשה להם מבחינה כלכלית.
בכל הכתבות הללו על המסגרות החוץ ביתיות אף פעם לא ישאלו את משרד הרווחה שאלות קשות כמו למשל: למה לא לנסות לטפל באותם ילדים במסגרת הקהילה? למה רוב התקציב של משרד הרווחה מלכתחילה הולך למסגרות החוץ ביתיות במקום ללכת גם לטיפול במסגרת הקהילה? או האם הניתוק של הילד מסביבתו המוכרת ומהעולם החיצון לא עלולה ליצור אצלו נזק נפשי גדול הרבה יותר שרב על התועלת?
כל השאלות הקשות הללו משום מה אף פעם לא נשאלות על ידי העיתונאים, ועושה רושם שבכל פעם שמשודרת כתבה כזאת זה נועד אך ורק לצורך יחסי ציבור של משרד הרווחה ותו לא.
לי אישית היה זוועה שם אבל ממש כיף לי לשמוע שטוב לכם
לכו לבקר בבית הילד בגילה במצלמה נסתרת...
אני מבטיח לכם שתגלו שם דברים מאוד מעניינים...
מה ?התעללויות ?
לא רק כמעט בכל פנימייה וגם בפנימייה הזו היו ילדים ועדיין יש שעוברים שם התעללות!!
כל התקציב של הרווחה הולך למסגרות החוץ ביתיות האלו, כי זה הפתרון הכי קל להוציא את הילדים מהבית של החברה הישראלית החלשה והמוחלשת.
אני למשל הייתי חניך מצטיין בפנימייה שהתחנכתי בה, אולם לאחר מכן הבנתי שהכל היה אשליה - שבחיים בחוץ זה לא באמת משנה לאף אחד איזה חניך היית בפנימייה ושהמסגרות החוץ ביתיות עושות הרבה יותר נזק מתועלת כי הן לא באמת מכינות את החניכים לחיים האמיתיים - לא מלמדים שם מה צריך לבדוק לפני ששוכרים דירה, לא מלמדים איך להכין קורות חיים או איך להגיש תביעה לבית המשפט, כל הדברים הללו הם דברים שאתה פוגש אך ורק בחיים האמיתיים ובמסגרות החוץ ביתיות לא מלמדים אותך.
רבים מהחניכים שהיו בפנימיות גם לא באמת יצליחו לצאת ממעגל העוני, חלקם ירצו להתאבד כתוצאה מבידוד חברתי, וחלקם האחר לא יצליח למצוא את עצמו.
יתרה מזו - אם עובדות סוציאליות מהרווחה היו יודעות שהן ישלמו מחיר על כך שהרסו את החיים של ילדים רבים סביר להניח שהיו נזהרות הרבה יותר בטיפול באוכלוסייה החלשה המוחלשת, אולם אין פיקוח אמיתי על הנעשה במשרד הרווחה והכל נעשה במסגרת "צנעת הפרט" ודיונים בדלתיים סגורות ככה שלא באמת ניתן להבין איזה עוול נעשה לילדים הללו שכל חטאם הוא שגדלו להורים מהחברה הישראלית החלשה והמוחלשת.
@@לירון-ק3ה ודי לחכימא ברמיזא
@@lironzada98מסכים 10000000% יבוא יומם! ☠
מזכיר לי סרט שראיתי לפני כמה שנים🥲
זועקים למשיח רק ככה יפסק הכאב אמן ,רוצים משיח גאולה ,השם ירחם על כולנו
חובה לעשות הפרדה מוחלטת בין בנים לבנות .חוסך הרבה בעיות.
אנשים הולכים ללמוד פסיכולוגיה כמה שנים וחושבים שהם חכמים.
יעל את ילדה נדירה ועוצמתית תגיעי רחוקקק
ילדים גיבורים . הלוואי שהמשאלה של דני תתגשם ויהיה לו ולכולם טוב
מקום כ"כ טוב הייתי שם
נשבר לי הלב בשביל המתוקה הזאת המשוררת ולחשוב שהיא חיה ליד ביתי קרוב קרוב למבשרת 😮
אני בעד אנרכיזם ובעד ליברליזם
מלאכים
זה לא המקום היחיד שנסגר באזור ממש כואב אבל הרוחה פשטה רגל
הלוואי והרווחה יפשטו רגל, כי סוף סוף המסגרות החוץ ביתיות הללו ייסגרו והילדים יגדלו במסגרת הקהילה.
הרווחה לא פשטו רגל מבחינה כלכלית, הרווחה פשטו רגל מבחינה מוסרית וערכית כי ברגע שרוב הילדים אשר נמצאים במסגרות החוץ ביתיות הללו נמצאים שם מתוקף החלטת בית משפט בחסות חוק הנוער טיפול והשגחה שהוא חוק דרקוני לכל דבר ועניין אז בהחלט יש כאן פשיטת רגל מוסרית וערכית.
מציע לראות את דבריה של השופטת חנה בן עמי זכרונה לברכה, השופטת בדימוס חנה בן עמי ז''ל נוכחה לראות במו עיניה כי רבים מהילדים באותה תקופה שבה הייתה על כס השיפוט הוצאו מחזקת הוריהם שלא בצדק, כי כאשר השופט רואה שיש כאן עובדת סוציאלית שהיא כביכול גורם אובייקטיבי ונטול פניות מגישה תסקיר לבית המשפט שבו היא ממליצה על הוצאת הקטין מבית ההורים אז השופט יחליט על הוצאה של הילד מבית ההורים כי יש כאן תסקיר שלטעמו של השופט הוא אובייקטיבי ונטול פניות.
למעשה אנחנו כמעט לא נוכל לראות אנשי טיפול המשויכים למסגרות החוץ ביתיות ממליצים על השבתו של הילד לבית ההורים, כי הם יודעים שאם הם ירשמו בחוות דעתם שיש להשיב את הילד לבית ההורים אותם אנשי טיפול יוכלו לאבד את מקום עבודתם.
הוא לא נסגר
ילדים מקסימים ואינטלגנטים שהחיים הלכו להם לא הכי בקלות בשנים הראשונות ומדהים לראות כמה עשייה עושה הצוות כדי לעזור להם ומדהים לשמוע ש 70% מהם מתגייסים ומשתלבים בחיים הנורמטיביים. רק מוכיח כמה עם הרבה רצון טוב, נתינה, אהבה וכמובן מקצועיות חייבים לתת הזדמנות לכל אחד ולא לוותר.
וואו אני מצומררת כולי
רגע יש עוד
מקום קדוש
ממש עבודת קודש! רק הבחירה של לוחם יהודי בשם ערבי כמו דארנה קצת משונה.
1
גיל ההתבגרות: גיבוש הזהות העצמית
גיל ההתבגרות. אם נבין לעומק מה עובר על הילדים כבר משנותיהן הראשונות, נוכל לעזור להם לגבש אישיות. על קליטת תבניות, על שינויים ועל ספקות, על חיבור בין אנשים ועל המפתח להצלחות גדולות.
בשנות הילדות, הילד סופג התרשמויות. מצד הטבע, יש לו רצון לקלוט את העולם לתוכו, למלא את הזיכרון, השכלי והרגשי, בכל מיני הבחנות. הוא רואה סביבו כל מיני תופעות, צורות שונות של התנהגות, ומכניס אותן פנימה.
בשלב הזה, תפקידנו כהורים הוא בעיקר לתת לו דוגמאות טובות. כדאי מאוד להסביר כל הזמן בקול רם מה אנחנו עושים ולמה, אילו מחשבות ושיקולים עוברים לנו בראש, מה אנחנו מרגישים, מה משמח אותנו ומה פחות, וכן הלאה. כך תיבנה בילד מין תוכנה לבירור מהו טוב ומהו רע, ובעזרתה יבנה יחס נכון להתרשמויות שהוא סופג מהסביבה.
במעבר לגיל ההתבגרות הילד מתחיל להראות את עצמו כמבין, כמרגיש, כפועל בעצמו, כאחראי כביכול על מה שהוא מחליט, עושה, קובע. האישיות שלו מתחילה לדבר מתוכו. הוא כבר פחות מסתכל על איך מתנהגים אחרים, ויותר מרוכז בלהציג את עצמו.
אם בשנותיו הראשונות הוא כמו צבר קלפים שונים, אגר התרשמויות ודמויות שונות בתוכו, עתה הוא מתחיל לבנות מהם את האישיות שלו. ההנאה שלו באה עכשיו מהבלטת העצמאות והייחודיות שלו. "זה אני, תראו אותי, אני פה!".
גיל ההתבגרות זהו גיל של תקשורת אקטיבית. גם בשלב הזה כדאי שנראה לנער דוגמאות, שיראה איך אנחנו מבטאים את עצמנו במגוון צורות: באחריות, בהתחשבות, באהבה, בהכנעה, בשליטה, בספקות, ועוד.
חשוב להראות יחס מאוזן לכל תופעה, שכולל שתי נקודות מבט הפוכות: מצד הכוח ומצד החולשה, מצד הידיעה ומצד הספק, מצד ההרגשה ומצד חוסר התחושה, מצד המשיכה ומצד הדחייה, וכן הלאה. יכולים לעזור פה שיחות ודיונים, משחקים מיוחדים, טיולים, הצגות תיאטרון, סיורים במוזיאונים, ספרים וכדומה.
המטרה היא להביא בפני המתבגר מגוון דעות, התרשמויות חיוביות ושליליות, שיבנו בו הסתכלות רבגונית וביקורתית על כל דבר ועניין. בדרך זו נעזור לו לפתח יכולת להבין ולהרגיש כל אדם, גם אנשים שחושבים אחרת ממנו. בנוסף, הדבר יסייע לו להבין את עצמו ואת השינויים התכופים שמתחוללים בו.
במבט כולל, בניית רוח האדם היא אומנות של ממש. האדם שבאדם נוצר בהתעלות מעל האגואיזם הצר.
התהליך מתחיל מהתבוננות על עצמך מהצד. 'בזה אני חלש, בזה אני חזק, ואני מודע לחולשות ולחוזקות שלי. וכשאני מסתכל על מישהו או על משהו סביבי, אני רואה אותם בצורה מסוימת דווקא, כתוצאה מהרצונות והטעמים האישיים שלי. הנתונים הפנימיים שבי, מרכיבים לי מין משקפיים שדרכן אני רואה בצורה מסוימת את עצמי ואת האחרים, את כל החיים. ואולי אם הייתי מבצע שינויים כלשהם בתוכי, יכול להיות שהייתי רואה את אותם דברים בצורה קצת שונה'.
בירורים כאלה יביאו בהדרגה את המתבגר להבנה שייתכן שמה שהוא חשב אתמול, ישתנה מחר. אין בחיים דבר שהוא מוחלט, כל אחד משתנה כל הזמן, ובהתאם לכך משתנה לו תפיסת העולם. אדם שלא משתנה הוא כמו אבן, לא מתפתח בכלל, וזה טוב מאוד להיות כל יום אדם חדש.
והאמת? היא לא נמצאת בכיס של אף אחד. אפשר להתקרב אליה רק יחד, אם לומדים להתקשר נכון, אדם לאדם. בין הלבבות הפתוחים של אנשים, שם בדיוק מתגלים כל הדברים הטובים. שם אנחנו זה את זה משלימים, לדמות אדם אחד.
יוצא שגיל ההתבגרות, במובן המלא של המילה, נמשך בעצם כל החיים. זהו המעבר מתפיסת העולם דרך משקפיים אגוצנטריים, טבעיים, לתפיסת העולם דרך משקפיים של חיבור נכון לאחרים. ואהבת לרעך כמוך, אמרו על כך הגדולים, ושם בדיוק מצוי הפתרון לכל הבעיות ולכל הקשיים. העתיד הוא בחיבורים משלימים, וזהו המפתח לכל ההישגים שעליהם אנחנו חולמים.
ביזבזתי רבע שעה מהחיים שלי על החרא הזה
כואב הלב על הילדים המסכנים האלה 🥺😔😢😥😭
נכון מאוד - כי במקום לתת לילדים הללו לגדול במסגרת הקהילה שלהם פשוט קורעים אותם מהקהילה ומהסביבה המוכרת שלהם ומנתקים אותם מהעולם החיצון, למעשה - נותנים להם לחיות בתנאים של בית כלא עם חוקים וכללים נוקשים לרוב גם עד גיל 18, וככה נוצר מצב של נזק שברבים מהמקרים הוא גם רב הרבה יותר על התועלת.
אני מאוהב בילדה הזאת ..רגישה וחכמה אני בטוח שאת תהיי ותקבלי להיות אישה מדהימה והילד הקקה הזה שחושב שהוא גבר אם הוא יגיד לא אני חא ירוץ אז יאלה לך חפש חיים במקום אחר או שתיישר קו ולא תצטרך לעבור חיים בוא נגיד חא סבבה