יציאת מצרים | שיעור 3 - קרב קדש | פרופ' יהושע ברמן

יציאת מצרים נתפסת כאירוע מכונן של ההיסטוריה היהודית, וכמעצבת את הזיכרון הקולקטיבי היהודי עבור כל דור ודור, המחויב "לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". האם אכן מדובר באירוע היסטורי או בזיכרון סיפורי בלבד? האם יש בידינו עדויות למרד של עבדים במצרים העתיקה, שהוביל לשחרור ולמסע הגירה ונדודים המלווה בסיפורי ניסים והתרחשויות על טבעיות? שאלה זו עולה מעת לעת לדיון ציבורי, ומלווה בדיוני משנה על המשמעות של העיסוק בשאלה גופא. חוקרים רבים טענו שאי אפשר לדבר על יציאת מצרים כמאורע היסטורי, משום שאיננו מוצאים התייחסות לאנשים ולאירועים של ספר שמות בתיעוד המצרי הקדום.
בסדרה זו נבחן מחדש את השאלה מתוך הסתכלות מחקרית שונה: במקום לבדוק מה יודעים המקורות המצריים על מה שהתורה אומרת, נבדוק מה התורה יודעת על מה שאומרים המקורות המצריים. כאשר אנו קוראים חלקים מוכרים של התורה לאור כתובות מצריות, שאלת יציאת מצרים כמאורע היסטורי מקבלת אור חדש. לאורה, נבחין כיצד עושה התורה "ניכוס תרבותי" למצרים תוך כדי התפלמסות עם התעמולה המצרית המלכותית של התקופה. כך דימויים, ביטויים ורעיונות מצריים המופיעים בתורה מעלים את ההשערה שרק מי "שהיה שם" עשוי היה להבין את המסר.
פרופ' יהושע ברמן הוא מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. תחומי המחקר שלו כוללים תיאולוגיה מקראית, חקר הסיפור המקראי וחקר ספרות המקרא לאור עולמה של תרבות מצרים העתיקה.
----
מוזמנות ומוזמנים להרשם לרשימת התפוצה שלנו ולהנות מעדכונים על כל האירועים והתכניות שלנו www.bac.org.il...

[@natiquesgoldshtein7294]

מקסים ❤תודה רבה למורה

[@חנהואברהםזאבי]

מרצה מעולה , מראה שכל חוקרי המקרא הטוענים שכל התורה נכתבה רק במאה השביעית לפני הספירה, והנה הוכחה חותכת שההיסטוריה שלנו אכן עתיקה הרבה יותר.

[@moshebuchachevsky5650]

לא הבנתי מה כבודו רוצה לומר , כי אם סיפור יציאת מצרים הוא העתקה של סיפור קרב קדש , זה לא מוכיח בעצם שסיפור יציאת מצריים לא קרה באמת והוא רק העתקה של סיפור מצרי ?

[@dr.yehoshuaberman3922]

נדון בשאלה חשובה זו מחר

[@Michael135]

תודה. שאלה. המרצה הנכבד הראה שהדברים מציאותיים לתקופתם. אולם איך אוכל לדעת שהיחוס התאולוגי לניצחון כזה או אחר דווקא לאל מסויים הוא הנכון. שהרי גם עמים אחרים כמו מצרים והחיתים וכו' מספרים הסטוריה מציאותית ומלבישים על הסיפור האמיתי תאולוגיה של האל שלהם.

[@dr.yehoshuaberman3922]

אתייחס לשאלה זו בהצאה הבאה

[@Seagulll]

המצרים טובעים - לא תובעים - בים סוף

[@haish1]

שאלה: האם התמונה המתגבשת עד כה לא מצביעה על אירוע יחסית קטן מימדים (לא נדידה של אומה של 2 מליון איש) שמתרחשת בתקופת השופטים לפי הכרונולוגיה המקראית, כלומר כשההתנחלות החלה, יש ישובים שמהם יתפתח ישראל המוכר לנו, והסיפור משמר גרעין היסטורי של נדידה של קבוצה קטנה שהגיעה ממצרים לישראל ותרמה לגיבוש של ישראל כפי שאנחנו מכירים אותו אבל לא מבחינה כרונולוגית ולא מבחינה כמותית ניתן לטעון שזו קבוצה שהגיעה 390 שנה לפני ימי דוד המלך והחליפה את אוכלוסיית הארץ

[@yakigordon3296]

זו כנראה האמת. אפשר להוסיף השערה ששבט לוי (המנציח שמות מצריים כגון פנחס ועוד) הוא שבט שהביא איתו ממצרים את האמונה באל אחד (שרידי אמונת אחנתון?) ואת פולחן יהוה שמקורו אולי במדיין והוריש אותו לשבטי ישראל. נזכור גם שלשבט לוי אין נחלה.

[@dr.yehoshuaberman3922]

כפי שהסברתי בהרצאה הראשונה, ישנם סינים רבים שאפילו התורה אינה מתייחסת לספר 600,00 באופן סטטיסטי, כמותי, אלא סימבולית.

[@haish1]

@@dr.yehoshuaberman3922 תודה על התגובה. ברגע שאתה מקבל שהמספר הוא סמלי, והתארוך לא מדויק, אז גם נח לקבל שמדובר בסיפור של קבוצה קטנה שעבר הרמוניזציה והפך לתיאור של נדידת עם שלם

[@רוזיטההושמנד]

שאלות - איך בני ישראל יכלו לברוח לארץ ישראל בימי רעמסס השני, אם רעמסס שלט בארץ ישראל? בנוסף האם השליטה של המצרים בארץ ישראל בעת העתיקה, אינם מהווים הסבר מספק להשפעה תרבותית שלהם על הישראלים גם ללא יציאת מצרים?
ועוד שאלה - האם יש קשר בין האל המצרי אמון לבין המילים אמן ואמונה?

[@dr.yehoshuaberman3922]

בהרצאות התייחסתי לשלאה השנייה. אין זיקה בין האל "אמון" לאנונה.

[@benkayonin]

לא הצלחתי להבין מה מפריע לסיפור להגיע לסופר המקראי בתקופת המלוכה הרי הכתובת עיטרה בענק את הקירות בכרנכ ולוקסור שהמשיכו להיות מרכזיים גם בתקופות מאוחרות. מן הסתם תיאור הקרב היה מוכר מאד במצרים לכל אורך שנותיה משום שהוא מתועד במקדשים המרכזיים שהמשיכו לשמש עד לתק' התלמאית. בלוקסור יש דימוי של אלכסנדר מוקדון.