כת השטוחיסטים [#2] הרב אמנון יצחק שליט״א!
HTML-код
- Опубликовано: 13 сен 2024
- הרב אמנון יצחק - Rabbi Amnon Yitzchak
לקט קטעים של כבוד הרב אמנון יצחק שליט״א מתוך שיעורי הבוקר!
__________________________________________________
🌟 אהבתם את הסרטון⁉️
📲 שתפו לאחרים לזיכוי הרבים 🌐
⛔️ נא לא לצפות בשבתות וימים טובים ⛔️
📌 הרשמו לערוץ לעוד סרטונים של כבוד הרב! 💯
⚠️ הערוץ פועל באופן פרטי ואינו שייך לרב אמנון יצחק❗️
___________________________________________________
www.youtube.co...
הרב אמנון יצחק הצדיק מה שאתה עושה בבדאי שאתה יודע איך לטפל בכול עניין השם ישמור אותך מכול רע מכול נגע ומחלה ויאריך את חייך מיכול אדם ברכה והצלחה בכל בית הכנסת אהבת חסד
כח להשפיע פז לאמנון יצחק אוהבים רבינו חזק ומחזק ומזכה הרבים גאון גדול גדולי הדור תודה
❤
הרב הקדוש הרב אמנון יצחק שליט"א גידלתה את העם הזה(רק מפחדים להודות) אשריך השם אוהב אותך. תמשיך להדריך אותנו תמיד
צדיק הדור!!! אין על ההרצאות שלו מכורה ברמות , אין יום ללא לימוד!
הי ישמור אותך מלאך הי
הבדלי השעות בין ארצות שסובבות הפיתה או את כדור הארץ מסבירים שהעולם כדור
נכון בלי פיתה אין פלפל אז הם הגיעו למסקנה שהעולם בלי פיתה אין פלפל
צל כדור הארץ על הירח והשמש מעיד
פיתה פלאפל או פיתה עיראקית ?
עצות נשים כעצות בית הכיסא ( מחשבות בזמן ) אבל בינתן יתרה
עולם לא פיטה עלם לפה הרבה בשר
היכנס. 😂
בתורה לא כתוב שהארץ סובבת את עצמה או את השמש. אין איזכור לשום גלקסיות. כתוב שהמאורות הגדולים נועדו להאיר על הארץ ולהיות למועדים.
כתוב בעשרת הדברות "לא תענה ברעך עד שקר".
הייתכן שהרב טועה ומטעה
מה קשור כל העולם כולו כדור האם העולם היה שטוח היינו שוקעים ועם השמש הייתה בתוך העולם פיתה שאומרת השמש היתה שוקעת באדמה והיתה שורפת את האדמה
אמנון את עובד את הנחש
את עובד עבוד זרה עלק כדור מסתובב פשוט מאמין בנחשששששש
אני חלמתי חלום שאם העולם היה שטוח כמו פיתה היינו שוקעים זה מה שראיתי העולם הוא כדור חייב להיות כדור אחרת היינו שוקעים ואם השמש היתה בתוכינו היא היתה שוקעת על האדמה השמש מחוץ לכדור הארץ הרבה אנשים שעברו מוות קליני וראו את כל כדור הארץ .
@@OritMalka כמה שטויות במשפט אחד 😅😅😅😅😅😅😅
@@user-tv1kt8vd5k אין שום שטויות העולם הוא לא פיתה ולא מחבת תעשה תשובה שלמה
מי עובד עבודה זרה? לא הבנתי את התגובה שלך.
משיבת נפש - אות צא
כְּשֶׁהָאָדָם הוּא בְּמֵצַר גָּדוֹל וְהַתַּאֲווֹת וְהַסִּטְרָא אַחְרָא מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד, עַד שֶׁאֵין לוֹ דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, בִּבְחִינַת "כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא בְּעֹצֶם דָּחֳקוֹ וּמְצָרֵי נַפְשׁוֹ פּוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְצוֹעֵק עָלָיו יִתְבָּרַךְ מִן הַמֵּצַר, בִּבְחִינַת "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ", אַף-עַל-פִּי שֶׁמַּה שֶּׁפּוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנַעֲשֶׂה מִמֵּצַר צֶמֶר שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא, הַיְנוּ שֶׁנִּתְעוֹרְרִין וְנִמְשָׁכִין עָלָיו כָּל הַשְּׁלשׁ- עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ רַחֲמִים וְטוֹב וְשָׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וּזְכוּת כַּיָּדוּעַ, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, מֵצַר - אוֹתִיּוֹת צֶמֶר, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר בְּיוֹם כִּפּוּר שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲווֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, בִּבְחִינַת "אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ", כִּי עִקַּר סְלִיחַת עֲווֹנוֹת בְּיוֹם כִּפּוּרִים נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינָה זֹאת עַל-יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹצֵא בְּיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַחוֹטְאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמָּה וְכַמָּה שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת, הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּנַתְּקִין עַצְמָם כַּמָּה פְּעָמִים מִן הָרָע אֶל הַטּוֹב כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה עַל כָּל פָּנִים, שֶׁגַּם זֶה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְאִירִין הַשְּׂעָרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא בְּחִינַת צֶמֶר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְחִילַת כָּל הָעֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל. ועיין אוצר היראה - ציצית אות כ"ד (ליקוטי הלכות - ראשית הגז הלכה ד' אות ב').
שִׂיחוֹת הָרַ"ן - ה
וּמִי שֶׁלּוֹמֵד חַס וְשָׁלוֹם בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, נִכְנָס בְּלִבּוֹ סְפֵקוֹת וּכְפִירוֹת. כִּי כָּל-אָדָם נוֹלָד עִם רִשְׁעוּת, כִּי טֶבַע כָּל-אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר רִשְׁעוּת, הַיְנוּ אַחַר תַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁל עוֹלָם-הַזֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק מֵחֲמַת יִרְאַת-הָעֹנֶשׁ הוּא שֹׁבֵר תַּאֲוָתוֹ וְנִכְנָס בְּדַרְכֵי ה'; אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מוֹצֵא לְעַצְמוֹ סְפֵקוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם סִיּוּעַ לָרִשְׁעוּת שֶׁלּוֹ שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בְּטִבְעוֹ. וְעַל-כֵּן אֵין אָנוּ מוֹצְאִים כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה אָדָם נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּשֵׁר וִירֵא ה' עַל-יְדֵי סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּמְצָא בְדִבְרֵיהֶם אֵיזֶה דְבָרִים מִמִּדּוֹת טוֹבוֹת וְכַיּוֹצֵא, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַכֹּל הֶבֶל, כִּי הֶפְסֵדָם מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרָם, כִּי הֵם מְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם מְאֹד. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, מִגֹּדֶל הָאִסּוּר לִלְמֹד אֵלּוּ הַסְּפָרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
וְאָמַר: אַשְׁרֵינוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּחַר לָנוּ חֵלֶק טוֹב מְאֹד, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וּפָתַח בָּהּ: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם" וְכוּ', בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁלָּהֶם, רַק צִוָּה עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבָד; וְעַל-כֵּן אָסוּר לָנוּ לִכָּנֵס בַּחֲקִירוֹת כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם.
וְאַף שֶׁבַּזֹּהַר הַקָּדוֹש הוּא מְגַנֶּה יִרְאַת-הָעֹנֶשׁ, כְּבָר מְבֹאָר עַל-זֶה תֵּרוּצִים בְּסִפְרֵי מוּסָר; כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר עֲבוֹדַת ה' הִיא רַק עַל-יְדֵי יִרְאַת-הָעֹנֶשׁ כַּנַּ"ל.
ליקוטי עצות - הַשָּׂגוֹת וְהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת
טו. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, כִּי נַעֲשִׂים בָּעוֹלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, מַעֲשִׂים רַבִּים לְאֵין תַּכְלִית, וְשִׁנּוּיִים וְחִדּוּשִׁים רַבִּים וְנִפְלָאִים, וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה, רַק כָּל חַד כְּפִי מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מִתַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לֵידַע כְּלָל. וְעַיֵּן בִּפְנִים שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת בָּזֶה, וְאֵיךְ לְהִתְחַזֵּק עַל-יְדֵי זֶה לְבַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם, אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְיָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְכוּ'. [עַיֵּן שָׁם] (שָׁם ג).
משיבת נפש - אות צא
כְּשֶׁהָאָדָם הוּא בְּמֵצַר גָּדוֹל וְהַתַּאֲווֹת וְהַסִּטְרָא אַחְרָא מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד, עַד שֶׁאֵין לוֹ דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, בִּבְחִינַת "כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא בְּעֹצֶם דָּחֳקוֹ וּמְצָרֵי נַפְשׁוֹ פּוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְצוֹעֵק עָלָיו יִתְבָּרַךְ מִן הַמֵּצַר, בִּבְחִינַת "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ", אַף-עַל-פִּי שֶׁמַּה שֶּׁפּוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנַעֲשֶׂה מִמֵּצַר צֶמֶר שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא, הַיְנוּ שֶׁנִּתְעוֹרְרִין וְנִמְשָׁכִין עָלָיו כָּל הַשְּׁלשׁ- עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ רַחֲמִים וְטוֹב וְשָׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וּזְכוּת כַּיָּדוּעַ, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, מֵצַר - אוֹתִיּוֹת צֶמֶר, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר בְּיוֹם כִּפּוּר שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲווֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, בִּבְחִינַת "אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ", כִּי עִקַּר סְלִיחַת עֲווֹנוֹת בְּיוֹם כִּפּוּרִים נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינָה זֹאת עַל-יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹצֵא בְּיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַחוֹטְאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמָּה וְכַמָּה שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת, הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּנַתְּקִין עַצְמָם כַּמָּה פְּעָמִים מִן הָרָע אֶל הַטּוֹב כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה עַל כָּל פָּנִים, שֶׁגַּם זֶה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְאִירִין הַשְּׂעָרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא בְּחִינַת צֶמֶר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְחִילַת כָּל הָעֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל. ועיין אוצר היראה - ציצית אות כ"ד (ליקוטי הלכות - ראשית הגז הלכה ד' אות ב').
שִׂיחוֹת הָרַ"ן - ה
וּמִי שֶׁלּוֹמֵד חַס וְשָׁלוֹם בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, נִכְנָס בְּלִבּוֹ סְפֵקוֹת וּכְפִירוֹת. כִּי כָּל-אָדָם נוֹלָד עִם רִשְׁעוּת, כִּי טֶבַע כָּל-אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר רִשְׁעוּת, הַיְנוּ אַחַר תַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁל עוֹלָם-הַזֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק מֵחֲמַת יִרְאַת-הָעֹנֶשׁ הוּא שֹׁבֵר תַּאֲוָתוֹ וְנִכְנָס בְּדַרְכֵי ה'; אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מוֹצֵא לְעַצְמוֹ סְפֵקוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם סִיּוּעַ לָרִשְׁעוּת שֶׁלּוֹ שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בְּטִבְעוֹ. וְעַל-כֵּן אֵין אָנוּ מוֹצְאִים כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה אָדָם נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּשֵׁר וִירֵא ה' עַל-יְדֵי סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּמְצָא בְדִבְרֵיהֶם אֵיזֶה דְבָרִים מִמִּדּוֹת טוֹבוֹת וְכַיּוֹצֵא, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַכֹּל הֶבֶל, כִּי הֶפְסֵדָם מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרָם, כִּי הֵם מְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם מְאֹד. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, מִגֹּדֶל הָאִסּוּר לִלְמֹד אֵלּוּ הַסְּפָרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
וְאָמַר: אַשְׁרֵינוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּחַר לָנוּ חֵלֶק טוֹב מְאֹד, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וּפָתַח בָּהּ: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם" וְכוּ', בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁלָּהֶם, רַק צִוָּה עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבָד; וְעַל-כֵּן אָסוּר לָנוּ לִכָּנֵס בַּחֲקִירוֹת כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם.
וְאַף שֶׁבַּזֹּהַר הַקָּדוֹש הוּא מְגַנֶּה יִרְאַת-הָעֹנֶשׁ, כְּבָר מְבֹאָר עַל-זֶה תֵּרוּצִים בְּסִפְרֵי מוּסָר; כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר עֲבוֹדַת ה' הִיא רַק עַל-יְדֵי יִרְאַת-הָעֹנֶשׁ כַּנַּ"ל.
ליקוטי עצות - הַשָּׂגוֹת וְהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת
טו. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, כִּי נַעֲשִׂים בָּעוֹלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, מַעֲשִׂים רַבִּים לְאֵין תַּכְלִית, וְשִׁנּוּיִים וְחִדּוּשִׁים רַבִּים וְנִפְלָאִים, וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה, רַק כָּל חַד כְּפִי מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מִתַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לֵידַע כְּלָל. וְעַיֵּן בִּפְנִים שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת בָּזֶה, וְאֵיךְ לְהִתְחַזֵּק עַל-יְדֵי זֶה לְבַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם, אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְיָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְכוּ'. [עַיֵּן שָׁם] (שָׁם ג).