טוב. אז ככה. אילנה רובינא, כבודה מונח בתקופה בה הקול שלה נחשב יפה, שרה את השיר הזה נורא ואיום. ווקאלית, חיבור לתוכן, פשוט נורא ואיום. בשנים האחרונות בוצעו גרסאות נשיות צעירות, עם קולות טובים אמנם, אך מרוב רצון לגוון ולהכניס אינפוט אישי, הרסו את הקצב הכלכך מתוחכם ויפהפה של סשה ארגוב. למה להרוס קצב כלכך מקסים ולא קונבנציונלי, למה לשחוט יצירה של מישהו אחר. בכל אופן, הביצוע של מיקה קרני הוא הנפלא מכל, ונאמן לקצב, והיחיד האהוב עליי. קול זהב, נועם וענווה, מלטף במנגינתו ומגיש כל מילה בצורה הכי מתכוונת. כשמיקה קרני שרה, אתה מרגיש שהיא משוחחת איתך בארבע עיניים.
מיקה את מצמררת אותי בהגשה שלך. חוזר לכאן שוב ושוב... בל יקרב איש אליי פן תאכלהו האש!
איזה יופי
טוב. אז ככה. אילנה רובינא, כבודה מונח בתקופה בה הקול שלה נחשב יפה, שרה את השיר הזה נורא ואיום. ווקאלית, חיבור לתוכן, פשוט נורא ואיום. בשנים האחרונות בוצעו גרסאות נשיות צעירות, עם קולות טובים אמנם, אך מרוב רצון לגוון ולהכניס אינפוט אישי, הרסו את הקצב הכלכך מתוחכם ויפהפה של סשה ארגוב. למה להרוס קצב כלכך מקסים ולא קונבנציונלי, למה לשחוט יצירה של מישהו אחר.
בכל אופן, הביצוע של מיקה קרני הוא הנפלא מכל, ונאמן לקצב, והיחיד האהוב עליי. קול זהב, נועם וענווה, מלטף במנגינתו ומגיש כל מילה בצורה הכי מתכוונת.
כשמיקה קרני שרה, אתה מרגיש שהיא משוחחת איתך בארבע עיניים.
באמת אלינה רובינא זה מקרה מוזר. לא נעים לי לכתוב את זה אפילו אבל זה ממש תמוה מבחינת היכולות הקוליות שלה
מרגש...
יפה יפה
עיבוד מעניין, מהיר מידי לטעמי, לא משתווה לאילנה רובינא, אבל מבין שזו לא היתה הכוונה, בכל זאת יפה ומכבד