אבי המהפכה המזרחית: סולן "צלילי העוד" חוגג 50 שנות יצירה
HTML-код
- Опубликовано: 13 июл 2023
- כאן חדשות | בדברי ימי המוזיקה המזרחית, הפגישה בין רמי דנוך ויהודה קיסר בגינה ציבורית בקריית אונו בתחילת שנות ה-70, מקבילה לפגישה בין מיק ג'אגר לקית' ריצ'רדס בתחנת רכבת בלונדון בתחילת שנות ה-60. ב-50 השנים שעברו מאז, הפך הז'אנר הים-תיכוני למיינסטריים, אבל דנוך קצת נשכח ומורשתו נדחקה. עכשיו סולן להקת "צלילי העוד" מוציא ביוגרפיה, וחוגג 50 שנות יצירה. הכתבה של רועי חסן, מתוך חדשות שישי 14.07.23
• כאן חדשות בטיקטוק ◄ / kan_news
• כאן חדשות באינסטגרם ◄ / kan_news
• כאן חדשות בפייסבוק ◄ / kan.news
• להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/3pYFZQ2
• להרשמה לערוץ היוטיוב שלנו ◄ goo.gl/oVdgEa
• לאתר כאן הרשמי ◄ www.kan.org.il/
רמי דנוך זמר ענק שבענקים.
כל התקליטים של צלילי העוד פשוט מדהימים וצבעוניים.
רק בריאות לכל חברי הלהקה המדהימה הזו ❤
איזה יופי. מרגש. השירים שגדלנו עליהם
רמי דנוך האיש והאגדה.זמר אהוב יחד עם להקת העוד מאוד אוהבת את השירים שלו ובמיוחד חסידה צחורה.
אשמח להיות במופע שלהם
חבל שאין מוזיקה כזאת היום
איזה כיף
איזה יופי
מזל טוב ל50 שנה ללהקת צלילי העוד
בריאות ואריכות ימים לרמי דקלון קיסר וכל החברים❤
בריאות ואריכות ימים איש יקר!
גדולים מהחיים מה נוסיף ❤
געגוע לימים ההם. הלואי שהיינו יכולים לחזור אחורה
אגדות
מזל טוב! המון בריאות!
מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם.
במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר".
האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו.
כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי.
אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות").
לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע.
וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר.
בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה").
מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול.
הגורם שהיה חסר בזמנו לבניית העם הרוסי מצוי בידי המקובלים. חכמת הקבלה היא השיטה המאוזנת לבניית חברה אנושית אחידה ומאושרת. היא השיטה היחידה שמלמדת את טבע האדם טרם בריאתו ועד לאחרית חייו; מלמדת את הערכים ההכרחיים לקיום מסגרת חברתית בריאה, ומפרטת צעד אחר צעד כיצד להתקשר נכון ולהפיק בתוככי האחדות כוח עליון אדיר לשינוי טבע האדם. כך ילמד האדם לא רק לשאוף לאושרו בלבד, אלא גם עבור הזולת. אז תיבנה חברה אנושית הרמונית שערבה הדדית זה לאושרו של זה.
בחברה כזאת הדרך למדידת האושר תהיה פשוטה: אדם ששמחה ורגשות חיוביים פורצים מתוכו כל הזמן - מעצמו לזולת ומהזולת כלפיו - הוא אדם מאושר ושבע רצון. עצם הרגשת רצון הזולת והדחף למלאו באושר ובתענוג יתדלקו את האדם במקורות שפע בלתי נדלים שקיימים בטבע, באושר הנצחי.
הזמר הכי מדוייק בזמר המזרחי.
ההיגוי שלו מדהים
דקלון ובן מוש מספר 1
בסוף הסרטון יש את התופפן האגדי
למה בימינו אין מוסיקה כזאת נעימה ותמימה ?
הכל הפך זול ומשעמם.😮
ב1976-7 היה לנו במועדון החברים במושב ברמת הגולן תקליט שלהם (או של היריבים ) שהביאה חברת משק ילידת הכרם (נישאה שנית אח''כ לחברי מהתיכון והגרעין)
❤
שאפו לאבני היסוד החלוציים דנוך וקיסר
אנשים יקרים ומוכשרים
יקרים ואהובים
עד 120 בבריאות ונחת. אמן
חברים יקרים על תכאסו עלי אני מבין במוזיקה להקת העוד הם נחמדים וטו לא אבל למלך הגדול מכולם זוהר ארגוב המנוח אף זמר לא בארץ ולא בעולם אצל הגויים יגיע לעולם ועד כי זוהר זה זמר שבא אחד למיליון שנה פעם בכמה דורות בא אחד כמו המלך
איך קוראים לשיר שהם שרים במנגינה של הלכתי לשכת עבודה ?
משמיעים שיר של גו עמאר ואומרים שהם הראשונים.
אריס סאן נסע עד צנעא כדי ללמוד אצל יהודה קיסר איך פורטים על בוזוקי
ההפך נשמה ההפך לפני אריס סאן אך אחד לא ידע לנגן מזרחית אחרי זה בן מוש בא ונתן בראש לכולם
@@user-fp3lk4vb6v חה חה חה רק ציניות
אני מחובר למוסיקה יוונית מעל 60 שנה (מהבית ביהוד).
פשוט לא מבין אין מוטיבים של מוסיקה יוונית הגיעו לשירים תימניים ואחרים .
חברים יקרים מוזיקה מזרחית זה רק ורק המלך הגדול מכולם הזמיר מספר 1 בעולם זוהר ארגוב עליו השלום שאר הזמרים חקיינים דרך אגב יש חקיינים יותר טובים ויש פחות טובים אבל כולם חקינים חד וחלק
חברים יקרים צלילי העוד זה חקינים המוזיקה המזרחית זה רק ורק המלך המזמר המאסטרו של המוזיקה המזרחית והעולמית כאחד זוהר ארגוב עליו השלום שנחשב בעם ישראל לאלוהים ויש כאלה שאוהבים את זוהר יותר מאלוהים אני בינהם חברים המוזיקה המזרחית מתה מאז לכתו של זוהר המלך חד וחלק
@@ShashaShasha-nj1ff חה חה חה האנס המסומם מנס ציונה כפילו של ג'ורג' קלוני
חברים יקרים עד מתי תבינו שזוהר ארגוב המלך עליו השלום לקח איתו את המוזיקה איתו לקבר ולא השאיר פה זכר לאף אחד אין זמר ששר יותר יפה מהמקור אין לאף זמר קול כמו של המלך זוהר ארגוב מבחינתי תעברו למוזיקה הלועזית הישנה המדהימה היא שמה בכיס הקטן את המזרחית של היום חד וחלק
7:05 הוא אומר מוזיקה זה פנאן והכתוביות הם מילה במילה.
אם אני לא טועה, תקנו אותי, פנאן בערבית זה אמנות/אמן - נראה לי שזו הייתה הכוונה שלו?
פנאן בערבית זה אכן אומן. אבל לא נראה מתאים בהקשר. אולי 'אומנות' היה יכול להתאים, אבל אומנות זה לא 'פנאן' אלא 'פן'. דווקא במובן שבו משתמשים בסלנג העברי - כיף, הנאה (מאנגלית), נשמע מתאים לגמרי בהקשר ונראה לי שזו בהחלט הייתה כוונתו. לכן הכתובית 'פנאן' היא בסדר גמור להבנתי.
תשמעו את השיר חסידה צחורה....ואת שירים רבים כבר שרתי לך....ותבינו...מיליון אחוז רגשששששששש..❤...רמי דנוך בושה ...פרס ישראל מהר לפני שנפסיד אנחנו בושה וחרפה למדינה
קלאסיקת המזרח
טעות מרה אבי המוזיקה המיזרחית זה דקלון ג'ו עמאר
הרבה שירים הגיעו חלקם מהלאדינו, חלקם מוזיקה מצרית פאריד אל אטראש, חלקם יוונית ,ורק חלק קטן מוזיקה תימנית ,בוא לא נשכח ששכונת כרם התימנים מאוד קרובה ליפו ששם ניגן ארי סאן, ועוד דבר תזמורת רשות השידור שנגניה עלו ארצה מעיראק ומצרים, ניגנו מוזיקא אותנטית מזרחית ברמה עולמית ועוד הרבה לפני צלילי העוד והכרם ,
ממש. גן עדן. חיים נפלאים. כמה. חסר לנו דור. נורמלי. גברים. גברים