שיר עד - כינור הברזל - מילים: נתן אלתרמן | לחן: נחום (נחצ'ה) היימן | שירה: צילה דגן - Cilla Dagan
HTML-код
- Опубликовано: 7 авг 2017
- מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
עיבוד: קרלוס מירנדה (נ' 1945) |
שירה: צילה דגן (2004-1946)) |
שנת פרסום מילים: 1938 | שנת הקלטה: 1977.
השיר "כינור הברזל" ("The Iron Violin"), נדפס במחזור השירים הראשון של נתן אלתרמן, "כוכבים בחוץ", תל־אביב: יחדיו, תרצ"ח, 1938 (פרק א').
נחום (נחצ'ה) היימן הלחין את השיר בתקופה שבה חי בלונדון (עשור 1970), ומסר אותו לעיבוד, לאחר שתרגם אותו לאנגלית, למוזיקאי הברזילאי, קרלוס מירנדה, גם הוא בלונדון.
השיר המולחן, בביצועהּ של צילה דגן, בעיבודו של מירנדה, שודר לראשונה בפסח, ט"ו בניסן תשל"ז, 3/4/1977, בגלי צה"ל, בתכנית "לא הכל הבלים" - משירי נתן אלתרמן בלחניו של נחום היימן (*).
הוא נטבע בשנת 1977 בתקליט "נחום היימן 77" (התקליט). התקליט כולל את שירי התכנית וכן שירים מתכנית הרדיו של גלי צה"ל, "ערב שירי נתן יונתן".
(*) התכנית "לא הכל הבלים" כללה 14 משירי נתן אלתרמן בלחניו של נחום היימן. הגישה את התכנית המשוררת, דליה רביקוביץ', אשר סיפרה על השירים. ההקלטות נעשו באולפני רינגו סטאר בלונדון ובאולפני גלי צה"ל. השתתפו: חוה אלברשטיין, אריק לביא, רוחמה רז, דודו זכאי, הפרברים, צילה דגן, דני גולן, אילי גורליצקי, ליאור ייני, יזהר כהן והגבעטרון. הפיק: ניר חכלילי.
א
הערב המכבה לנצח את עציו, ( - בית זה אינו מושר כאן)
הערב המכסיף שפתיים וגביע,
אני כפוּת בְּךָ כלהב בניצב,
אני אליך שב כַּדרך אל אביה.
ירח לבארות פורס כבר מפיתו.
את הערים שקיעות בנהימתן הגמיעו.
עולם שלי, עולם, אפשר לדור איתו
שנים כשנות חיים, בלי דעת מה ומי הוא.
בלי דעת מה קולו, מה צבע לעיניו,
מבלי החליף שלום על מדרגות הבית.
בפרוזדורים צרים, כמו שכן עניו,
רוחות גגו עברו עם בוקר וערביים.
אמרנו גא הזמן, השר בַּמפחות, ( - בית זה אינו מושר כאן)
שירינו הישנים לא בו ירחיקו לכת - -
אלי, אתה הַבָּן לְלב המתכות,
ראה, הלא גם הוא נשבר אל חליליך.
כי אם דרכים רבות שָׁכְלוּ את כישופן ( - בית זה אינו מושר כאן)
וּמִדְּלֵקוֹת בַּלֵּיל פְּנֵי קטרים יֵאורו,
הן יש וגם רכבת רצה כְּשפן,
כִּסחרחרה מֵרוח ומיער אורן.
הן יש ולֵיל הקיץ בטלליו מחליק ( - בית זה אינו מושר כאן)
על מכונות כבדות אשר זקנו בַּסוהר - -
גם לַברזל, אחַי, עוד יש כינור עתיק,
גם הברזל יודע עוד נַגֵּן ונְסוע.
ב
עולם האלוהים, בהבל לילה חם,
מול נשימת שמיך הקרבים למטה,
מול חלונות אשר איבדו את חיוכם,
שלוות כוכב וָמים לעיניי לימדתָּ.
וַתעזבנו שוב, בלי דעת קרוֹא וכתוֹב,
ושוב גנך סער ולא בעבורנו,
רק פעמִים יבוא הערב עם התוף
צלוע ותופף בפרוורנו - -
- - ומדפֵּי מכתב, מֵחִשְּׁבוֹנוֹת רעים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
מפת-ערבית נוגָה שלא בֵּרְכוּהָ,
יישא פתאום אֵי־מי עיניו קִצרות־רואי,
כמו אריה רצוץ לריח רוח.
סְעד את עִצבונו הדל והעזוב,
רַחם את מעשיו שרבו וקטונו.
בצַוותך אביב לַחורש וְלַסּוּף,
גם ללבבו הלבישה נא כותונת.
אני שליו. דרכי אליך נפתחה,
אם גם אורְחת זרים עדיין בה דורכת.
מִדֵּי תבוא, זְקֵנִי, תמצא את נכדך
נכון להיות לשה בעדריך.
מלווה את הסרטון תמונה של צילה דגן, מהעטיפה האחורית של התקליט "צילה דגן", סי.בי.אס, 1971.
ההקלטה ועטיפת התקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad 
Видеоклипы
"עולם שלי, עולם, אפשר לדור איתו
שנים כשנות חיים, בלי דעת מה ומי הוא". אבל תודה לאל שיש משוררים בעולם המגלים לנו משהו עליו!
🙏
צילה דגן ..האחת והיחידה
תודה על ההעלאה }{
נהדרת