משום מה פחות מתחבר לי לא לתת מקום לרגש שעולה? זה לא אומר שצריך להישאב לרגש שעולה ולהדחיק אלא לתת מקום כי זה כבר קיים זאת אומרת שאם עולה בי כעסלהיות מודעת ואז לא לתת מפתחות לכעס לשלו בי נכון?לבחור כיצד לפעול ! אכן? ???
אני עדיין לא מצליחה להבין איך השליחות - ההשפעה יכולים להיות על אותו תדר של הישרדות החיים. נניח ויש לי אמירה פנימית שברצוני לצרוח אותה בעולם, מה הופך את זה לשליחות? אולי זה דווקא כאב פנימי, פרשנות, תובנה שגויה על החיים או אפילו נכונה על אופן התנהלות חיי האדם שברצוני לחלוק כדי לגרום לשינוי, מה הופך את זה לשליחות ולא סתם עוד איזה שעה של אדם ? אם כך, כל אדם באשר הוא, איך מקצועו לצורך העניין בחורה עוסקת בציפורניים או גבר שעוסק בתמיכה טכנית איך הוא תורם בשהפעה שלו לעולם דרך המקצוע הזה בלבד? זה אמנם צורך ולקיום בסיסי (במקרה זה לא ציפורנים מה שלחקלן כן ;) זו פעולה אבל לא אמירה פנימית . אני רואה כך את הדברים, רוב המנטורים הגדולים, היזמים אותם משפיענים גאוני רובינס וכו' עשו שינוי בכלל אמירה פנימית, הרבה הזדהו אבל מה הלאה? הם הפכו את זה למקצוע שלהן יוצר שהיום כל מנטור או יזם חוזר על אותן משפטים מוכרים וכללי ברזל שחייב לאמץ לחיים כגון, קומו מוקדם, תאכלו בריא, התרחקו מסביבה שלילית, הכלא הכי גדול הוא אסור הנוחות בסדר הבנו ומיצינו הכל חוזר על עצמו, מעניין שדווקא בתורת החסידות מצאתי באמת פתרונות לקושי שלי כך שוודאי ברור לי שיש שוני ענק בין נשמה לנפש . ובכל זאת מצאתי לי קצת נחמה עדיין איפה אני משפיעה כאן? בין אם זה מניסיון חיים מצומצם בין למידה כלשהו ותובנות שהשגתי זה עדיין לא אני, לא המצאה שלי אלא למידה ממקורות התורה והחסידות אם כך אפנה ישירות לעולם החסידות, עדיין זה לא מה שהופך את חיי היומיים לשליחת, השפעה או בכלל תרומה לעולם . אני רוצה על בסיס יומי לדעת שהנשמה שלי תורמת או מתקנת שלשמה ירדה לעולם. קשיים, טרדות שדורשים עבודת המידות כאשר היא מתקנת, ומילוי עצמי, שמחה וסיפוק בסיסי כאשר היא תורמת . 90 אחוז עסוקים בטרדות פרנסה לצורך קיום, נלחמים למען הישרדות ולא למען חיים . איך באמת מגלים לא רק על ידי משיכה כלשהו לדבר אלא בדרך הבריאה, חוץ מיציאה מאזור הנוחות , מה שגם במקרים אלו כאשר יצאתי מאזור הנוחות פעמים גיליתי שזה פוגע בי פעמים אחרות שה באמת תורם לי, הבנתי שאם זה פוגע בי זה נגד טבעי ובכך לא יציאה מאזור הנוחות אלא ריחוק מהאני הפנימי. תודה על השיעור הנפלא ועל כל התובנות המכולות הן תורמות המון . תבורך
מה שבא לנו לצרוח זה לא האמירה ולא הכאב זו המידה שרוצה להתגלות, עד שהיא מכאיבה. השליחות אמורה דווקא להחליש את המידה הלא רצויה. איך מגלים שליחות? הנה כמה קריטריונים מהירים: גילוי תענוג בריא, מה צריכים ממני ברגע הזה והיכן צריכים אותי, נכונות לקחת סיכונים, במה אני טוב.
@@hitbonenut תודה רבה על המענה . אני יודעת במה אני טובה אבל אין לי חיבור נפשי ורגשי לדבר מרגיש שזה נגד הטבע שלי, לכן עדיין בחיפוש . לגבי מה אני תורמת זה בדיוק במה שאני טובה ובמילא אין חיבור, אין רצון, ואני עושה מתוך כפייה אישית . כך זה מרגיש לפחות. שמשמיים לקחו אותי לתפקיד שאין לי חיבור ובמילא השליחות מאמללת אותי . (הרבי כותב לי הרבה להתעסק עם נוער , אני לא אוהבת ואין לי משיכה לדבר לא משנה באיזו שפה וכמה אכתוב זה חוזר על עצמו) כנל עם טכנולוגיה שאין לי חיבור לטכנולוגיה משום בחינה , אני טובה כי האל בחר לתת לי חוש טכנולוגי אבל עמוק בפנים אני מאחלת לעצמי לחיות בלי, אין לי קירוב לרשתות חברתיות למרות שעסקתי בזה בעבר זה עוד סוג של שליחות אבל נגדי .כי זה מצער אותי נורא. בעיקר בעיקר כי זה פוגע בי גם גופנית המסכים (מיסופוניה) כך שזה כמו לתת מתנה לאדם ולא לאפשר לו להשתמש בו בין כה וכה. זה מאוד נוגדני . אני טובה אך לא יכולה להשתמש בזה כי זה פוגע בי. אבל אם אני טובה וזה שליחותי למה מראש פוגע בי? לפחות שאהיה טובה במשהו שנותן לי כוח ואז וודאי שארצה לתת פול גז . בהמשך החיפושים שלי בתורת הנפש היהודית מקווה למצוא מתישהו את השליחות האמיתית שיש לי חיבור אליה והיא משמחת אותי לא מאמללת אותי. אני רוצה לקום כל בוקר במודעות שכל יום הוא יום של עשייה ומשמעות מתוך רצון פנימי ומילוי בוצזמנית דרך ההשפעה והנתינה ולא התרוקנות כמו שאני מרגישה גם אם אני עושה את זה ממש מתוך רצון לעזור .במודעות שצריכים אותי כרגע כי אני יודעת להשתמש בדבר. בכנות, לא נשאר הרבה לאן לחפש כי הכל חוזר על עצמו הדבר היחיד שעולה לי לראש זה הרמב״ם עצמו שעסק ברפואת הנפש והגוף , יהיה לי קשה להאמין שאין יהודי אחד שלא שאל את עצמו את אותן שאלות כמוני ולא הרגיש כמוני. אם זה רק תיקון מובן אבל בלי שום השפעה ונתינה ה בלתי אפשרי מאחר ויש ביכולתינו גם לתקן דרך הנתינה, כמו הצדקה. ולא רק דרך ייסורים .
![Eminem - Temporary (feat. Skylar Grey) [Official Music Video]](http://i.ytimg.com/vi/ZaK9Wi5ho0o/mqdefault.jpg)
מהדים. אווו, איזו שיחה.
אני מרוגשת ברמות על.
בא לי לכתוב על קלף ולתלות. מעל המיטה.
ניכנסתם חזק ללב❤️💔❤️
מחכים ןמהנה.שבת שלום
ואוווו עוד לא סיימתי לראות הכל ,ושניכם פשוט מהפנטים!!!🤚
שיחה חשובה מאוד! תמצית של הספר הנפלא ״לנצח כל רגע מחדש״.
תודה ובהצלחה
איזה כיף לשמוע לנושא כל כך חשוב , תודה רבה על ה פודקאסט מיוחד הזה ❤
תודה ובהצלחה
פרק מעולה וחשוב! תודה גדולה🌷
🙏🏼
ואווו היה כל כך מעניין . תודה לכם🙏
🙏🏼
יחאל תודה על עוד שיעור מעניין שמסביר ככ ברור את ענין היציאה שלנו מן המרכז. ושאנו מרכבה או צינור בלבד ואז אם אני לא חשוב אז פחות כועס ופחות מעורבב .
תודה על התגובה והאזנה
מעוררים השראה
תודה🙏🏽
פרק מאוד חזק תודה !
תענוג להקשיב❤
תודה ומועדים לשמחה
תודה
❤❤❤
תודה רבה. שעור מצוין
פרק נדיר ומדויק!!! תודה רבה
🙏🏼
בכל סרטון של בריאות הנפש שוכחים דבר אחד שכתוב בגמרא, שחשוב שכל אחד ישאיר שמינית של שמינית של אגו ולא יבטל את הנפש האגואיסטית לגמרי
קניתי היום את הספר!
מעולה, בהצלחה בקריאה
וואו שיעור מעניין!
ואם יורשה לי לומר שהספר האחרון של יחיאל ממש מוצלח היה כייף לקרוא.
לדעתי יחיאל עדיין לא מבין את "השליחות" שלו בעולם הזה.
אלוף
משום מה פחות מתחבר לי
לא לתת מקום לרגש שעולה?
זה לא אומר שצריך להישאב לרגש שעולה ולהדחיק אלא לתת מקום כי זה כבר קיים זאת אומרת שאם עולה בי כעסלהיות מודעת ואז לא לתת מפתחות לכעס לשלו בי נכון?לבחור כיצד לפעול !
אכן?
???
אם הרגש עולה ותיתני לו מקום הוא ישתלט. כי הוא בעוצמה גדולה.
אני לא מסתדרת עם הזום יש לי בעיה
אני עדיין לא מצליחה להבין איך השליחות - ההשפעה יכולים להיות על אותו תדר של הישרדות החיים.
נניח ויש לי אמירה פנימית שברצוני לצרוח אותה בעולם, מה הופך את זה לשליחות? אולי זה דווקא כאב פנימי, פרשנות, תובנה שגויה על החיים או אפילו נכונה על אופן התנהלות חיי האדם שברצוני לחלוק כדי לגרום לשינוי, מה הופך את זה לשליחות ולא סתם עוד איזה שעה של אדם ? אם כך, כל אדם באשר הוא, איך מקצועו לצורך העניין בחורה עוסקת בציפורניים או גבר שעוסק בתמיכה טכנית איך הוא תורם בשהפעה שלו לעולם דרך המקצוע הזה בלבד? זה אמנם צורך ולקיום בסיסי (במקרה זה לא ציפורנים מה שלחקלן כן ;) זו פעולה אבל לא אמירה פנימית .
אני רואה כך את הדברים, רוב המנטורים הגדולים, היזמים אותם משפיענים גאוני רובינס וכו' עשו שינוי בכלל אמירה פנימית, הרבה הזדהו אבל מה הלאה? הם הפכו את זה למקצוע שלהן יוצר שהיום כל מנטור או יזם חוזר על אותן משפטים מוכרים וכללי ברזל שחייב לאמץ לחיים כגון, קומו מוקדם, תאכלו בריא, התרחקו מסביבה שלילית, הכלא הכי גדול הוא אסור הנוחות בסדר הבנו ומיצינו הכל חוזר על עצמו, מעניין שדווקא בתורת החסידות מצאתי באמת פתרונות לקושי שלי כך שוודאי ברור לי שיש שוני ענק בין נשמה לנפש . ובכל זאת מצאתי לי קצת נחמה עדיין איפה אני משפיעה כאן? בין אם זה מניסיון חיים מצומצם בין למידה כלשהו ותובנות שהשגתי זה עדיין לא אני, לא המצאה שלי אלא למידה ממקורות התורה והחסידות אם כך אפנה ישירות לעולם החסידות, עדיין זה לא מה שהופך את חיי היומיים לשליחת, השפעה או בכלל תרומה לעולם .
אני רוצה על בסיס יומי לדעת שהנשמה שלי תורמת או מתקנת שלשמה ירדה לעולם. קשיים, טרדות שדורשים עבודת המידות כאשר היא מתקנת, ומילוי עצמי, שמחה וסיפוק בסיסי כאשר היא תורמת .
90 אחוז עסוקים בטרדות פרנסה לצורך קיום, נלחמים למען הישרדות ולא למען חיים .
איך באמת מגלים לא רק על ידי משיכה כלשהו לדבר אלא בדרך הבריאה, חוץ מיציאה מאזור הנוחות , מה שגם במקרים אלו כאשר יצאתי מאזור הנוחות פעמים גיליתי שזה פוגע בי פעמים אחרות שה באמת תורם לי, הבנתי שאם זה פוגע בי זה נגד טבעי ובכך לא יציאה מאזור הנוחות אלא ריחוק מהאני הפנימי.
תודה על השיעור הנפלא ועל כל התובנות המכולות הן תורמות המון .
תבורך
מה שבא לנו לצרוח זה לא האמירה ולא הכאב זו המידה שרוצה להתגלות, עד שהיא מכאיבה. השליחות אמורה דווקא להחליש את המידה הלא רצויה. איך מגלים שליחות? הנה כמה קריטריונים מהירים: גילוי תענוג בריא, מה צריכים ממני ברגע הזה והיכן צריכים אותי, נכונות לקחת סיכונים, במה אני טוב.
@@hitbonenut
תודה רבה על המענה .
אני יודעת במה אני טובה אבל אין לי חיבור נפשי ורגשי לדבר מרגיש שזה נגד הטבע שלי, לכן עדיין בחיפוש .
לגבי מה אני תורמת זה בדיוק במה שאני טובה ובמילא אין חיבור, אין רצון, ואני עושה מתוך כפייה אישית . כך זה מרגיש לפחות. שמשמיים לקחו אותי לתפקיד שאין לי חיבור ובמילא השליחות מאמללת אותי .
(הרבי כותב לי הרבה להתעסק עם נוער , אני לא אוהבת ואין לי משיכה לדבר לא משנה באיזו שפה וכמה אכתוב זה חוזר על עצמו)
כנל עם טכנולוגיה שאין לי חיבור לטכנולוגיה משום בחינה , אני טובה כי האל בחר לתת לי חוש טכנולוגי אבל עמוק בפנים אני מאחלת לעצמי לחיות בלי, אין לי קירוב לרשתות חברתיות למרות שעסקתי בזה בעבר זה עוד סוג של שליחות אבל נגדי .כי זה מצער אותי נורא. בעיקר בעיקר כי זה פוגע בי גם גופנית המסכים (מיסופוניה) כך שזה כמו לתת מתנה לאדם ולא לאפשר לו להשתמש בו בין כה וכה. זה מאוד נוגדני . אני טובה אך לא יכולה להשתמש בזה כי זה פוגע בי. אבל אם אני טובה וזה שליחותי למה מראש פוגע בי? לפחות שאהיה טובה במשהו שנותן לי כוח ואז וודאי שארצה לתת פול גז .
בהמשך החיפושים שלי בתורת הנפש היהודית מקווה למצוא מתישהו את השליחות האמיתית שיש לי חיבור אליה והיא משמחת אותי לא מאמללת אותי. אני רוצה לקום כל בוקר במודעות שכל יום הוא יום של עשייה ומשמעות מתוך רצון פנימי ומילוי בוצזמנית דרך ההשפעה והנתינה ולא התרוקנות כמו שאני מרגישה גם אם אני עושה את זה ממש מתוך רצון לעזור .במודעות שצריכים אותי כרגע כי אני יודעת להשתמש בדבר.
בכנות, לא נשאר הרבה לאן לחפש כי הכל חוזר על עצמו הדבר היחיד שעולה לי לראש זה הרמב״ם עצמו שעסק ברפואת הנפש והגוף , יהיה לי קשה להאמין שאין יהודי אחד שלא שאל את עצמו את אותן שאלות כמוני ולא הרגיש כמוני. אם זה רק תיקון מובן אבל בלי שום השפעה ונתינה ה בלתי אפשרי מאחר ויש ביכולתינו גם לתקן דרך הנתינה, כמו הצדקה. ולא רק דרך ייסורים .