כתבה מצוינת עם בימוי ברמה גבוהה..אין ספק שזה מבאס שכל המדינה נראת אותו דבר שכונות רחובות וכ'ו...הלוואי ותהיה תעוזה לבנות בניינים חדשים מעוצבים יותר עם מראה חדשני יותר מH
@@tamirmoav3774 זה הרבה יותר טוב, לפעמים חדשני פשוט לא מתאים (מה לבניינים בעיצוב סופר מודרני ולעיר כמו דימונה או ליישוב כמו קצרין? עיצוב מודרני מתאים לערים נוסח תל אביב-יפו, ירושלים (ברובע החדש בכניסה לעיר), חיפה וערי גוש דן... עדיף פשוט לגוון
עירוב שימושים, גיוון בדירות. כששואלים למה אנשים גרים בתל אביב(במיוחד חבר'ה צעירים) כי הכל קרוב, יש לך שתי מיר מהבית בית קפה, סופרמרקט וכן הלאה. רוב המוחלט של השכונות החדשות בישראל בנויות בצורה שאתה חייב להתנייד באוטו כל הזמן כדי להגיע ממקום למקום, דבר שייצור פקקי תנועה מתמשכים וסתם ביזבוז זמן.
כמעט נגעת בעניין אבל כל פעם פספסת. הכל נכון אבל מתחיל הרבה קודם. רוב הקרקעות שייכות למנהל ומה זה אומר? שהוא מחליט מה יהיה בהם. הוא מעצב וקובע את הגובה, את המגרשים את המרחקים בין מבנים וכבישים, הכל! גוף אחד, לצורך העניין בן אדם אחד מחליט וזה דיי ברור שבן אדם אחד, עובד מדינה עם קביעות, לא יתאמץ לגוון. אבל הוא לא מתכנן לבד, הוא מבצע מכרז שבו הוא מזמינים אדריכלי ערים לתכן שכונה על הנייר, מי שזוכה בתכלס זה מי שמציע הכי הרבה יחידות דיור במחיר הנמוך ביותר. המנהל אחכ מוכר את הקרקע לפי היחידות האלה ליזמים. היזמים חייבים לבנות הרבה יחידות כמו שהמנהל מציע אחרת יפיסדו. למי הם פונים? לאדריכל שתכלס בפועל מתכנן את הבניין הוא יכול להשתמש בכישורים שלו ליצור פנינה אמיתית אבל אבוי, עד שזה מגיע ליידים שלו כבר קבעו לו איך הבניין יראה, כמה קומות יהיו לו, כמה יחידות דיור יהיו בו ואפילו כמה צריך להרוויח וכנגזרת כמה (מעט) הוא ירוויח מזה. אז מה הוא עושה? קופי פייסט למה שעובד וחוזר הביתה מתוסכל. רוצים לראות אדריכלות אמיתית? תפרקו את המנהל, תבטלו 75% מהגדרות העיצוב בתב"ע (שלפעמים אפילו מגדירים את צבע החיפוי של הבניין סוג המעקה במרפסת ואפילו איזה עצים יהיו בחזית!) אז אולי נתחיל לראות משהו משתנה פה.
אבל יש דברים שחייבים שיהיו להם חוקים והגבלות יש מקומות שאתה לא יכול לבנות לגובה כי סוג הקרקע לא מתאים או שזה יחסום את הנוף יש עצים שלא טוב לשתול במקומות מוסימים (ע"ע הסרטון שלהם על הפיקוס שמתאים לפארקים אבל לא מתאים לרחובות). נוסף על כך בניין לא יכול לסכן את הסביבה, לחסום זרימת אוויר לבניין אחר אי-אפשר שיהיה מערב פרוע וכל אחד יעשה מה שבזין שלו. ותאמין לי שהיזמים בכלל לא מרוויחים מעט
כל הכבוד על הסרטון! שכונות המגדלים בפארק הן בין הכשלים הכי גדולים שידעה המדינה הזאת. זה לא חייב להיות ככה, ברוב העולם הבינו שצריך לבנות אחרת פרויקטים חדשים, עם חנויות ברחוב והתאמה שלו קודם כל להולכי רגל. זה מאבק פוליטי לכל דבר, יש לנו האזרחים את הזכות שהשכונות שעתידות להיבנות (ויש המון כאלה) יתוכננו כמו מרכזי הערים של פעם, עם מעט התאמות להיום - שיווצר מרחב שנוח וכיף בו ללכת ברגל או לנסוע בתחב"צ.
בול! כאן בארץ תאבי שטח, מנצלים כל רגב עפר לבנייה צפופה נטו, בלי שום מחשבה על אופי ותכנון עירוני, והעיקר לשכן בפנים אנשים כמו במגירות או בקופסאות גפרורים. זה פשוט פשע!
לקחנו את כל הטעויות הכי חמורות של האמריקיים - כבר עשורות אחרי שהם בעצמם התחרטו בהם, שימו לב - ורצנו אחריהם במתיים קמ״ש. ועכשיו מתלוננים שבמדינה הקטנתונת והאהובה עלינו אין חנייה. פריירים כולנו
לאמריקנים דווקא בהרבה ערים חדשות עודף חנייה. הרבה שכונות אצלם מתות כי החניונים תופסים חלק ענק מהעיר. בערים שחסר חנייה בהן, ניו יורק לדוגמא, אין קשר לערים החדשות המוצגות בסרטון. אבל אולי אני מפספס משהו
@@ilanmer1234 ניו יורק נבנתה במאה ה-19 וה-20, עם רעיונות שקרובים יותר למודל האירופי, ולכן נראית ככה. תוכל לראות את ההבדל, למשל, בין לוס אנג'לס לניו יורק, כאשר בראשונה איו אפשרות להתנייד ללא רכב
@@alexpro9627 המודל האירופאי הרבה יותר כיפי ונעים, כיף להסתובב שם ברגל וגם התחב"צ באירופה ברמה גבוה. ערים צריכות להיות מתוכננות תוך חשיבה על הולכי רגל, משתמשי תחב"צ ורוכבי אופניים, עצים שנותנים הרבה צל וככה גם האוויר יותר קריר ונעים בקיץ ובחורף גם כשיש מבול חזק ברחוב זה מרגיש כמו גשם קל. כמובן שצריכים עצים מתאימים
כי במדינת ישראל אסור שיהיה לך סופרמרקט בלובי הבניין מגורים שלך, כמו בכל מקום אחר בעולם. במקומות מסויימים בארץ כן יש את זה אבל זה בדרך כלל באזורים ישנים של ערים כמו מדרחוב ירושלים, יפו, עכו, מקומות מסויימים בתל אביב, חיפה וכו'.. כמובן שיש גם יוצאים מין הכלל כשהמדינה בונה במקום עם ביקוש אבל קשה לבנייה, כמו שכונת חומת שמואל (הר חומה) בירושלים, בה יש חנויות וסופרים בקומות הקרקע של בנייני המגורים. אבל זה יחסית נדיר...
ואו סרטון מהמם!! מבאס שאין גיוון בנייה, זה יוצר מצב די משמים, בנוסף המרחקיפ האלה בין הבניינים מגבירים ניקור סביבתי, ויש מחסור בהמולה אנושית, משמע, הרגשת חיים ושגשוג ברחובות..
כתבה מעולה. אין יצירתיות בתכנון ובעיצוב. למה לא לעצב ולתת אופי לבניינים כמו שהיה פעם? למה לא להשתמש בחיפויים מעניינים? בצורות מעניינות? פרופילי חלונות בצבעים או אפילו טיח בצבעים שונים? בתור אחד שעוסק בתחום ועבד במשרדי אדריכלים אני יכול להגיד שאין שום חשיבה מחוץ לקופסא ושום יצירתיות. הכל פס יצור אחיד ושבלוני
כתבה מעולה! תופעת שכונות פרוורים גדולות המשמשות רק למגורים התפשטה לאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב ונקראת Urban sprawl - והיא אחת מהגורמים לתלות שלנו במכוניות פרטיות
בגלל סרטונים כאלו ועוד הרבה אחרים (ממליץ לדוברי אנגלית להיכנס לערוץ "Not just bike") אני מתכנן ללמוד אדריכלות ותכנון ערים אורבני. זה מדהים כמה חוסר מודעות יש לנושא כל כך חשוב שקשור לחיי היום-יום של כמעט כולנו!!! ובלי קשר, לוסי את פשוט מקסימה! זה מדהים אותי כל פעם לראות איך את מצליחה לפשט דברים בצורה כל כך מוחשית ומעניינת. תמשיכי כך!!! נ. ב. ממליץ מאוד להרחיב בנושא של תכנון אורבני, בדגש על הקשר לתחבורה בר קיימא (רק׳׳ל ומטרו) ושבילי אופניים בקצרה, ברגע שיש לך מספיק מסה של אנשים שגרים באיזור אחד, שניתן ללכת בו, יש הגיון כלכלי לבנות קו רכבת כזה או אחר באיזור, ברגע שיש התפרסות רחבה מדאי על השטח, באופן אוטומטי השכונה נהית מוטת רכב פרטי, שזה אומר עוד ועוד פקקים. כמ׳׳כ באופניים, ברגע שיש עירוב שימושים והליכתיות בתוך השכונה, אפשר בהחלט להסתדר עם אופניים והליכה בלבד, מה שיוצר איכות חיים בסגנון אירופאי, כמו שקיים בבחינה מסויימת באיזורים מסויימים בתל-אביב.
ישראל זקוקה ליותר יופי, והאדריכל עם המשקפיים הוא מתנועת מרד אדריכלי ישראלי. חפש את זה בפייסבוק. בואו לתמוך במדינה יפה יותר! אנחנו צודקים להתגאות איך גרמנו את המדבר לפרוח, אבל לא היינו מספיק טובים עם הארכיטקטורה, תכנון העיר והנופים הטבעיים שלנו. אנחנו יכולים למצוא מקומות יפים אבל הם לא נפוצים מספיק. חייבים להיות לנו חזון למדינה הזו! מה שאנו בונים אינו מתקרב לסוג של התחדשות תרבותית שהציונות כמהה לה. נמאס לי מבנייני הדירות התפלים שמודבקים בהעתק לא משנה לאן הולכים, ממגדלי המסחר התפלים בתל אביב שנראים כמו כל מקום אחר בעולם, מחוסר הפוקוס על רחובות וכיכרות מפותחים. , המאמץ המועט שהושקע בהפיכת התשתית שלנו להגביר את יופיה של ארצנו, תאורת הרחוב המכוערת וחוטי החשמל המנקדים את נופינו, הערים החדשות בסגנון הסובייטי שמקודמות על ידי הממשלה, והיעדר פיקוח אדריכלי על פיתוחים חדשים . תסתכל על חיפה - נוף כל כך יפה ולא אכפת לך איך נראית העיר בפועל. כדאי שננצל את היופי הטבעי הזה! תסתכל על חזיתות המים שלנו; מרכז תל אביב הוא דוגמה נדירה לבניית טיילת יפהפייה, בהשוואה לים המלח שמשובץ בבתי מלון וחופים לא ברמה. כמובן, הרבה נבנה כשהמדינה הייתה ענייה, אבל זה לא השתפר בהרבה עם פיתוחים חדשים ופרויקטים עירוניים. יש לנו תשתית ברמה עולמית אבל בדרך כלל היופי אינו בראש סדר העדיפויות. עלינו לשפץ את מערכת התכנון שלנו הן כדי להקל על מצוקת הדיור והן כדי להציג סטנדרטים אדריכליים + עיצוב עירוניים הנעים בין יצירת מקומות נעימים בפרויקטים במחיר סביר ועד ליצירת יופי יוצא דופן כשזה אפשרי. עד כה, אפילו פרויקטי יוקרה נראים נורא. לגבי החזון שלי, בואו נבנה את המדינה שלנו עם ביטויים ישראליים מקומיים והשראה מכל מקום שממנו הגיעה הפזורה שלנו! בואו נאפשר לאנשים התוססים שלנו לבטא את עצמם במקומות שבנויים לחיים, לא לתפל, ונהפוך אותם למקומות של זהות ותרבות. בואו לנטוע עצים איכותיים ולשאוף להפוך את הנופים שלנו למדהימים וראויים לישראל. בואו נשים את האיכות, היופי והזהות בראש סדר העדיפויות כאשר הממשלה בונה תחנות רכבת, כבישים וגשרים חדשים. שיפור הדרך בה אנו בונים את ישראל היה צריך לקרות מזמן! לישראל מגיע להיות יפה. אני מקווה שזה יהפוך לחלק מהאג'נדה הפוליטית. כרגע אנחנו עוברים קרע חברתי וזה העניין הכי חשוב. עם זאת, אל לנו לאפשר למשברים להסיח את דעתנו מכל דבר אחר שחשוב להפיכת ישראל לטובה יותר. בואו לשפר את הבנייה של ישראל ולעשות אותה יפה יותר!
הבעיה העיקרית בעיני היא החוק שמחייב 6 מטרים בין בניין לבניין. בהסתכלות על הבנייה האורבנית באירופה, שם אין שום מרווח בין בניינים, כולם צמודים זה לזה ופתוחים רק מאחורה לחצר פנימית שהם מקיפים. אבל בישראל כולם אובססיביים לכיווני אוויר. עם הספר הפך לעם המזגן. רוצים חלונות מכל הכיוונים אבל הם גם ככה סגורים רוב ימות השנה… לא מבין איך משפחה ממוצעת מסוגלת לעבור לחיות בשיכוני המדבר האלה שלא קרובים לאיזורי מסחר, חנויות, מסעדות וחיים. הם תלויים כל הזמן ברכב. פלא שכל הכבישים עמוסים? אם רוצים לפתור את בעיית הפקקים והעומסים בכבישים צריכים ללכת ישר לשורש - שזה תכניות דיור גרועות. בישראל עוד לא למדו לבנות חניונים תת קרקעיים, הכל במפלס הרחוב תופס מקום יקר. בחיים אני לא אגור בבנייני “H” כאלה, גם אם יתנו לי את הדירה בחינם.
I'm convinced. I'm not moving to Israel. Too crowded. All buildings the same. And I can't understand Ivrit as well as I thought I did. A very good discussion, I got the general idea. Better to stay in Chutz LaAretz.
לא האנשים רוצים את כיווני האוויר בבניין, אלא המדינה. (כלומר, אנשים רוצים, אבל המדינה החליטה גם למי שלא רוצה) המדינה החליטה שאנשים רוצים כיווני אוויר, ולכן הערים של היום מתוכננות מאוד גרוע, שהכל מרוחק ויש המון שטח לא מנוצל למגורים בין בניין לבניין. החוק הזה בנוסף לאיזשהו פאק בחוקים של התב"ע, שמונע עירוב סוגי בינוי שונים באותו המבנה כמו למשל בית קפה או סופר בלובי של בניין המגורים, מגדילים את מרחק הנסיעה הממוצע, כי כמו שאמרתם, אין עירוב שימושים, וצריך לנסוע לכל מקום. העובדה הזו מראה שישראל תוקעת לעצמה מקל בגלגלים כשמצד אחד היא רוצה לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית ושימוש מופחת בכבישים למכוניות פרטיות, אבל מצד שני היא מגבילה את מתכנני הערים, ובכך מגדילה את השימוש ברכבים פרטיים, כי לא תמיד אפשר להסתמך על תחבורה ציבורית, ולא כל בנאדם יכול להתחרות בחברות האוטובוסים הענקיות או בנהגי המוניות, ואין אפשרות לעשות אובר בארץ. בעיה נוספת עם ההתערבות של המדינה בתכנון ובבנייה של כל השכונות והערים היא שישראל מחליטה בעצמה איפה השכונה תיבנה ומה יהיו בתב"ע של כל מקום. כך נוצר מצב שהמדינה מחליטה להקים שכונת מגורים במקום בלי ביקוש ואזור לקניות במקום עם ביקוש למגורים, ושוב פעם תוקעת לעצמה מקל בגלגלים כי היא רוצה להוזיל את מחירי הדיור, אבל בגלל ההתערבות שלה בתכנון ובבנייה היא עושה ההפך, ובכך יוצרת: לחץ על הכבישים עם מכוניות פרטיות, שיוצר עוד זיהום. עלייה במחירי הדיור אי-חירות בתכנון אידיאלי המתאים לצרכים העכשויים והעתידיים של ערים מסויימות. תשתיות תחבורה ציבורית חלשות שלא מתאימות לצרכים של הכל מניעת תחרות בשוק הדיור.
תוכנית מאוד עניינית, רצוי חלונות גבוהים כדי להכניס אור ואויר מספיק לחדר . רצוי שיהיה רווח בין בניין מגורים אחד לשני. בארץ יש יותר מדיי צפיפות. מתי יהיה בן אדם חכם שיתכנן בניינים בעלי קומות נמוכות , הרחיבו יותר למקומות אחרים שיש מרווח , לא לבנות בצפיפות נוראה , כי זה מונע פרטיות ואיכות הסביבה הטבעית . רצוי שחדר ההורים יותר גדול משאר החדרים . מספיק לבנות בניני ענק, עם חדרי גפרורים. לבנות יותר מחוץ לערים הצפופות ולבנות בקרבתה . תודה על הכתבה . אשמח לשמוע חוות דעה.
אני לא מקצוען אבל לדעתי בנייה נמוכה רק תחמיר את הבעיה, היא תיקח יותר שטח מהטבע, תגדיל את המרחקים ואת התלות במכוניות, כמו בפרברים של אמריקה לפי מה שקראתי וחוויתי הבנייה האידיאלית מבחינת צפיפות, אחזקה ונוחות היא בינונית של 4-10 קומות, אבל חשוב יותר ממספר הקומות, חשוב מאוד לאפשר כמו שהיא אמרה עירוב שימושים וגם לאפשר תחבורה ציבורית במקום הקדשה של כל המקום הזה לחנייה תוך גרימת עומס בכבישים
התשובה פשוטה. יש מחסור עצום של דירות בארץ אז כשבונים בונים המון במכה אחת כדי לנסות להדביק את הפער שנפתח כאן. תכנון כזה של בנייה כמו בסרטון הוא הכי זול ויעיל למדינה וליזמים, ולכן משתמשים בו. אף אחד לא יעז לבנות בניין מתחת ל10 קומות היום משום שכלכלית יעיל לבנות בניינים גבוהים מאוד -- ולא, לא באמת אכפת להם איכות החיים שלנו רק לבנות ולמכור לראשון שמגיע
חדרים ב20 שנה האחרונות כל כך הצטמצמו, זה הזוי, להכניס מיטה, ארון ושלוחן, וזהו, אין לך איפה לזוז חוץ מסביב עצמך. רק אני מקנא, שבסרטים אמריקאים, לילדים שם יש חדר בגודל סלון ממוצע?
הזכרת בחטף את החוק המחייב מרחק מסוים בין בניינים, ובין הבניין לרחוב (מה שנקרא "קו בניין" בעגה המקצועית). אני חושב ששווה להתעכב על הנקודה הזאת כי יכול להיות שהיא שורש כל רע כאן. הרי היום, גם אם היזם יתעלם לחלוטין מכל העדפה צרכנית, הוא לא יוכל לבנות בניינים אורבניים אמיתיים, כי זה נגד החוק. אי אפשר לבנות בניינים שיגיעו עד גבול המגרש בקו הרחוב, לכן קשה לעשות עירוב שימושים, ועוד חיסרון שלא הזכרת פה, הוא שכך גם אין צל ברחוב. מי שהולך בכל רחוב אירופאי (או ישראלי עירוני ותיק) יכול לשים לב שהבניינים מגיעים עד שפת הרחוב, בלי קשר להאם יש או אין חנויות למטה, ולכן הרחוב מוצל והרבה יותר נעיל להולכי רגל. דווקא בישראל השמשית בנייה כזאת הייתה יכולה להיות מועילה מאוד, אך החוק אוסר עליה. לכן, לפני שמתערבים בהעדפות צרכניות כאלה ואחרות, הצעד הפשוט ביותר הוא לבטל את החוק המזיק הזה, ולתת לשוק לעשות את שלו.
הסיבה היא טימטום מוחלט של ממשלות ישראל, מינוי שרי שיכון בלתי מוכשרים, ראשי מנהל מקרקעין מושחתים, והשתלטות קבלנים חסרי ידע או גישה לעיצוב מגוון ונאה של בתי מגורים.
למרות שהכתבה מביאה מספר נקודות ממש מעניינות אני חייב לא להסכים,זה שמבנים לא צמודים מעלה כפול כמה וכמה את רמת החיים לדוגמה בבת ים המבנים צמודים וכל בוקר אפשר לשמוע ואף לראות את השכנים בבניים ממול כי המרחק בין חלון לחלון של הבניין ממול הוא 5 מטר,אני חושב שסגנון הבנייה הזה מעלה את רמת החיים ונותן לאנשים חיים יותר רגועים מרווחים ואיכותים
חייבים להפסיק לתת כל כך הרבה אחריות לרכב הפרטי כי זה לא פתרון בר-קיימא ואנחנו רואים שהפקקים נעשים בלתי נסבלים. צריך לתכנן שכונות בצורה שתאפשר גם מגורים וגם מסחר באותם קרקעות
בתור מישהו שמתנייד בתחבצ, השכונות האלו פשוט זוועה. בלתי נוחות או נגישות בעליל במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע מובילות לקווי אוטובוס מפותלים שגורמים לכך שבדרך מנקודה א' לנקודה ב' אצטרך לעבור מלא שכונות פרבריות.
כתבה מעולה, אבל רגע, ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם? למה זו עובדה מוגמרת שהבעיה תחמיר? למה שלא נצמצם את כמות הילודה ככה שלא נצטרך להרוס את הטבע ולבות ללא הפסקה, ככה יהיה פה אוויר, לא יהיו פקקים, דירות לא יעלו כל כך הרבה ואפשר לחיות באיכות חיים גבוהה לא?
על פי חכמת הקבלה, הסיפור שלנו מתחיל ב"נשמת אדם הראשון" - רצון גדול אחד, שכל חלקיו מחוברים זה לזה בכוונה הדדית על מנת להשפיע זה לזה. בחיבור בין כל חלקי המערכת המאוחדים מתגלה האור האחד - הבורא, הכוח העליון של הטבע. הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם שלנו למערכת דומה היא גוף האדם. כמו נשמת אדם הראשון, גם גוף האדם מורכב מחלקים רבים, תאים ואיברים, שמחוברים כולם יחד ועובדים לפי החשבון של טובת הגוף הכללי. גם בגוף האדם החיבור בין כל חלקיו יוצר שלמות מופלאה שלא מצויה בכל חלק בנפרד. במילים אחרות, נשמת אדם הראשון היא למעשה המצב המתוקן שלנו, שבו כל בני האדם מחוברים יחד כגוף אחד, בקשרים של השפעה, נתינה ואהבה. אלא שהמצב המושלם קיבל תפנית בעלילה. תהליך רוחני נוסף, מוכוון במחשבה תחילה, "החריב" את ההרמוניה. התהליך הזה נקרא "שבירת נשמת אדם הראשון", או בקיצור, שבירה. בשבירת נשמת אדם הראשון נשבר הקשר של השפעה ואהבה שחיבר בין כל חלקיה. כתוצאה מכך, גם בעולם שלנו הקשר בינינו שבור, ובכל אחד מאיתנו, בני האדם, יש חלק קטן מאותה נשמה שבורה, רסיס רוחני, ניצוץ אלוהי, והוא גם מכונה "הנקודה שבלב". ולמה נשברנו? כי דווקא מתוך ההופכיות הזאת בין השבור לשלם, בין הפירוד לחיבור, בין קבלה להשפעה, בין אגואיזם לאלטרואיזם, יש לנו יכולת לעלות מעלה מעלה, כמו שכתוב "כיתרון האור מן החושך". במציאות המפורדת והאגואיסטית שאנחנו חיים בה היום, משימתנו המשותפת היא לחבר מחדש את כל אותם ניצוצות לנשמה אחת, כמו שהיינו מחוברים יחד בנשמת אדם הראשון. אלא שהפעם עלינו להשיג את הקשר עם הבורא בכל עמקותו, מתוך רצון עצמאי ובתהליך מודע. איך? לשם כך יש שיטה מוכנה. כשמתעוררת באדם הנקודה שבלב היא מובילה אותו למקום שבו לומדים את חכמת הקבלה. מנקודה זו משתנים עבורו כללי המשחק לגמרי. לראשונה נפתחת בפני האדם האפשרות לבחירה חופשית. הערכים שהחברה מגדירה לו כטובים כבר אינם טובים מספיק עבורו. מתגלה בו ריקנות. הוא אינו נמשך עוד למטרות חומריות, ואת הרצון החדש לרוחניות שמתעורר בו הוא לא יכול לממש במסגרת העולם הזה. אז מתעוררות בו אינספור שאלות על משמעות החיים. הריקנות וחוסר הסיפוק מהחיים נושאים בחובם בשורה גדולה. דווקא הם מאפשרים לאדם להגדיר מחדש את הערכים של טוב ורע, והפעם מתוך בחירה חופשית. מעתה והלאה, הוא יכול לבחור בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לקבלה, בין חיבור לפירוד. כלומר האם להימצא בסביבה שמעלה את ערך הפנימיות והרוחניות על פני החיצוניות והגשמיות, או להימצא בסביבה שמקדשת את הערכים ההפוכים. בסופו של דבר, הבחירה החופשית שלנו היא הבחירה בסביבה מתאימה להתפתחות רוחנית. והעבודה שלנו בסביבה זו היא להתחבר ליתר הנקודות שבלב שמרכיבות אותה ולהרכיב יחד רצון גדול ומשותף לרוחניות. הבעיה היא שהאדם אינו יכול להתעלות מעל החשבון לטובת עצמו בכוחות עצמו ולהתחבר לרצון של הזולת כאילו היה הרצון שלו. רק האור שברא את הרצון יכול לתקן אותו. לכן, בשעה שאנחנו קוראים בספרי הקבלה המתארים את מצבנו המתוקן בנשמת אדם הראשון, משפיע עלינו אור מיוחד, "המאור המחזיר למוטב". אבל הוא משפיע עלינו רק בתנאי שאנחנו דורשים את התיקון הנכון: חיבור בינינו למען גילוי הבורא בכלי המשותף. בחיבור כל הנקודות שבלב יחד אנחנו עולים במאה עשרים וחמש המדרגות הרוחניות. בכל מדרגה אנחנו מתקנים עוד חלק מהרצון ומתחברים עוד יותר, עד שאנחנו מחדשים את הקשר השבור בנשמת אדם הראשון, ובו אנחנו מגלים את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה. עד אז, אל תפסיקו לשאול ולתהות, עד שהכול יתחבר לכם לאחד.
כתבה מדהימה, נפתח לי הראש. אפשר לראות את הערים בישראל ריקות מאנשים, כיוון שהערים בנויות לא עבור אנשים אלא עבור מכוניות. ברחובות בניין כאשר נמצא כביש אחד באמצע הרחוב והמדרכות נדחקות לשוליים! וכאשר עירוב שימושים כל כך מצומצם אין צורך להסתובב ברחוב. קחו לדוגמא את תל אביב, כולם רוצים לחיות בתל אביב, מסיבה אחת! רואים אנשים וחיים ברחובות תל אביב! (לא כל תל אביב) סך הכל כתבה נהדרת!❤
![Blox Fruits Dragon Rework Update [Full Stream]](http://i.ytimg.com/vi/EqDAp8udhm0/mqdefault.jpg)
אחת הכתבות הטובות שלכם אי-פעם. אל תפסיקו לדבר על תחבורה, אדריכלות ותכנון עירוני - הציבור בישראל זקוק לתכנים האלה כמו אוויר לנשימה (תרתי משמע).
וואו, סוף סוף מישהו מסביר את זה!
תודה על הסירטון המושקע
איזה אנימציות! ואוו! זה הסרטון הכי טוב שלכם!
כתבה מצוינת עם בימוי ברמה גבוהה..אין ספק שזה מבאס שכל המדינה נראת אותו דבר שכונות רחובות וכ'ו...הלוואי ותהיה תעוזה לבנות בניינים חדשים מעוצבים יותר עם מראה חדשני יותר מH
או אירופאי קלאסי
@@tamirmoav3774 זה הרבה יותר טוב, לפעמים חדשני פשוט לא מתאים (מה לבניינים בעיצוב סופר מודרני ולעיר כמו דימונה או ליישוב כמו קצרין? עיצוב מודרני מתאים לערים נוסח תל אביב-יפו, ירושלים (ברובע החדש בכניסה לעיר), חיפה וערי גוש דן... עדיף פשוט לגוון
@@callmeben7286 ירושלים חייבת ויכולה ליהות ניאו קלאסית על סטורואידים
סוף סוף מדברים על זה! מישהו חייב להתערב ולשנות את העניין. שכונות השכפולים האלה נוראיות
למה, מה רע?
@@adisg101
תראה את הסרטון
עירוב שימושים, גיוון בדירות.
כששואלים למה אנשים גרים בתל אביב(במיוחד חבר'ה צעירים) כי הכל קרוב, יש לך שתי מיר מהבית בית קפה, סופרמרקט וכן הלאה. רוב המוחלט של השכונות החדשות בישראל בנויות בצורה שאתה חייב להתנייד באוטו כל הזמן כדי להגיע ממקום למקום, דבר שייצור פקקי תנועה מתמשכים וסתם ביזבוז זמן.
...ובגלל זה אין שום אפשרות לקהילתיות שתתפתח בישראל. הרחוב הישראלי הוא מדבר שאיש לא מסתובב בו, מלבד במרכזי הערים.
הקטע זה שדווקא בשכונות הישנות יש חיים כאלה...
@@roylandau821 זה בדיוק מה שהוא אומר
ולכן אנחנו כל כך אוהבים איזורים כמו דיזנגוף ואלנבי בת׳׳א!
כמעט נגעת בעניין אבל כל פעם פספסת. הכל נכון אבל מתחיל הרבה קודם. רוב הקרקעות שייכות למנהל ומה זה אומר? שהוא מחליט מה יהיה בהם. הוא מעצב וקובע את הגובה, את המגרשים את המרחקים בין מבנים וכבישים, הכל! גוף אחד, לצורך העניין בן אדם אחד מחליט וזה דיי ברור שבן אדם אחד, עובד מדינה עם קביעות, לא יתאמץ לגוון. אבל הוא לא מתכנן לבד, הוא מבצע מכרז שבו הוא מזמינים אדריכלי ערים לתכן שכונה על הנייר, מי שזוכה בתכלס זה מי שמציע הכי הרבה יחידות דיור במחיר הנמוך ביותר. המנהל אחכ מוכר את הקרקע לפי היחידות האלה ליזמים. היזמים חייבים לבנות הרבה יחידות כמו שהמנהל מציע אחרת יפיסדו. למי הם פונים? לאדריכל שתכלס בפועל מתכנן את הבניין הוא יכול להשתמש בכישורים שלו ליצור פנינה אמיתית אבל אבוי, עד שזה מגיע ליידים שלו כבר קבעו לו איך הבניין יראה, כמה קומות יהיו לו, כמה יחידות דיור יהיו בו ואפילו כמה צריך להרוויח וכנגזרת כמה (מעט) הוא ירוויח מזה. אז מה הוא עושה? קופי פייסט למה שעובד וחוזר הביתה מתוסכל.
רוצים לראות אדריכלות אמיתית? תפרקו את המנהל, תבטלו 75% מהגדרות העיצוב בתב"ע (שלפעמים אפילו מגדירים את צבע החיפוי של הבניין סוג המעקה במרפסת ואפילו איזה עצים יהיו בחזית!) אז אולי נתחיל לראות משהו משתנה פה.
יםה כתבת
מדויק
אבל יש דברים שחייבים שיהיו להם חוקים והגבלות
יש מקומות שאתה לא יכול לבנות לגובה כי סוג הקרקע לא מתאים או שזה יחסום את הנוף
יש עצים שלא טוב לשתול במקומות מוסימים (ע"ע הסרטון שלהם על הפיקוס שמתאים לפארקים אבל לא מתאים לרחובות).
נוסף על כך בניין לא יכול לסכן את הסביבה, לחסום זרימת אוויר לבניין אחר
אי-אפשר שיהיה מערב פרוע וכל אחד יעשה מה שבזין שלו.
ותאמין לי שהיזמים בכלל לא מרוויחים מעט
כתבת מדהים.
אישית אני מאמין שתהיה יותר מודעות לנושא עם השנים, וזה בסוף יגיע גם לכנסת.
@@yonathanlevi7361 אמן
כל הכבוד על הסרטון! שכונות המגדלים בפארק הן בין הכשלים הכי גדולים שידעה המדינה הזאת. זה לא חייב להיות ככה, ברוב העולם הבינו שצריך לבנות אחרת פרויקטים חדשים, עם חנויות ברחוב והתאמה שלו קודם כל להולכי רגל. זה מאבק פוליטי לכל דבר, יש לנו האזרחים את הזכות שהשכונות שעתידות להיבנות (ויש המון כאלה) יתוכננו כמו מרכזי הערים של פעם, עם מעט התאמות להיום - שיווצר מרחב שנוח וכיף בו ללכת ברגל או לנסוע בתחב"צ.
בדיוק!
בהחלט מאמין שיש ותהיה יותר מודעות לנושא. כולם מבינים שאי אפשר להמשיך כך. בפרט בצפיפות שרק תלך ותגדל בשנים הבאות
בול! כאן בארץ תאבי שטח, מנצלים כל רגב עפר לבנייה צפופה נטו, בלי שום מחשבה על אופי ותכנון עירוני, והעיקר לשכן בפנים אנשים כמו במגירות או בקופסאות גפרורים. זה פשוט פשע!
לקחנו את כל הטעויות הכי חמורות של האמריקיים - כבר עשורות אחרי שהם בעצמם התחרטו בהם, שימו לב - ורצנו אחריהם במתיים קמ״ש. ועכשיו מתלוננים שבמדינה הקטנתונת והאהובה עלינו אין חנייה.
פריירים כולנו
נכון, לפחות לא עשינו בבתים של קומה אחת, אבל לקחנו את הצד הכי גרוע של האדריכלות האמריקנית
לאמריקנים דווקא בהרבה ערים חדשות עודף חנייה. הרבה שכונות אצלם מתות כי החניונים תופסים חלק ענק מהעיר.
בערים שחסר חנייה בהן, ניו יורק לדוגמא, אין קשר לערים החדשות המוצגות בסרטון. אבל אולי אני מפספס משהו
@@ilanmer1234 ניו יורק נבנתה במאה ה-19 וה-20, עם רעיונות שקרובים יותר למודל האירופי, ולכן נראית ככה. תוכל לראות את ההבדל, למשל, בין לוס אנג'לס לניו יורק, כאשר בראשונה איו אפשרות להתנייד ללא רכב
@@alexpro9627
המודל האירופאי הרבה יותר כיפי ונעים, כיף להסתובב שם ברגל
וגם התחב"צ באירופה ברמה גבוה. ערים צריכות להיות מתוכננות תוך חשיבה על הולכי רגל, משתמשי תחב"צ ורוכבי אופניים, עצים שנותנים הרבה צל וככה גם האוויר יותר קריר ונעים בקיץ ובחורף גם כשיש מבול חזק ברחוב זה מרגיש כמו גשם קל.
כמובן שצריכים עצים מתאימים
לגמרי אחי
תודה רבה שמישהו מעלה את זה. בנייה משעממת, חסרת השראה. ערי דומינו. מדכא לאללה. חוסר יצירתיות. לכו ללמוד קצת מאדריכלים אירופאיים
דווקא אירופה היא זאת שמדכאת
זה היה מעניין, אשמח אם תוכלו לעשות ממש סדרה וכל פעם להסביר על הבנייה ומה שמקובל במדינה אחרת, נגיד פעם איך זה באמריקה, או איך זה ביפן וכו'
באמריקה זה עוד יותר גרוע... תודה לאל שתכנון עירוני לא למדנו מהם
למה לא מתכננים שכונות משולבות, שיש בהן מגדלים גבוהים מצד אחד, משולבים זה בזה בקומת הקרקע עם שדרות מסחר לריבוי שימושים?
רעיון טוב, רק שזה כבר קיים ובשפע בהמון ערים בארץ
הם מציינים בסרטון שחוסר העירבוב בין מסחר למגורים נובע מהרצון של האנשים לא לגור ליד הכביש
כי במדינת ישראל אסור שיהיה לך סופרמרקט בלובי הבניין מגורים שלך, כמו בכל מקום אחר בעולם.
במקומות מסויימים בארץ כן יש את זה אבל זה בדרך כלל באזורים ישנים של ערים כמו מדרחוב ירושלים, יפו, עכו, מקומות מסויימים בתל אביב, חיפה וכו'..
כמובן שיש גם יוצאים מין הכלל כשהמדינה בונה במקום עם ביקוש אבל קשה לבנייה, כמו שכונת חומת שמואל (הר חומה) בירושלים, בה יש חנויות וסופרים בקומות הקרקע של בנייני המגורים. אבל זה יחסית נדיר...
כמו שהם אמרו יש חוק שצריך להיות מרחק 6 מטר מבניין לבניין. אבל רובע שדה דב החדש בתל אביב אמור להיות ככה, בניינים גבוהים וצמודים עם מסחר בקומת הקרקע
ואו סרטון מהמם!!
מבאס שאין גיוון בנייה, זה יוצר מצב די משמים, בנוסף המרחקיפ האלה בין הבניינים מגבירים ניקור סביבתי, ויש מחסור בהמולה אנושית, משמע, הרגשת חיים ושגשוג ברחובות..
תמיד כיף לראות כתבות של לוסי איוב 🙂
האם אתה מאמין באלוהים? את גרה בישראל?
לוסי, את מדהימההההההה!!!!!!
תודה רבה לכל מי שחקר, ערך, הפיק והביא לנו את המחקר המעניין והחשוב הזה.
זה נושא בהחלט חשוב מאוד ומעניין מאוד.
זה חומר טוב למחשבה.
תודה!
תודה רבה שרואים את הבניה של ישראל היא על הפנים צריכים לעשות עם זה משהו!!
בגלל הנורמות שהתיישנו ולא מאפשרות לבנות דברים שונים.
כתבה מעולה. אין יצירתיות בתכנון ובעיצוב. למה לא לעצב ולתת אופי לבניינים כמו שהיה פעם? למה לא להשתמש בחיפויים מעניינים? בצורות מעניינות? פרופילי חלונות בצבעים או אפילו טיח בצבעים שונים? בתור אחד שעוסק בתחום ועבד במשרדי אדריכלים אני יכול להגיד שאין שום חשיבה מחוץ לקופסא ושום יצירתיות. הכל פס יצור אחיד ושבלוני
מעולה, ולמרות שאני מודע לנושא הכתבה חידשה לי כמה דברים.
סרטון מהמם! רק חסר ראיון עם אדריכל נוף
מחכה לזה כבר שנתיים-שלוש... לוסי?! עד מתי?!
כתבה מעולה!
תופעת שכונות פרוורים גדולות המשמשות רק למגורים התפשטה לאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב ונקראת Urban sprawl - והיא אחת מהגורמים לתלות שלנו במכוניות פרטיות
סוף כל סוף מישהו מדבר על זה! תודה רבה על הסרטון המצויין הזה
איזו יפה את!!!! עדינה ונשית!!
האינמציות מדהימות
כתבה מרתקת! איזה כיף לראות כתבות מעניינות מהסוג הזה .
סרטון מצויין בכל היבט. תודה על הסבר נושא חשוב שקשה להבין אותו לבד.
בגלל סרטונים כאלו ועוד הרבה אחרים (ממליץ לדוברי אנגלית להיכנס לערוץ "Not just bike") אני מתכנן ללמוד אדריכלות ותכנון ערים אורבני.
זה מדהים כמה חוסר מודעות יש לנושא כל כך חשוב שקשור לחיי היום-יום של כמעט כולנו!!!
ובלי קשר, לוסי את פשוט מקסימה! זה מדהים אותי כל פעם לראות איך את מצליחה לפשט דברים בצורה כל כך מוחשית ומעניינת. תמשיכי כך!!!
נ. ב. ממליץ מאוד להרחיב בנושא של תכנון אורבני, בדגש על הקשר לתחבורה בר קיימא (רק׳׳ל ומטרו) ושבילי אופניים
בקצרה, ברגע שיש לך מספיק מסה של אנשים שגרים באיזור אחד, שניתן ללכת בו, יש הגיון כלכלי לבנות קו רכבת כזה או אחר באיזור, ברגע שיש התפרסות רחבה מדאי על השטח, באופן אוטומטי השכונה נהית מוטת רכב פרטי, שזה אומר עוד ועוד פקקים.
כמ׳׳כ באופניים, ברגע שיש עירוב שימושים והליכתיות בתוך השכונה, אפשר בהחלט להסתדר עם אופניים והליכה בלבד, מה שיוצר איכות חיים בסגנון אירופאי, כמו שקיים בבחינה מסויימת באיזורים מסויימים בתל-אביב.
ממליץ גם על הערוץ הישראלי "עיר לחיות בה" שעושה את כל זה רק בעברית ועל ישראל!
ישראל זקוקה ליותר יופי, והאדריכל עם המשקפיים הוא מתנועת מרד אדריכלי ישראלי. חפש את זה בפייסבוק. בואו לתמוך במדינה יפה יותר!
אנחנו צודקים להתגאות איך גרמנו את המדבר לפרוח, אבל לא היינו מספיק טובים עם הארכיטקטורה, תכנון העיר והנופים הטבעיים שלנו. אנחנו יכולים למצוא מקומות יפים אבל הם לא נפוצים מספיק. חייבים להיות לנו חזון למדינה הזו! מה שאנו בונים אינו מתקרב לסוג של התחדשות תרבותית שהציונות כמהה לה. נמאס לי מבנייני הדירות התפלים שמודבקים בהעתק לא משנה לאן הולכים, ממגדלי המסחר התפלים בתל אביב שנראים כמו כל מקום אחר בעולם, מחוסר הפוקוס על רחובות וכיכרות מפותחים. , המאמץ המועט שהושקע בהפיכת התשתית שלנו להגביר את יופיה של ארצנו, תאורת הרחוב המכוערת וחוטי החשמל המנקדים את נופינו, הערים החדשות בסגנון הסובייטי שמקודמות על ידי הממשלה, והיעדר פיקוח אדריכלי על פיתוחים חדשים .
תסתכל על חיפה - נוף כל כך יפה ולא אכפת לך איך נראית העיר בפועל. כדאי שננצל את היופי הטבעי הזה! תסתכל על חזיתות המים שלנו; מרכז תל אביב הוא דוגמה נדירה לבניית טיילת יפהפייה, בהשוואה לים המלח שמשובץ בבתי מלון וחופים לא ברמה. כמובן, הרבה נבנה כשהמדינה הייתה ענייה, אבל זה לא השתפר בהרבה עם פיתוחים חדשים ופרויקטים עירוניים. יש לנו תשתית ברמה עולמית אבל בדרך כלל היופי אינו בראש סדר העדיפויות.
עלינו לשפץ את מערכת התכנון שלנו הן כדי להקל על מצוקת הדיור והן כדי להציג סטנדרטים אדריכליים + עיצוב עירוניים הנעים בין יצירת מקומות נעימים בפרויקטים במחיר סביר ועד ליצירת יופי יוצא דופן כשזה אפשרי. עד כה, אפילו פרויקטי יוקרה נראים נורא. לגבי החזון שלי, בואו נבנה את המדינה שלנו עם ביטויים ישראליים מקומיים והשראה מכל מקום שממנו הגיעה הפזורה שלנו! בואו נאפשר לאנשים התוססים שלנו לבטא את עצמם במקומות שבנויים לחיים, לא לתפל, ונהפוך אותם למקומות של זהות ותרבות. בואו לנטוע עצים איכותיים ולשאוף להפוך את הנופים שלנו למדהימים וראויים לישראל. בואו נשים את האיכות, היופי והזהות בראש סדר העדיפויות כאשר הממשלה בונה תחנות רכבת, כבישים וגשרים חדשים.
שיפור הדרך בה אנו בונים את ישראל היה צריך לקרות מזמן! לישראל מגיע להיות יפה. אני מקווה שזה יהפוך לחלק מהאג'נדה הפוליטית. כרגע אנחנו עוברים קרע חברתי וזה העניין הכי חשוב. עם זאת, אל לנו לאפשר למשברים להסיח את דעתנו מכל דבר אחר שחשוב להפיכת ישראל לטובה יותר. בואו לשפר את הבנייה של ישראל ולעשות אותה יפה יותר!
סרטונים מעולים יש לכם חבל שהיא עוזבת את הערוץ❤
לוסי איוב עוזבת את "כאן"?! מה, למה?!
@@BlainEnoch כן היא עוזבת לקשת 12
הבעיה העיקרית בעיני היא החוק שמחייב 6 מטרים בין בניין לבניין. בהסתכלות על הבנייה האורבנית באירופה, שם אין שום מרווח בין בניינים, כולם צמודים זה לזה ופתוחים רק מאחורה לחצר פנימית שהם מקיפים. אבל בישראל כולם אובססיביים לכיווני אוויר. עם הספר הפך לעם המזגן. רוצים חלונות מכל הכיוונים אבל הם גם ככה סגורים רוב ימות השנה… לא מבין איך משפחה ממוצעת מסוגלת לעבור לחיות בשיכוני המדבר האלה שלא קרובים לאיזורי מסחר, חנויות, מסעדות וחיים. הם תלויים כל הזמן ברכב. פלא שכל הכבישים עמוסים? אם רוצים לפתור את בעיית הפקקים והעומסים בכבישים צריכים ללכת ישר לשורש - שזה תכניות דיור גרועות. בישראל עוד לא למדו לבנות חניונים תת קרקעיים, הכל במפלס הרחוב תופס מקום יקר. בחיים אני לא אגור בבנייני “H” כאלה, גם אם יתנו לי את הדירה בחינם.
באירופה יש שטח ויש המון וילות ובתים או בניינים בני 2 או 3 קומות.
מה שאתה כותב שייך לבניינים קטנים.
הסבר פשוט ומעולה. היה כייף לצפות ולהחכים. שאפו..!
זאת שאלה שהייתה לי כל החיים.
הסרטון הכלכלי/חברתי הכי חשוב של כאן עד כה!!!
כתבה מעניינת ומחכימה, תודה לוסי!
I'm convinced. I'm not moving to Israel. Too crowded. All buildings the same. And I can't understand Ivrit as well as I thought I did. A very good discussion, I got the general idea. Better to stay in Chutz LaAretz.
Lol
עוד כתבה מעולה מפי לוסי! שאול אמסטרדסקי אנטוניה ימין והיא תמיד מביאים את התוכן הכי ענייני
Shalom. Fantastic. Shalom aleichem.
לא האנשים רוצים את כיווני האוויר בבניין, אלא המדינה. (כלומר, אנשים רוצים, אבל המדינה החליטה גם למי שלא רוצה) המדינה החליטה שאנשים רוצים כיווני אוויר, ולכן הערים של היום מתוכננות מאוד גרוע, שהכל מרוחק ויש המון שטח לא מנוצל למגורים בין בניין לבניין. החוק הזה בנוסף לאיזשהו פאק בחוקים של התב"ע, שמונע עירוב סוגי בינוי שונים באותו המבנה כמו למשל בית קפה או סופר בלובי של בניין המגורים, מגדילים את מרחק הנסיעה הממוצע, כי כמו שאמרתם, אין עירוב שימושים, וצריך לנסוע לכל מקום.
העובדה הזו מראה שישראל תוקעת לעצמה מקל בגלגלים כשמצד אחד היא רוצה לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית ושימוש מופחת בכבישים למכוניות פרטיות, אבל מצד שני היא מגבילה את מתכנני הערים, ובכך מגדילה את השימוש ברכבים פרטיים, כי לא תמיד אפשר להסתמך על תחבורה ציבורית, ולא כל בנאדם יכול להתחרות בחברות האוטובוסים הענקיות או בנהגי המוניות, ואין אפשרות לעשות אובר בארץ.
בעיה נוספת עם ההתערבות של המדינה בתכנון ובבנייה של כל השכונות והערים היא שישראל מחליטה בעצמה איפה השכונה תיבנה ומה יהיו בתב"ע של כל מקום.
כך נוצר מצב שהמדינה מחליטה להקים שכונת מגורים במקום בלי ביקוש ואזור לקניות במקום עם ביקוש למגורים, ושוב פעם תוקעת לעצמה מקל בגלגלים כי היא רוצה להוזיל את מחירי הדיור, אבל בגלל ההתערבות שלה בתכנון ובבנייה היא עושה ההפך, ובכך יוצרת:
לחץ על הכבישים עם מכוניות פרטיות, שיוצר עוד זיהום.
עלייה במחירי הדיור
אי-חירות בתכנון אידיאלי המתאים לצרכים העכשויים והעתידיים של ערים מסויימות.
תשתיות תחבורה ציבורית חלשות שלא מתאימות לצרכים של הכל
מניעת תחרות בשוק הדיור.
מסכים מאוד. מקווה שנראה שינוי בשנים הקרובות, לדעתי יש יותר מודעות לנושא של התכנון אורבני בארץ
כואב שלא מפנים מקום לחדשנות ויופי בבנייה בישראל.... עוד כמה שנים ככל השטחים יהיו בנוים ולא יהיה אפשר לשנות נתחרט שלא השקענו...
מתי עולה הסדרה של לוסי וגורי בכאן 11?
טובה כתמיד, לוסי
מעולה, באמת דירות קטנות ובלי חלונות זה קצת מבאס אבל המרקם העירוני הרבה יותר חשוב
נפלא!
סרטון נהדר טאוב שמעלים מודעות לבעיה!
היעדר מרקם עירוני בערים הגדולות בארץ היא בעיה עם השלכות משמעותיות ואני מקווה שהתכנון העירוני ישתנה בהתאם לזה.
מעניין ברמות!
תוכנית מאוד עניינית,
רצוי חלונות גבוהים כדי להכניס אור ואויר מספיק לחדר .
רצוי שיהיה רווח בין בניין מגורים אחד לשני.
בארץ יש יותר מדיי צפיפות.
מתי יהיה בן אדם חכם שיתכנן בניינים בעלי קומות נמוכות , הרחיבו יותר למקומות אחרים שיש מרווח , לא לבנות בצפיפות נוראה , כי זה מונע פרטיות ואיכות הסביבה הטבעית .
רצוי שחדר ההורים יותר גדול משאר החדרים .
מספיק לבנות בניני ענק, עם חדרי גפרורים.
לבנות יותר מחוץ לערים הצפופות ולבנות בקרבתה .
תודה על הכתבה .
אשמח לשמוע חוות דעה.
ה יכול להשתמש בחלקות קטנות אבל בבתים גדולים, הפנים יכול להיות שילוב פשוט אך יפה עם צל, בחלק החיצוני אתה יכול להשתמש באלמנטים של מעטפת ושינוי כיסוי
אני לא מקצוען אבל לדעתי בנייה נמוכה רק תחמיר את הבעיה, היא תיקח יותר שטח מהטבע, תגדיל את המרחקים ואת התלות במכוניות, כמו בפרברים של אמריקה
לפי מה שקראתי וחוויתי הבנייה האידיאלית מבחינת צפיפות, אחזקה ונוחות היא בינונית של 4-10 קומות, אבל חשוב יותר ממספר הקומות, חשוב מאוד לאפשר כמו שהיא אמרה עירוב שימושים וגם לאפשר תחבורה ציבורית במקום הקדשה של כל המקום הזה לחנייה תוך גרימת עומס בכבישים
התשובה פשוטה.
יש מחסור עצום של דירות בארץ אז כשבונים בונים המון במכה אחת כדי לנסות להדביק את הפער שנפתח כאן. תכנון כזה של בנייה כמו בסרטון הוא הכי זול ויעיל למדינה וליזמים, ולכן משתמשים בו. אף אחד לא יעז לבנות בניין מתחת ל10 קומות היום משום שכלכלית יעיל לבנות בניינים גבוהים מאוד -- ולא, לא באמת אכפת להם איכות החיים שלנו רק לבנות ולמכור לראשון שמגיע
@@xCrazyMan3 נכון
@@xCrazyMan3 לא רק זה, המדינה בכוונה מוכרת קרקעות בהדרגה כך שכל פעם ינצלו את החלקה המוגבלת לבניה כמה שיותר גבוהה
יפה מאוד.
המסקנה היחידה היא שיש צורך שהמדינה תתערב ותסדר את השוק בשביל שיהיה טוב לכולם לטווח הרחוק.
היא התערבה ויצרה את הותמלים כי הלחץ של היזמים גדול יותר מהלחץ הציבורי שלנו לאיכות חיים :(
כל מה שראית בסרטון הזה נוצר בגלל התערבות של המדינה
@@erelmaor9502 לא אשמתי שהמדינה מושחתת
הפוך גוטה הפוך. איפה שהמדינה מתערבת (ובמיוחד מדינת ישראל) רק פוגע ומייקר.
חדרים ב20 שנה האחרונות כל כך הצטמצמו, זה הזוי, להכניס מיטה, ארון ושלוחן, וזהו, אין לך איפה לזוז חוץ מסביב עצמך.
רק אני מקנא, שבסרטים אמריקאים, לילדים שם יש חדר בגודל סלון ממוצע?
ממש! גם אני כל פעם אוכל את הלב.
המיטה באמצע החדר, זה נראה כאילו מדבר מסביב מרוב מקום ריק.
אצלנו קופסת גפרורים נחשב חדר.
לפחות יש לכם חדר
למה אין כתוביות לחלקים בוידאו של בעלי המקצוע?
הכתוביות זמינות לאורך כל הסרטוו
איך נסתדר בלי הסרטונים האלה של לוסי מתי שהיא תעזוב?
הזכרת בחטף את החוק המחייב מרחק מסוים בין בניינים, ובין הבניין לרחוב (מה שנקרא "קו בניין" בעגה המקצועית). אני חושב ששווה להתעכב על הנקודה הזאת כי יכול להיות שהיא שורש כל רע כאן. הרי היום, גם אם היזם יתעלם לחלוטין מכל העדפה צרכנית, הוא לא יוכל לבנות בניינים אורבניים אמיתיים, כי זה נגד החוק. אי אפשר לבנות בניינים שיגיעו עד גבול המגרש בקו הרחוב, לכן קשה לעשות עירוב שימושים, ועוד חיסרון שלא הזכרת פה, הוא שכך גם אין צל ברחוב. מי שהולך בכל רחוב אירופאי (או ישראלי עירוני ותיק) יכול לשים לב שהבניינים מגיעים עד שפת הרחוב, בלי קשר להאם יש או אין חנויות למטה, ולכן הרחוב מוצל והרבה יותר נעיל להולכי רגל. דווקא בישראל השמשית בנייה כזאת הייתה יכולה להיות מועילה מאוד, אך החוק אוסר עליה.
לכן, לפני שמתערבים בהעדפות צרכניות כאלה ואחרות, הצעד הפשוט ביותר הוא לבטל את החוק המזיק הזה, ולתת לשוק לעשות את שלו.
סרטון חשוב
הסיבה היא טימטום מוחלט של ממשלות ישראל, מינוי שרי שיכון בלתי מוכשרים, ראשי מנהל מקרקעין מושחתים, והשתלטות קבלנים חסרי ידע או גישה לעיצוב מגוון ונאה של בתי מגורים.
כתבה מעולה 👍
מעולה ונכון
אז למה לא חופרים את החניות שיהיו תת קרקעיות ואז מקרבים את הביניים אחד לשני?!?
לא חבל החיים לבד?
כתבה מעולה!
כל הכתבה צולמה בנאות אשלים!
2:01, יפה שהיא הגתה נכון את המילה "בפועל" ב"פ" דגושה כתקן!👌
אני חושבת שהסיבה האמיתית היא הקבלנים שמשתמשים באותן תכניות בניה..זה פשוט זול יותר. השיקול הוא כסף !
מסכימה!! כסף ומרובעות..כולם עושים אותו הדבר זה משעמם רצח.
אמת. ככה זה שרוצים כמה שיותר בניינים בכמה שפחות כסף. חוסכים על תכנון תשתיות ואיכות חומרים
בירושלים אפשר לטייל שעות ולא משעמם בעין, אבל בשכונות מסביב זה בול מה שיש בכתבה, בנאלי ואפור
עכשיו רק נשאר שמישהו ישמע אותנו...
מעניין
למה לא חנייה תת קרקעית 🤔
למרות שהכתבה מביאה מספר נקודות ממש מעניינות אני חייב לא להסכים,זה שמבנים לא צמודים מעלה כפול כמה וכמה את רמת החיים לדוגמה בבת ים המבנים צמודים וכל בוקר אפשר לשמוע ואף לראות את השכנים בבניים ממול כי המרחק בין חלון לחלון של הבניין ממול הוא 5 מטר,אני חושב שסגנון הבנייה הזה מעלה את רמת החיים ונותן לאנשים חיים יותר רגועים מרווחים ואיכותים
נותן להם חיים מנותקים, ונעדרי קהילתיות, כל אחד חי בבועה שלו, ולא מכיר את שכניו. עצוב.
@@mokied לפי דעתך זה דבר רע אבל בלי ספק כולנו יכולים להסכים שבשכונות הכי עשירות יש מרחק יותר רב מבן אדם לבן אדם אז במאה אחוז צפיפות זה מדד של רמת חיים
@@Random_Homles
רמת חיים זה לא איכות חיים. הדירות הכי יקרות יהיו במרכזי הערים כי שם איכות החיים הכי גבוה. פשוט תראה את הסרטון.
@@mokied אז הצפיפות ברמת אביב ג שווה לצפיפות בדרום תל אביב או בת ים? עובדתית במקום יקר יותר יש יותר מרחק,גם אם יש גורדי שחקים יש מרחק בינהם
@@Random_Homles
אתה צריך להשוות באופן כללי. סטטיסטית מ״ר במרכזי הערים יהיה יותר יקר מבשכונה פרברית.
חייבים להפסיק לתת כל כך הרבה אחריות לרכב הפרטי כי זה לא פתרון בר-קיימא ואנחנו רואים שהפקקים נעשים בלתי נסבלים. צריך לתכנן שכונות בצורה שתאפשר גם מגורים וגם מסחר באותם קרקעות
איזו עריכה מפחידה
חבל על הזמן
0:09 השכונה של הבית של משפחת לזר מקופיקו
עין גנים.
כתבה חשובה שהלוואי ותניע שינוי
בתור מישהו שמתנייד בתחבצ, השכונות האלו פשוט זוועה. בלתי נוחות או נגישות בעליל במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע מובילות לקווי אוטובוס מפותלים שגורמים לכך שבדרך מנקודה א' לנקודה ב' אצטרך לעבור מלא שכונות פרבריות.
הסרטון האחרון של לוסי בכאן?
זו הייתה מתיחה
@@lior81064 אז היא לא עוזבת את כאן?
המגישה חתיכה!😘
אחח הפנים היפות האלה של לוסי
מאלף
הדירות של פעם הרבה יותר מעניינות. היום הכל נראה אותו דבר משעמם
JÓ VIDEÓ!!SZERETLEK BENNETEKET,ÉS A MŰSORAITOKAT!!!
אז מה עדיף מגדל יפני
שבו יש את כל השירותים והבילויים
ולא רואים לעולם אור שמש?
מעניין וחשוב :)
תודה עבור השיתוף :)
ולמה יש רחוב שנקרא על שם קבלן שבנה את את השכונה?
לוסי😢💔
השכונה הראשונה זיהיתי כי אני גר בה
תעשו סרטון על למה מבקרי סרטים כלכך שונאים סרטי אימה
אני לא מאמין שזה הסרטון האחרון של לוסי אוף
אני גר בנאות אשלים בראשון בהתחלה חשבתי שזה 3 תמונות של השכונה חחחח הכל נראה אותו דבר
אין על התכנים שלכם
Awesome
אין על רכבות אני כל החיים שלי גר ברכבת כזאת או אחרת בתל אביב
זה נכון מאוד .....כול הערים כמעט אותו דבר .
כתבה חשובה
אז מה היא אומרת בסוף? לצמצם ילודה???
1:34 לוסי ❌2
זה תכנון לקוי כי צריך להקים מרכז מסחרי קטן באמצע לכל 8 בניינים ולשלב תחבורה ציבורית פשוטה. ראיתי את זה בכמה שכונות. כל כך פשוט ונכון.
נאות אשלים יא אללה
כתבה מעולה, אבל רגע, ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם? למה זו עובדה מוגמרת שהבעיה תחמיר? למה שלא נצמצם את כמות הילודה ככה שלא נצטרך להרוס את הטבע ולבות ללא הפסקה, ככה יהיה פה אוויר, לא יהיו פקקים, דירות לא יעלו כל כך הרבה ואפשר לחיות באיכות חיים גבוהה לא?
כל השכונות נראות אותו דבר
כי זה זול יותר ליזמים והקבלנים.
וגם אנחנו לא מדינה של מאות או עשרות מיליוני תושבים
עוד 30 שנה נהיה עשרות מליוני תושבים
@@o-b-1
ממש לא
@@noname-vp4vg איך לא?
@@noname-vp4vg כבר עכשיו אנחנו כמעט 10 מליון
על פי חכמת הקבלה, הסיפור שלנו מתחיל ב"נשמת אדם הראשון" - רצון גדול אחד, שכל חלקיו מחוברים זה לזה בכוונה הדדית על מנת להשפיע זה לזה. בחיבור בין כל חלקי המערכת המאוחדים מתגלה האור האחד - הבורא, הכוח העליון של הטבע.
הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם שלנו למערכת דומה היא גוף האדם. כמו נשמת אדם הראשון, גם גוף האדם מורכב מחלקים רבים, תאים ואיברים, שמחוברים כולם יחד ועובדים לפי החשבון של טובת הגוף הכללי. גם בגוף האדם החיבור בין כל חלקיו יוצר שלמות מופלאה שלא מצויה בכל חלק בנפרד. במילים אחרות, נשמת אדם הראשון היא למעשה המצב המתוקן שלנו, שבו כל בני האדם מחוברים יחד כגוף אחד, בקשרים של השפעה, נתינה ואהבה.
אלא שהמצב המושלם קיבל תפנית בעלילה. תהליך רוחני נוסף, מוכוון במחשבה תחילה, "החריב" את ההרמוניה. התהליך הזה נקרא "שבירת נשמת אדם הראשון", או בקיצור, שבירה.
בשבירת נשמת אדם הראשון נשבר הקשר של השפעה ואהבה שחיבר בין כל חלקיה. כתוצאה מכך, גם בעולם שלנו הקשר בינינו שבור, ובכל אחד מאיתנו, בני האדם, יש חלק קטן מאותה נשמה שבורה, רסיס רוחני, ניצוץ אלוהי, והוא גם מכונה "הנקודה שבלב". ולמה נשברנו? כי דווקא מתוך ההופכיות הזאת בין השבור לשלם, בין הפירוד לחיבור, בין קבלה להשפעה, בין אגואיזם לאלטרואיזם, יש לנו יכולת לעלות מעלה מעלה, כמו שכתוב "כיתרון האור מן החושך".
במציאות המפורדת והאגואיסטית שאנחנו חיים בה היום, משימתנו המשותפת היא לחבר מחדש את כל אותם ניצוצות לנשמה אחת, כמו שהיינו מחוברים יחד בנשמת אדם הראשון. אלא שהפעם עלינו להשיג את הקשר עם הבורא בכל עמקותו, מתוך רצון עצמאי ובתהליך מודע. איך? לשם כך יש שיטה מוכנה.
כשמתעוררת באדם הנקודה שבלב היא מובילה אותו למקום שבו לומדים את חכמת הקבלה. מנקודה זו משתנים עבורו כללי המשחק לגמרי. לראשונה נפתחת בפני האדם האפשרות לבחירה חופשית. הערכים שהחברה מגדירה לו כטובים כבר אינם טובים מספיק עבורו. מתגלה בו ריקנות. הוא אינו נמשך עוד למטרות חומריות, ואת הרצון החדש לרוחניות שמתעורר בו הוא לא יכול לממש במסגרת העולם הזה. אז מתעוררות בו אינספור שאלות על משמעות החיים.
הריקנות וחוסר הסיפוק מהחיים נושאים בחובם בשורה גדולה. דווקא הם מאפשרים לאדם להגדיר מחדש את הערכים של טוב ורע, והפעם מתוך בחירה חופשית. מעתה והלאה, הוא יכול לבחור בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לקבלה, בין חיבור לפירוד. כלומר האם להימצא בסביבה שמעלה את ערך הפנימיות והרוחניות על פני החיצוניות והגשמיות, או להימצא בסביבה שמקדשת את הערכים ההפוכים.
בסופו של דבר, הבחירה החופשית שלנו היא הבחירה בסביבה מתאימה להתפתחות רוחנית. והעבודה שלנו בסביבה זו היא להתחבר ליתר הנקודות שבלב שמרכיבות אותה ולהרכיב יחד רצון גדול ומשותף לרוחניות. הבעיה היא שהאדם אינו יכול להתעלות מעל החשבון לטובת עצמו בכוחות עצמו ולהתחבר לרצון של הזולת כאילו היה הרצון שלו. רק האור שברא את הרצון יכול לתקן אותו. לכן, בשעה שאנחנו קוראים בספרי הקבלה המתארים את מצבנו המתוקן בנשמת אדם הראשון, משפיע עלינו אור מיוחד, "המאור המחזיר למוטב". אבל הוא משפיע עלינו רק בתנאי שאנחנו דורשים את התיקון הנכון: חיבור בינינו למען גילוי הבורא בכלי המשותף.
בחיבור כל הנקודות שבלב יחד אנחנו עולים במאה עשרים וחמש המדרגות הרוחניות. בכל מדרגה אנחנו מתקנים עוד חלק מהרצון ומתחברים עוד יותר, עד שאנחנו מחדשים את הקשר השבור בנשמת אדם הראשון, ובו אנחנו מגלים את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה. עד אז, אל תפסיקו לשאול ולתהות, עד שהכול יתחבר לכם לאחד.
الموسطانات يجب تكوم علي احلي رسم وتخطيطا وتكون مستواها عالميا ولا ننسي النت والتكنولوجيا
הקטע הזה של עירוב שימושים מזכיר לי את החיים באמריקה, כאן בלי אוטו אתה לא קיים
👍
איך התאגיד הסכים לוותר עלייך
כתבה מדהימה, נפתח לי הראש.
אפשר לראות את הערים בישראל ריקות מאנשים, כיוון שהערים בנויות לא עבור אנשים אלא עבור מכוניות. ברחובות בניין כאשר נמצא כביש אחד באמצע הרחוב והמדרכות נדחקות לשוליים!
וכאשר עירוב שימושים כל כך מצומצם אין צורך להסתובב ברחוב.
קחו לדוגמא את תל אביב, כולם רוצים לחיות בתל אביב, מסיבה אחת! רואים אנשים וחיים ברחובות תל אביב! (לא כל תל אביב)
סך הכל כתבה נהדרת!❤
בתל אביב גם אין עירוב שימושים יותר מדי ,העיר מפוצצת במכוניות. אנשים יוצאים למרות התכנון ולא בגללו