דחיות ראש השנה בלוח העברי - יואב אלירן

Поделиться
HTML-код
  • Опубликовано: 8 сен 2024

Комментарии • 6

  • @maxmaxmen6583
    @maxmaxmen6583 6 лет назад

    אני לא מבין למה להתפתל, בעל העיקרים בעקבות הרמב"ן (פרק שלישי פט"ז) אומר מפורשות שאחרי גלות בבל שינו את הלוח בעקבות דברי ירמיהו ( לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְלֹא-יֹאמְרוּ עוֹד חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ח כִּי אִם-חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת-זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה, וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם; וְיָשְׁבוּ, עַל-אַדְמָתָם).(טיפש הוא מי שחושב שמדובר אך ורק לגבי שמות החודשים), בתורה ובנ"ך - אומר האבן עזרא הרבה פעמים - אין זכר ללוח ירחי וראיה, כלומר האבן עזרא תמהה, הרי האלף בית של תורה וחוקה במיוחד חוקה שמועברת על ידי סיפור היסטורי, אמור במפורש לתת לנו לוח כולל כל המצוות סביב הלוח, (האבן עזרא מתנגד לרס"ג שהחשבון של הלל היא מסיני מאותו סיבה כי אם היה חשבון אז למה משה לא סיפר לנו את זה ?) ואם אין כזה דבר בכל התורה והנ"ך, מה שאין כן במסורות המגבילות כמו היובלים וספר חנוך ומגילות ים המלח וכו' וכו' יש כן מסורת שכזה, (מה עוד שמכל התורה והנך מריח ריח למרחקים שלא היית לנו לוח ירחי בוודאי לא ראיה הרי לא מוזכר ראיה לא בסיפור המקראי ולא במצוות וכנ"ל האבן עזרא גם הבין שזה בלתי אפשרי), אז בשיבת ציון דאגו להסתיר את זה ובצדק הרי הימצאו לוח חדש יותר נוח.
    יש לנו כלל "לכם הוא מסור ואין אתם מסורין בידו" כלומר הלוח ואיזה לוח וכדומה, תלויה לגמרי בחכמי כל דור ודור, ולכן למה להתפתל, כן כן אנחנו שיננו את הלוח וזה גדלותינו. נכון מילדים צריכים להסתיר את הסוד ולומר להם שהכל משמים, אבל לתלמידי חכמים חייבת להיות ברור (דבר ומתוך דבר) ששינו ועוד אייך את הלוח ואפשר תמיד לשנות את זה = ואין אתם מסורין בידו"
    אם מישהו רוצה אני יכול להוכיח לו מהמקורות עצמן, שאנחנו שיננו את הלוח. הרבה עסקתי בזה בזמנו ויש לי הרבה ראיות פשוטות ועקיפות להוכיח זאת. בינתיים מספיק דברי בעל העיקרים ודברי רבו הרמב"ן

    • @maxmaxmen6583
      @maxmaxmen6583 6 лет назад

      פעם פתחתי אשכול בעצכ"ח בשם "ברכת החמה (חמה בתקופותה) מסורת בני צדוק ??"
      www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2940531&forum_id=1364
      הנה דברי משם
      ברכת החמה (חמה בתקופותה) מסורת בני צדוק ??
      ובכן כידוע אין לחמה תקופה, וכולם דנים בעניין מהי, ראו בויקי כאן
      he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94
      וראו גם בספרו של ר' ניסים וידל היקר בהרחבה,
      לדעתי זה פשוט מסורת של לוח בני צדוק שפשוט נשאר לנו,
      כידוע בני צדוק הוסיפו כל שמיטה בהקהל שבע ימים, כך שיצא להם ניסן ביום רביעי
      הרי כל שנה היא 365 ורבע ימים, וכל תקופה (ארבע חודשים) 91 ימים כפול ארבע = 364 וחסר יום, אז כל שבע (שמיטה) הוסיפו בהקהל שבוע, ולרבע יום שחסר בכל שנה הוסיפו כל 28 שנים שבועיים, שהם 28 כפול רבע = שבוע,
      והנה לנו במסורת תקופת החמה.
      זכר מחז"ל לכל העניין:
      אומרים חז"ל שבהקהל למדו את פרשת זה החודש לכם ראש חודשים,
      דברו אל כל עדת ישראל: מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל (מדרש הגדול ומכילתא דרשב"י)
      (מסברה אני אומר שרק לסיבת הוספת שבע ימים בכל שמיטה ובכל 28 שנים שבועיים להוסיף, הוסיפו בהקהל, כך שניסן הבא יוצא בדיוק באביב, ולר' ניסים וידל (ושאר שמקשים ) שמקשה מהי ברכת החמה בכל 28 שנים, הרי אין תקופה כזו במציאות האסטרנומי, יקבל נא ר' ניסים היקר את התשובה, הברכה היא עוד מזמן בני צדוק שכל 28 שנים היא תקופה, שאז מוסיפים שבועיים שתצא יום רביעי יום השויון כי חישבו זאת בסוכות בהקהל, בקיצור נושא לאשכול נפרד)
      ע"כ דברי משם

    • @user-bx4xl8xh6h
      @user-bx4xl8xh6h 6 лет назад +1

      מקסמן ספר העיקרים שהבאת לא מזכיר את הלוח אפילו במילה אחת..
      הוא מכוון לרמבן בפרשת בא שגם לא מזכיר זאת .
      דרך אגב הר בן מדבר על אותו עניין ביתר אריכות בדרשה לראש השנה אך גם שם לא מוזכר כלל ששינו את הלוח.
      אם יש לך מקורות אחרות אשמח שתציג בפנינו

    • @maxmaxmen6583
      @maxmaxmen6583 6 лет назад +1

      תבדוק שוב ושוב, באיזה הקשר הוא מדבר שם ותבין. הוא מדבר על נצחיות התורה, ומביא כראיה שהמצוות לא נצחיות מעצם שעולי בבל שינו שני דברים, אחד: את הכתב העברי, השני: שינו הלוח (נכון הוא לא יאמר זאת ברחל בתך הקטנה מסיבות פשוטות, אבל ברור מאליו מה כוונתו, מה גם הביקורת שהוא קיבל על דבריו הדיי ברורים האלה (שרא ליה מרא), מוכיח שכל בר דעת מבין את דבריו. נכון הבעל העיקרים נזהר מאוד ומדגיש שמדובר רק בספירת החודשים והשנה כן ספרו מתשרי כי זה ההלכה והוא לא יפרש נגד ההלכה. אבל בקשר להקשר שהוא רוצה להוכיח שמצוות התורה לא נצחיים, ספירת החודשים מניסן גרידה בלי ספירת ראש השנה מניסן לא מוכיח מה שהוא רוצה להוכיח, הרי הוא רוצה להוכיח שהמצוות לא נצחיות, ואין מצווה לספור חודשים מניסן בלי שראש השנה יהיה בניסן הרי מה טעם מצווה לספור חודשים אם לסוף הספירה אתה לא סופר שנה .חדשה ? כלומר מכאן גם תבין שמצוות התורה לספור מניסן את החודשים בהכרח דורש לספור שנים מניסן. ותשובת הקש שהמפרשים כולל הבעל העיקרים מביאים = "תקופת שנה" "בצאת השנה" לא מספקת)
      אבל כנ"ל לא צריך שמישהו יכתוב לך כרחל בתך הקטנה (הרי לעולם בספרות היהדות לא תקבל דבר שכזה), עצם שלא כתוב לוח בתורה שבלי לוח אין בכלל תורה, מעיד כאלף עדים שלא היה לנו הלוח של היום. אז מה כן היה ? על פי התורה היה לנו לוח פשוט הלוח השביעיות = את שבתותי תשמורו. למצוות ספירת העומר למשל אין טעם אם יש לנו לוח, פשוט תאמר מתי חג השבועות = בשישה לחודש השלישי, למה שיש לוח צריכים כל בני ישראל לספור ? התשובה דיי פשוטה: הספירה זה זה הוא הלוח שלנו בזמן המקרא.
      לסיום:
      כנ"ל אני יכול להוכיח זאת מכל הכיוונים מהתורה עצמה, אבל זה לא הוכחות פשוטות כמו שאתה דורש ממני למשל שבעל העיקרים יאמר את זה כרחל בתך הקטנה. זה הוכחות מהסוג של מבין דבר מתוך דבר. כלומר אתה חייב להבין את זה מבין השורות. קח למשל את הרס"ג שטוען שהלוח של הלל היא מסיני, מולו כל המתנגדים הראשונים שהיא לא מסיני, רק דווקא ראיה היא מסיני. שני הבר פלוגתא יודעים ששניהם לא נכונים מעצם הדבר שהם חולקים, הרי יש לנו כלל ש"בקבלה אין מחלוקת", ואם יש מחלוקת אז אין זו קבלה. על כורחינו שניהם מבנים שאין לנו קבלה ואם אין לנו קבלה מצד אחד, ומצד השני אין אפשרות שלא היית להם לוח (אין מציאות "חברה אנושית" בלי לוח) ויש בתורה את השביעיות ומצוות ספירת העומר שהוא חלק מיזה כנ"ל. מצד שלישי מצוות התורה לא נצחיים ככה שמתאפשר שינויים תמיד, מצד רביעית יש לנו את המסורות המקבילות היובלים והמגילות. מצד חמישי לוח השביעיות מסביר לנו הרבה מאוד דברים בתורה שאין להם פשר בלעדיהם, כמו "ונתתי גשמיכם בעתם" (כלומר מה הקשר בין גשם בעתם לבין שמירת המצוות ? אם שמירת המצוות מדובר על השבתות = הלוח ?! אז זה מובן הרי בלי לוח אתה לא מכיר את העונות, ועם לוח אתה מקבל הכל בעתו) או כמו "וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן:"
      תשים לב כי זה חשוב: אם ניסן ראש השנה, אז מובן למה עד השנה התשיעית אין תבואה חדשה. אבל אם תשרי ראש השנה, מה הפשר שאין תבואה עד השנה התשיעית, הרי בשמינית יש כבר תבואה חדשה בקציר מיד אחרי ספירת העומר של השנה השמינית.
      ובכן הייתי ממשיך את הדיון, אבל אני לא חושב שכאן זה המקום
      בברכה
      max maxmen