פרשת מקץ - ״ויריצוהו מן הבור״ - המעבר המופלא מגלות לגאולה אצל יוסף ואצל כלל ישראל - הרב ינון קלזאן

[@ענתזוביב]

כמו תמיד מרתק מלא בחוכמה בינה ודעת תודה לכבוד הרב היקר ברוך תהיה ❤

[@Baruch_Inbar]

תודה כבוד הרב על השיעור המרתק והמחזק! יישר כח וחג אורים שמח 🔥🙏🏻🧡

[@shoshannafachima1306]

ברוך תהיה ויישר כוח על שיעור מרתק
חג אורים שמח

[@חנה-ס2ג]

תודה רבה כבוד הרב על השיעור המעמיק הזה. תבורך❤

[@ציונהמדר-כ1ו]

"ישר כח" שיעור מרתק ומלמד.

[@mindy2939]

שלום לכבוד הרב , שוב שיעור נפלא . יהי רצון שנזכה כולנו לצאת מבית האסורים , מבורך הגלות . חג חנוכה שמח לכולם .

[@vikiko7823]

הנאה ללא סוף להקשיב לדרשה שלך..ישר כח..אשרינו שזכינו🙏

[@ציונהמדר-כ1ו]

"ישר כח"

[@חנה-ס2ג]

‏‪בוקר טוב כבוד הרב❤

[@MyOrange321]

Amazing shiur, thank you Rabbi Yinon. Happy Chanukah, Hashem bless you and shine his light on you and all that's yours in your home and your work.

[@bleurami]

תודה רבה כבוד הרב
חג שמח

[@yossi007]

חזק וברוך הרב אני שומע אותך באוזניה בזמן העבודה ממש כיף ומאוד מעניין

[@Ella_3458]

ישר כח 🎉

[@אורימנחם-ק9ו]

בס"ד כבוד הרב אתה זכאי !!! ❤❤❤

[@אסתראלקלס-ג4ו]

הלבישוהו כשם שהלבישו את מרדכי.

[@bn16944]

חושך ללא אור יום כמו החטופים שלנו
האומללים

[@leonart2146]

עבודה קודש ❤ תודה לך על זה 🙂🤝

[@avihuly9096]

תודה רבה רבה

[@סופר_סתם_שמעון_כתיבת_ספר_תורה]

מסר טוב צריך לעבור הלאה - שתפו את הסרטון ותעשו הבדל.

[@shaytamir1]

לעילוי נשמתו של יוסף בן אסתר

[@בהגתשמחי]

תודה לך כבוד הרב על דרשות
השאלה
מדוע להגיד דיבר הזוהר ולא אמר רבי שמעון
לא כולם יודעים מה זה זהר ומי כתב אותו ?

[@lone_wolf1000]

**סיכום ההרצאה "פרשת מקץ - ״ויריצוהו מן הבור״ - המעבר המופלא מגלות לגאולה אצל יוסף ואצל כלל ישראל - הרב ינון קלזאן"**
1. **נושא מרכזי ורקע**:
ההרצאה עוסקת בפרשת מקץ, בפרט בשינוי המופלא שעובר יוסף משעבוד בכלא מצרי אל מלוכה. הרב ינון קלזאן מסביר את התהליכים הפיזיים והרוחניים שמתרחשים בפרשת מקץ, תוך זיקת ההתרחשויות בזמן, כפי שהן מוצגות בזוהר. הרב מתמקד במושג "קץ" ובתהליך הגאולה האישי של יוסף, שמחבר את סיפורו לגלות ולגאולה של כלל ישראל.
2. **מטרה ומסקנות מרכזיות**:
המטרה המרכזית של הרב היא להסביר את המעבר המשמעותי ממצב של גלות וגולל לכזה של גאולה וגדולה. המסקנה המרכזית היא שברגעים של חושך וקשיים יש לדעת כי הזמן קצוב, ושגם למצבים הכי קשים יש סוף. יוסף עבר את המשבר בצורה שלב אחרי שלב, עד שהגיע למעמד הגבוה ביותר במצרים, וזהו גם המסר המרכזי: יש עת לכל דבר ולכל חפץ, ולכל אדם יש את הזמן שלו לפרוח.
3. **נקודות עיקריות עם הסברי מושגים**:
- **קץ**: המונח המרכזי בהרצאה הוא "קץ". לפי הזוהר, לכל דבר בעולם יש זמן קצוב, וגם אם זה נוגע למצב של גלות (חושך) או גאולה (אור), יש להם סוף מתואם ואלוקי.
- **זמן קצוב**: המשמעות היא שמה שנראה כהתרחשות אקראית או עוול הוא למעשה חלק ממסלול אלוקי שתוכנן מראש. כל זמן ועת הוא חלק מתוכנית עליונה.
- **הבדל בין "זמן" ו-"עת"**: בעוד ש"זמן" מתאר פרק זמן כללי, "עת" מתאר את הרגע בו רצון אלוקי מתממש, וזהו הזמן בו יוסף יצא מהכלא.
4. **דוגמאות וסיפורים להמחשה**:
- סיפור יוסף שמתחיל בכלא, במקום הנמוך ביותר, ומתפתח לכדי שלטון במצרים. הרב מתאר את המעבר המהיר ממעמד של עבד לניהול הארץ כשלב משמעותי שמתרחש בדיוק בזמן האלוקי.
- דוגמת החלום של פרעה, שחולם בדיוק בזמן בו יש צורך בפתרון, וההצלחה של יוסף נגרמת בזכות זמן קצוב והכנה.
5. **השלכות לעתיד וכלים פרקטיים**:
- **השלכות**: ההשלכות לעתיד הן עידוד בתקופות קשות. התובנה שבזמן אלוקי, הכל משתנה ברגע, יכולה להביא לתקווה ולעוז להתמודד עם אתגרים.
- **כלים פרקטיים**: הרב מציע לכל אחד לזכור את עקרון "הקץ" כדי למצוא משמעות בתקופות קשות, ולדעת שהרגע המושלם יגיע אם ימשיכו לפעול בצורה נכונה.
ההרצאה נוגעת בהיבטים רוחניים ופסיכולוגיים של ההתמודדות עם מצבים קשים, ומסבירה כיצד כל שינוי, גם אם הוא מגיע לאחר תקופת סבל, הוא חלק ממסלול אלוקי שמוביל לגאולה.

[@lone_wolf1000]

1. נקודה מרכזית: פרשת מקץ מתמקדת במעבר של יוסף ממעמד של אסיר למעמד של מלך מצרים, תהליך שעבר "מקצה לקצה" - מהמקום הנמוך ביותר לפסגה.

2. הקשר עם הזמן: פרשת מקץ מדברת על המושג "קץ" - סיום תקופה וזמן קצוב, תוך הדגשה שכל דבר בעולם מתואם לזמן ועת שנקבעו מראש. (פסוק בקהלת: "לכל זמן ועת לכל חפץ").
3. ההבנה העמוקה בזוהר: הזוהר מפרש את הזמן כאל חלק ממערכת של שליטה אלוקית, עם זמנים קצובים של "אור" (כיבוש) ו"חושך" (גלות), המתואמים לרצון אלוקי.
4. האסיר שנעשה מלך: יוסף, שנשאר בכלא 12 שנה, שוחרר בזמן המדויק. לשהות בכלא הייתה חשיבות, כי היא הובילה אותו למעמדו כמלך מצרים, ולא היה מגיע אליו אם היה משתחרר קודם.
5. ההתרחשויות בזמן הנכון: פרעה חולם את החלום בזמן המתואם. יוסף, שמפרש את החלום, מביא את פתרונו בשם אלוהים, לא על פי חוכמתו האישית.
6. מינויו של יוסף: פרעה ממנה את יוסף למלך בפועל, מעניק לו סמכויות מלוכה (מלבד כיסא המלוכה), ויוסף הופך למנהיג מצרים, למרות היותו עבר עבירות כעבד.
7. המהירות במעבר ממעמד למעמד: המילה "ויריצוהו" (הובילו במהירות) משקפת את השינוי המהיר במעמדו של יוסף, מהשפלות לפסגה.
8. המשמעות של "אברך": המילה "אברך" מתארת אדם צעיר שהפך למנהיג למרות היעדר ניסיון חיים. יוסף היה "האברך הראשון", מנהיג צעיר ללא ניסיון, אך בעל כישורים ניהוליים מרשימים.
9. הגזירה האלוקית: כל מה שהתרחש עם יוסף היה חלק מהתוכנית האלוקית - שלח את יוסף למצרים כעבד, כדי שיבוא זמן בו יציל את משפחתו ועם ישראל.
10. הסיפור כמופת של תקווה: סיפורו של יוסף מהווה דוגמה לכך שכל תקופה קשה, גם כשנראה שאין סוף לה, נועדה לשנות את מצבו של האדם, ולעיתים מביאה את האדם למעמד גבוה יותר ממה שיכול היה לדמיין.
1. ההיסטוריה של הגלות והגאולה:
- ישראל כעבד ונסיך: תהליך הגלות והגאולה, שבו ישראל (כמו יוסף) ייצא מהבור ויגיע למלכות, עם שליחים שיביאו את נדחי ישראל לארץ ישראל.
- הגלות כשלב הכנה: כל תלאות הגלות מאז חורבן הבית נחשבות כהכנה לגאולה ולימות המשיח. הכוונה כאן היא להבין את הצורך בתלאות הגלות כדי להגיע לגדולה וגאולה.
2. מיהו משיח ומיהו המשלח:
- המלך המשיח יהיה זה שיחבר את אומות העולם להכיר בגדולתו ויגיבו בנקודה של קנאה משיחית.
- התפקיד של אומות העולם: הם ישמשו כשליחים בכניסת נדחי ישראל לארץ ישראל.
3. ירושלים כמרכז הגאולה:
- ירושלים תיבנה מחדש, ותהיה מקום של ריפוי לשבורי לב, שבורי רוח מהגלות.
- המשמעות של "בונה ירושלים": על פי הפסוקים, ירושלים היא המוקד של הגאולה, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית.
4. הזוהר ויוסף:
- קשר בין יוסף וגלות ישראל: רבי צדוק הכהן מצטט את הזוהר ומסביר כי יוסף, שהיה בבור, עבר שינוי פנימי והבין כי כל הסבל היה הכנה לגדולתו.
- ההסתכלות הרטרואקטיבית: גם בני ישראל, בסוף הגלות, יבינו שהסבל היה הכנה לגאולה.
5. הגלות כדרך להשגת מתנות אלוקיות:
- הגמרא במסכת ברכות מדברת על שלוש מתנות טובות שהיו לישראל וניתנו רק דרך ייסורים: תורה, ארץ ישראל, ו**העולם הבא**.
- ייסורים כשלב הכנה: כל מתנה כזו נדרשת לעבור דרך תהליך של ייסורים והכנה כדי להיבדל מהגשמיות ולזכות בהשפעות רוחניות גבוהות.
6. תורה שבעל פה ותורה שבכתב:
- תורה שבעל פה מתקיימת דרך חכמי ישראל, שמהם יוצאת התורה מלב אל לב.
- הקשר לארץ ישראל: ארץ ישראל נחשבת למערכת שמקבלת את השפע האלוקי, כמו תורה שבעל פה, בעוד שתורה שבכתב ניתנה משמיים.
- ההכנה לתורה שבעל פה: גלות מצרים וגלות בבל היו שלב הכנה ליכולת לקבל תורה שבעל פה ולקדושת ארץ ישראל.
7. הקשר בין התורה לבין הגלות:
- הגלות כמעבר לגאולה: כל גלות, מהגלות במצרים ועד גלות בבל ויוון, הייתה הכנה למתן תורה שבעל פה.
- החזרה לארץ ישראל: התהליך של חזרה לארץ ישראל היה חיוני להעמקת ההבנה של תורה שבעל פה ולחיבור הרוחני עם הארץ.
8. השלכות רוחניות של הגלות:
- כל תלאות הגלות מהווים שלב הכנה לגאולה והיו נדרשים כדי שנוכל להבין את מהות הגאולה.
- הגלות מעניקה לאדם את ההכנה הרוחנית הנדרשת להגיע למדרגה גבוהה יותר בגאולה ובתודעה משיחית.
9. ההיסטוריה היהודית וההכנה לגאולה:
- תהליכים כמו חורבן הבית והגלות הבבלית הם מקומות שבהם צמחה תורה שבעל פה והכנה לגדולת ישראל בארץ ישראל.
10. המשמעות המעשית:
- יש לראות את הקשיים והייסורים כשלב הכנה חשוב, כדי להבין את השפע האלוקי שמגיע ממקום של רוחניות עמוקה, במיוחד בארץ ישראל.

[@lone_wolf1000]

1. מוסר ומגבלות:
- מוסר הוא מערכת של אמות מידה רוחניות שמגבילות את האדם, כמו לולאה שקשורה לכלב, שמונעת ממנו לרוץ ולפגוע.
- המוסר מגביל את הגוף והחומר, על מנת לאפשר הרמוניה עם הרוח.
- המוסר לא פיזי, אלא רעיוני, והוא אוסר על פעולות מסוימות כדי לאפשר סדר וערכים מוסריים.
2. הייסורים והצמצום החומרי:
- הייסורים הם מצב שבו האדם מרגיש לא נוח, ובמובן רעיוני, הצמצום החומרי נעשה כדי לאפשר לקבלת מתנות רוחניות.
- לפי המהר"ל, הייסורים מצמצמים את הגוף על מנת שהאדם יהיה ראוי למתנות רוחניות שמגיעות ממקום גבוה יותר.
3. הייסורים וישראל:
- מתנות כמו ארץ ישראל, תורה ועולם הבא ניתנו דרך ייסורים, על מנת לזכך את הנפש ולהכין את האדם לרוחניות גבוהה.
- המהר"ל מסביר כי ישראל זכו לארץ ישראל רק לאחר ייסורים במדבר, שכן הם היו צריכים להגיע למדרגת הקדושה המתאימה למקום הזה.
4. ארץ ישראל:
- ארץ ישראל, אף שהיא גשמית, יש לה פנימיות רוחנית וקדושה, ולכן צריך זיכוך נפש לפני שמגיעים אליה.
- השהות במדבר והייסורים שם היו הכנה רוחנית כדי שהעם יהיה ראוי לקבל את הארץ המיוחדת הזו.
5. התורה והגוף:
- התורה היא מתנה רוחנית שמגיעה ממקום עליון, ועם ישראל זכה בה רק לאחר שצמצם את גופו ויצא ממצרים.
- ייסורי הגלות היו הכנה לכך, והם גם גרמו למעבר ממצב של עבדות לפרעה לעבדות לה'.
6. העולם הבא:
- העולם הבא הוא המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר, נבדלת לחלוטין מהחומר והגוף, ולא ניתן להשיג אותה בלי ייסורים שמצמצמים את החומר.
7. הגאולה וההישרדות בגלות:
- הגלות הארוכה של ישראל נחשבת ליסורים, המהווים הכנה לגאולה הגדולה, הן בעולם הזה והן בעולם הבא.
- הישרדות העם היהודי בגלות, למרות הפיתויים לוותר על נאמנות לה' ולתורתו, מוכיחה את ערכו הרוחני ומביאה אותו לגאולה.
8. הכנה לגדולה דרך ייסורים:
- לפי המדרש, הבור של יוסף היה הכנה לגדולתו, ובכך מצביע על הדרך בה ייסורים יכולים להוות הכנה לגדולה רוחנית או חומרית.

9. המלצות לפעולה:
- יש לקבל את הייסורים כדרך לזיכוך ולהכנה רוחנית למדרגות רוחניות גבוהות יותר.
- עמידה בנאמנות לה' ותורתו, גם בתקופות קשות, תוביל לגאולה ולקיום רוחני נצחי.

[@lone_wolf1000]

1. הקטע מתחיל בתיאור פרשת מקץ ובהדגשת חשיבותה, במיוחד נקודה מסוימת המעודדת תקווה ונחמה. הוא מקדיש את השיעור לעילוי נשמת דוד בן דניאל ולרפואתו של נתנאל בן שרה.
2. הוא מציג את תחילת פרשת מקץ ("ויַּקֵּץ") ומסביר שהמילה "מקץ" מתייחסת לסוף תקופת מאסרו של יוסף. יוסף שהה 12 שנה בכלא, ומקץ שנתיים (אחרי 10 שנים) קרה שינוי דרמטי בחייו בעקבות חלומות פרעה ופירושם על ידי יוסף. הוא מתאר את עלייתו של יוסף ממצב של אסיר למצב של שליט בכיר במצרים, כמעט מלך בפועל.
3. הקטע ממשיך בציטוט מדברי הזוהר על המושג "קץ". הזוהר מקשר את "מקץ שנתיים ימים" לפסוק בקהלת ("לַכֹּל זְמַן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם"). הוא מסביר שכל דבר בעולם, כולל גלות ישראל ושלטון הגויים, הוא בעל זמן קצוב מתוכנן מראש על ידי הקדוש ברוך הוא. הזוהר מדגיש את הקשר בין "קץ" לזמן קצוב, לאור (שלטון גויים) וחושך (גלות ישראל).
4. הוא מתמקד בזמן שהותו של יוסף בכלא, ומסביר מדוע הוא נשאר שם שנתיים נוספות לאחר ששר המשקים שוחרר. הוא טוען שאם יוסף היה משתחרר מוקדם יותר, לא היה מגיע למעמד של מלוכה. השהייה הארוכה בכלא הייתה הכנה הכרחית לעלייתו לגדולה.
5. הקטע מתאר את סיפור חלומות פרעה, את קריאה של פרעה ליוסף, ואת פירוש החלומות על ידי יוסף. יוסף מדגיש את תלותו באלוהים, ופרעה, לאחר שהבין את נכונות הפירוש, ממנה את יוסף לשליט במצרים. הוא מציין את קצב השינוי המהיר ("וַיִּרְצֵהוּ מִן הַבֹּר") ואת הענקת סמכויות המלוכה ליוסף על ידי פרעה, דבר חריג ובלתי צפוי. הוא מסביר את המשמעות של "אברך" ואת מינויו של יוסף לראש המודיעין.
6. הוא מדגיש את אורך חיי יוסף (110 שנים) ומחלק אותם לשלושה שלבים: ילדות, 12 שנות מאסר ו-80 שנות מלכות. הוא משווה את תקופת מלכותו של יוסף לאורך מלכות מלכי ישראל, ומציין שהיא הייתה ארוכה במיוחד.
7. הוא חוזר למילה "וַיִּרְצֵהוּ מִן הַבֹּר" ומקשר אותה לפרק קה בתהילים, המתאר את ירידת בני ישראל למצרים ואת מכירתו של יוסף לעבדות. הוא מקשר בין סיפור יוסף לסבל של עם ישראל בגלות ומדגיש שגם סבל זה הוא חלק מתוכנית אלוהית בעלת זמן קצוב.
8. הוא מסביר את הסיבה לנישואיו של יוסף לאוסנת בת פוטיפר - כ חלק מתוכנית אלוהית להולדת שבטי מנשה ואפרים.
9. הוא מצטט שוב מהזוהר ("וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה אֶת יוֹסֵף וַיִּרְצֵהוּ מִן הַבֹּר"), ומביא פסוק מתהילים ("רָצָה ה' אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ"). הזוהר מדגיש את הקשר בין "רָצָה" ו"וַיִּרְצֵהוּ", ומסביר ש"רָצָה" מלשון ריצוי ופיוס. הקדוש ברוך הוא מרצה את יראיו, בדומה לריצוי של פרעה את יוסף.
10. הוא מסביר את הקשר בין הסבל של יוסף בכלא (עצב ודכדוך) לריצוי (שמחה) לאחר שחרורו. הוא משווה את ירידתו של יוסף לבור לעלייתו מגובה רב, וטוען שהעלייה מנקודה נמוכה לנקודה גבוהה חזקה יותר מהנפילה מגובה רב.
11. הוא מביא את הפסוק "רָצָה ה' אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" ומקשר את "יראיו" ליוסף הצדיק, שהיה ירא אלוקים. הוא מקשר את הפסוק לפרק קמז בתהילים, העוסק בגאולת ישראל באחרית הימים. הוא מסביר ש"שבורי הלב" הם נדחי ישראל, המפוזרים בעולם, והגאולה תביא ריפוי ועצב.
12. הוא מסכם את הקשר בין סיפור יוסף לגאולת ישראל: יוסף קדם לעם ישראל בעבדות, אך לאחר מכן הגיע למלכות - כך גם ישראל, הנמצאים בגלות, יזכו לגאולה במהירות. אומות העולם יהיו השליחים של הגאולה, בדומה לפרעה ששלח את יוסף מן הבור.
13. הוא מצטט את רבי צדוק הכהן מלובלין מ"פרי צדוק", המסביר את "וַיִּרְצֵהוּ מִן הַבֹּר" כריצוי ופיוס של הקדוש ברוך הוא את יוסף, והבנת הבור כהכנה לגדולתו. הוא מקשר את זה לסוף הגלות, כאשר העם יבין שסבלו היה הכנה לגאולה.
14. הוא מביא גמרא ממסכת ברכות על שלוש מתנות טובות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל - תורה, ארץ ישראל ועולם הבא - המתקבלות רק על ידי ייסורים. הוא מסביר את הקשר בין ייסורים לקבלת המתנות.
15. רבי צדוק מסביר שגלות מצרים הייתה הכנה לתורה שבכתב, גלות בבל ויוון - לתורה שבעל פה (קדושת ארץ ישראל).
16. הוא מסביר את עומק משמעותה של "ארץ" בפסוק הראשון של התורה, ומדגיש את ייחודה של ארץ ישראל כמקבלת השפע האלוקי.
17. הוא מתייחס לתורה שבעל פה, ומסביר בקצרה את הקשר בינה ובין תורה שבכתב, מדגיש שהתורה כוללת את כל פרטיה של הבריאה ואת סוד מספר אותיותיה בתורה (600,000).

[@גלחליוה-ת2מ]

תוציא לאור שוקו או פסטרמה שכל שבוע פרשת השבוע מפורסמת בו

[@אסתראלקלס-ג4ו]

מקץ זה גם שורש של - מקיץ, מתעורר.

[@EurekaMindset148]

שאלה כבוד רב בקשר למידה אברך למה לומדי תורה נקראים אברכים

[@Yinonkalazan]

לא כל לומדי התורה נקראים אברכים , רק מי שנשוי וממשיך ללמוד בכולל , בגלל שהוא לומד תורה הוא "מנהיג רוחני" אף על פי שהוא עדיין צעיר לימים , לומדי התורה שעדיין לא נישאו נקראים בחורים - לא אברכים

[@EurekaMindset148]

@Yinonkalazan אבל פרשה זה לא כל כך נראה ככה בפרשה פשט לפחות נראה כמנהיג מה שנקרא פיזי וגם יוסף הפך אברך ואז התחתן וגם למה דווקא יוסף ושאר אחים
או האבות הקדושים לא קיבלו את תואר הזה אלא נתקבל עוד במצרים כמובן שהכל נשאר בתום לב ותורה וללמוד אני צריך אשמח לשמוע את דעת הרב בנושא