אביב גדג' - תפילה ליחיד - Aviv Guedj
HTML-код
- Опубликовано: 6 окт 2024
- מילים ולחן: אביב גדג'
מתוך האלבום "תפילה ליחיד", 2009
הפקה והפצה: התו השמיני
מילים:
בסוף אלה היו עלים דקים של סתיו שהכריעו אותי בכל כובד משקלם
את לא תצטרכי להחזיר לי את כל אלף פעימות הלב שהחסרתי בגללך
ישנתי מעט וחלמתי הרבה ורציתי אותך מאוד מאוד
רציתי אותך...
אבק של חרטה הולך ומכסה ריסים
תלתל של משי, לב עופרת, אצבעות זריזות
היא טהורה עכשיו כמו שלג
היא אמיצה פתאום כמו ילד
ובבוא הבוקר לעיני השמש
האמונה לבדה לא מספיקה אף פעם
והעתיד הוא חתיכת אבן גיר קטנה
שנזרקת לחלל החדר
הרי געש לא יכולים למות אף פעם
ודמיון זה הדבר הכי קרוב אל האמת
הברבורים קפאו באגם, באביב הם יפשירו חזרה
חזקים, אני יודע, נופלים חזק יותר
ואני נפלתי חזק ומהר
נזהרתי שהרוח לא תשבור אותי
וזהירים נפצעים הכי הרבה
ישנתי מעט ובזבזתי הכל וגם אם אני אצעק מי ישמע אותי
קראתי לך...
זאת תהיה תפילה ליחיד
זאת תהיה תפילה ליחיד
ובבוא הבוקר לעיני השמש
הדקלים זזים ומתלקחים ברוח
ילד של שד זז, רץ בין האנשים
שרואים את השמש דרך הגדר
אומר: ״העיניים שלי הן רק זכוכית מגדלת שרוטה
יש לי גאווה מלאכותית שעוד תיפול על הרצפה״
הוא אומר ונשבר בעודו מדבר
חרש חרש בצעקה
לאורך הגדר החשמלית בנו בתים
ואלף דונם של שדות זרועי מוקשים
אהבת חינם רק מתחילה לתבוע
את מחירה שייגבה בדם
שמחת הנפלה כעומק הבאר
שמחת הנפילה כעומק הבאר
אני הייתי שם כשהיא נפלה
אני הייתי שם כשלא היה לה שום דבר אחר
אם זה היה כאב אז זה מה שהעיר אותי
פעם אחרי פעם
הם לוקחים ממך את כל מה שאתה אוהב
הם לוקחים ממך את כל מה שאתה אוהב
אולי אין להם נשמה בכלל
אולי זה לא באמת כואב להם
יש להם ידיים ארוכות כל כך
אבל הם לא יכולים עכשיו לנגוע בי
אני משחיז את הלהב שממשיך לפצוע אותי
אני מצית את האש ששורפת אותי
בשולי שביל החלב על שפת הר געש
בחדר ללילה ברחוב הכי חשוך
כל הגיבורים שלי נולדו על הנייר
והם קופצים עכשיו מקצה הצוק
ובבוא הבוקר לעיני השמש
אני משחיז את הלהב שממשיך לפצוע אותי
רסיסים קטנים ממנו כבר צומחים בתוך תוכי
הם פוצעים אותי כשאני ישן
הם פוצעים אותי כשאני חולם
האלים הלא מושלמים שלחו אותי
זאת גלותי וזאת גאולתי
מוזר... אני נפתחתי ואז הכל סגר עלי
הם פוצעים אותי כשאני ישן
הם פוצעים אותי כשאני חולם
ישן עם עין אחת פקוחה כמו נוסע סמוי
שנודד במחשבות של אחרים
לך תוכיח שאתה חי כשאתה לא בטוח בזה
לך תוכיח שאתה חי כשאתה לא בטוח בזה
אני כל כך רגיל לכאב אהובתי
פלא שאני עדיין עומד
ובבוא הבוקר לעיני השמש...
אל תלכי בלעדי
עם לב נעול בפני
אל תצטערי כל כך
השדות העירומים מחכים רק לך
הם יקחו רק אותך
לפני שתלכי
נחל שלי אכזר
לפני שתלכי לבדך
גלי את עצמך
גלי את עצמך
צאי אהבה, צאי אלי
צאי אהבה, צאי אלי
את יודעת שכבר חשוך מכדי לראות
אז את מי את עכשיו מנסה לשחד בדמעות?
אל תשקרי
גלי את עצמך
גלי למי שהיה פעם חלק ממך
צאי אהבה, צאי אלי
צאי אהבה, צאי אלי
מישהי יקרה פעם אמרה לי.. "זה לא מוזיקה מה שהוא עושה שם.."
מבינה עניין. וואו אביב, אתה באמת משורר הכאב ומלחין הסבל האולטימטיבי כפי שאמר אבירם..
שאפו.
"לך תוכיח שאתה חי כשאתה לא בטוח בזה " וואווווווווווו...איזה חוזק של טקסט!!!!
בין הענקים הוא ענק , זריקות הלם ישר למוח ללא שלב ביניים
בסוף אלה היו עלים דקים של סתיו שהכריעו אותי בכול כובד משקלם
את לא תצטרכי להחזיר לי את כל אלף פעימות הלב שהחסרתי בגללך
ישנתי מעט וחלמתי הרבה ורציתי אותך מאוד מאוד
רציתי אותך...
אבק של חרטה הולך ומכסה ריסים
תלתל של משי, לב עופרת, אצבעות זריזות
היא טהורה עכשיו כמו שלג
היא אמיצה פתאום כמו ילד
ובבוא הבוקר לעיני השמש
האמונה לבדה לא מספיקה אף פעם
והעתיד הוא חתיכת אבן גיר קטנה
שנזרקת לחלל החדר
הרי געש לא יכולים למות אף פעם
ודמיון זה הדבר הכי קרוב אל האמת
הברבורים קפאו באגם, באביב הם יפשירו חזרה
חזקים, אני יודע, נופלים חזק יותר
ואני נפלתי חזק ומהר
נזהרתי שהרוח לא תשבור אותי
וזהירים נפצעים הכי הרבה
ישנתי מעט ובזבזתי הכל וגם אם אני אצעק מי ישמע אותי?
קראתי לך...
זאת תהיה זאת תהיה תפילה ליחיד
זאת תהיה זאת תהיה תפילה ליחיד
ובבוא הבוקר לעיני השמש
הדקלים זזים ומתלקחים ברוח
ילד של שד זז רץ בין האנשים
שרואים את השמש דרך הגדר
אומר ״העיניים שלי הן רק זכוכית מגדלת שרוטה
יש לי ריאה מלאכותית שעוד תיפול על הרצפה״
הוא אומר ונשבר בעודו מדבר
חרש חרש בצעקה
לאורך הגדר החשמלית בנו בתים
ומאה דונם של שדות זרועי מוקשים
אהבת חינם רק מתחילה לתבוע
את מחירה שייגבה בדם
שמחת הנפלה כעומק הבאר
שמחת הנפילה כעומק הבאר
אני הייתי שם כשהיא נפלה
אני הייתי שם שלא היה שום דבר אחר
אם זה היה כאב אז זה מה שהעיר אותי
פעם אחרי פעם
הם לוקחים ממך את כל מה שאתה אוהב
הם לוקחים ממך את כל מה שאתה אוהב
אולי אין להם נשמה בכלל
אולי זה לא באמת כואב להם
ויש להם ידיים ארוכות כל כך
אבל הם לא יכולים עכשיו לנגוע בי
אני משחיז את הלהב שממשיך לפצוע אותי
אני מצית את האש ששורפת אותי
בשולי שביל החלב על שפת הר געש
בחדר ללילה ברחוב הכי חשוך
כול הגיבורים שלי נולדו על הנייר
והם קופצים עכשיו מקצה הצוק
ובבוא הבוקר לעיני השמש
אני משחיז את הלהב שממשיך לפצוע אותי
רסיסים קטנים ממנו כבר צומחים בתוך תוכי
הם פוצעים אותי כשאני ישן
הם פוצעים אותי כשאני חולם
האלים הלא מושלמים שלחו אותי
זאת גלותי וזאת גאולתי
מוזר, אני נפתחתי ואז הכל סגר עלי
הם פוצעים אותי כשאני ישן
הם פוצעים אותי כשאני חולם
ישן עם עין אחת פקוחה כמו נוסע סמוי
שנודד במחשבות של אחרים
לך תוכיח שאתה חי כשאתה לא בטוח בזה
לך תוכיח שאתה חי כשאתה לא בטוח בזה
אני כל כך רגיל לכאב אהובתי
פלא שאני עדיין עומד
ובבוא הבוקר לעיני השמש...
יש לי ריאה מלאכותית שעוד תיפול על הריצפה...
הוא אומר ונשבר בעודו מדבר חרש חרש בצעקה...
ובבוא הבוקר לעיני השמש...
ובבוא הבוקר לעיני השמש...
אל תלכי בלעדי
עם לב נעול בפני
אל תצטערי כל כך
השדות העירומים מחכים רק לך
הם יקחו רק אותך
לפני שתלכי
נחל שלי אכזר
לפני שתלכי לבדך
גלי את עצמך
גלי את עצמך
צאי אהבה, צאי אלי
צאי אהבה, צאי אלי
את יודעת שכבר חשוך מכדי לראות
אז את מי את עכשיו מנסה לשחד בדמעות?
אל תשקרי
גלי את עצמך
גלי למי שהיה פעם חלק ממך
צאי אהבה, צאי אלי
צאי אהבה, צאי אלי
אני משחיז את הלהב שממשיך לפצוע אותי "
"אני מצית את האש ששורפת אותי
ממש
איזו יצירה משובחת עם התחלה אמצע וסוף מתוק
אני שומע שוב ושוב את היצירה הזו בשנים האחרונות ולא נמאס
אביב אתה משורר הכאב ומלחין הסבל האולטימטיבי. חזק ואמץ
יצירה של אמן מופת. השיר הכי טוב שנכתב בעברית
שיר מדהים
גדול היוצרים בתולדות מדינת ישראל בפער ניכר.
8:53 איך מכוונים לדיסטורשן כזה?
מיוחד ... מלא עוצמה
לקחת אותי למייק אולדפילד ג'ינסיס ולאלג'ר דרך המילים .
מתי יהיה הופעה?
לא לא נימאס להאזין לגאונות הזו..❤
שיר מדהים