**סיכום ההרצאה "ברוך שאמר: השיעור השבועי פרשת ויגש תשפ"ה - הרב ברוך רוזנבלום"** 1. **נושא מרכזי ורקע**: הנושא המרכזי של ההרצאה הוא פרשת ויגש, ומתמקדת בעיקר במפגש של יוסף ואחיו לאחר תקופה ארוכה. הרב רוזנבלום מתאר את ההתפתחות הרגשית והנפשית של יוסף ושל האחים, ומדגיש את המידות של יוסף הצדיק כמו אחווה, אהבה ללא תנאים, וסליחה עמוקה. פרשה זו מקדמת את השיח על חשיבות השלום המשפחתי, ההתמודדות עם כאב, והיכולת לשחרר שנאה. 2. **מטרה ומסקנות מרכזיות**: המטרה של הרב ברוך רוזנבלום היא להדגיש את מידת הסליחה של יוסף. גם לאחר שכאבו הרבה מהמעשה של האחים, יוסף לא איבד את אהבתו אליהם. הוא בוחר לסלוח ולהתעלות מעל לפגיעות שעשה לו. המסקנה המרכזית היא שגם כאשר אדם עובר ניסיונות קשים, הוא יכול להגיע למקום של שלום פנימי ולסליחה, כפי שעשה יוסף. 3. **נקודות עיקריות עם הסברי מושגים**: - **אהבה ללא תנאים**: יוסף לא עשה הבחנה בין פעולתם של האחים ומעשיו הוא כלפי האחים. למרות כל מה שעשו לו, הוא בחר להמשיך לאהוב ולהתנהג אליהם כפי שהתנהג כאשר היו כולם יחד. - **מידת הסליחה**: המושג "סליחה" בחז"ל ובלימוד התורה מכיל בתוכו לא רק מחילה על מעשה רע, אלא גם את היכולת להשתחרר מכעס, שנאה או טינה. יוסף, בדבריו "אני יוסף אחיכם", מסמן את ההתעלות מעל הכאב האישי. - **אחווה**: הכוונה לאחווה שבין האחים למרות שנראה כי הם ריחקו עצמם ממנו. יוסף מתעקש להישאר אכפתי כלפי האחים ומצהיר על רצונו לחזור ולהיות איתם כאח. 4. **דוגמאות וסיפורים להמחשה**: הרב רוזנבלום מביא דוגמה מתוך הגמרא והמדרש: הסיפור על רבי אבא שהציל את עצמו משני ניסים בבת אחת - מנחש ומבולען, ומחבר זאת לסיפורו של יוסף הצדיק. הוא מסביר שהעובדה שיוסף הצדיק לא רק סלח אלא גם פעל במידת הטוב כלפי אלו שפגעו בו היא גבוהה ומרוממת הרבה יותר מהסליחה הפשוטה. 5. **השלכות לעתיד וכלים פרקטיים**: הרב מציע שנשאב השראה ממידת הסליחה והאהבה של יוסף על מנת להתמודד עם עוולות אישיות. הכלים הפרקטיים שמוצעים הם: - **סליחה שלמה**: לכל אדם יש את היכולת למרק את נפשו ולהגיע לשלום פנימי אם יבחר לשחרר את הכעסים כלפי הזולת. - **אהבה ללא תנאים**: לפתח את היכולת לאהוב אנשים למרות שהם עשו לנו רע, כפי שיוסף הצדיק עשה. **אתגרים וסיכונים**: המימוש של תהליך הסליחה והאהבה לא תמיד פשוט, ויש אתגר פנימי לשחרר את העוול ולהשאיר את הזיכרון מאחור. --- בהקשר זה, ישנה ההבנה שפרשת ויגש היא מקור עוצמתי למידות טובות בתורה, ובייחוד במידות הסליחה והאהבה.
1. הפרשה פותחת בתיאור מפגש יוסף עם אחיו. יהודה מסביר ליוסף שהגביע נמצא באמתחת בנימין. יוסף, שלא יכול עוד להתאפק, מכריז שהוא יוסף, ושואל אם אביהם עדיין חי. אחיו נבהלים ולא מצליחים לענות. יש הסבר במפרשים מדוע אחיו לא הסתכלו בו קודם - הם חשבו שהוא מצרי, ולכן לא הביטו בפניו עד שהכריז על זהותו. 2. אור החיים הקדוש והכלי יקר דנים מדוע יוסף חוזר ומצהיר "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה" לאחר שכבר אמר "אני יוסף". אור החיים הקדוש מסביר שיוסף חזר על דבריו משום שחשש שאחיו לא האמינו לו או מפני שפחדו ממנו. הוא מדגיש את נאמנותו לאחווה, גם לאחר שנמכר על ידם. הוא משתמש במשפט "אשר מכרתם אותי מצרימה" כדי להוכיח את זהותו באופן חד משמעי, פרט שידוע רק לו. הכלי יקר מציע הסבר אחר: יוסף בתחילה אמר רק "אני יוסף", והדבר גרם לאחים לחשוש מפני נקמה. רק לאחר שהוא הוסיף "אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה", הבין אחיו שהוא סולח להם. 3. הכלי יקר ממשיך ומסביר את ציווי המילה של יוסף לאחיו. הוא טוען שיוסף ציווה עליהם את המילה כדי להוריד את תאוותם, ובכך למנוע רעב. הוא מצטט את חז"ל שאומרים שמי שסובל מרעב מחפש לחם, ויוסף רצה למנוע את הסבל הזה. הכלי יקר קושר זאת ל"וְתִשָּׂא בְאִיתָן קַשְׁתּוֹ", המתייחס ליכולתו של יוסף לכבוש את יצרו. 4. הטקסט ממשיך עם דברי יוסף לאחיו: "וְאַתֶּם אַל תַּעַצְבוּ וְאַל יֵרַע בְּעֵינֵיכֶם". הכלי יקר מסביר מדוע יוסף אומר שני דברים אלו: "אל תעצבו" מתייחס למעשיהם בעבר, ו"אל ירע בעיניכם" מתייחס לעתיד. יוסף מבטיח לפרנסם ולדאוג להם. 5. הזוהר מספר סיפור על רבי אבא שראה אדם שניצל מנחש ומבולען. איש זה הסביר את ניסיו את ניסים על ידי מעשיו הטובים, סליחתו על עוולות שעולו לו וטובתו למי שעשה לו רע. הדבר מוביל להשוואה עם יוסף, ואף נטען שאיש זה גדול מיוסף הצדיק, כי יוסף עשה טובות לאחיו, בעוד האיש בסיפור עשה טובות לזרים. 6. הטקסט עובר לפרשנות של הפסוק "וַיִּשְׁלַח אֶת אֶחָיו וַיֵּלְכוּ וַיֹּאמֶר עֲלֵיהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדֶּרֶך". הוא מציג את דברי רבנו עובדיה ספורנו, שמתרגם "וַיִּשְׁלַח" כ"נתן להם רשות". הוא משווה זאת למקרים נוספים בתורה בהם דמות מבקשת רשות לעזוב מקום. 7. השך על התורה מעלה שאלות על סדר המילים בפסוק. הוא טוען שיוסף התפלל לאלוקים לקצר את הדרך לאחיו, ו"אַל תִּרְגְּזוּ בַּדֶּרֶך" מתייחס לתפילה זו ולא למצבם בפועל. 8. הטקסט מציג פירושים שונים של "אַל תִּרְגְּזוּ בַּדֶּרֶך" מרבינו הראשונים: הרשב"א רואה זאת כאזהרה מפני פחד משודדים; בעל הטורים מזהיר מפני התנהגות המבוססת על קשרים משפחתיים במצרים; ורש"י מציע ארבעה פירושים, ביניהם אזהרה מפני ריב על המכירה, ואזהרה מפני הליכה בחושך. 9. הגמרא בתענית דנה בפירוש "אַל תִּרְגְּזוּ בַּדֶּרֶך": אסור לעסוק בדברי הלכה עמוקים בדרך, אסור לפצוע פסיעה גסה (מה שיכול לגרום לנזק לעיניים), וחייבים להיכנס לעיר ולצאת ממנה באור יום. 10. הטקסט דן בקשר בין ההוראות של יוסף לאחיו, תוך התייחסות לשאלה האם אלו כללים כללים למי שיוצא לדרך, או רק לאחים. הוא מציג את דברי "דודי נתן", הטוען שהכל נובע מציווי יוסף להמהר אל אביהם, וההוראות נועדו להבטיח שהמהירות לא תוביל לתאונות. 11. הטקסט מסכם את הופעות המילה "רוגז" בתורה ומנתח אותה, תוך התייחסות לפירושים שונים של חז"ל. הוא מציג את הקשר בין המילה "רוגז" ליוסף, תוך שימוש במדרשים שונים.
![I.N "HALLUCINATION" | [Stray Kids : SKZ-PLAYER]](http://i.ytimg.com/vi/n5B5q1Hwt_U/mqdefault.jpg)
תודה על המסרים הברורים והמחזקים, כבוד הרב.
זכות חנוכה. ישר כוח הרב
יישר כוח
חזק וברוך תבורך מפי עליון
**סיכום ההרצאה "ברוך שאמר: השיעור השבועי פרשת ויגש תשפ"ה - הרב ברוך רוזנבלום"**
1. **נושא מרכזי ורקע**:
הנושא המרכזי של ההרצאה הוא פרשת ויגש, ומתמקדת בעיקר במפגש של יוסף ואחיו לאחר תקופה ארוכה. הרב רוזנבלום מתאר את ההתפתחות הרגשית והנפשית של יוסף ושל האחים, ומדגיש את המידות של יוסף הצדיק כמו אחווה, אהבה ללא תנאים, וסליחה עמוקה. פרשה זו מקדמת את השיח על חשיבות השלום המשפחתי, ההתמודדות עם כאב, והיכולת לשחרר שנאה.
2. **מטרה ומסקנות מרכזיות**:
המטרה של הרב ברוך רוזנבלום היא להדגיש את מידת הסליחה של יוסף. גם לאחר שכאבו הרבה מהמעשה של האחים, יוסף לא איבד את אהבתו אליהם. הוא בוחר לסלוח ולהתעלות מעל לפגיעות שעשה לו. המסקנה המרכזית היא שגם כאשר אדם עובר ניסיונות קשים, הוא יכול להגיע למקום של שלום פנימי ולסליחה, כפי שעשה יוסף.
3. **נקודות עיקריות עם הסברי מושגים**:
- **אהבה ללא תנאים**: יוסף לא עשה הבחנה בין פעולתם של האחים ומעשיו הוא כלפי האחים. למרות כל מה שעשו לו, הוא בחר להמשיך לאהוב ולהתנהג אליהם כפי שהתנהג כאשר היו כולם יחד.
- **מידת הסליחה**: המושג "סליחה" בחז"ל ובלימוד התורה מכיל בתוכו לא רק מחילה על מעשה רע, אלא גם את היכולת להשתחרר מכעס, שנאה או טינה. יוסף, בדבריו "אני יוסף אחיכם", מסמן את ההתעלות מעל הכאב האישי.
- **אחווה**: הכוונה לאחווה שבין האחים למרות שנראה כי הם ריחקו עצמם ממנו. יוסף מתעקש להישאר אכפתי כלפי האחים ומצהיר על רצונו לחזור ולהיות איתם כאח.
4. **דוגמאות וסיפורים להמחשה**:
הרב רוזנבלום מביא דוגמה מתוך הגמרא והמדרש: הסיפור על רבי אבא שהציל את עצמו משני ניסים בבת אחת - מנחש ומבולען, ומחבר זאת לסיפורו של יוסף הצדיק. הוא מסביר שהעובדה שיוסף הצדיק לא רק סלח אלא גם פעל במידת הטוב כלפי אלו שפגעו בו היא גבוהה ומרוממת הרבה יותר מהסליחה הפשוטה.
5. **השלכות לעתיד וכלים פרקטיים**:
הרב מציע שנשאב השראה ממידת הסליחה והאהבה של יוסף על מנת להתמודד עם עוולות אישיות. הכלים הפרקטיים שמוצעים הם:
- **סליחה שלמה**: לכל אדם יש את היכולת למרק את נפשו ולהגיע לשלום פנימי אם יבחר לשחרר את הכעסים כלפי הזולת.
- **אהבה ללא תנאים**: לפתח את היכולת לאהוב אנשים למרות שהם עשו לנו רע, כפי שיוסף הצדיק עשה.
**אתגרים וסיכונים**: המימוש של תהליך הסליחה והאהבה לא תמיד פשוט, ויש אתגר פנימי לשחרר את העוול ולהשאיר את הזיכרון מאחור.
---
בהקשר זה, ישנה ההבנה שפרשת ויגש היא מקור עוצמתי למידות טובות בתורה, ובייחוד במידות הסליחה והאהבה.
1. הפרשה פותחת בתיאור מפגש יוסף עם אחיו. יהודה מסביר ליוסף שהגביע נמצא באמתחת בנימין. יוסף, שלא יכול עוד להתאפק, מכריז שהוא יוסף, ושואל אם אביהם עדיין חי. אחיו נבהלים ולא מצליחים לענות. יש הסבר במפרשים מדוע אחיו לא הסתכלו בו קודם - הם חשבו שהוא מצרי, ולכן לא הביטו בפניו עד שהכריז על זהותו.
2. אור החיים הקדוש והכלי יקר דנים מדוע יוסף חוזר ומצהיר "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה" לאחר שכבר אמר "אני יוסף". אור החיים הקדוש מסביר שיוסף חזר על דבריו משום שחשש שאחיו לא האמינו לו או מפני שפחדו ממנו. הוא מדגיש את נאמנותו לאחווה, גם לאחר שנמכר על ידם. הוא משתמש במשפט "אשר מכרתם אותי מצרימה" כדי להוכיח את זהותו באופן חד משמעי, פרט שידוע רק לו. הכלי יקר מציע הסבר אחר: יוסף בתחילה אמר רק "אני יוסף", והדבר גרם לאחים לחשוש מפני נקמה. רק לאחר שהוא הוסיף "אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה", הבין אחיו שהוא סולח להם.
3. הכלי יקר ממשיך ומסביר את ציווי המילה של יוסף לאחיו. הוא טוען שיוסף ציווה עליהם את המילה כדי להוריד את תאוותם, ובכך למנוע רעב. הוא מצטט את חז"ל שאומרים שמי שסובל מרעב מחפש לחם, ויוסף רצה למנוע את הסבל הזה. הכלי יקר קושר זאת ל"וְתִשָּׂא בְאִיתָן קַשְׁתּוֹ", המתייחס ליכולתו של יוסף לכבוש את יצרו.
4. הטקסט ממשיך עם דברי יוסף לאחיו: "וְאַתֶּם אַל תַּעַצְבוּ וְאַל יֵרַע בְּעֵינֵיכֶם". הכלי יקר מסביר מדוע יוסף אומר שני דברים אלו: "אל תעצבו" מתייחס למעשיהם בעבר, ו"אל ירע בעיניכם" מתייחס לעתיד. יוסף מבטיח לפרנסם ולדאוג להם.
5. הזוהר מספר סיפור על רבי אבא שראה אדם שניצל מנחש ומבולען. איש זה הסביר את ניסיו את ניסים על ידי מעשיו הטובים, סליחתו על עוולות שעולו לו וטובתו למי שעשה לו רע. הדבר מוביל להשוואה עם יוסף, ואף נטען שאיש זה גדול מיוסף הצדיק, כי יוסף עשה טובות לאחיו, בעוד האיש בסיפור עשה טובות לזרים.
6. הטקסט עובר לפרשנות של הפסוק "וַיִּשְׁלַח אֶת אֶחָיו וַיֵּלְכוּ וַיֹּאמֶר עֲלֵיהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדֶּרֶך". הוא מציג את דברי רבנו עובדיה ספורנו, שמתרגם "וַיִּשְׁלַח" כ"נתן להם רשות". הוא משווה זאת למקרים נוספים בתורה בהם דמות מבקשת רשות לעזוב מקום.
7. השך על התורה מעלה שאלות על סדר המילים בפסוק. הוא טוען שיוסף התפלל לאלוקים לקצר את הדרך לאחיו, ו"אַל תִּרְגְּזוּ בַּדֶּרֶך" מתייחס לתפילה זו ולא למצבם בפועל.
8. הטקסט מציג פירושים שונים של "אַל תִּרְגְּזוּ בַּדֶּרֶך" מרבינו הראשונים: הרשב"א רואה זאת כאזהרה מפני פחד משודדים; בעל הטורים מזהיר מפני התנהגות המבוססת על קשרים משפחתיים במצרים; ורש"י מציע ארבעה פירושים, ביניהם אזהרה מפני ריב על המכירה, ואזהרה מפני הליכה בחושך.
9. הגמרא בתענית דנה בפירוש "אַל תִּרְגְּזוּ בַּדֶּרֶך": אסור לעסוק בדברי הלכה עמוקים בדרך, אסור לפצוע פסיעה גסה (מה שיכול לגרום לנזק לעיניים), וחייבים להיכנס לעיר ולצאת ממנה באור יום.
10. הטקסט דן בקשר בין ההוראות של יוסף לאחיו, תוך התייחסות לשאלה האם אלו כללים כללים למי שיוצא לדרך, או רק לאחים. הוא מציג את דברי "דודי נתן", הטוען שהכל נובע מציווי יוסף להמהר אל אביהם, וההוראות נועדו להבטיח שהמהירות לא תוביל לתאונות.
11. הטקסט מסכם את הופעות המילה "רוגז" בתורה ומנתח אותה, תוך התייחסות לפירושים שונים של חז"ל. הוא מציג את הקשר בין המילה "רוגז" ליוסף, תוך שימוש במדרשים שונים.
היכן הסבר למה יוסף לא התקשר ליעקב כשהתמנה לאברך