Видео

לא דמוניזציה ולא נעליים. הפעילות שלכם מוכרת היטב, אתם ארגנתם לנו ניסיון הפיכה משטרית על הראש. די להתקרנף ולהתבכיין, קחו אחריות על המעשים שלכם וקבלו את הכעס והביקורת הציבורית כלפיכם. בהחלט אפשר לעמוד מנגד לרעיונות ליברטריאניים-משיחיים שאין להם שום ממשק לתפיסות של הציבור בישראל.

פורום "מגעלת"

תרמתי. כל הכבוד!

תודה ד"ר שראל. תודה שאתה מתראיין ברשת ב'. מתסכל שהמראיינת אפילו לא מנסה להקשיב לך, אלא מקפידה לדברר את מה שחשוב לה לדברר.

נכון מאוד. אנחנו זקוקים לסוגי חינוך שונים. מקום החינוך בתרבות היהודית מדוע תפס החינוך מקום כל כך מרכזי בתרבות היהודית? מה חסר בחינוך היום, ביחס לחינוך היהודי-מקורי? על דמות האדם השלם, על הטבע האגואיסטי, ועל הצורך הדחוף של העולם בתיקון גלובלי. לפני הכול חשוב לדייק. זה לא שהחינוך היה חשוב לנו כעם, אלא החינוך הוא זה שעשה מאיתנו עם. למה הכוונה? לפני כ-3800 שנה, בבבל העתיקה, האנושות נקלעה לסוג של מלחמת עולם, כמתואר בסיפור מגדל בבל. אנשים הפסיקו להבין זה את זה, נלחמו זה בזה עד ש"חצי העולם שם נפל בחרב" (פרקי דרבי אליעזר, פרק כד). איש חכם אחד החליט לחקור למה זה קורה, ואיך אפשר לצאת מזה. אברהם הבבלי. הוא גילה שכוח אחד פועל בכל הטבע, ומגמת ההתפתחות היא לעבר אחדות הכול. בהתאם לזאת הוא חינך לחסד ולאהבה לזולת. "נַעֲשֶׂה אָדָם", מכונה התהליך החינוכי הזה בלשון המקרא. מטרתו לרומם את האדם מעל טבעו האגואיסטי, ולעשותו דומה לכוח הכללי שפועל בבריאה. תכונתו השפעה טובה, כלומר נתינה ואהבה, ולשם כיוון אברהם את כל מי שרק שמע. "אלפים ורבבות" התקבצו סביב האידיאה הרוחנית שלו, כפי שכותב הרמב"ם בספר המדע, ומהם התהוותה האומה. זו לא אומה טבעית ככל אומות העולם, אלא התקבצות מלאכותית סביב חינוך שבונה קשר מיוחד בין בני אדם, הופך אותם להיות מחוברים "כאיש אחד בלב אחד". בלי הקו החינוכי הזה, מבחינה איכותית-מהותית לא קיים עם ישראל. לכן, לאורך ההיסטוריה זכה אצלנו החינוך לחשיבות עצומה. לא היה ילד שלא למד קרוא וכתוב, כולם עסקו משך כל החיים בלימוד המקורות שהסבירו מהו יחס נכון לדומם, לצומח, לחי, לבני האדם האחרים ולחברה בכללה. אותה תפיסת עולם שייסד אברהם פורטה אחר כך בתורת משה, ומנהיגי האומה היו אנשי חינוך במהותם. ספרי החינוך שלנו עברו מדור לדור משך אלפי שנים, ורק במאות השנים האחרונות התחלנו להיות מושפעים מהחינוך של אומות העולם. בשונה מכל חינוך אחר שמתקבל בטבעיות כחכמת חיים מועילה, החינוך הישראלי-מקורי מתייצב נגד הטבע האגואיסטי של האדם והחברה. כדי להפנים אותו נדרשת עבודה בלתי פוסקת, מרגע שהאדם נולד ועד אחרון ימיו. הרי זה לא טבעי להתנהג לפי קוד של "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", או "ואהבת לרעך כמוך". לא טבעי להיות "כל ישראל חברים", "ערבים זה לזה", לחשוב על כולם כמו על עצמך. האגו של האדם כל הזמן מתעצם, ועליו לחנך את עצמו ללא הפסק, בהתאם. להתחדש, להתקדם. אחרי החורבן עקב שנאת חינם יצאנו לגלות ארוכה בין אומות העולם. איפה שלא היינו, נאבקנו על האפשרות להמשיך לפחות במשהו את הקו החינוכי. בלעדיו, היינו פשוט נעלמים. החינוך החזיק אותנו, חיזק אותנו, סידר אותנו, נתן לנו אפשרות להשתייך לאותה אומה גם בלי מדינה, חבל ארץ משותף, ארגון כלשהו. הורים נמדדו לפי השקעתם בחינוך, והיו צריכים להיות מחנכים בעצמם. רמת ההצלחה החינוכית של משפחה הגדירה את מעמדה בחברה. היום, כשהעולם נעשה מקושר כמו כפר קטן, כשכולם תלויים בכולם ומשפיעים על כולם, הגענו למצב נפיץ כמו שהיה בבבל העתיקה. או שתפרוץ מלחמת עולם, או שנקדים לה מהפכה חינוכית-תרבותית שתביא לחיבור ולהשלמה בין אדם לאדם. התהליך הזה יכול להתחיל רק כאן, בעם שנבנה ביסודו על החינוך של אברהם. אמנם כבר דורות אנחנו מנותקים ממנו, ולכן ישראל לא מהווה דוגמה לחיים באהבה, כואב הלב לראות איך הפילוג גובר ומתלבה השנאה, ואף על פי כן, יש בידינו להתחבר לחכמת ישראל המקורית ולהדליק אור בחשכה. להוליד יחד אדם חדש, אנושות חדשה. נשים בצד את הוויכוחים בין דתיים וחילוניים, ונחזור כולנו להיות מקוריים. 'יהודי' זה מלשון ייחוד, איחוד, אחדות מעל השוני, ו'ישראל' זו קריאת כיוון: ישר אל כוח האהבה והנתינה שביסוד הבריאה. האדם השלם, כל רגע בקיומו מוקדש לבדיקה איך יוכל לממש את עצמו באהבה לזולת. לדומם, לצומח, לחי, לאדם, לאנושות, לכוח הטבע הכללי. אהבה לכול, אהבת עולם. זוהי מטרת החינוך המקורי של העם. ונקודה אחרונה, הכי חשובה: חינוך הוא בדוגמה, חינוך זו בניית אווירה. מרגע שתינוק נולד הוא צריך להרגיש שהאוויר מלא ברצון ובמחשבה שמכוונים לאהבה. שכולם סביבו פועלים מתוך דאגה לזולת. מכל מבט ומכל תנועה הוא לומד, סופג את הרוח והכוונה. אמנם מבפנים יצמח בו הכוח האגואיסטי, אבל ההשפעה החינוכית-תרבותית תראה לו איך להשתמש בו לטובת החברה. כך, יחד, נעלה את עצמנו לדרגת הכוח העליון שבטבע, שכל כולו אהבה. המילה "אדם", מלשון "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן", בדיוק על זה מצביעה. שיהיה לנו בהצלחה.

נכון מאוד להטיל מס מיוחד על הבנקים, אבל לאסור לבנקים לעלות עמלות ללקוחות. הפחד להישאר בלי כסף כמה כסף צריך כדי להיות רגועים לחלוטין, לגמרי בלי פחדים? מסתבר שהדברים לא כאלה פשוטים. מרבה נכסים מרבה דאגה, מצאו כבר מזמן החכמים, והמקור לתחושת ביטחון טמון במחוזות אחרים. על מה ששווה הרבה יותר ממזומנים. בין הפחדים הכי גדולים של האדם אפשר למצוא את הפחד מזה שלא יהיה לו כסף. שיחסר. והאמת שזה לא תלוי בכמות הכסף שיש או אין לו בחשבון הבנק, אלא מדובר בעניין פנימי, פסיכולוגי. לו יצויר שכל החברה הייתה דואגת לשלומנו ולטובתנו, עוטפת אותנו בחום ואהבה כמו אימא ואבא, או אז אפשר היה באמת להבטיח לכל אחד חיים של רוגע ושלווה, של התפתחות וצמיחה. בסופו של דבר אנחנו יצורים חברתיים, ומושפעים מאוד מהאווירה בסביבה. עם התמונה הגבוהה הזו נרד למציאות הקשה. פעם לא היה ביטוח רפואי, והיום זה סטנדרט. כל אחד חבר בקופת חולים, זכאי לשירותי בריאות, לתרופות, לרופאים. בדרך דומה כדאי גם להבטיח שאיש לא יהיה רעב ללחם, ולשאר צרכי קיום בסיסיים. תארו לעצמכם שכל אדם במדינה היה בטוח שמה שלא יקרה, תמיד יהיה לו סל מצרכים בסיסי, תמיד יהיה לו מה לאכול, מה להביא לילדים. איך היה הדבר משפיע על החרדות והפחדים? אם היינו מחליטים יחד ללכת לכיוון כזה, כבר הייתה משתנה הרוח בקרב העם. הייתה זו עדות לכך שלמרות הכול, אנחנו מרגישים שייכים למשפחה אחת. הפערים הכלכליים שרואים היום במדינה לגמרי לא מתאימים לרוח העם שלנו, ומצביעים על כך שהתפתחנו בדרך לא נכונה. ערבות הדדית, עזרה הדדית, גמילות חסד, אלה הערכים המקוריים שבנו אותנו כאומה. גם בתחום הדיור יש מה לעשות, אם רק תהיה נכונות לחיבור והשלמה. כך לדוגמה, דירות שעומדות ריקות, כאלה שנקנו על ידי יהודים מחו"ל או לצורך השקעה, היו יכולות לתת פתרון זמני לאנשים שלא מצליחים לשלם שכר דירה. המדינה הייתה לוקחת על עצמה את השיפוץ לאחר השימוש, כדי להבטיח שלא ירד ערך הדירה, ובינתיים מארגנת פתרונות קבע למצוקת הדיור שעולה ועולה. צעדים הדדיים כאלה בתחום המזון והדיור, היו מביאים לכך שלפחות הפחד הקיומי יסולק. אכן, מדובר במהפכה בתפיסה. מהפכה ביחסים, בתפיסת הקשר שבין הפרט לחברה. כשנבין שאין ברירה ומוכרחים לממש אותה, נידרש לתהליך מקדים של הסברה רחבה, או ביתר דיוק פיתוח חינוכי-תרבותי בכלל החברה. בכלי התקשורת, במוסדות החינוך והתרבות, במקומות העבודה, במתנסי"ם, במרכזים קהילתיים, בכל מקום ובכל פינה, יהיה צורך להקצות זמן איכות לפיתוח תפיסת יחסים חדשה. על בסיס יומיומי ממש, כמו פעילות גופנית שנכנסה כבר לשגרה. יחסים חדשים בבית, בעבודה, בחברה, במדינה. הכול מתחיל בהבנה שהעולם של מחר יכול להיות רק מחובר, וסימנים לכך רואים בכל פינה. מיום ליום הקישוריות בין כולם לכולם גוברת, וגם התלות ההדדית עולה. כל פעולה של מישהו מנענעת את הסירה שבה כולנו יושבים, מאיימת להטביע אותה. בתנאים כאלה, בלי התחשבות ושיתוף פעולה לא יהיה לנו עתיד ולא תקווה. לאף אחד לא יעזור מה שיש לו בבנק, כשניקלע לעין הסערה. הטבע הסובב אותנו מתפקד כמערכת סגורה. אינטגרלית. עגולה. כל הדומם, הצומח והחי יוצרים מארג נפלא, והחיים מתפתחים בחיבור בין ניגודים, בהשלמה. בחברה האנושית, לעומת זאת, הטבע לא יוצר את ההרמוניה, אנחנו בעצמנו צריכים לרצות בה ולבנות אותה. כסף, בהגדרה, מסמל כיסוי, יכולת לכסות את הצרכים שלך. ובמציאות של תלות הדדית, היכולת הזו תימדד לפי רמת הדאגה הכללית. הקשר הטוב בין בני אדם יאפשר למלא את הצרכים של כולם, ואז הכיסוי יהיה באמת רגשי וחם. הרי מה שווים כל הדולרים? מישהו יודע מה יקרה איתו מחר? ואם תפרוץ איזו מלחמה גדולה, או שמשבר כלכלי יעלים את כל מה שיש לך? אדם נמצא כל הזמן בפחדים, והביטחון האמיתי בא רק מתמיכה של אחרים. ההרגשה שאנחנו יחד, במצב אחד, ערבים זה לזה ממש כמו בצבא, היא שנותנת את התחושה הכי בטוחה. תארו לעצמכם כמה יכולנו לחסוך אם היינו משתפים עודפים זה עם זה, אם לא היינו צריכים להשקיע כל כך הרבה במאבק ובמגננה, אם כל אחד היה מרגיש שהחברה היא משפחה וחושב כל הזמן איך להיטיב את מצבה. קשר טוב וערבות הדדית יסייעו לנו לחסוך הרבה, למנוע בזבוז, לאתר משאבים נוספים. אנשים שירגישו מחוברים, יתחילו להתייחס למה שנמצא סביבם ביתר תשומת לב. אנרגיה, חשמל, מים, שירותים שונים - בכל תחומי החיים נוכל לחסוך עשרות אחוזים. עם שיפור מערכות היחסים, גם הוצאות הבריאות יקטנו, כמו גם ההוצאות על שיטור, פיקוח, אכיפת חוק ועוד. למעשה, בכל תחום בחיינו נוכל לצאת מורווחים. ומעבר לכל מה שאמרנו, לאחדות יש כוח משהו לא מהעולם הזה. הדבר נובע מכך שכשאנשים מתחברים מלב אל לב, הם מתאימים לאחדות שבכל הטבע הסובב. ואז, בתוך מערכת הקשר האינטגרלית שנבנית ביניהם, מתחיל לזרום הכוח האחד שביסוד הטבע. זהו כוח שפועל בהשפעה טובה, מחייה את כל הבריאה, והוא מגלה מקורות נוספים של שפע ושל אנרגיה. מאפשר צמיחה. יחס, חום, אהבה, והפחד יתחלף בהרגשת תמיכה.

ארה"ב כבר לא ידידה שלנו. כי היא פועלת מתוך אינטרס משלה ומקריבה את ישראל. לשוב להיות ריבונים ומקור השראה לפני כאלפיים שנה, כשבית המקדש הראשון עמד על תילו, היינו מקור השראה לכולם, אנשים היו נמשכים לישראל מכל העולם, כמו שכתוב בספר הזוהר: "לא היה יום שלא נמצא בו ברכות וחדוות, והיו ישראל יושבים לבטח בארץ וכל העולם היה ניזון בשבילם (בזכותם)". בקרב העם היו קשרים של אהבה ששחררו אותם מדאגות אישיות ונתנו להם חופש להקדיש את עצמם לרווחת הציבור. הפילוסוף פילון מאלכסנדריה תיאר את המצב המיוחד שכולם רצו להיות חלק ממנו: "אלפי אנשים מאלפי ערים, חלקם בדרך היבשה וחלקם בדרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, היו מגיעים כל חג לבית המקדש כמו למקלט משותף, מקלט בטוח המוגן מפני סערות החיים. בלבבות מלאי תקוות טובות, הם היו לוקחים חופשה חיונית זו בקדושה ובתפארת לאלוהים. בנוסף, הם היו יוצרים קשרים עם אנשים שלא פגשו לפני כן, ובמיזוג הלבבות הם מצאו את ההוכחה האולטימטיבית לאחדות". ב"ספרי דברים" מתואר כיצד גויים היו "עולים לירושלים ורואים את ישראל, והם אומרים אין יפה להידבק אלא באומה זו". בניין המקדש היה תוצר של קשר פנימי עמוק בין בני ישראל, ובקשר הזה רצו כולם להידבק. אם לא היה אותו איחוד פנימי, לא היה קם בית המקדש. משנשברה האחדות, הוא נחרב. לאחר שהושגה רמת האיחוד הגבוהה ביותר בתקופת מלכות שלמה, גדל האגו לרמה חדשה. העם לא יכול היה לשמור על גובהו הרוחני, והפירוד החל לשלוט. כתוצאה מכך התחלקה ממלכת ישראל לשתי ממלכות: ישראל ויהודה. ממלכת ישראל נחרבה על ידי האשורים, תושביה גלו וגורלם אינו ידוע עד היום. ממלכת יהודה הסתבכה במאבקי כוח עם המעצמות הגדולות של התקופה: אשור, בבל ומצרים, עד שלבסוף כבשה ממלכת בבל את הארץ. באותן שנים בית המקדש עדיין עמד, אך מהותו הלכה והתעמעמה. אט אט שקעה ממלכת יהודה במאבקי כוח פנימיים בלתי פוסקים ששיקפו את הפילוג הפנימי באומה. גישה אגואיסטית חדרה לעם היהודי מאומות אחרות והיא טיפחה ערכים אנוכיים. בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מתאר את שלבי השקיעה של העם: "מכאן התפתח חורבן בית ראשון, שרצו לעשות הסגולות של עשירות והרמת הכוח על הצדק כשאר הגויים‎.‎ וכיוון שהתורה אסרה כל זה, על כן הכחישו את התורה והנבואה וקיבלו נימוסי השכנים, כדי שיוכלו ליהנות מהחיים ככל ‏שדרש מהם האנוכיות. וכיוון שעשו כך, התפוררו כוחות האומה, מקצתם הלכו אחרי המלכים והקצינים האנוכיים, ומקצתם ‏הלכו אחרי הנביאים. והפירוד הזה נמשך עד החורבן" (מאמר "הגלות והגאולה"). התוצאה הייתה חלוקה הדרגתית של העם לשתי קבוצות שייצגו שתי תפיסות עולם מנוגדות: המלכים והקצינים שהתרחקו זה מזה יותר ויותר, והנביאים ששאפו לשמור על אחדות העם. ההיסטוריון יוספוס פלביוס מתאר את השנאה האכזרית של אנשי יהודה כלפי אחיהם. על הכתרת יהורם אשר מלך שבעים שנה לאחר שלמה המלך הוא כותב: "ברגע שיהורם לקח לידיו את השלטון, הוא לקח על עצמו לטבוח באחיו ובחבריו של אביו אשר משלו תחתיו, ובכך הוא רק החל להפגין את רשעותו" ("קדמוניות היהודים"). גורלו של יהורם לא היה טוב מגורלם של קורבנותיו. הוא הודח על ידי יֵהוּא, ש"משך את קשתו ופגע בו בגבו. החץ עבר בליבו כך שיהורם נפל מיד ונפח את נשמתו". פלביוס מתאר את הזוועות שהמלך מנשה, בנו של חזקיהו, ביצע נגד בני עמו: "הוא טבח באכזריות את כל הצדיקים שהיו בין העברים. הוא גם לא חס על הנביאים, והרג כל יום חלק מהם עד שירושלים נשטפה בדם". הזלזול בקשרי האהבה בקרב האומה האיץ את התפוררותה. בתלמוד מתוארת בחריפות רבה רשעותם של המנהיגים זה כלפי זה: "אמר רבי אלעזר 'אלו בני אדם שאוכלים ושותים זה עם זה ודוקרים זה את זה בחרבות שבלשונם'". על אף שהיו קרובים, הם התמלאו שנאה זה לזה. לבסוף, הביא הפילוג לחורבן ממלכת יהודה. בט' בתמוז, שנה וחצי לאחר מצור הולך ומתהדק, נפרצה חומת ירושלים, ובתשעה באב נחרב בית המקדש. לאחר מכן הגלו הבבלים את עם ישראל מהארץ. מלך בבל מינה את גדליה בן אחיקם לנציב היהודים שנשארו ביהודה, אך הסכסוכים הפנימיים לא פסקו, ובמהלך מאבקי הכוח נרצח גדליה. הרצח סימן את סופה של הריבונות היהודית בארץ ישראל. זהו מידע שאנחנו חייבים להכיר ולעכל כדי לדעת איך לא לאבד שוב את הריבונות על ארץ ישראל, ולהבין את הדרך לשוב ולהיות מקור השראה וכוח לעולם.

All war criminaIs like Natanyahu use this argument

He had a funny way of doing that, don't you think King Ragnar Yahuwah KADOSH ❤

So this guy is just simply going to lie?

the ICC has not even issued those warrants yet... talk about propaganda... and misinformation...

אלוהים - קיים או לא? מאמינים שכן? מאמינים שלא? הגיע הזמן לגלות. אחד החוקים שפועלים במערכת הטבע הוא חוק "השתוות הצורה". חוק זה אומר שכדי לגלות איזושהי תופעה, צריך שיהיו לך כלי חישה מתאימים לקליטתה. דוגמה פשוטה היא מקלט רדיו. כדי לקלוט את השידור של תחנת רדיו מסוימת, עלינו לחולל בתוך מקלט הרדיו את התדר שבו היא משדרת. ללא זה, לא נוכל לשמוע אותה. כך קורה עם כל דבר ודבר שאנחנו קולטים מהמציאות. מהי בדיוק המציאות שסביבנו? אין לנו מושג. אנחנו מבינים רק מה שנקלט בתוכנו, מתוך התאמה לחושים ולתכונות שבהם אנחנו עצמנו מצויים. 'הטבע' בגימטרייה 'א-להים', 86. למקובלים אין עניין לשחק במספרים, הם פשוט מכוונים אותנו לצורת ההתפתחות שתביא אותנו לקלוט את מה שהם כבר קלטו. כך נוכל לצאת מכל הדמיונות והפנטזיות שפיתחו הדתות, האמונות והפילוסופיות השונות, ולגלות את הכוחות שאכן פועלים. אז מה גילו החכמים הגדולים האלו שהפך אותם לכאלה חכמים, ומה מבדיל בינם לבין יתר האנשים? נקפוץ רגע לסוף הדרך, ואז נחזור בחזרה. החכמים גילו שהטבע כולו אהבה. שכוח אחד של אהבה והשפעה טובה, שורה בכל המציאות כתשתית ויסוד לכל הבריאה, והוא שמנהל את ההתפתחות כולה. כוח ההשפעה ברא כוח הפוך ממנו, כוח הקבלה, כדי שיהיה מישהו מחוץ לו והוא יוכל לתת לו הטבה שלמה. היכולת לקבל אותה תלויה בכך שכוח הקבלה יתפתח לרמה שירצה להידמות בעצמו לכוח ההשפעה, להיות כמוהו בדיוק באותה צורה. כוח הקבלה מוגדר גם כרצון לקבל הנאה ותענוג, או בקיצור רצון ליהנות. בנו, בני האדם, הוא מצוי בצורה המקסימלית ומתגבר כל הזמן. מצד הטבע האגואיסטי, האדם רוצה ליהנות מכל מה ומי שרק אפשר, לנצל הכול לתועלתו. אנחנו לא מרגישים כך את עצמנו, ודאי, אבל זה עניין של חוסר הכרה. התפתחות פירושה לגלות את הצורה האגואיסטית שטבועה בנו במלוא קומתה, ואז להפוך את הכיוון שלה, לצורה של השפעה טובה מעצמנו החוצה, כמו של הכוח העליון שבטבע. כלפי מה האדם מודד את עצמו? איך הוא יודע אם אכן שינה את הצורה הפנימית שלו מקבלה לעצמו להשפעה טובה? הזולת ניתן עבורנו כמכשיר מדידה. איך אני מתייחס לסובבים אותי? האם אני מנצל אותם למילוי הרצונות שלי או מצליח להעמיד את עצמי למילוי הרצונות שלהם? כל רגע בחיים שלי יכול להיות בהתקדמות הדרגתית להשפעה ואהבה, עד שאוכל לקיים את הכלל "ואהבת לרעך כמוך" במלוא מובן המילה. כלומר, בכל הלב והמוח שלי. היום אנחנו חיים בעולם מקושר. יותר ויותר מתברר עד כמה כולם תלויים בכולם. במקביל, האגו של האדם הגיע לרמה כה עוצמתית, עד שאף אחד לא מסוגל לסבול את האחר. מאבקי שליטה מחריבים כל מערכת יחסים, מהזוגיות והמשפחה, דרך טיב הקשרים בעבודה ובחברה, ועד לרמה הבינלאומית והאקולוגית. האגו משתולל והעתיד נראה איום ונורא. ואנחנו לא יודעים איך לסדר את העולם, לא ברור לנו גם בשביל מה. ומי עושה את כל זה? אלוהים, הכוח הפנימי שבטבע. למה? כדי שנצטרך לגלות אותו, להבין מדוע הוא יצר אותנו כאלה רעים ואיך אפשר להשתנות לטובה. דומה הדבר למשחק הרכבה שאנחנו בונים לילדים. המאמצים לחבר את החלקים מפתחים את שכלם לרמה יותר גבוהה. לאט לאט הם מבינים את השכל של מי שבנה עבורם את המשימה. כך גם אנחנו מחברים את עצמנו לכדי תמונה שלמה, ואז מבינים את מהות הבריאה. את השכל האלוהי שפועל בה. מצבה של ישראל ומצב העולם מחייבים אותנו לחזור לשורש שלנו, ומכאן נובעים כל הלחצים שמופעלים עלינו. אין מישהו אחר שמסוגל להוביל אהבת עולם, כי בקרבנו טמונה השיטה לחיבור בין אדם לאדם. אם נתוודע אליה ונממש אותה בינינו, הכוח האלוהי שוב ישרה בנו. האנושות כולה תעמוד מוקסמת, תבקש להצטרף למערכת הקשר המתוקנת. נאמר "ונהרו אליו כל הגויים" (ישעיהו ב, ב), השפעה ואהבה יתפשטו מאדם לאדם, וכולנו נתחבר לכוח האחד. צורתנו תהיה דומה לשלו, הוא ימלא אותנו, אנחנו נרגיש בתוכו, עד שלא יהיה הבדל בינינו לבינו. "גמר התיקון", קוראים לזה במקורות, ואמן שנזכה לעשות.

Don't believe this guy.

מלחמת קיום בעיצומה. כל האמצעים לניצחון. אחרת לא יהיה מדינת יהודים. "עם ישראל חי!" מבטיחות כתובות שחיילים השאירו בדרכם על קירות עזה באותיות כחולות גדולות. "עם ישראל חי" מנגן פזמון של תקווה בלב, מלווה את התקופה הקודרת, לקצב הליכה ברחוב. מה זה "עם חי", לא אדם חי אלא קיבוץ בני אדם שנקרא "עם", ולמה דווקא "עם ישראל"? ועד עכשיו מה, עם ישראל היה מת? בשמחת תורה נזרקנו אחד אל השני בכוח מלחמה. יש שזה עורר בהם דחייה מיידית והם מיהרו להתנער מהקרבה, אבל רוב העם הרגיש פתאום שוב את אוצר החיים שטמון באחדות, ומפחד עכשיו שיחמוק ויברח ממנו ה"עם ישראל חי" הזה. "עם ישראל חי" מורכב מקבוצת אנשים שמרגישים שהחיות שלהם נמצאת בקשר ביניהם. כי שם, בקשר החי, הקרוב, המחבק את כל ישראל, נמצא אל חי, כוח עליון. ובלעדיו, עם ישראל מת. אומנם ישנם גופים, הם מסתובבים, אוכלים, ישנים, מדברים, אבל בפנים הם ריקים וחסרי חיים. בלא קשר לכוח העליון, עם ישראל מת, משום שבמהותנו אנחנו אוסף אנשים שהבטיחו זה לזה בהר סיני להתחבר כדי להידמות לכוח עליון, להידבק בו. כתוב "הרוצה להשיג חיי עולם ידבק במידת אל חי" ("שערי אורה"), כלומר ידבק בכוח המאחד, זאת מטרת האומה שהגדיר הכוח העליון עוד לפני שהוקמה. עם ישראל חי בזמן שמכוון למטרה הרוחנית ומקבל ממנה הארה. לכן לא רק שאנחנו יכולים להמשיך את החיבור שהרגשנו לפתע, אלא אנחנו חייבים. צריכים לכוון לזה בכל רגע, לפנות לאל חי, למקור הכוחות, המחשבות, הדוגמאות, ולבקש להשתנות מאוסף נפרדים לאגודה אחת. פנייה לעליון צריכה להיות יצירתית ולבוא לצורך תיקון, לבוא מהבנת העם, לְמה הוא רוצה להשתנות ולהשתוות. כשעולה תפילה כזאת, היא מביעה צורך אמיתי. זאת כבר לא בקשה לתוספת חביבה ונעימה לחיים, אלא נוגעת בנקודת ההכרחיות הכי בסיסית, לעצם החיים.

אלוהים - קיים או לא? מאמינים שכן? מאמינים שלא? הגיע הזמן לגלות. אחד החוקים שפועלים במערכת הטבע הוא חוק "השתוות הצורה". חוק זה אומר שכדי לגלות איזושהי תופעה, צריך שיהיו לך כלי חישה מתאימים לקליטתה. דוגמה פשוטה היא מקלט רדיו. כדי לקלוט את השידור של תחנת רדיו מסוימת, עלינו לחולל בתוך מקלט הרדיו את התדר שבו היא משדרת. ללא זה, לא נוכל לשמוע אותה. כך קורה עם כל דבר ודבר שאנחנו קולטים מהמציאות. מהי בדיוק המציאות שסביבנו? אין לנו מושג. אנחנו מבינים רק מה שנקלט בתוכנו, מתוך התאמה לחושים ולתכונות שבהם אנחנו עצמנו מצויים. 'הטבע' בגימטרייה 'א-להים', 86. למקובלים אין עניין לשחק במספרים, הם פשוט מכוונים אותנו לצורת ההתפתחות שתביא אותנו לקלוט את מה שהם כבר קלטו. כך נוכל לצאת מכל הדמיונות והפנטזיות שפיתחו הדתות, האמונות והפילוסופיות השונות, ולגלות את הכוחות שאכן פועלים. אז מה גילו החכמים הגדולים האלו שהפך אותם לכאלה חכמים, ומה מבדיל בינם לבין יתר האנשים? נקפוץ רגע לסוף הדרך, ואז נחזור בחזרה. החכמים גילו שהטבע כולו אהבה. שכוח אחד של אהבה והשפעה טובה, שורה בכל המציאות כתשתית ויסוד לכל הבריאה, והוא שמנהל את ההתפתחות כולה. כוח ההשפעה ברא כוח הפוך ממנו, כוח הקבלה, כדי שיהיה מישהו מחוץ לו והוא יוכל לתת לו הטבה שלמה. היכולת לקבל אותה תלויה בכך שכוח הקבלה יתפתח לרמה שירצה להידמות בעצמו לכוח ההשפעה, להיות כמוהו בדיוק באותה צורה. כוח הקבלה מוגדר גם כרצון לקבל הנאה ותענוג, או בקיצור רצון ליהנות. בנו, בני האדם, הוא מצוי בצורה המקסימלית ומתגבר כל הזמן. מצד הטבע האגואיסטי, האדם רוצה ליהנות מכל מה ומי שרק אפשר, לנצל הכול לתועלתו. אנחנו לא מרגישים כך את עצמנו, ודאי, אבל זה עניין של חוסר הכרה. התפתחות פירושה לגלות את הצורה האגואיסטית שטבועה בנו במלוא קומתה, ואז להפוך את הכיוון שלה, לצורה של השפעה טובה מעצמנו החוצה, כמו של הכוח העליון שבטבע. כלפי מה האדם מודד את עצמו? איך הוא יודע אם אכן שינה את הצורה הפנימית שלו מקבלה לעצמו להשפעה טובה? הזולת ניתן עבורנו כמכשיר מדידה. איך אני מתייחס לסובבים אותי? האם אני מנצל אותם למילוי הרצונות שלי או מצליח להעמיד את עצמי למילוי הרצונות שלהם? כל רגע בחיים שלי יכול להיות בהתקדמות הדרגתית להשפעה ואהבה, עד שאוכל לקיים את הכלל "ואהבת לרעך כמוך" במלוא מובן המילה. כלומר, בכל הלב והמוח שלי. היום אנחנו חיים בעולם מקושר. יותר ויותר מתברר עד כמה כולם תלויים בכולם. במקביל, האגו של האדם הגיע לרמה כה עוצמתית, עד שאף אחד לא מסוגל לסבול את האחר. מאבקי שליטה מחריבים כל מערכת יחסים, מהזוגיות והמשפחה, דרך טיב הקשרים בעבודה ובחברה, ועד לרמה הבינלאומית והאקולוגית. האגו משתולל והעתיד נראה איום ונורא. ואנחנו לא יודעים איך לסדר את העולם, לא ברור לנו גם בשביל מה. ומי עושה את כל זה? אלוהים, הכוח הפנימי שבטבע. למה? כדי שנצטרך לגלות אותו, להבין מדוע הוא יצר אותנו כאלה רעים ואיך אפשר להשתנות לטובה. דומה הדבר למשחק הרכבה שאנחנו בונים לילדים. המאמצים לחבר את החלקים מפתחים את שכלם לרמה יותר גבוהה. לאט לאט הם מבינים את השכל של מי שבנה עבורם את המשימה. כך גם אנחנו מחברים את עצמנו לכדי תמונה שלמה, ואז מבינים את מהות הבריאה. את השכל האלוהי שפועל בה. מצבה של ישראל ומצב העולם מחייבים אותנו לחזור לשורש שלנו, ומכאן נובעים כל הלחצים שמופעלים עלינו. אין מישהו אחר שמסוגל להוביל אהבת עולם, כי בקרבנו טמונה השיטה לחיבור בין אדם לאדם. אם נתוודע אליה ונממש אותה בינינו, הכוח האלוהי שוב ישרה בנו. האנושות כולה תעמוד מוקסמת, תבקש להצטרף למערכת הקשר המתוקנת. נאמר "ונהרו אליו כל הגויים" (ישעיהו ב, ב), השפעה ואהבה יתפשטו מאדם לאדם, וכולנו נתחבר לכוח האחד. צורתנו תהיה דומה לשלו, הוא ימלא אותנו, אנחנו נרגיש בתוכו, עד שלא יהיה הבדל בינינו לבינו. "גמר התיקון", קוראים לזה במקורות, ואמן שנזכה לעשות.

אפילו קמפיין הגיוס שלכם נקרא "דווקא" זה כל המטרה שלכם לעשות דווקא לחצי עם. תתביישו. לא ניסתם אפילו במעט לייצר שיח. ושמחה רוטמן הוא הדוגמה לדורסנות שלכם.

הארגון שהביא אותנו להיכן שאנחנו נמצאים. לא לתרום להם

כל הכבוד!

❤

Thank you Eugene and Kohelet for the crucially important work on behalf of Israel and the IDF. This war is being fought on and off the battlefield and you’re role is vitally important.

אלוף

כל הכבוד לפורום קהלת! המון בהצלחה! ישר כוח! חכמה עילאית ברכבת תחתית בינואר 2007 עמד כַּנָּר רחוב בכובע בייסבול לראשו בתחנת הרכבת התחתית הסואנת של וושינגטון וניגן במשך קרוב לשעה יצירות מופת של יוהאן סבסטיאן באך. בפרק הזמן הזה חלפו על פניו מעל אלף אנשים ורובם לא שמו לב אליו בכלל. עשרים ושבעה מהם זרקו לו מטבע והמשיכו בדרכם, שבעה נעצרו להקשיב לרגע לנגינה ורק אחד בלבד זיהה אותו. המנגן היה ג'ושוע בל, אחד הכנרים המפורסמים בעולם, מוזיקאי מחונן ומבוקש שממלא אולמות גדולים בקהל המשתוקק לשומעו הרוכש כרטיסים זמן רב מראש. בל נענה לניסוי חברתי שהציע עיתונאי מעיתון "וושינגטון פוסט": לבדוק האם הציבור יבחין באיכותו הנדירה של "נגן הרחוב". אני לא חושב שהמסקנות מהמחקר יכולות להיות כפשוטן. לרוב הקהל יודע להבחין בנגינה משובחת אם היא נשמעת בתנאים מתאימים. הרי אנחנו יודעים מהי הרכבת התחתית. אף אחד לא נכנס אליה באותו האופן שבו הוא נכנס לאולם קונצרטים כשהוא מוכן ומכוון לשמוע מוזיקה שמימית. אנשים עוברים בתחנה בדרכם מנקודה א' לב', הם ממהרים, הם טרודים, הם שקועים במטלות שעליהם לבצע, ככה שגם אם נשמעת באוזניהם הרמוניה מושלמת, הם לא פנויים לשמוע אותה, לא יכולים לתת לה להלום בהם, להשתלט על החושים ולרומם אותם לעולמות אחרים. אותו הדבר אפשר להגיד על שאר האומנויות והחכמות הקיימות בעולם: כדי לקלוט אותן דרושים תנאים פנימיים מיוחדים וסביבה שמגיעה מוכנה לזה. כך גם לגבי חכמת הקבלה: היא עומדת בטבורו של עולם אלפיים שנה, הרבה לפני שהתפרסמו בו שאר הדתות, האמונות והזרמים השונים. אך מעטים אלה שנעצרו להקשיב מה יש לה להציע. חכמת הקבלה נגישה לכולם כמו אותה מנגינה בתחנה התחתית. כל אחד יכול לעצור, לאפשר לה לשטוף את המחשבה, לרומם את הלב, עד שיחוש מי הוא באמת ומהו העולם הזה, מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך. ובכל זאת מעטים הם העוצרים, מזהים אותה כחכמת האמת, זו שיש בה תשובה לכל שאלה שניקרה אי-פעם בראשו של אדם מיום שבא לעולם. כמו ברכבת התחתית, הבעיה היא לא בפשטות שבה החכמה מציגה את הידע האצור בה, אלא בכך שלאנשים אין את התנאים המתאימים כדי לעצור ולהתרשם ממנה. ראשם של העוברים ושבים בעולמנו טרוד בשאלות כמו: מה לאכול בצוהריים? מה יהיה עם הילדים? מאיפה לקחת כסף לחופשה הבאה? מה יהיה עם הגשם או החמסין, מה יהיה עם העולם? והארץ שלנו הקטנה והמסכנה, מה יהיה איתה? לכן עם כל ההשתדלות לפרסם את חכמת הקבלה ולמרות השייכות הישירה שלה לעם ישראל והתשובות המדויקות שהיא נותנת לשאלת קיומנו כאן, אני לא חושב שהרבה אנשים יצליחו להקשיב למה שיש לה להגיד, עד שהכוח העליון יתערב ויכניס בינינו תנאים התחלתיים, נתונים בסיסיים שיפקחו את עינינו ויפתחו את אוזנינו לעכל את מה שיש לה למסור. אנו נמשיך לפרסם את חכמת הקבלה ככל שנוכל, ונחכה בסבלנות לרגע שבו יבשיל הזמן ויתפתחו התנאים בהם עם ישראל יזהה את האוצר שיש בידיו, יתקרב לחכמה ויתעמק בה. ואז יגיע הרגע שבו עם ישראל יסחוף את כל העולם אחריו להאזין עימו למסר העמוק שיש לה למסור לעולם.

Well Said!

תודה לכם.

1.37-בגלל זה אני אנטי-אין לכם מושג אפילו בשם מה הארגונים האלו באו.

ruclips.net/video/RyLjCPfLXbY/видео.html בלרצוח אותכם -ראה ותחליט (אם את.ה לא קנוי בעצמך).

❤

Antisemitism lives in the foundations of human society and human nature. The human ego-the desire to enjoy at the expense of others and nature-evolves throughout history and during a person’s life. The more it grows, the more it feels an opposite force also dwelling within. That opposite force is called a “point in the heart.” Contrary to our egoistic desires that wish solely to absorb pleasures into themselves, the point in the heart is a desire that has potential to develop into a desire that loves, gives and positively connects to others. The point in the heart is also known as the seed of the soul, as we can develop it to discover our soul-the connection that underlies those very points. The realization of the potential encased in this small point of desire is the ability to rise above the human ego, where instead of detaching from one another through our growing egoism, i.e. increasingly prioritizing self-benefit over benefiting others, we instead prioritize the benefit of others and positive human connection. The point in the heart is the opposite of our egoistic nature. There are people who host only the negative egoistic force, and there are people who have both the negative egoistic force and the positive altruistic force. When both positive and negative forces coexist in us, then we become called “Jews” or “Israel” according to our inner essence. Likewise, if we solely host the negative egoistic force with no revelation yet of the point in the heart, then we are called “nations of the world” according to that essence. We underwent several stages of development throughout history. The point in the heart first surfaced throughout human society in ancient Babylon. The Babylonians who felt the inner urge to seek something deeper in life beyond the earthly egoistic desires joined Abraham, who taught a method for how to nurture the point in the heart in order to rise above the ego and positively connect. Abraham organized the Babylonians who wanted to study with him into a group, and he called this group “Israel,” which is made up of the words “Yashar Kel” (“straight to God”), i.e. people who aim themselves directly at the attainment of nature’s upper force of love, bestowal and connection, which is opposed to the force existing in human beings, the force of reception. Since Abraham’s time, the two groups-Israel and the nations of the world-have undergone much development. Some from the Israel camp left the group to pursue their natural egoistic inclinations, i.e. with an inclination to the nations of the world, while some from the nations of the world felt that they possess a special closeness and connection, which draws them to Israel. In other words, Jews are not a nationality, but they are people who host the point in the heart, which associates them with the positive force of nature, and which is opposite to the egoistic force that we are born and raised with by nature. The source of antisemitism is in the contrast and conflict between the two opposite desires of our inborn egoism and the point in the heart that can develop our ability to rise above the human ego.

בהצלחה לפורום קהלת! מאמינה לכם ולא לתעמולה שמלאנית! אנחנו עומדים לפני שינוי גדול בעולם, וב"עולם" אני מתכוון ליחסי אנוש. שום דבר לא חשוב יותר מהקשרים בין אנשים, והם צריכים להשתנות. אנחנו לא יכולים לשנות אבנים או עצים או בעלי חיים או ההמונים הגדולים שנעים בחלל. יחסי אנוש צריכים להיות המוקד היחיד שלנו לשינוי, שבאמצעותו נשפיע על שינויים גדולים בטבע שמסביב. אנחנו יכולים וצריכים לשנות יחסי אנוש, ואני מקווה שזה יקרה מוקדם יותר, במודעות ובהבנה, ולא במאוחר, אחרי הרבה סבל. איך עובד השינוי הנדרש ביחסי אנוש? הטבע דורש מאיתנו להפוך לאנושות אינטגרלית, מחוברת ותלויה הדדית, ולעשות זאת בהבנה ומודעות הולכת וגדלה שמגיעה דרך ביקורת עצמית. עלינו להגיע לנקודה שבה כל אחד מאיתנו רוצה לייחס את עצמו לאחרים, לתפקד כמו במשפחה או במערכת אחת שמטיבה עם כל חלקיה. זהו מצב אינטגרלי שבו, מצד אחד, כל אחד מאיתנו מבצע פעולות שונות, אך הן בהתאם לצרכי המערכת הקולקטיבית בה אנו נמצאים. מערכת אנושית קולקטיבית זו קיימת בחיבור יפה, חיובי ואינטגרלי עם רמות אחרות של הטבע: דומם, צמחוני ואנימציה. חלקים אלו מוסיפים זה לזה כדי שהעולם יגיע למצב הרמוני ושליו, שבו כולם פועלים לפי התוכנית או התוכנה של האהבה - שילוב מרהיב של האנושות. צריך להגיע להבנה שלא חסר לנו כלום חוץ מלתקן קשרים אנושיים זה צריך להתקיים בכל הרמות: באופן פרטני, בקרב המשפחה ועם קרובי המשפחה, באזורים שלנו, בעמים שלנו, בעולם כולו, וגם בגישה שלנו כלפי רמות הטבע הדומם, הצמח וההנפשה. אנחנו בני האדם הם מרכז הבריאה, ועלינו לשנות את הגישה שלנו מרע לטוב, כלומר מאגואיסטי לאלטרואיסטי - כלפי כולם וכל מה שמחוץ לנו.

ראיתי את הדיון שלכם על להוריד את ימי הלימוד בבתי הספר בשישי.במי זה פוגע אם לא בשכבות החלשות

צודק

דברת שתי דקות שמתוכם הבנו שהם עזרו לך לפתוח את השוק לתחרות אממה זה רק שבר את שאר הדבורנים שפחות חזקים ממך ולפי מה שהבנתי אתה בטח גם עכשיו מייבא ״דבש״ (סוכר) בעצמך פורום קוהלת רק שבר את החקלאות הישראלית בוא תראה לי איך זה עזר שפתחו את הפטם והציפו במגדלים שעכשיו רק מנסים לצאת מהענף שהשתלטו עליו כל האנטגרציות הגדולות או החלב שהקריס את המחלבות בגולן

מי שהיה קשור ל"יש עתיד" יכול להיות רק אדם חלול ובילתי אמין!!!

אלוף

כל הכבוד על ההגינות והיושרה המקצועית, אתה אף פעם לא מערבב

השם ישמור מפורום קהלת

אבל אף אחד בתקשרות הולך להחשיב את זה כטירוף וקיצוניות, הם מאוד טובים בלהחביא את המטורפים שלהם מתי שזה מתאים להם פוליטית .🤷‍♂️

חברה, אתם מלומדים במשפטים, ניסיתם להפעיל נגדם סעיף 163 לחוק העונשין "הפרעה שלא כדין למימוש זכות"?

דיקטטורים קטנים ועלובים

ועדיין מסתירים שמי שמימן אתכם הוא מהתורמים של המפלגה הרפובליקנית ולמענו העברתם חוקים רבים שמיטיבים *איתם* ולא איתנו

👍👍👍👍👍👍👍

אחלה של תעמולה, לא הסברתם לשנייה מה עשיתם ולמה, אם זה כל כך טוב ועוזר למה לא להגיד מה קרה?

כל הכבוד לחקלאים שלנו! ישר כוח! בהצלחה! שטחה של ישראל 27 אלף קילומטר, שטחן של ארצות ערב מתפרש על פני 13 וחצי מיליון קילומטר. על פניו לא הייתה צריכה להיות לאף אחד בעיה עם התיישבות היהודים על פיסת האדמה הזאת. אבל המלחמות הגדולות מתחילות כבר עם הכרזת המדינה. זאת תוצאה של ההתנגדות הגלותית בין פזורות היהודים שהיו צריכים עכשיו לחזור לבנות חיבור שלם ביניהם, להקים בליבם מחדש את בית המקדש, וכאן מתפרדים עוד יותר. זה בית הכנסת שלי וזה שלך, אתה ימני ואתה שמאלני, אתה מרוקאי, אתה תימני ואתה פולני. וכן הלאה וכן הלאה. העם עדיין לא מוכן לרעיון העליון, לא מוכן לעלות מעל עצמו, מעל האגואיזם הכללי שהתפשט בו. ‏אבל אחרי הערבוביה באומות העולם, היהודים משפיעים מאוד על כולם. לכן ככל שהיהודים מסוכסכים יותר, גובר הסכסוך בין עם לעם וכולם ביחד שונאים אותם. המלחמה שהתחילה בשבעה באוקטובר ברצח ברברי של יהודים, קרתה בנקודת שפל קשה של הסכסוך היהודי. העובדה שהמוני ערבים יכלו להיכנס לכאן בלי הפרעה, מורה בצורה ישירה על הדמורליזציה הכללית שהתקיימה בחברה, ניתוק גמור בינינו לבין מהותנו ותפקידנו. ‏המלחמה הזאת יכולה להיות נקודת מפנה בגורלנו. בנו עצמנו אין כוחות להשתנות, אנחנו תלויים בכוח העליון שיעזור לנו להתחבק מעל התהום. צריך לפנות אליו. אחרי ההכנות העצומות שהתהוו על פני כדור הארץ במשך תקופות, העולם מוכן היום לתיקון הכללי, לקיום על פי נוסחת החיים של החוק העליון, ויש בו ציפייה בלי מוסברת מאיתנו שניתן את האות. הכול תלוי בתפילת ישראל לחיבור.

התרומה של פורום קהלת לחברה הישראלית היא עצומה,הציבור הישראלי מאמין בחזון דומה ואוהב את המדינה ומחפש אחדות,לפעול בכל הכוח למען .ליברליות,ערכים יהודים,וקידומה של ישראל כמעצמה.

💯🎯❤🇮🇱❤

אם אביר קארה שהיה בממשלת הזדון תומך בכם משהו לא בסדר

מי שאחראי על החינוך בפורום קהלת הביע התנגדות לרפורמה המשפטית, אולי הגיע הזמן שבמסגרת הקיצוצים יקצצו גם את המשרה שלו

מבור גשמי עמוק להר רוחני גבוה ייסורים הם הרגשה של מרחק בין דבר שאנחנו משתוקקים אליו לבין השגתו. ככל שמושא ההשתוקקות רחוק יותר מהשגה, כך הייסורים גדולים יותר. למשל, אם עד לפני מספר חודשים קניית דירה גדולה הרגישה רחוקה מהישג ידינו, והמרחק מקנייתה גרם לנו צער וייסורים, נראה שמתחילת המלחמה התחיל לייסר אותנו מרחק מסוג אחר, והוא המרחק בינינו כלל ישראל. ניכר שהריחוק בינינו פוגע בנו אנושות, ולא ברור איך נתקרב זה לזה, וזה כואב. עם כל הכאב, הייסורים החדשים על המרחק והפירוד הם סימן יפה: אנחנו בדרך לצאת מהגלות שעדיין שולטת בנו - שבעים וחמש שנים אחרי שחזרנו למולדת. אומנם תקופת גלות מוכרת לנו כשהייה ממושכת מחוץ למולדת עקב גירוש או רדיפות וגזירות שקשה לשאתן, אבל היא נגזרת עלינו תמיד כתוצאה מריחוק הלבבות בינינו, שמרחיק אותנו מאדמתנו ומקרב אלינו אש של שנאה מאומות העולם. מכיוון שהמרחק בינינו מתחיל לייסר אותנו, אנחנו מתחילים לצפות ולייחל ליציאה מהגלות הפנימית. לכן בייסורים החדשים כתוצאה מהמרחק והפירוד בינינו, אנחנו יכולים לראות נס של ממש. משום שקודם היינו קבורים בתוך בור של רצונות חומריים ולא היה לנו סיכוי לצאת ממנו בכוחות עצמנו - ולא דירה גדולה היינו מאבדים בבור הגלותי הזה אלא את עצמנו ואת מולדתנו - לכן בא הכוח העליון והעלה אותנו מבור תחתיות להרגשה של כאב רוחני שנקרא ייסורי אהבה. הייסורים המרים מעוררים את הלב לתפילה, וכל אחד מתפלל על מה שחסר לו ומורגש רחוק ממנו. לא רק בני האדם מתפללים, אלא כל הטבע נושא תפילה. גם פרה באחו יבש מתפללת לעשב ירוק טרי, חתול רחוב רטוב מתפלל ליום שמשי. תפילה היא רצון שבלב, בקשה על מה שמסב לך כאב. ואם המרחק בינינו מתברר כמהות הגלות וזה מכאיב לנו, אז מתגבשת ועולה מתוכנו תפילה לרוח, לקרבה הדדית, לגאולה. כך שהייסורים למרות שהם לא נעימים צריכים לעורר בנו הודיה גדולה, על כך שדווקא המרחק בינינו מייסר אותנו, ולא מרחק מדירה גדולה ורהיטים מהודרים; עלינו להתרגל לעשות השוואה בין המקום שבו היינו קודם, לבין המקום שבו אנחנו נמצאים היום, ולשאוב מההשוואה כוח ושמחה רבה. לצייר לעצמנו במה היינו טרודים לפני מספר חודשים, מה ייסר אותנו אז, ולברך, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה"

כמה בולשיט. מעניין איך זה שכל הפרזנטורים שלכם הם משיחיסטים? הבחור בווידאו ממש "תל אביבי". קהלת אתם סכנה קיומית למדינת ישראל הדמוקרטית. בעזרתכם נהפוך למדינת עולם שלישי כפי שהמיניונים שלכם בממשלה מנסים לעשות.

מה בוער לכם בקהלת?