שיר לערב חג #15 | הדיי עפאים מארח את ברי סחרוף, גלעד אברו, איתמר דוארי ועומרי מור | חנוכה

כשהקול המחשמל של ברי סחרוף קורא ״בואי הביתה״, רק מתבקש לארוז את הפעקלעך ולהתייצב במפתן. אבל איך בעצם חוזרים הביתה, והאם יש לשיבה הזו סוף?
לכבוד החג שבו כולנו ספונים בבתים, נפגשו סחרוף, השף הדיי עפאים והמוסיקאים גלעד אברו, איתמר דוארי ועומרי מור לסשן של בישול ומוסיקה, שמתובל בלא מעט געגועים.
בזמן שבתנור תפח בורקס אשכנזי למהדרין, הם דיברו על הרצון למצוא באמנות בית ועל הניסיון לפגוש את ההשראה לגמרי במקרה.
פרק חדש של #שירלערבחג - סדרת רשת המארחת מוזיקאים לשיחות אינטימיות, ביצועים בלעדיים ובישולים שלא מומלצים לצפייה על בטן ריקה.
מנחה: הדיי עפאים
אורחים: ברי סחרוף, איתמר דוארי, עומרי מור וגלעד אברו
בימוי: יונתן זייד
צילום: ולדימיר בלינסקי ויונתן זייד
עריכה: איתן מור
איפור: צופיה גאל דור
הקלטה ומיקס: ניצן פרי
מוקסס באולפן של ניצן פרי
ניהול אמנותי: עמיחי חסון
הפקה: אייל לויט, שיר שרוני
קנישֶס ממולאים תפוחי אדמה ובשר
ל-16-18 קנישֶס
בשוק:
לבצק:
1 קילוגרם קמח לבן מנופה
1 כף מלח
2 כפות סוכר
¼ כוס חומץ תפוחים
½ כוס שמן זית או חמאה מומסת
¾ 1 כוסות מים פושרים
למילוי:
1 קילוגרם תפוחי אדמה חדשים
1 קילוגרם בצל
¼ כוס שמן זית
½ קילוגרם בשר בקר טחון
5-6 שיני שום פרוסות
12 גבעולי פטרוזיליה
ביצה טרופה אחת
מלח ופלפל שחור גרוס
במטבח:
מתחילים בהכנת הבצק: מערבבים יחד בקערת מערבל המזון את הקמח, המלח והסוכר. מוסיפים את החומץ, השמן והמים ומעבדים לבצק חלק. מוציאים מקערת המערבל וממשיכים ללוש על גבי משטח העבודה עד שהבצק רך מאוד ונוח לעבודה. אם יש צורך מוסיפים מעט מים או קמח לקבלת בצק גמיש וחלק. עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לכשעה.
כעת ניגשים להכנת המילוי: מניחים את תפוחי האדמה בסיר גדול מלא מים מומלחים ומבשלים מעל להבה גדולה עד לריכוך. מסננים את המים ומקלפים את תפוחי האדמה. בינתיים פורסים את הבצל לטבעות דקות ומעבירים למחבת חמה ונקייה מעל אש גבוהה. מפזרים מעל מעט מלח ומניחים לגלדים להזהיב מעט. מוסיפים את שמן הזית וממשיכים לערבב.
כשהבצל הזהיב מאוד מוסיפים את הבשר ואת השום ומערבבים בעזרת כף עץ. מניחים לבשר לשנות את צבעו לאפרפר. קוצצים את הפטרוזיליה ומוסיפים גם אותה. מתבלים במלח ובהרבה פלפל שחור ומסירים מהאש.
מעבירים את תפוחי האדמה והבשר לקערה ומועכים יחד למעין פירה גושי.
מחלקים את הבצק לשני חלקים. מרדדים חלק אחד למלבן רחב ודק ככל האפשר ומותחים עוד קצת בעזרת הידיים. מסדרים מחצית מכמות המילוי על גבי השליש התחתון של הבצק בצורה אחידה. מגלגלים לגליל מאורך ולא מהודק מדי.
מסמנים קווים בעזרת סכין או קלף מטבח לאורך הגליל, במרווחים של 5-6 סנטימטר. בעזרת עצם קהה או צד כף היד מחלקים את הגליל לחלקים במקומות המסומנים. מניחים כל גליל קצר על בסיסו ומהדקים את הבצק בחלק העליון כדי לסגור אותו פחות או יותר (לא לדאוג אם הוא לא נסגר עד הסוף). מניחים את הקנישס על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה וחוזרים על הפעולה עם יתר הבצק והמילוי.
מורחים את הקנישס בביצה טרופה בעזרת מברשת ומעבירים לתנור שחומם מראש ל-210 מעלות למשך
כ-30-40 דקות, עד שהקנישס מזהיבים היטב. מגישים חם עם חזרת חריפה ומלפפון חמוץ ומודים בלב על ניסים גלויים.
----
מוזמנות ומוזמנים להרשם לרשימת התפוצה שלנו ולהנות מעדכונים על כל האירועים והתכניות שלנו www.bac.org.il/newsletter

[@etgartabeka385]

גם אם ברי יופיע עם סמי הכבאי אני אראה
כפרה עליו❤️

[@assafski]

מדויק!!

[@user-vn9tg9uv9s]

ווואו❤❤❤❤

[@user-id4ji1du7q]

וואו איזה תכנית!! נהנתי! והגברים איזה גברים איכותיים כיף לראות כאלו

[@ran3900]

מדהיםםםם צוות נהדר .

[@user-rm5jl5kw3p]

ברי המלך

[@user-nn7bv2bs8o]

כיף.
רק חבל שהרעיב אותם כל התכנית רק בשביל הבורקס האשכנזי הזה.
עשה גם אותי רעב בינתיים...חח

[@cheeseynave938]

And first Liam Potts decided on dutter shroeck at his belice words intelligently insane

[@user-qp2cw2nh3v]

מה, לא יהיה מתכון? :(

[@cheeseynave938]

At 10:22-10:23 I know he said duttar shroeck as my owns

[@metalandfootball]

אוכל - נכנס מהפה ויוצא מאחורה.
נשכח למחרת.
לא אומנות ולא אמנות.
מוזיקה או שאר תרבויות - דבר שנשאר ונשמר לנצח.

[@ArkadyFrenkel]

קסום!

[@shoshanagla]

חבל שטועה ומטעה. המילים אָמָּן (ההגייה: אוֹמן) ואֻמָּן הן ביסודן אותה מילה. מקורן במילה האכדית ummânu שפירושה בעל מלאכה מנוסה וגם אדם העוסק במלאכת מחשבת. בתנ"ך המילה באה פעם אחת בלבד וניקודה אָמָּן: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שיר השירים ז, ב). בכמה מנוסחי הדפוסים של התנ"ך היא מנוקדת בחטף קמץ: אֳמָן. בלשון חכמים רגילה יותר הצורה אֻמָּן באותה משמעות.
העברית החדשה ניצלה את קיומן של שתי הצורות העתיקות כדי להבחין בין המשמעויות: אוּמן הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואוֹמן הוא artist - יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר. מכאן שאוּמנות (בניקוד: אֻמָּנוּת) ‏היא 'עבודה', 'מלאכת כפיים', ואילו אוֹמנות (בניקוד: אָמָּנוּת), על פי חידושו של אליעזר בן־יהודה (אצלו בניקוד אֳמָנוּת), היא 'פעילות יצירתית בעלת ערך אסתטי', art בלעז.
האקדמיה ללשון העברית סמכה את ידיה על הבחנה זו.

[@BARAKSHIMONY]

איזה יופי! תוכלי להרחיב כיצד הגיע הניקוד הזה או בכלל כל ניקוד אל המיקרא כאשר החל להכתב באותיות אשוריות/בבליות (כלומר כתב מרובע)?
כיצד נשמרה ההגיה בזמן הכתב העברי? אני מודע לכך שלשומרונים יש ניקוד כיום, האם היה ניקוד גם בתקופה העתיקה לפני שהעברית נמהלה בארמית?