כיצד אכילת הבשר בקדושה ופרישות - שאינה הבדלות מאכילה כלל דבר בשם אומרו נהוראי יהב בשם הרב רצון ערוסי שליט"א 2021 (הרצאה) :ליקוט כמה הנהגות של חז"ל ביחס לאכילת בשר: 1. לאכול בשר בערב דווקא- ביומא עה ע"ב נאמר: "ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע"... מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה. וכ"כ במ"ב או"ח סי' קנז ס"ק ד: "טוב שישים אכילתו ביום קלה מבלילה". 2. לאכול בשר וכל מאכל אחר לאור הנר ולא בחשיכה- והאמר אביי: האי מאן דאית ליה סעודתא - לא לאכליה אלא ביממא! -כעין יממא קא אמרינן (כלומר נכון לא לאכול בלילה אלא לאחר שקיעה במעט או לאור האבוקה כדברי רש"י כלומר לאור הנר. וכן נאמר במדרש שכל טוב (בובר) לשמות פ"טז: ולחם בבקר לשבוע. מן הלחם חייב אדם להשביע את נפשו, מלמד שאין השביעה אלא בראיית עינים, וכן אמר קהלת "טוב מראה עינים מהלך נפש" וכן אמרו רבותינו לא יאכל אדם תבשילו לערב אלא לאור הנר, שכן הסומין אוכלין ואינן שביעין, ועוד שמא תפול זבוב או שאר דבר איסור ואינו רואהו". 3. לא לאכול בשר פעמיים ביום- ד"א "בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע". מכאן שאין דרך אדם ליכל בשר שתי פעמים ביום". 4. לקבוע זמני סעודה ולא לאכול בין הארוחות- ובגמ' יומא שם: אמר רב אחא בר יעקב: בתחלה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרין באשפה, עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה. ומדבריו למדנו שאין לאכול בין הארוחות. 5. לא להרבות באכילת בשר- חולין פד ע"א: נאמר אשר יצוד צד חיה- למדה תורה דרך ארץ, שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה הזאת. ומקורו בספרא אחרי מות ובתוספתא בערכין ד: רבי אומר לימדך תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה זו- פירוש רש"י: כאילו הוא צד שאינה מזומנת לו כלומר לא יאכל בשר תדיר שלא יעני. וכ"כ הריטב"א: כלומר אחר יגיעה וטרחה ולעתים רחוקות". 6. לא יאכל אלא כשהוא רעב: "כי ירחיב ה' את גבולך..וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר(דב' יב כ)- למדה תורה דרך שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון(שהוא מרגיש שהוא זקוק לכך ולא דרך גרגרנות). ובמדרש תנאים לדברים: אלא לתאוה. ושם מובאים הדברים בשם ר"א בן עזריה. וכן פסק הרמב"ם הל' דעות ד,א: "לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא". 7. אך גם לא ימתין מלאכול אם הוא רעב וישתדל לאכול מיד כדברי בר קפרא בברכות סב ע"ב: בר קפרה הוה מזבן מילי בדינרי: עד דכפנת - אכול, עד דצחית - שתי" ודומה לכך הנאמר בתלמוד שבת י ע"א ונפסק בשו"ע סי' קנז: כשיגיע שעה רביעית יקבע סעודתו; ואם הוא ת"ח ועוסק בלימודו, ימתין עד שעה ו', ולא יאחר יותר דהוי כזורק אבן לחמת(כדי שתראה מלאה ביין אך אינו אלא אבנים- של"ה) אם לא טעם מידי בצפרא" ופיר' רש"י בשבת: "קשה לגוף, ולי נראה: לא קשה ולא יפה". אך בתוספות פסחים קז ע"ב: אבל כשלא אכל כלל ונתיאש אין לבו נמשך אחר אכילה והוי כזורק אבן לחמת". וכן נקטו רוב הפרשנים ששוב אינו שבע מאכילה זו כ"כ. 8. לא יאכל אדם בשר וכדו' אלא לפי מידת הונו ויכולתו הכלכלית: וזבחת מבקרך ומצאנך, יכול יזבח כל בקרו ויאכל, כל צאנו ויאכל - ת"ל מבקרך - ולא כל בקרך, מצאנך - ולא כל צאנך; מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה: מי שיש לו מנה(מאה דינרים)-יקח ללפסו(כמו לאילפסו- קדירתו) ליטרא ירק, עשרה מנה - יקח ללפסו ליטרא דגים, חמשים מנה - יקח ללפסו ליטרא בשר, מאה מנה - ישפות לו קדרה(של בשר) בכל יום. אינך אימת? מערב שבת לערב שבת, אמר רב: צריכין אנו לחוש לדברי זקן. א"ר יוחנן: אבא ממשפחת בריאים הוה, אבל כגון אנו - מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנווני. א"ר נחמן: כגון אנו - לווין ואוכלין". וסיכם זאת הרמב"ם בהל' דעות ה,י: "צוו חכמים בדרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון, שנאמר כי תאוה נפשך לאכול בשר, דיו לבריא לאכול בשר מערב שבת לערב שבת, ואם היה עשיר כדי לאכול בשר בכל יום אוכל, צוו חכמים ואמרו לעולם יאכל אדם פחות מן הראוי לו לפי ממונו, וילבש כראוי לו ויכבד אשתו ובניו יותר מן הראוי לו"(ומקור המימרא בהמשך הגמ' בחולין שם). 9. לא לחנך בנו לשתיית יין ואכילת בשר: וחיים לנערותיך(משלי כז כז) אמר רב נחמן..: תן חיים לנערותיך, מיכן למדה תורה דרך ארץ שלא ילמד אדם לבנו(ובילקוט משלי גרס "לבני ביתו" וקצת נראה שכן גרס רש"י כאן) בשר ויין. רש"י: לנערותיך- לבני ביתך למד דרכי חיים להסתפק במזונות קלים". 10. אורח מגישים לפניו האוכל המשובח תחילה והולך ופוחת מרמתו בכל יום ושמא ע"י כך יבין ששהותו המתמשכת קשה על בעל הבית: נאמר בפ' פנחס שקרבנות מוסף החג הולכים הפרים המוקרבים ופוחתים ודרשו במדבר רבה פ' פנחס: "מה ראה להיות פוחת כל יום למדך התורה דרך ארץ מן הקרבנות שאם ילך לאכסניא וקבלו חברו יום ראשון מקבלו יפה ומאכילו עופות ב' מאכילו בשר בשלישי מאכילו דגים ברביעי מאכילו ירק כך פוחת והולך עד שמאכילו קטנית. ואמנם בתנחומא בובר שם סי' טז גורס שרק ביום השלישי מאכילו בשר: "ובשני מאכילו דגים, בשלישי מאכילו בשר, ברביעי מאכילו ירק, כך פוחת והולך עד שמאכילו קיטנית." 11. כמה סיבות לאכילת בשר - (דברי עצמי ) - לפי פנמיות ואכילה בהשפעה (סיבה לנחת רוח לקב"ה) * משום ושמרתם לנפשותיכם מאד לחזק גופו בבשר טהור * משום עונג שבת - בשבת, ובחג "ושמחת בחגך" (אין שמחה אלא בבשר ויין) " על אשר לא עבדת את השם אלוהיך בשמחה ובטוב לבב ומרוב כל " (לא עלינו יש קללות שאין עבודת השם בשמחה ) * וביום חול גם ישמח בזה ? ובאכילה "אין שמחה אלא בבשר ויין" - רק לא ירבה , ויאכל שהוא תאב ובערב ונראה לי שבשבת ובעוד אחד מימי החול ולא כל יום * משום תיקון הניצוצות בבשר והעלאת נשמות המגולגלות שם - אף שברכה צריך בכוונה גדולה לתקן הבשר , * לקיים לנו התורה שאמרה אכילת בשר הקורבנות , והוא קודש , והתורה קיימת לעולם ונצחית ולא תשתנה , ממילא נאכל לפי הכתוב בה בשר גם בעתיד לבוא * אמר הקב"ה בראתי העולם להנות לנפשות - ושאוכל יאכל , רק לא בתאווה יתירה אלא בדרך האמצע , ממילא יש עשיית רצון השם שנותנים לו לתת לנו להנות מאכילה " ואמר הוא ונתנה היא הטבעת " מקודשת באדם גדול שיש הנאה למקבל דווקא לתת (מדברי בעל הסולם ) קבלה על מנת להשפיע נחת רוח לבורא הרי היא כהשפעהה
הוא אומר לך שזה כמעת אותו הדבר בטעם ובמרקם.. מה זה כזה משנה אם היה לזה חיים לפני או לא.. חשבתי שזה לאנשים שאוהבים אוכל בסגנון מסויים.. בלי קשר אם היה לזה תודעה לפני
דניאל כל הכבוד!
ואסף סבח אח יקר, מתגעגע!
שולום עלייכם!
ואו שאפו ...כל הכבוד לדניאל ולצוות המארגנים ..נראה שהיה מדהים ..כן יירבו ..כשיש אנשים מקצוענים שמארגנים דברים כאלו מכל הלב ..זה יוצא מדהים ...
וואו איזה רמה של בשרים, דניאל אתה תותח
איך מצטרפים לאירוע כזה? איפה ההזמנה והפרסום ?
נראה אירוע מטורף המקום של מושיק גם רמה גבוהה נמצא על אם הדרך מקווה שתארגן עוד כאלו אירועים
אווו דניאל דניאל דניאל
מה? אתם לא מכירים את דניאל?? חיים שלי 🤣🤣
אחלה מושיק ואחלה דניאל שבעולם!!!
איו עלייך דניאל אדם צנוע עם ידע רב יודע להנגיש אתזה בסרטונים שלך ועוד יירבו ערבים כאלה ושהשם ישמור לנו אותך ימלך
נישמח לדעת גם על כשרות המוצרים זה ניראה פגז !!!
Magnifico.
אני חושב שתופעת הקרבונרים
החלה לאחר תופעת הצימחונות,
ללמדך שקיצונות מולידה קיצונות כנגדה!
נראה פצצה
כיצד אכילת הבשר בקדושה ופרישות - שאינה הבדלות מאכילה כלל
דבר בשם אומרו נהוראי יהב בשם הרב רצון ערוסי שליט"א 2021 (הרצאה)
:ליקוט כמה הנהגות של חז"ל ביחס לאכילת בשר:
1. לאכול בשר בערב דווקא- ביומא עה ע"ב נאמר: "ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע"... מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה. וכ"כ במ"ב או"ח סי' קנז ס"ק ד: "טוב שישים אכילתו ביום קלה מבלילה".
2. לאכול בשר וכל מאכל אחר לאור הנר ולא בחשיכה- והאמר אביי: האי מאן דאית ליה סעודתא - לא לאכליה אלא ביממא! -כעין יממא קא אמרינן (כלומר נכון לא לאכול בלילה אלא לאחר שקיעה במעט או לאור האבוקה כדברי רש"י כלומר לאור הנר. וכן נאמר במדרש שכל טוב (בובר) לשמות פ"טז: ולחם בבקר לשבוע. מן הלחם חייב אדם להשביע את נפשו, מלמד שאין השביעה אלא בראיית עינים, וכן אמר קהלת "טוב מראה עינים מהלך נפש" וכן אמרו רבותינו לא יאכל אדם תבשילו לערב אלא לאור הנר, שכן הסומין אוכלין ואינן שביעין, ועוד שמא תפול זבוב או שאר דבר איסור ואינו רואהו".
3. לא לאכול בשר פעמיים ביום- ד"א "בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע". מכאן שאין דרך אדם ליכל בשר שתי פעמים ביום".
4. לקבוע זמני סעודה ולא לאכול בין הארוחות- ובגמ' יומא שם: אמר רב אחא בר יעקב: בתחלה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרין באשפה, עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה. ומדבריו למדנו שאין לאכול בין הארוחות.
5. לא להרבות באכילת בשר- חולין פד ע"א: נאמר אשר יצוד צד חיה- למדה תורה דרך ארץ, שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה הזאת. ומקורו בספרא אחרי מות ובתוספתא בערכין ד: רבי אומר לימדך תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה זו- פירוש רש"י: כאילו הוא צד שאינה מזומנת לו כלומר לא יאכל בשר תדיר שלא יעני. וכ"כ הריטב"א: כלומר אחר יגיעה וטרחה ולעתים רחוקות".
6. לא יאכל אלא כשהוא רעב: "כי ירחיב ה' את גבולך..וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר(דב' יב כ)- למדה תורה דרך שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון(שהוא מרגיש שהוא זקוק לכך ולא דרך גרגרנות). ובמדרש תנאים לדברים: אלא לתאוה. ושם מובאים הדברים בשם ר"א בן עזריה. וכן פסק הרמב"ם הל' דעות ד,א: "לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא".
7. אך גם לא ימתין מלאכול אם הוא רעב וישתדל לאכול מיד כדברי בר קפרא בברכות סב ע"ב: בר קפרה הוה מזבן מילי בדינרי: עד דכפנת - אכול, עד דצחית - שתי" ודומה לכך הנאמר בתלמוד שבת י ע"א ונפסק בשו"ע סי' קנז: כשיגיע שעה רביעית יקבע סעודתו; ואם הוא ת"ח ועוסק בלימודו, ימתין עד שעה ו', ולא יאחר יותר דהוי כזורק אבן לחמת(כדי שתראה מלאה ביין אך אינו אלא אבנים- של"ה) אם לא טעם מידי בצפרא" ופיר' רש"י בשבת: "קשה לגוף, ולי נראה: לא קשה ולא יפה". אך בתוספות פסחים קז ע"ב: אבל כשלא אכל כלל ונתיאש אין לבו נמשך אחר אכילה והוי כזורק אבן לחמת". וכן נקטו רוב הפרשנים ששוב אינו שבע מאכילה זו כ"כ.
8. לא יאכל אדם בשר וכדו' אלא לפי מידת הונו ויכולתו הכלכלית: וזבחת מבקרך ומצאנך, יכול יזבח כל בקרו ויאכל, כל צאנו ויאכל - ת"ל מבקרך - ולא כל בקרך, מצאנך - ולא כל צאנך; מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה: מי שיש לו מנה(מאה דינרים)-יקח ללפסו(כמו לאילפסו- קדירתו) ליטרא ירק, עשרה מנה - יקח ללפסו ליטרא דגים, חמשים מנה - יקח ללפסו ליטרא בשר, מאה מנה - ישפות לו קדרה(של בשר) בכל יום. אינך אימת? מערב שבת לערב שבת, אמר רב: צריכין אנו לחוש לדברי זקן. א"ר יוחנן: אבא ממשפחת בריאים הוה, אבל כגון אנו - מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנווני. א"ר נחמן: כגון אנו - לווין ואוכלין". וסיכם זאת הרמב"ם בהל' דעות ה,י: "צוו חכמים בדרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון, שנאמר כי תאוה נפשך לאכול בשר, דיו לבריא לאכול בשר מערב שבת לערב שבת, ואם היה עשיר כדי לאכול בשר בכל יום אוכל, צוו חכמים ואמרו לעולם יאכל אדם פחות מן הראוי לו לפי ממונו, וילבש כראוי לו ויכבד אשתו ובניו יותר מן הראוי לו"(ומקור המימרא בהמשך הגמ' בחולין שם).
9. לא לחנך בנו לשתיית יין ואכילת בשר: וחיים לנערותיך(משלי כז כז) אמר רב נחמן..: תן חיים לנערותיך, מיכן למדה תורה דרך ארץ שלא ילמד אדם לבנו(ובילקוט משלי גרס "לבני ביתו" וקצת נראה שכן גרס רש"י כאן) בשר ויין. רש"י: לנערותיך- לבני ביתך למד דרכי חיים להסתפק במזונות קלים".
10. אורח מגישים לפניו האוכל המשובח תחילה והולך ופוחת מרמתו בכל יום ושמא ע"י כך יבין ששהותו המתמשכת קשה על בעל הבית: נאמר בפ' פנחס שקרבנות מוסף החג הולכים הפרים המוקרבים ופוחתים ודרשו במדבר רבה פ' פנחס: "מה ראה להיות פוחת כל יום למדך התורה דרך ארץ מן הקרבנות שאם ילך לאכסניא וקבלו חברו יום ראשון מקבלו יפה ומאכילו עופות ב' מאכילו בשר בשלישי מאכילו דגים ברביעי מאכילו ירק כך פוחת והולך עד שמאכילו קטנית. ואמנם בתנחומא בובר שם סי' טז גורס שרק ביום השלישי מאכילו בשר: "ובשני מאכילו דגים, בשלישי מאכילו בשר, ברביעי מאכילו ירק, כך פוחת והולך עד שמאכילו קיטנית."
11. כמה סיבות לאכילת בשר - (דברי עצמי ) - לפי פנמיות ואכילה בהשפעה (סיבה לנחת רוח לקב"ה)
* משום ושמרתם לנפשותיכם מאד לחזק גופו בבשר טהור
* משום עונג שבת - בשבת, ובחג "ושמחת בחגך" (אין שמחה אלא בבשר ויין)
" על אשר לא עבדת את השם אלוהיך בשמחה ובטוב לבב ומרוב כל " (לא עלינו יש קללות שאין עבודת השם בשמחה )
* וביום חול גם ישמח בזה ? ובאכילה "אין שמחה אלא בבשר ויין" - רק לא ירבה , ויאכל שהוא תאב ובערב ונראה לי שבשבת ובעוד אחד מימי החול ולא כל יום
* משום תיקון הניצוצות בבשר והעלאת נשמות המגולגלות שם - אף שברכה צריך בכוונה גדולה לתקן הבשר ,
* לקיים לנו התורה שאמרה אכילת בשר הקורבנות , והוא קודש , והתורה קיימת לעולם ונצחית ולא תשתנה , ממילא נאכל לפי הכתוב בה בשר גם בעתיד לבוא
* אמר הקב"ה בראתי העולם להנות לנפשות - ושאוכל יאכל , רק לא בתאווה יתירה אלא בדרך האמצע , ממילא יש עשיית רצון השם שנותנים לו לתת לנו להנות מאכילה " ואמר הוא ונתנה היא הטבעת " מקודשת באדם גדול שיש הנאה למקבל דווקא לתת
(מדברי בעל הסולם ) קבלה על מנת להשפיע נחת רוח לבורא הרי היא כהשפעהה
קהילת הקרניבורים? מי המציא את השם הזה - אולי התכוונתם קהילת החזרזירונים חחחח
המשיח של הבסר😱
כמה עלה כניסה האירוע הזה?
אל תקלקל את הערוץ שלך עם אוכל טבעוני, נהניתי עד האוכל הטבעוני,
הוא אומר לך שזה כמעת אותו הדבר בטעם ובמרקם.. מה זה כזה משנה אם היה לזה חיים לפני או לא..
חשבתי שזה לאנשים שאוהבים אוכל בסגנון מסויים.. בלי קשר אם היה לזה תודעה לפני
רוצה לבכות בצד?