ניטשה..."או שיש לך אישה טובה או שתיהפך לפילוסוף "....שמונה פרקים ראשונים מספר מישלי מדברים על האישה הנואפת "דרכי שאול ביתה יורדות אל חדרי מות " האיש החכם הזה דיבר רעות בנשים ולקח לו מהן אלף השיר עצמו מקסים הזמר ניפלא וההומור משובח
דמיינתי. דימיינתי שהנערה היא המטאפורה של המזרחיות. דימיינתי שמוכר הפרחים הוא בעל האידיאולוגיות, בעל הפילוסופיות, האימפריאליסט שמושיט לה פרח ושם בה עינו. היא חסרה מורכבות, היאמקבלת את הזר כאתנן. המצפון שואל אותה שאלות והיא מנסה לפרש את מה שלא יתכן שהוא מעשה אונס: "יַחַד לָגַמְנוּ מִיֵּינוֹ". היין הוא שלו בלבד. היא שיכורה ולא מיין, אולי ממה שמתחרז עם יין בעברית. היא חושבת, היא משוכנעת שזה היה מרצון. שהיא תרוויח מזה את ההכלה, את ה"יחד" שהיא תתקבל. היא שואפת שתהיה אידיליה: כִּי כָּל יֵינוֹ הַיּוֹם יֵינִי. איזו אשליה - אשליית המתחנן להכרה - שהיין של הזולת יזקף לזכותה במחיר התמסרות עלוב... והמצפון שואל שוב- מהי זהותו של זה? מי היה פה? ספרי נא לי- האם יש לך סיפור משלך? האם הזהות שלך ניתנת לביטוי? להגדרה? מה יש לך לתת לאותו "עשיר"- "גיבור"?! והיא נוטשת - היא מנסה להיות מוגדרת במה שניתן לה ולא במה שהיה לה. מה היה לה? לא נאמר על כך דבר. רק הקול המצמרר של יפה לוי מילל ומזכיר כיצד שרו עדות המזרח את השיר בשכונות ואיך האימהות שלנו הלכו לסרטים הודיים עם מטפחת בארנק כדי לבכות בחושך.. עד היום הנכדים מחפשים "כָּל טוּב וְשֶׁפַע" - סתיו שפיר תביא להם? הכלבים שמשסים בהם את אותיות הקלפי? חורבן מדינת ישראל? איזו רשימה מפגרת כתבתי כאן?
וואוו איך שעליתי ממרוקו שמעתי את השיר הזה מושלם
מרגש מאוד
יפה מרגש
ממש תחיית המתים, כל כך מרגש לשמוע שיר אהוב מהילדות
מרגש זה סבא שלי אוהב שלי יוסףי
ניטשה..."או שיש לך אישה טובה או שתיהפך לפילוסוף "....שמונה פרקים ראשונים מספר מישלי מדברים על האישה הנואפת "דרכי שאול ביתה יורדות אל חדרי מות " האיש החכם הזה דיבר רעות בנשים ולקח לו מהן אלף השיר עצמו מקסים הזמר ניפלא וההומור משובח
"סוחר בשמים קצת מור הביא " מלכת שבא הביאה בשמים לרוב לשלמה המלך על כן קרה את שם ביתו בושמת שיר יפה המלמד משהו לחיים
יַלְדָּתִי נָא אִמְרִי לִי
מִי הָיָה פֹּה, סַפְּרִי נָא לִי.
מוֹכֵר פְּרָחִים אַחֲרַי חִזֵּר
מוֹכֵר פְּרָחִים נָתַן לִי זֵר
אַל נָא תִּכְעַס עוֹד אֲהוּבִי
מוֹכֵר פְּרָחִים רַק זֵר הֵבִיא.
יַלְדָּתִי נָא אִמְרִי לִי
מִי הָיָה פֹּה, סַפְּרִי נָא לִי.
מוֹכֵר יֵינוֹת בִּי שָׂם עֵינוֹ
יַחַד לָגַמְנוּ מִיֵּינוֹ
אַל נָא תִּכְעַס עוֹד אֲהוּבִי
כִּי כָּל יֵינוֹ הַיּוֹם יֵינִי.
יַלְדָּתִי נָא אִמְרִי לִי
מִי הָיָה פֹּה, סַפְּרִי נָא לִי.
סוֹחֵר בְּשָׂמִים עָשִׁיר גִּבּוֹר
הוּא לָךְ הֵבִיא קְצָת בֹּשֶׂם מֹר!
אַל נָא תִּכְעַס עוֹד אֲהוּבִי
סוֹחֵר בְּשָׂמִים קְצָת מֹר הֵבִיא.
יַלְדָּתִי הָאוֹהֶבֶת,
וְלָמָּה זֶה אַתְּ עוֹזֶבֶת?
כִּי לִי נָתְנוּ כָּל יְדִידַי
כָּל טוּב וְשֶׁפַע בְּחַיַּי!
אַל נָא תִּכְעַס אֲבָל הֵיכָן
אַתָּה הָיִיתָ כָּל הַזְּמַן?
דמיינתי. דימיינתי שהנערה היא המטאפורה של המזרחיות. דימיינתי שמוכר הפרחים הוא בעל האידיאולוגיות, בעל הפילוסופיות, האימפריאליסט שמושיט לה פרח ושם בה עינו. היא חסרה מורכבות, היאמקבלת את הזר כאתנן. המצפון שואל אותה שאלות והיא מנסה לפרש את מה שלא יתכן שהוא מעשה אונס: "יַחַד לָגַמְנוּ מִיֵּינוֹ". היין הוא שלו בלבד. היא שיכורה ולא מיין, אולי ממה שמתחרז עם יין בעברית. היא חושבת, היא משוכנעת שזה היה מרצון. שהיא תרוויח מזה את ההכלה, את ה"יחד" שהיא תתקבל. היא שואפת שתהיה אידיליה: כִּי כָּל יֵינוֹ הַיּוֹם יֵינִי. איזו אשליה - אשליית המתחנן להכרה - שהיין של הזולת יזקף לזכותה במחיר התמסרות עלוב... והמצפון שואל שוב- מהי זהותו של זה? מי היה פה? ספרי נא לי- האם יש לך סיפור משלך? האם הזהות שלך ניתנת לביטוי? להגדרה? מה יש לך לתת לאותו "עשיר"- "גיבור"?! והיא נוטשת - היא מנסה להיות מוגדרת במה שניתן לה ולא במה שהיה לה. מה היה לה? לא נאמר על כך דבר. רק הקול המצמרר של יפה לוי מילל ומזכיר כיצד שרו עדות המזרח את השיר בשכונות ואיך האימהות שלנו הלכו לסרטים הודיים עם מטפחת בארנק כדי לבכות בחושך.. עד היום הנכדים מחפשים "כָּל טוּב וְשֶׁפַע" - סתיו שפיר תביא להם? הכלבים שמשסים בהם את אותיות הקלפי? חורבן מדינת ישראל? איזו רשימה מפגרת כתבתי כאן?
,שיר יפה מאד. אהבתי מאד. מאד.
יוסף עוזר
במקור זה שיר אפגאני בוכרי על בנו של הקצב... "ג'יגי כאפתאר באצ'ה" גברעם
זל גדול הזמרים לא שוכחים את גו עמר