מחנה קדוש מאז נכנסנו לארץ בפעם הראשונה לפני שלושת אלפים שנה אנחנו חיים על החרב, ולא פעם אומות העולם ולא רק הם אלא אנשים מתוך העם הצדיקו את האויבים בטענה שאין לנו בלעדיות עליה. גם עכשיו, בזמן שהמלחמה קשה ומתארכת הם טוענים כך. את הארץ הזאת נתן לנו הכוח העליון, כדי שנשב בה ונהיה לו למחנה קדוש שחי על הכלל "ואהבת לרעך כמוך". אומנם עוד לא הגענו למדרגה הזאת וצריך לחתור אליה בכל הכוח: לוותר כל אחד על עמידה נטועה בגאווה ולעשות צעד רחב לקראת כלל ישראל, אבל לא לחשוב שיש לנו זכות לוותר עליה. ובינתיים עד שנהיה למחנה קדוש, יש בינינו לפחות חלק אחד שהוא כבר כזה: הצבא שלנו, צה"ל. בצבא שנלחם על ארצו יש כוח רוחני, והכוח הזה מסוגל להעלות את כל העם איתו. בקדושה הזו נכללים גם חיילים שאין להם מושג על הציווי להיות אומה שהקיום שלה מותנה באהבת הזולת, שלא יודעים שאנחנו נמצאים במלחמה רוחנית שמביאה את כולנו לקדושת ה'. לכן על כולנו כאחד להתאחד סביב החילות. מלבד הבורא מלמעלה והצבא מלמטה, לא עומדים לעזרנו כוחות להיבנות בארץ ותפקידנו בכוח הוא לתמוך בחיילים עד כמה שרק אפשר, להתקשר בלבבנו ומתוך הלב המשותף לעזור להם להצליח בכל מערכה. כך נכלול את עצמנו בקדושה. המלחמה הזאת צריכה לחדש בנו רצונות עתיקים רדומים, לעורר געגועים גדולים להתקרב זה לזה כדי לקרב אלינו את הכוח העליון. רשימות המלחמה, הרשמים ממנה, בכוחם להביא אותנו להחלטות טובות וישרות שיובילו את העם להיות מחנה קדוש, עַם ה'. הטוב ביותר אם נתפלל יחד עבור החיילים שלנו.
יהי זכרה ברוך חיות את המילים של ההורים השכולים "אנו מודיעים על נפילת בנינו היקר והאהוב יהונתן לובר", מהדהדות מילותיו של אבי הלוחם סמל יהונתן לובר ז"ל, שנפל בגבורה בקרבות בדרום עזה. "אנחנו מחבקים את כל עם ישראל ומבקשים מהתקשורת ומכל אחד בעם שלנו, אנא יום אחד של אחדות לעילוי נשמתו. אנא אל תכתבו ואל תשדרו שום דבר של מחלוקת, אנא דברו טוב, הבליטו את הטוב במקבלי ההחלטות ובעם הנפלא שלנו שיהונתן היה גאה להילחם בשבילו. אנא יום אחד של אחדות ודיבורים טובים". אלו מילים שהן למעלה מהכוח האנושי שיגידו הורים שכולים בנסיבות אלה. לקרוא אותן נותן הרגשה של קריאה בתורה, כאילו הן עולות ויוצאות ממנה. יש בכך פדיון אדיר, פעולה עצומה של העם היהודי, שאבא משלם ביקר לו מכול, מבקש שהכאב שלו ישרת פיוס כללי, את איחוד העם. אלו מילים שמגיעות ממקום עליון, לא מתוך הגוף. הבורא שם אותן בנשמתם, והוא משדר דרכם את מילותיו. המידה שבה אותם הורים שכולים מבטלים את עצמם מעידה על גדלותם. הם מתבטלים בכך שלא מאשימים אף אחד ומרגישים שהכול בא מלמעלה, ומתוך גדלות נפשם הם זוכים להרגיש את שורש העם, את הכוח שמצווה עלינו אחדות. זהו רגע האמת ולשם הכול מתנקז. הודות להם העולם שלנו מתרומם ומזדכך. כדי שהבקשות של ההורים השכולים ייפלו על אוזן כרוייה, עלינו לחיות כל הזמן עם אותן מילים שנישאות מאלו שמרגישים את האובדן האדיר הזה. הכרחי שנחיה עם ההרגשה העמוקה שלהם. כך נפרוץ את מחסום הפירוד, נשתנה בהכרח ונחיה אחרת: בחיבור, באהבה, במחילה, בהשתוקקות הדדית זה לזה.
כמה עצוב . היא נראית שילוב של כישרון, שמחת חיים, חברים ומשפחה, נחישות ועוז.
יהי זכרה ברוך
יהי זכרה ברוך
איזה כישרון איבדנו 😢
הלב שלי לא עומד בזה כבר 😭
גיברות ישראל הלב כואב😢❤
כואב הלב גיבורת ישראל כל הכבוד לה
ממש גיבורה
מיטב הבנים והבנות שלנו.
הלב לא מכיל עוד את הכאב הזה :(
עדן הילדה הכי יפה בגן
איזה אבדה
גיבורת ישראל💔💔
💔
מחנה קדוש
מאז נכנסנו לארץ בפעם הראשונה לפני שלושת אלפים שנה אנחנו חיים על החרב, ולא פעם אומות העולם ולא רק הם אלא אנשים מתוך העם הצדיקו את האויבים בטענה שאין לנו בלעדיות עליה. גם עכשיו, בזמן שהמלחמה קשה ומתארכת הם טוענים כך.
את הארץ הזאת נתן לנו הכוח העליון, כדי שנשב בה ונהיה לו למחנה קדוש שחי על הכלל "ואהבת לרעך כמוך". אומנם עוד לא הגענו למדרגה הזאת וצריך לחתור אליה בכל הכוח: לוותר כל אחד על עמידה נטועה בגאווה ולעשות צעד רחב לקראת כלל ישראל, אבל לא לחשוב שיש לנו זכות לוותר עליה.
ובינתיים עד שנהיה למחנה קדוש, יש בינינו לפחות חלק אחד שהוא כבר כזה: הצבא שלנו, צה"ל. בצבא שנלחם על ארצו יש כוח רוחני, והכוח הזה מסוגל להעלות את כל העם איתו. בקדושה הזו נכללים גם חיילים שאין להם מושג על הציווי להיות אומה שהקיום שלה מותנה באהבת הזולת, שלא יודעים שאנחנו נמצאים במלחמה רוחנית שמביאה את כולנו לקדושת ה'.
לכן על כולנו כאחד להתאחד סביב החילות. מלבד הבורא מלמעלה והצבא מלמטה, לא עומדים לעזרנו כוחות להיבנות בארץ ותפקידנו בכוח הוא לתמוך בחיילים עד כמה שרק אפשר, להתקשר בלבבנו ומתוך הלב המשותף לעזור להם להצליח בכל מערכה. כך נכלול את עצמנו בקדושה.
המלחמה הזאת צריכה לחדש בנו רצונות עתיקים רדומים, לעורר געגועים גדולים להתקרב זה לזה כדי לקרב אלינו את הכוח העליון. רשימות המלחמה, הרשמים ממנה, בכוחם להביא אותנו להחלטות טובות וישרות שיובילו את העם להיות מחנה קדוש, עַם ה'. הטוב ביותר אם נתפלל יחד עבור החיילים שלנו.
כל כך יפה כתבת❤
דברים של אמת
הלב נשבר שהיא שרה ביום הזיכרון על הגיבורים שלנו שנפלו במערכות ישראל 4:59. אבל לצערי עכשיו אנחנו נשיר לה 😰😭😱
💔😭😭מלאכית
יהי זכרה ברוך
חיות את המילים של ההורים השכולים
"אנו מודיעים על נפילת בנינו היקר והאהוב יהונתן לובר", מהדהדות מילותיו של אבי הלוחם סמל יהונתן לובר ז"ל, שנפל בגבורה בקרבות בדרום עזה.
"אנחנו מחבקים את כל עם ישראל ומבקשים מהתקשורת ומכל אחד בעם שלנו, אנא יום אחד של אחדות לעילוי נשמתו. אנא אל תכתבו ואל תשדרו שום דבר של מחלוקת, אנא דברו טוב, הבליטו את הטוב במקבלי ההחלטות ובעם הנפלא שלנו שיהונתן היה גאה להילחם בשבילו. אנא יום אחד של אחדות ודיבורים טובים".
אלו מילים שהן למעלה מהכוח האנושי שיגידו הורים שכולים בנסיבות אלה. לקרוא אותן נותן הרגשה של קריאה בתורה, כאילו הן עולות ויוצאות ממנה. יש בכך פדיון אדיר, פעולה עצומה של העם היהודי, שאבא משלם ביקר לו מכול, מבקש שהכאב שלו ישרת פיוס כללי, את איחוד העם. אלו מילים שמגיעות ממקום עליון, לא מתוך הגוף. הבורא שם אותן בנשמתם, והוא משדר דרכם את מילותיו.
המידה שבה אותם הורים שכולים מבטלים את עצמם מעידה על גדלותם. הם מתבטלים בכך שלא מאשימים אף אחד ומרגישים שהכול בא מלמעלה, ומתוך גדלות נפשם הם זוכים להרגיש את שורש העם, את הכוח שמצווה עלינו אחדות. זהו רגע האמת ולשם הכול מתנקז. הודות להם העולם שלנו מתרומם ומזדכך.
כדי שהבקשות של ההורים השכולים ייפלו על אוזן כרוייה, עלינו לחיות כל הזמן עם אותן מילים שנישאות מאלו שמרגישים את האובדן האדיר הזה. הכרחי שנחיה עם ההרגשה העמוקה שלהם. כך נפרוץ את מחסום הפירוד, נשתנה בהכרח ונחיה אחרת: בחיבור, באהבה, במחילה, בהשתוקקות הדדית זה לזה.
אחחחחחחחחחחחח
גיבורה ,יהי זכרה ברוך.
השם יקום דמם
יפה לראות צעירים בישראל עם גיטרה ולא עם סכין!