היי איתי :) פשוט לי שמניטו לא אומר שהעולם יותר חשוב מהבתי כנסת !! , הוא רק אומר שהקבה קודם ברא עולם ואז ברא בתי כנסיות , וכוונת הקב"ה שהבתי כנסיות יתנו ערך של קודש לעולם, אבל מזה עצמו אתה למד שלבתי כנסיות יש ערך יותר עליון, והם אלה שמעניקים מערכם הגבוהה לעולם הנמוך . המחלוקת בין מניטו לאחינו החרדים, לא האם בית כנסת "יותר חשוב" או לא, אלא האם מבינים "שהמטרה" של בתי כנסת לקדש את העולם, או שהם נשארים לכשעצמם מסוגרים בגטאות בפחד מפני העולם . מסכים איתי?
הי שמעון. אני חושב שאתה צודק, אבל תגיד לי אם ההבנה שלי תואמת למה שהתכוונת: לפי הבנתי מניטו מתכוון שבית הכנסת זה צורך כדי שהעולם ותיקונו - היא המשימה של האדם - יצליחו. מה שהסרטון הזה בא להדגיש זה כיצד השקפה המוטעית - ששמה במרכז את בית הכנסת - הפכה את האמצעי למטרה. וכיצד היא ההשקפה הזו באה לידי ביטוי במציאות. יש עוד משהו: אני לא יודע אם אפשר לומר שלבית כנסת יש ערך יותר עליון באופן מהותי, אלא שזה מצב זמני. הקדושה מתגלה בו באופן יותר אינטנסיבי כרגע. אבל בעתיד...? כשהעולם כולו יהיה בית המקדש...? בכל אופן מה שצרם לי בהפגנה הזו, זו ההתעלמות מהסכנות של הקורונה והבוז כלפי החלטת שר הבריאות שמנסה לשמור על בריאות הציבור, העיקר שבתי הכנסת והישיבות יוכלו להמשיך לפעול. והרי לך: שהעולם מסביב ייחרב, שהציבור בחוץ יהיה חולה, רק שבית הכנסת שלנו ימשיך להתקיים.
@@itaykolin איתי , אני מסכים לגמרי שמה שהם עשו זה טעות גמורה, וגם שהדברים הנפלאים של רבינו מניטו שציינת אליהם הם בול מתאימים לסירטון! - אני רק חשבתי שהניסוח שאתה הוספת לסירטון שהדיון הוא מה יותר "חשוב", הוא לא נכון. ואני אפרט קצת, הצגת הבנה נפלאה שיש "מטרה" לתקן את העולם, ויש "אמצעי" ע"י בתי כנסת - ובגלל זה אמרת שאתה לא בטוח שמבחינה מהותית ביה"כ יותר חשוב מהעולם, כי הוא "רק" אמצעי אז לדעתי העניה - צריך לחדד את התפיסה שהצגת, ומימלא יהיה ברור שגם מבחינה מהותית ביה"כ יותר חשוב, בהקדם שצריך להבין שיש שני מושגים "עולם הקודש" "והבריאה" . הקודש - הוא "גדר של בורא", ביחס אלינו הוא נחשב הבורא ואיליו אנו פונים, ואע"פ שהוא לא "העצמות" והמקור האלוקי, אך העצמות מתאחדת ושורה בעולם הקודש (שנקרא גם תארים ומידות אלוקיות) ועלינו לפנות אל העצמות שבקודש, אך אל הקודש לכשעצמו אסור לנו לפנות, רק אל העצמות שבקודש כמש"כ בחז"ל "איליו ולא אל מידותיו" (מקור לתפיסה הזאת אודות הקודש והעצמות האלוקית, נמצא במאמר דעת אלוקים אודות העצמות והתארים, ובמאמר על דעת ה' ומלחמות ה' בסוף מאמרי הראיה שמבאר שגם הפניה אל הקודש היא עריגה על העצמות ששורה בה, ויש לזה מקורות בתורות נוספות). לעומתו הבריאה - כשמה כן היא "גדר נברא", ואומנם יש מעלות אלוקיות שהם בגדר נברא (לא רק העוהז הגשמי הוא בגדר נברא), אך גם ביחס אליהם הקודש הוא הרבה יותר חשוב, כי הוא בכלל בגדר של בורא שהמשמעות של זה שהוא "מהות האלוקיות" (כמשכ בתניא). אם כן, כשקודם כל מבינים את "סדר המדריגות" מי יותר חשוב ממי, כעת אפשר לעסוק "בחיבור בין המדריגות", ולהבין שמטרת כל הבריאה הנמוכה (ובעיקר העוהז הגשמי, שיא הפחיתות) שהיא תעלה לערך מעלת עולם הקודש הגבוה, משמעות העליה הזאת היא לא עליה פיזית ממקום אחד למקום אחר כמובן, אלא "עליה בערך" מהיותה בעלת ערך נמוך, ע"י ההתגלות של הקודש בתוכה היא "משתנה" לערך גבוה (בלשון מרן הרב הנזיר "שינוי המהות" ממדריגה נמוכה פרטית למדריגה גבוהה כללית, כי הקודש הוא הכלליות וחלקי הבריאה הם הפרטים, והכלליות היא חבויה בפנמיות הפרטים וע"י ההתגלות שלה מהיעלמותה היא מעלה את הבריאה מערך פרטי לערך כללי. ובזה גם מבינים שהאלוקות איננה מחוץ לבריאה כ"א בפנמיות "עצם גוף מציאותה", מה שנקרא "נשמה" שלה, וכמו שכתוב זאת הרבה במרן ה קוק, וכך גם בנוגע ליחיד מול האומה הוא צריך להבין שניצוץ לאומי חבוי בפנמיותו עצמו, ורק דרך "האני הפנימי" שלו הוא נפגש עם הכלל, זה נקרא ברב גם "הכרה פנימית", אתה נראה אדם אצילי שעמד על היסוד העצום הזה של תורת הרב קוק :)♥️, שאמונה בגדלות זה הכרה פנימית של האלוקות, ע"י המודעות אל האני הפנימי שלי אני נפגש עם השפע האלוקי ואכמ"ל) . ואם כן לאחר כל ההקדמות נשוב לדיון שבו פתחנו - בית כנסת הוא מייצג את עבודת התפילה ועבודת התורה (הרי ברור שכשהם אומרים אל תסגרו לנו את הבתי כנסיות, הם מתכוונים אל תגרמו לביטול תורה ותפילה או הורדה מאיכותם, כי בבית כנסת זה הרבה יותר מקודש להתפלל וללמוד מהרחוב, וגם יותר נוח), עכשיו, התורה והתפילה הם שייכים לקודש העליון, הם גילויים מהקודש העליון כנודע, כמש"כ בחז"ל שהתורה נקראת ראשית ובה הקב"ה ברא את העולם, דהיינו היא עולם הקודש (ידוע "שהראשית" אצל המהרל בנצח ישראל פ"ג זה עולם "הקודש" בשפה של הרב זצל. בשפה קבלית זה עולם האצילות, והבריאה זה עולמות בי"ע), א"כ גם התורה הכתובה לפנינו, אע"פ שהיא לא התורה המקורית העליונה שבה נברא העולם, שהיא היא הקודש, מ"מ היא המשכה מהקודש ויש לה הערך הגבוה של הקודש וכמשכ במפורש בשיחות הרציה המוקלטות על אוה"ת, וכך קיבלתי מגדולי תלמידי הרצי"ה, ואני נזכר שיש גם הקלטה של מניטו שהעלת ליוטיוב, שמדברת על שע"י התורה ממשיכים השפעה מ"העולם העליון" אל "העולם התחתון", לא שמעתי את הסירטון, אבל כמדומה שזה היה הכותרת. נסתפק בהסברה שעבודת התורה היא המשכה והתגלות מעולם הקודש בתוך העוה"ז, לא צריך לעסוק גם בענין עבודות התפילה, שלא יתארך יותר מידיי. לסיכום יוצא : שביה"כ המייצג את עבודת התורה והתפילה, הוא יותר חשוב מהעולם "באופן מהותי", כי הם במעלה של עולם הקודש, ואילו העוה"ז הוא המדריגה התחתונה בבריאה. ואומנם המטרה היא שע"י התורה והתפילה יושפע לעולם שפע קודש והוא בעצמו יקבל ערך של קודש, אבל אכתי הוא נשאר עולם שקיבל ערך של קודש, ואילו הקודש ביסודו הוא קודש, ננסה לתת לזה משל קונקרטי - נניח לאפה שווארמה שנתעלתה לערך הקודש, כמו שרמחל כותב במידת הקדושה על הקדוש שאכילתו כמו אכילת קורבנות, האם לא יהיה לה טעם חושני של לאפה שווארמה עגל וואחד טעימה? :), ברור שיהיה לה, אבל זה לא ימעיט מהרצון של האדם להתקרב אל השם ולא כלום!!, כי הקודש שוכן בעצם השווארמה ונותן לגשמיות ערך מקודש, אך היא נשארת גשמיות, לעומת זאת דביקות בשעת התבודדות והתייחדות עם האני הפנימי היא רוחניות מוחלטת, ולעולם היא יותר גבוהה מהשווארמה הזאת (זה ענין דק אבל הוא כתוב במפורש במקומות רבים, למשל ברמח"ל כללים ראשונים סימן ט בענין העלאת העולמות המקביל לעולם התוהו עיי"ש, וכן שם סימן כג בענין גדלות שני עייש, וכ"כ ברב זצל בהמון מקומות שכל הדיבור על אחדות בין עולם הקודש לעולם החול, שזה עלייתו לערך עולם הקודש, זה רק על יסוד "ההבדלה" וההבנה שבקודש הוא עולם לעצמו והעוהז הוא עולם לעצמו, והקודש הוא הגבוה והעוהז הוא הנמוך, ורק לאחמכ אפשר לבוא להבין שהם מתאחדים, שהקודש העליון נותן מערכו הנשגב לעולם הזה, אכמ"ל) וכמש"כ במשנה האומר מה נאה אילן זה כשהוא עוסק בתורה הרי זה מתחייב בנפשו, והרב קוק באוה"ת אומר אע"פ שיש קדושה בטבע, אכתי הקודש העליון שמתחבר בדברי תורה הוא גבוה יותר מהקודש העליון שבדברים של חול. וכמובן שיש הרבה לומדים שלימוד התורה שלהם לא מחובר עם הקודש העליון, ועליהם אומר הזוהר "דעבדין לאורייתא יבשה", ולפי הרב קוק הדרך להיפגש עם הקודש זה להיפגש עם קדושת כלל ישראל ואכמ"ל, מ"מ על זה כתוב בביהמד של הרב קוק (לא רק במרן הרציה זיע"א) שיש לעסוק בתורה מתוך קדושת הכלל, כמשכ "אשר בחר בנו" ורק אחכ "ונתן לנו את תורתו", כי חיבור קדושת הכלל לתורה זה חיבור הקודש העליון אל התורה, ובכך מביאים את העולם לתכליתו, העלאת ערכו לערך הקודש. טובבב ניסיתי לומר כמה תובנות , אני לא יודע אם תקבל את זה, אבל אני ניסיתי :) . בהצלחה חבר
שה ישמור על כל עם ישראל ומתוך כך כל העולם. אבל שמתי לב שהבן אדם המפגין אומר 'בתי כנסיות שלנו' במקום בתי כנסת. מענין לא.
היי איתי :)
פשוט לי שמניטו לא אומר שהעולם יותר חשוב מהבתי כנסת !! , הוא רק אומר שהקבה קודם ברא עולם ואז ברא בתי כנסיות , וכוונת הקב"ה שהבתי כנסיות יתנו ערך של קודש לעולם, אבל מזה עצמו אתה למד שלבתי כנסיות יש ערך יותר עליון, והם אלה שמעניקים מערכם הגבוהה לעולם הנמוך .
המחלוקת בין מניטו לאחינו החרדים, לא האם בית כנסת "יותר חשוב" או לא, אלא האם מבינים "שהמטרה" של בתי כנסת לקדש את העולם, או שהם נשארים לכשעצמם מסוגרים בגטאות בפחד מפני העולם .
מסכים איתי?
הי שמעון. אני חושב שאתה צודק, אבל תגיד לי אם ההבנה שלי תואמת למה שהתכוונת: לפי הבנתי מניטו מתכוון שבית הכנסת זה צורך כדי שהעולם ותיקונו - היא המשימה של האדם - יצליחו. מה שהסרטון הזה בא להדגיש זה כיצד השקפה המוטעית - ששמה במרכז את בית הכנסת - הפכה את האמצעי למטרה. וכיצד היא ההשקפה הזו באה לידי ביטוי במציאות. יש עוד משהו: אני לא יודע אם אפשר לומר שלבית כנסת יש ערך יותר עליון באופן מהותי, אלא שזה מצב זמני. הקדושה מתגלה בו באופן יותר אינטנסיבי כרגע. אבל בעתיד...? כשהעולם כולו יהיה בית המקדש...?
בכל אופן מה שצרם לי בהפגנה הזו, זו ההתעלמות מהסכנות של הקורונה והבוז כלפי החלטת שר הבריאות שמנסה לשמור על בריאות הציבור, העיקר שבתי הכנסת והישיבות יוכלו להמשיך לפעול. והרי לך: שהעולם מסביב ייחרב, שהציבור בחוץ יהיה חולה, רק שבית הכנסת שלנו ימשיך להתקיים.
@@itaykolin
איתי , אני מסכים לגמרי שמה שהם עשו זה טעות גמורה, וגם שהדברים הנפלאים של רבינו מניטו שציינת אליהם הם בול מתאימים לסירטון! - אני רק חשבתי שהניסוח שאתה הוספת לסירטון שהדיון הוא מה יותר "חשוב", הוא לא נכון.
ואני אפרט קצת, הצגת הבנה נפלאה שיש "מטרה" לתקן את העולם, ויש "אמצעי" ע"י בתי כנסת - ובגלל זה אמרת שאתה לא בטוח שמבחינה מהותית ביה"כ יותר חשוב מהעולם, כי הוא "רק" אמצעי
אז לדעתי העניה - צריך לחדד את התפיסה שהצגת, ומימלא יהיה ברור שגם מבחינה מהותית ביה"כ יותר חשוב,
בהקדם שצריך להבין שיש שני מושגים "עולם הקודש" "והבריאה" .
הקודש - הוא "גדר של בורא", ביחס אלינו הוא נחשב הבורא ואיליו אנו פונים,
ואע"פ שהוא לא "העצמות" והמקור האלוקי, אך העצמות מתאחדת ושורה בעולם הקודש (שנקרא גם תארים ומידות אלוקיות) ועלינו לפנות אל העצמות שבקודש, אך אל הקודש לכשעצמו אסור לנו לפנות, רק אל העצמות שבקודש כמש"כ בחז"ל "איליו ולא אל מידותיו" (מקור לתפיסה הזאת אודות הקודש והעצמות האלוקית, נמצא במאמר דעת אלוקים אודות העצמות והתארים, ובמאמר על דעת ה' ומלחמות ה' בסוף מאמרי הראיה שמבאר שגם הפניה אל הקודש היא עריגה על העצמות ששורה בה, ויש לזה מקורות בתורות נוספות).
לעומתו הבריאה - כשמה כן היא "גדר נברא", ואומנם יש מעלות אלוקיות שהם בגדר נברא (לא רק העוהז הגשמי הוא בגדר נברא),
אך גם ביחס אליהם הקודש הוא הרבה יותר חשוב, כי הוא בכלל בגדר של בורא שהמשמעות של זה שהוא "מהות האלוקיות" (כמשכ בתניא).
אם כן, כשקודם כל מבינים את "סדר המדריגות" מי יותר חשוב ממי, כעת אפשר לעסוק "בחיבור בין המדריגות", ולהבין שמטרת כל הבריאה הנמוכה (ובעיקר העוהז הגשמי, שיא הפחיתות) שהיא תעלה לערך מעלת עולם הקודש הגבוה, משמעות העליה הזאת היא לא עליה פיזית ממקום אחד למקום אחר כמובן, אלא "עליה בערך" מהיותה בעלת ערך נמוך, ע"י ההתגלות של הקודש בתוכה היא "משתנה" לערך גבוה (בלשון מרן הרב הנזיר "שינוי המהות" ממדריגה נמוכה פרטית למדריגה גבוהה כללית, כי הקודש הוא הכלליות וחלקי הבריאה הם הפרטים, והכלליות היא חבויה בפנמיות הפרטים וע"י ההתגלות שלה מהיעלמותה היא מעלה את הבריאה מערך פרטי לערך כללי. ובזה גם מבינים שהאלוקות איננה מחוץ לבריאה כ"א בפנמיות "עצם גוף מציאותה", מה שנקרא "נשמה" שלה, וכמו שכתוב זאת הרבה במרן ה קוק, וכך גם בנוגע ליחיד מול האומה הוא צריך להבין שניצוץ לאומי חבוי בפנמיותו עצמו, ורק דרך "האני הפנימי" שלו הוא נפגש עם הכלל, זה נקרא ברב גם "הכרה פנימית", אתה נראה אדם אצילי שעמד על היסוד העצום הזה של תורת הרב קוק :)♥️, שאמונה בגדלות זה הכרה פנימית של האלוקות, ע"י המודעות אל האני הפנימי שלי אני נפגש עם השפע האלוקי ואכמ"ל) .
ואם כן לאחר כל ההקדמות נשוב לדיון שבו פתחנו - בית כנסת הוא מייצג את עבודת התפילה ועבודת התורה (הרי ברור שכשהם אומרים אל תסגרו לנו את הבתי כנסיות, הם מתכוונים אל תגרמו לביטול תורה ותפילה או הורדה מאיכותם, כי בבית כנסת זה הרבה יותר מקודש להתפלל וללמוד מהרחוב, וגם יותר נוח), עכשיו, התורה והתפילה הם שייכים לקודש העליון, הם גילויים מהקודש העליון כנודע, כמש"כ בחז"ל שהתורה נקראת ראשית ובה הקב"ה ברא את העולם, דהיינו היא עולם הקודש (ידוע "שהראשית" אצל המהרל בנצח ישראל פ"ג זה עולם "הקודש" בשפה של הרב זצל. בשפה קבלית זה עולם האצילות, והבריאה זה עולמות בי"ע), א"כ גם התורה הכתובה לפנינו, אע"פ שהיא לא התורה המקורית העליונה שבה נברא העולם, שהיא היא הקודש, מ"מ היא המשכה מהקודש ויש לה הערך הגבוה של הקודש וכמשכ במפורש בשיחות הרציה המוקלטות על אוה"ת, וכך קיבלתי מגדולי תלמידי הרצי"ה, ואני נזכר שיש גם הקלטה של מניטו שהעלת ליוטיוב, שמדברת על שע"י התורה ממשיכים השפעה מ"העולם העליון" אל "העולם התחתון", לא שמעתי את הסירטון, אבל כמדומה שזה היה הכותרת. נסתפק בהסברה שעבודת התורה היא המשכה והתגלות מעולם הקודש בתוך העוה"ז, לא צריך לעסוק גם בענין עבודות התפילה, שלא יתארך יותר מידיי.
לסיכום יוצא :
שביה"כ המייצג את עבודת התורה והתפילה, הוא יותר חשוב מהעולם "באופן מהותי", כי הם במעלה של עולם הקודש, ואילו העוה"ז הוא המדריגה התחתונה בבריאה.
ואומנם המטרה היא שע"י התורה והתפילה יושפע לעולם שפע קודש והוא בעצמו יקבל ערך של קודש, אבל אכתי הוא נשאר עולם שקיבל ערך של קודש, ואילו הקודש ביסודו הוא קודש, ננסה לתת לזה משל קונקרטי - נניח לאפה שווארמה שנתעלתה לערך הקודש, כמו שרמחל כותב במידת הקדושה על הקדוש שאכילתו כמו אכילת קורבנות, האם לא יהיה לה טעם חושני של לאפה שווארמה עגל וואחד טעימה? :), ברור שיהיה לה, אבל זה לא ימעיט מהרצון של האדם להתקרב אל השם ולא כלום!!, כי הקודש שוכן בעצם השווארמה ונותן לגשמיות ערך מקודש, אך היא נשארת גשמיות, לעומת זאת דביקות בשעת התבודדות והתייחדות עם האני הפנימי היא רוחניות מוחלטת, ולעולם היא יותר גבוהה מהשווארמה הזאת (זה ענין דק אבל הוא כתוב במפורש במקומות רבים, למשל ברמח"ל כללים ראשונים סימן ט בענין העלאת העולמות המקביל לעולם התוהו עיי"ש, וכן שם סימן כג בענין גדלות שני עייש, וכ"כ ברב זצל בהמון מקומות שכל הדיבור על אחדות בין עולם הקודש לעולם החול, שזה עלייתו לערך עולם הקודש, זה רק על יסוד "ההבדלה" וההבנה שבקודש הוא עולם לעצמו והעוהז הוא עולם לעצמו, והקודש הוא הגבוה והעוהז הוא הנמוך, ורק לאחמכ אפשר לבוא להבין שהם מתאחדים, שהקודש העליון נותן מערכו הנשגב לעולם הזה, אכמ"ל) וכמש"כ במשנה האומר מה נאה אילן זה כשהוא עוסק בתורה הרי זה מתחייב בנפשו, והרב קוק באוה"ת אומר אע"פ שיש קדושה בטבע, אכתי הקודש העליון שמתחבר בדברי תורה הוא גבוה יותר מהקודש העליון שבדברים של חול.
וכמובן שיש הרבה לומדים שלימוד התורה שלהם לא מחובר עם הקודש העליון, ועליהם אומר הזוהר "דעבדין לאורייתא יבשה", ולפי הרב קוק הדרך להיפגש עם הקודש זה להיפגש עם קדושת כלל ישראל ואכמ"ל, מ"מ על זה כתוב בביהמד של הרב קוק (לא רק במרן הרציה זיע"א) שיש לעסוק בתורה מתוך קדושת הכלל, כמשכ "אשר בחר בנו" ורק אחכ "ונתן לנו את תורתו", כי חיבור קדושת הכלל לתורה זה חיבור הקודש העליון אל התורה, ובכך מביאים את העולם לתכליתו, העלאת ערכו לערך הקודש.
טובבב ניסיתי לומר כמה תובנות , אני לא יודע אם תקבל את זה, אבל אני ניסיתי :) . בהצלחה חבר
אין קשר מה נברא סביב מה. המטרה תמיד רחוקה יותר מהדרך.
חחחח מניטו מדוייק