האמא שרונה טופר ביקשה להתגרש ואושפזה בכפייה כשמשמורת בתה נלקחה ממנה. כדי לשרוד נאלצה לעבוד בזנות

סיפורה של האמא שרונה טופר. כשבתה בת 6 שנים, היא מחליטה להתגרש, ואז הוריה שתמכו בבן זוגה לשעבר, פנו למשרד הרווחה ומשטרת ישראל, בטענה שקרית שאינה שפויה ואישפזו אותה בכפייה. בתה נלקחה ממנה בכוחניות ולא איפשרו לה לגדל אותה.
כדי לשרוד, לאחר שחרורה מבית החולים הפסיכיאטרי, נאלצה לעבוד בזנות, שם הכסף זמין במיידי.
שרונה נכנסה להריון מקליינט, והחזיקה בהריון זה, כשהגבר ממנו נכנסה להריון נתן לה קורת גג. בבית המשפט כשביקשה משמורת על בנה, נאמר לה שכדי לקבל משמורת, עליה להיכנס עם בנה לבית שבתי לוי בחיפה.
בבית שבתי לוי, עוברת שרונה התעללות נפשית על ידי העובדות סוציאליות, ופגיעה מינית על ידי עובדת סוציאלית.
שרונה מספרת, כיצד היו מצבים שהיו מדברים איתה בזלזול ודיברו אליה לא יפה. לשרונה לא היו בגדים באותה תקופה, והיא נשאלה על ידי העו"סיות שם "כמה פעמים את לובשת את המכנס הזה? כמה פעמים את לובשת את החצאית הזאת?" שרונה היתה משיבה להן כי אלו הבגדים שלה, וזה לא הופך אותה למסוכנת.
שרונה מתארת את הפגיעה המינית הקשה שעברה על ידי עובדת סוציאלית שהתלוותה אליה כשהייתה צריכה לקחת את בנה למרכז להתפתחות הילד. כששתיהן היו במעלית, פנתה אליה העובדת הסוציאלית ושאלה אותה: "כמה רחוק את תלכי בשביל שהילד יישאר איתך?"
שרונה השיבה לה: "מה זאת אומרת? אני אעשה הכל בשבילו".
העובדת הסוציאלית שאלה אותה: גם אם זה במחיר שאני אגע לך בישבן?"
שרונה אמרה לעו"סית: "אני אעשה הכל".
העו"סית אמרה לה: "תסתובבי" והיא נגעה בה.
אחרי יומיים העו"סית נתנה לשרונה דוח, שבו היא תיארה לבית המשפט ששרונה אמא טובה, מגדלת את הילד שלה לתפארת, וששרונה ראויה לצאת עם הילד, לגדל אותו.
שרונה לא התלוננה על העו"סית כי היא פחדה ממנה. כששרונה יצאה עם בנה ממוסד בית שבתי לוי, בנה היה בן 9 חודשים, ואז שרונה סיפרה לעובדת סוציאלית אחרת את מה שעשתה לה העו"סית בבית שבתי לוי, והאחרונה לא אמרה לשרונה מה לעשות, אלא ששרונה אומרת "היה ברור לכולם שכדאי לשמור על שתיקה".