1. נושא: דיון על תהליך הכיבוש ויחסי הגילוי וההסתר בתנ"ך 2. השלבים בתהליך: - אידיאלי, התחלה, מציאות אפורה ושחורה. - שלב בהדרגה להשלמה ומימוש. - שלב ראשון יכול להיות סתום ונעלם, כמו בתהליך של החוכמה והחיבור. 3. הסבר על גילוי והסתר: - התורה מציינת את שני הממדים של גילוי והסתר. - גם האורייתא מתוארת בסתימה וגלויה. 4. שאלה ותגובה על צניחה: - ההסבר לצניחה מעל חמור: נשים יורדות כך לצניעות. - השאלה על קשר לרבקה: רבקה נפלה, לא צנחה. 5. ביקורת על הצלחת הכיבוש: - החזקה באזורים הצפוניים פחותה; החזקה בדרום חזקה יותר. - מיקוד במקומות שלא הצליחו לכבוש בשלמות: בית שמש, בית ענת, אזור הגולן. 6. הגירוש חלקי של האמורים: - יש איזור בגושן שבני ישראל לא הצליחו לכבוש בשלמות. - למרות המצווה להוציא את האמורים, הם לקחו מהם מס ולא גירשו אותם. 7. ההבדל בין מישור אנושי לאלוהי: - יש מצוות שדורשות פעולה אנושית, אך במישור האלוהי יש סיבות מסוימות לאי-הצלחה. - הרב קוק מציין את הקשר בין המוסר והסיבות בהיסטוריה. 8. המלאך והכישלונות: - מלאך ה' מציין את הכישלונות שבמהלך תקופת השופטים. - לא כל הנביאים הצליחו במשימתם, ורק בשלב מאוחר הגיע נביא בשיעור קומה גדול, שמואל. 9. הקשר לסיפור הכיבושים: - ייתכן שהסיפור התרחש לאחר מותו של יהושע. - המלאך משמיע טענות על תהליך הכיבוש, מציין את הכישלונות יותר מההצלחות.
1. הקטע מתחיל בשאלה על שלושת שלבי התהליך: אידיאל, מציאות אפורה/שחורה שבירה, ומאמץ הדרגתי להשלמה ומימוש. הוא מציין שלעיתים התהליך גלוי (כמו כיבוש ארץ ישראל), ולעיתים השלב הראשון סתום ונעלם (כמו בפרשת הבן בחוכמה). הדובר מסביר שהשלב הראשון תמיד קיים, גם אם הוא סתום, ומקביל זאת לרעיון של גילוי והסתר באורייטה, בהתייחסות המהר"ל לאחדות ההפכים באלוהות. 2. השאלה השנייה עוסקת בהבדל בין אכסה צונחת מעל חמור (כצניעות) לבין נפילת רבקה מהגמל. הדובר מסביר שהמצבים שונים, אך ייתכן קשר כלשהו שאינו ידוע. 3. הקטע ממשיך לפרק א' בספר שופטים, ומתאר את חוסר ההצלחה בכיבוש הארץ: האחיזה בארץ חזקה יותר בדרום וחלשה יותר בצפון. נפתלי לא הוריש את יושבי בית שמש ובית ענת, בית שמש מיוחס למקומות שונים, ובית ענת נמצא בגולן או בחורן. ייתכן שזה מצב של כיבוש חלקי בלבד. 4. הקטע מתאר את המצב הקשה של שבט דן, שנאלץ לעזוב את נחלתו בגלל האמורי. בית יוסף כבש את האמורי באזור מסוים, אך לא בכל האזורים. יש אזכור של אזור סתום בנגב, סמוך למעלי הקרבים (אולי המכתש הגדול), שם האמורי עדיין נותר. 5. הדובר מציג את הקושי בסיפור: המצווה להשמיד את שבעת העמים לעומת לקיחת מס מהם. הוא מסביר שזה דומה למצווה לשמור שבת, אך לא כולם שומרים אותה. זה מוביל לדיון על יישום המצוות. 6. הקטע מתייחס לפסוק "מעט מעט אגרשנו מפניך", ומציג את התהליך בכיבוש הארץ בשני מישורים: המישור האנושי (קיום מצוות והימנעות מעבירות) והמישור האלוהי (עבירות המשמשות את הכוונה האלוהית). הדובר מדגיש ששני המישורים קיימים יחד. 7. הקטע ממשיך ומציג את השאלה לגבי הכישלון בכיבוש הארץ: האם זה בגלל עבירות בני ישראל או בגלל רצון אלוהי מלכתחילה? הדובר מסביר ששני הדברים נכונים, ומתייחס לרב קוק ו"אורות", המדגישים את המהלך המוסרי והמהלך הסיבתי. 8. הקטע עובר לפרק ב' בספר שופטים ומדבר על מלאך השם העולה מן הגלגל אל הבוכים. הוא מסביר את משמעות "בוכים" (ייתכן קשר לשם המקום או למשחק מילים). "מלאך השם" מתואר כנביא, פעיל בתקופת השופטים. 9. הקטע דן בזמן בו התרחש הסיפור (לאחר מות יהושע), והוא מסכם את תקופת הכיבושים, ומדגיש את הכישלונות יותר מן ההצלחות. הקטע מסתיים בהערה של רבי חנניה בן הקשי.
1. נושא: דיון על תהליך הכיבוש ויחסי הגילוי וההסתר בתנ"ך
2. השלבים בתהליך:
- אידיאלי, התחלה, מציאות אפורה ושחורה.
- שלב בהדרגה להשלמה ומימוש.
- שלב ראשון יכול להיות סתום ונעלם, כמו בתהליך של החוכמה והחיבור.
3. הסבר על גילוי והסתר:
- התורה מציינת את שני הממדים של גילוי והסתר.
- גם האורייתא מתוארת בסתימה וגלויה.
4. שאלה ותגובה על צניחה:
- ההסבר לצניחה מעל חמור: נשים יורדות כך לצניעות.
- השאלה על קשר לרבקה: רבקה נפלה, לא צנחה.
5. ביקורת על הצלחת הכיבוש:
- החזקה באזורים הצפוניים פחותה; החזקה בדרום חזקה יותר.
- מיקוד במקומות שלא הצליחו לכבוש בשלמות: בית שמש, בית ענת, אזור הגולן.
6. הגירוש חלקי של האמורים:
- יש איזור בגושן שבני ישראל לא הצליחו לכבוש בשלמות.
- למרות המצווה להוציא את האמורים, הם לקחו מהם מס ולא גירשו אותם.
7. ההבדל בין מישור אנושי לאלוהי:
- יש מצוות שדורשות פעולה אנושית, אך במישור האלוהי יש סיבות מסוימות לאי-הצלחה.
- הרב קוק מציין את הקשר בין המוסר והסיבות בהיסטוריה.
8. המלאך והכישלונות:
- מלאך ה' מציין את הכישלונות שבמהלך תקופת השופטים.
- לא כל הנביאים הצליחו במשימתם, ורק בשלב מאוחר הגיע נביא בשיעור קומה גדול, שמואל.
9. הקשר לסיפור הכיבושים:
- ייתכן שהסיפור התרחש לאחר מותו של יהושע.
- המלאך משמיע טענות על תהליך הכיבוש, מציין את הכישלונות יותר מההצלחות.
1. הקטע מתחיל בשאלה על שלושת שלבי התהליך: אידיאל, מציאות אפורה/שחורה שבירה, ומאמץ הדרגתי להשלמה ומימוש. הוא מציין שלעיתים התהליך גלוי (כמו כיבוש ארץ ישראל), ולעיתים השלב הראשון סתום ונעלם (כמו בפרשת הבן בחוכמה). הדובר מסביר שהשלב הראשון תמיד קיים, גם אם הוא סתום, ומקביל זאת לרעיון של גילוי והסתר באורייטה, בהתייחסות המהר"ל לאחדות ההפכים באלוהות.
2. השאלה השנייה עוסקת בהבדל בין אכסה צונחת מעל חמור (כצניעות) לבין נפילת רבקה מהגמל. הדובר מסביר שהמצבים שונים, אך ייתכן קשר כלשהו שאינו ידוע.
3. הקטע ממשיך לפרק א' בספר שופטים, ומתאר את חוסר ההצלחה בכיבוש הארץ: האחיזה בארץ חזקה יותר בדרום וחלשה יותר בצפון. נפתלי לא הוריש את יושבי בית שמש ובית ענת, בית שמש מיוחס למקומות שונים, ובית ענת נמצא בגולן או בחורן. ייתכן שזה מצב של כיבוש חלקי בלבד.
4. הקטע מתאר את המצב הקשה של שבט דן, שנאלץ לעזוב את נחלתו בגלל האמורי. בית יוסף כבש את האמורי באזור מסוים, אך לא בכל האזורים. יש אזכור של אזור סתום בנגב, סמוך למעלי הקרבים (אולי המכתש הגדול), שם האמורי עדיין נותר.
5. הדובר מציג את הקושי בסיפור: המצווה להשמיד את שבעת העמים לעומת לקיחת מס מהם. הוא מסביר שזה דומה למצווה לשמור שבת, אך לא כולם שומרים אותה. זה מוביל לדיון על יישום המצוות.
6. הקטע מתייחס לפסוק "מעט מעט אגרשנו מפניך", ומציג את התהליך בכיבוש הארץ בשני מישורים: המישור האנושי (קיום מצוות והימנעות מעבירות) והמישור האלוהי (עבירות המשמשות את הכוונה האלוהית). הדובר מדגיש ששני המישורים קיימים יחד.
7. הקטע ממשיך ומציג את השאלה לגבי הכישלון בכיבוש הארץ: האם זה בגלל עבירות בני ישראל או בגלל רצון אלוהי מלכתחילה? הדובר מסביר ששני הדברים נכונים, ומתייחס לרב קוק ו"אורות", המדגישים את המהלך המוסרי והמהלך הסיבתי.
8. הקטע עובר לפרק ב' בספר שופטים ומדבר על מלאך השם העולה מן הגלגל אל הבוכים. הוא מסביר את משמעות "בוכים" (ייתכן קשר לשם המקום או למשחק מילים). "מלאך השם" מתואר כנביא, פעיל בתקופת השופטים.
9. הקטע דן בזמן בו התרחש הסיפור (לאחר מות יהושע), והוא מסכם את תקופת הכיבושים, ומדגיש את הכישלונות יותר מן ההצלחות. הקטע מסתיים בהערה של רבי חנניה בן הקשי.