אלוף אתה טמיר!!! מדוייק להחריד אמרתה אתזה פשוט ויפה והבהרת בדיוק מה הגורם.. שאת השינוי לא עשו בחייהם אלא רק במקום מגוריהם. התברגנות המושבים זו מחלה . אלוף
הביצוע מדהים אשכרה ואווו! המסר מקומם, אני סטודנט שמשכיר דירה בקיבוץ, עובר ליד הבתים המדהימים והווילות והטבע המדהים והנחלים, וחושב לעצמי שכל האושר הזה שמור לבני קיבוצים כלומר לילדיי המקומיים, ומאחר ואני במקור משכונה פח בחיפה, אני לעולם לא אוכל להגיע לכך, הייתי משלם דמי קהילה (בדיעבד לא חוקיים) ע"ס 700 שח כל חודש בכדי לממן לקיבוצניקים פעילויות קהילתיות של המעגלים הסגורים שלהם, והם בקול צורם "סליחהה תסגור את הפח אחרייך, סליחה זה שטח פרטי, סליחהה מה אתה מחנה ככה??"...אנטיפטיים.. למה כל ווילה בהרחבה היא קוטג'? היה מזיק אם היו בניינים בני 3 קומות שבו אני ואישתי היינו יכולים לחיות בנועם ובשכנות טובה? אז תפסיק להתבכיין על השינויים בגן עדן שאתה חיי בו, אולי תבוא לגור בדמי מפתח בהדר בחיפה איזה שלושה עשורים ואז תגלה שיש עולם ומלואו של קיבוצים ומושבים מהממים שאין לך גישה אליהם מטעמים גנטיים...דש לכלב..
+shay zinger כואב על הגנטיקה המשפחתית שלך ממש. השיר הוא על הבורגנות של כולם בארץ ובתרבות המערבית שמתרחקת מהבריא הנכון ואיך שזה הולך יד ביד עם הטבע. אתה זה שמתבכיין, בצורה עירונית למדי על משהו שאתה לא יכול לשנות, במקום לנסות לפעול ולעשות כאילו שחסר פלצנים בחיפה שבקול צורם יבקשו ויכתבו פתקים על לסגור את הדלת לבניין לכלוך במדרגות ולא להציף את הביוב בטמפונים. שאלו חוקי מחיה די בסיסיים במיוחד כשגרים בשיתוף עם עוד אנשים אבל בעיר אפילו לרמה בסיסית של שיתוף פעולה וכללים קשה להגיע. יותר קשה להיות איש הועד או לדאוג כל פעם משפחה אחרת לנקות מאשר לשלם לחברות פרטיות שיהיו הועד ויביאו נקיון. תעבור דירה ותעבוד בחיים ותוכל לקנות בית איפה שתרצה. המקומות האלו מהממים והאנשים מגעילים לזרים כי כל המושב מרגיש כמו הבית ורוצים לשמור על הדשא והנקיון הציבורי כי יש ערבות הדדית. ד"ש לאפס שבמראה שלך בבוקר.
זה פשוט הסתה מהנושא המרכזי, שהוא ממש לא מה הולך יד ביד עם הטבע... השיר יוצר הפרדה בין טובים(קיבוציניקים\מושבניקים) לרעים(אנשי ההרחבה) השיר עצמו הוא ההתבכיינות. לא חסרים פלצנים בחיפה, פשוט יש יותר מידי בקיבוצים, אחרת השיר הזה לא היה מקבל ככ הרבה תמיכה. אני מניח שאתה גר במושב או קיבוץ, כי עיוורון כזה יכול להגיע כמעט רק מתוך חוסר הבנה של הצד השני, או של אחד מהצדדים באופן כללי. התגובה שלך תוקפנית לחינם ואין בה שום תוכן אמיתי.
אנשי ההרחבה הם לא הרעים - הם הבורגנים. המשורר נתן זהות מדויקת (סיפור הילדים היה גאוני) למושבניק אמיתי. אז אולי החוויה שלי מהיישוב קהילתי קצת שונה, אבל מאד דומה. פשטות זה לא מילים, פשטות זה לא פעילויות עפות (על עצמן) ב700 שקל, זה פויקה פשוט באיזה שטח הפקר ביישוב. אז אולי קיבוץ זה קצת סגור מדי, ואולי הערכים שלנו נפלאים בעיניך, אבל אם אתה לא חי אותם כמובנים מאליהם, צר לי - אתה בורגני. מוזמן לנסות לחיות ולהשתלב פה, רק שים לב שאורח החיים ממנו הגעת - לא משתלט לנו על הסביבה.
הביצוע מדהים!!!! אבל כאן נחשפת הצביעות, כשטמיר דיבר בביצוע אחר שלו על ביצוע אורגיה המונית לה כולם מוזמנים, כי מה זה משנה, הרי כולנו אנשים, זה היה נשמע קצת במנגינה שונה, מכילה, לא מבדילה. ופתאום, כאשר זה נוגע לחייו הוא, הוא קם כאריה על רגליו, להלחם נגד מי שאורחותיו טיפה שונים מדרך חייו, פתאום כל ההכלה נעלמה והוחלפה בשנאה, כאן נחשפה הצביעות הגדולה. טמיר היקר, לכל אחד מאיתנו יש עקרונות וערכים עליהם הוא מוכן להלחם, אין זה אומר שהוא מתעסק רק בשונה, במפריד, בטפל. אלא שמתוקף היותו אדם עם עולם ערכים יש דברים בהם הוא מאמין ואותם רוצה להגשים, ועל כן יש בעולם מאבקים, ובמקום לצאת כנגד השוני שבבני האדם שהוא מבורך ומגוון ומעניין, כנגד האלימות יש לצאת, שהיא שמאיימת על כל תבל. אך השוני יפה הוא, מבורך ויקר, הלוואי ונדע כולנו לחיות יחד ולהתעסק בעיקר - שלמרות ששונים אנחנו ושונים אורחות חיינו, נוכל יחד לחיות, בלי לטשטש הבדלים, ובלי ללבוש מסיכות, כאילו כולנו אותו דבר, ואין דעות שונות.
So at the entrance to my Moshav there's a new sign and on it is written: "Hello! you arrived home! slow down!" And every time I read it, inside, I die a bit I have no real logical explanation And the sign is right, it is definitely important, And with most seriousness It's just that each time I read I want to die a little A kind of need to puke And I think it is also related to the playground I went there with my dog, just when it was built A new playground, impressive, flaunting in quality The swing doesn't creak, and even the carousel has a safety belt This is a prestigious building, directly from the catalog Designed to the satisfaction of the parent who's got no time to worry And while I'm there with the dog between slides and swings Just in me all of a sudden worries rose It's just that - until recently, there were woods here instead of a kindergarten So I couldn't not wonder - where this year will we be doing... Shavuot? Or the Ash Layla - when the older kids kidnap the younger kids - where is this able to be done now? Now that the youth club has a busy schedule so Between spinning course to equipment Pilates, does anybody think of the younger fellas? And understand, I am one who accepts change as a blessing I just don't get in what way did they decide to build a sidewalk here And while I sink in wonderings, a parent passed across me with his toddler son I waved hello, in order to fulfill one's obligation, but my dog, he didn't understand, that they are from the square It roared towards the kid in a usual energy burst in order to give the kid the traditional "lick to the face" greeting, but the father got scared, and preached in a solemn voice "Is this your dog? how come it isn't tied up? look at the sign! don't you know it's not allowed" I tilted my head across my neck in an involuntary twist I told him "excuse me, sir, since when is this moshav so bourgeois?" and suddenly it hit me Yes Feelings that sit in the stomach for years It's you - the people of the square You had ruined us from the inside, you turned all of us to a bunch of pricks A slowing bump in front of a public playground?! we all fell victim to the same ruse! For, ever since the beginning this probably was the plan, no? a dirt road turned to a boulevard, a tractor turned to a company car, It can't be that all that happened coincidentally when you came to the moshav The bikers. They are no longer children, cycling back from the sea through the fields, but 30-year-old high-tech guys in dry fit and sunglasses that say "I have enough money not to be dazzled even when I'm doing sport" You lured, you lured us, the people of the square, just like the story of Adam and Eve, and the tree of knowledge was sold, to the highest bidder, not for the fruits, which one can eat from, but for THE GROUND THE TREE SITS UPON. We sold our souls, the simplicity's gone, a neighbor became a stranger And now, former Tel Avivians, demand we'd attach every dog a collar? Say, why did you come for anyway? I know, you wanted a silent surrounding, so you left the city, 'till now, legitimate, a completely reasonable situation, but here - ended the change in your life, when you forced the moshav, to fit itself, to you And like every colonial conqueror in his coming to a distant continent, you forced upon us a foreign and disconnected culture A loud culture, that simultaneously demands silence "Hello, you arrived home! Slow down!" I KNOW, I need to slow down! And I, I see all now is clear - Not for a shouty and punchy sign, and not for an excessive and retarded slowing bump either, I know that I need to slow down, because in the Moshav, there's no reason to go quick Moshav, is not a city, after going down from the highway, when the smell of the cowshed goes up in the air, it's time to turn the pot to a low fire, and to shed one's worries, to let the body unfreeze in front of the banana plantation view It's a bit difficult to explain - a moshav is different. It's free dogs, it's an unfinished road, and every hole in it rocks the car like a baby in its crib To live in a moshav is not paying entrance fees, it's not a municipal matter that can be found on one's ID, to live in a moshav meant to give oneself to meaning Leave the dog alone, what about the kid? does he not deserve a childhood? There's no need for slowing bumps and signs when one knows the neighbors, the laws are, unnecessary, punt the playground back to the land of the bourgeois, let your kid get the ability to invent devices for himself That he'd fall down on his face, that he'd open his chin, that he'd cry, that he'd laugh, that he'd will face it, that he'd rant; That he'd be intrigued, that he'd get in danger, that he'd *unintelligible*, that he'd roll over, that he'd sneeze, that he'd get in trouble, do you understand? What matters isn't where do you live, what matters is how All that, wasn't said, obviously, I was satisfied with mumbling "yes yes, of course" but, I felt as if the message comes through. We parted our ways, the dog by my side, the banana plantations in the background, silence, twilight. and in a passing glance between me and the dog it told me with its eyes "The time has come for them to put a sidewalk here, my legs hurt"
ההשוואות שלך במאמר לשירי רחל ודומיהם מראות כי לא הבנת את מהות הפואטרי סלאם/ספוקן וורד. זו לא אמורה להיות שירה אומנותית שבמהותה מכוונת אל עצמה, אל יפי מילותיה, אל העולם שהיא בוראת וכו', אלא מסר קומוניקטיבי הנאמר במקצב שירי עם או בלי חריזה. אם חשקה נפשך בשירי משוררים לא זה המקום לחפשם.
לא משנה כמה פעמים אני אשמע את זה אני אתלהב מחדש..גם אחרי 5 שנים
כקיבוצניק אני מזדהה עם כל מילה.
רק מי שגר בקיבוץ מושב ( או משהו אחר בסגנון ) , יבין איזה איכות חיים זה וכמובן גם מהם הדברים שהורסים לנו לצערי
מטורף.... כקיבוצניקית לגמריי מתחברת (ודומעת כמעט) עם כל מילה
וואו. אחד הטובים שראיתי בסלאם עד היום
כבר כמה זמן לא צפיתי בסלאם ועכשיו חזרתי ונתקלתי בזה.... שמחה שחזרתי!
בכיתי, צחקתי, הזדהיתי. מהמם
אלוף אתה טמיר!!!
מדוייק להחריד
אמרתה אתזה פשוט ויפה והבהרת בדיוק מה הגורם.. שאת השינוי לא עשו בחייהם אלא רק במקום מגוריהם.
התברגנות המושבים זו מחלה .
אלוף
אלוף! אחד הסלאמים הכי טובים שראיתי=]
חוזרת לזה כל פעם מחדששש
פשוט מדהים
הסרטון הזה צריך להתפרסם ולהחשף הרבה יותר
4:30 הצטמררתי. גאוני, מרגש ויותר מכל- מציאותי
הסרטון הזה כל כך נכון ,שיר מעולה מסוג שכבר אין כיום
"תרבות צעקנית שבו זמנית דורשת שקט..". - גאונות!
גדול - לא יכול יותר טוב לתאר את שקורה
מדהים! כל מילה בסלע!
אוף, בתור בורגני שמודע לבורגניותו בא לי לבכות מרוב שזה טוב...גם אחרי 20 פעם...
ענק....כל מילה אמת.
ואו כלכך מזדהה איתך בתור מושבניקית....
מדהים מדהים. אני מזדהה עם כל מילה. גאוני!
אני זוכר שראיתי את זה בסלאם בירושלים ב2015, כאשר הסלאם היה פחות פופולרי
הוא בהחלט מוכשר, מדבר כמו שצריך ולעניין. ואני מלאה הזדהות
וואו! אתה אדיר...
איזה אלוף
הסכמתי עם כל מילה אחי
סך הכל כל הכבוד לי, אתם הייתם אתם ואני אני
תודה רבה בני אדם
השמעתי את זה לכלב שלי. עכשיו הוא זאב.
מעולה ! כתיבה שנומה ואוטנטית. ביצוע מדהים. כל הכבוד.
כל מילה נכונה והכל התחיל במירמורים על הכלבים!
כי הכל התחיל משם
וואו, וסליחה לאנשי ההרחבה.
דבר ראשון ביצוע מדהים!
ולגמרי מזדהה
יש רעיון להרחיב את המקום שאני גרה בו וזה מבאס לגמרי
כל כך נכון (מזל שבקיבוץ שלנו עוד אין הרחבה), וכל כך מדויק. הגשה מבריקה, הבחור פשוט ענק
כל מילה!
כל כך מוש! אולי הכי מוש בעירה!
בעצם שיניתי את דעתי, לא רק שהשיר הזה מצוין, אלא הוא גם בהחלט מתאים ויכול, להכנס לקאנון של השירה העברית לתולדותיה
מ ע ו ל ה !
טמיר,
אין מילים, מדהים
זר לא יבין זאת!
החלק האהוב עליי בסרטון הם התלתלים של פצצתי
גאוני!!
4:15 מישהו מ2020 בא מהעתיד להזהיר אותם והם לא הקשיבו
הקיבוץ שלי, ז"ל
פשוט טובב!!!👍
וואו מהמם!
הביצוע מדהים אשכרה ואווו! המסר מקומם, אני סטודנט שמשכיר דירה בקיבוץ, עובר ליד הבתים המדהימים והווילות והטבע המדהים והנחלים, וחושב לעצמי שכל האושר הזה שמור לבני קיבוצים כלומר לילדיי המקומיים, ומאחר ואני במקור משכונה פח בחיפה, אני לעולם לא אוכל להגיע לכך, הייתי משלם דמי קהילה (בדיעבד לא חוקיים) ע"ס 700 שח כל חודש בכדי לממן לקיבוצניקים פעילויות קהילתיות של המעגלים הסגורים שלהם, והם בקול צורם "סליחהה תסגור את הפח אחרייך, סליחה זה שטח פרטי, סליחהה מה אתה מחנה ככה??"...אנטיפטיים.. למה כל ווילה בהרחבה היא קוטג'? היה מזיק אם היו בניינים בני 3 קומות שבו אני ואישתי היינו יכולים לחיות בנועם ובשכנות טובה? אז תפסיק להתבכיין על השינויים בגן עדן שאתה חיי בו, אולי תבוא לגור בדמי מפתח בהדר בחיפה איזה שלושה עשורים ואז תגלה שיש עולם ומלואו של קיבוצים ומושבים מהממים שאין לך גישה אליהם מטעמים גנטיים...דש לכלב..
+shay zinger כואב על הגנטיקה המשפחתית שלך ממש.
השיר הוא על הבורגנות של כולם בארץ ובתרבות המערבית שמתרחקת מהבריא הנכון ואיך שזה הולך יד ביד עם הטבע.
אתה זה שמתבכיין, בצורה עירונית למדי על משהו שאתה לא יכול לשנות, במקום לנסות לפעול ולעשות
כאילו שחסר פלצנים בחיפה שבקול צורם יבקשו ויכתבו פתקים על לסגור את הדלת לבניין לכלוך במדרגות
ולא להציף את הביוב בטמפונים. שאלו חוקי מחיה די בסיסיים במיוחד כשגרים בשיתוף עם עוד אנשים
אבל בעיר אפילו לרמה בסיסית של שיתוף פעולה וכללים קשה להגיע.
יותר קשה להיות איש הועד או לדאוג כל פעם משפחה אחרת לנקות
מאשר לשלם לחברות פרטיות שיהיו הועד ויביאו נקיון.
תעבור דירה ותעבוד בחיים ותוכל לקנות בית איפה שתרצה. המקומות האלו מהממים והאנשים מגעילים לזרים
כי כל המושב מרגיש כמו הבית ורוצים לשמור על הדשא והנקיון הציבורי כי יש ערבות הדדית.
ד"ש לאפס שבמראה שלך בבוקר.
+falerdog +shay zinger
אני היחיד שקורא את הויכוח הזה בפואטרי סלאמית?
+falerdog +shay zinger
אני היחיד שקורא את הויכוח הזה בפואטרי סלאמית?
זה פשוט הסתה מהנושא המרכזי, שהוא ממש לא מה הולך יד ביד עם הטבע...
השיר יוצר הפרדה בין טובים(קיבוציניקים\מושבניקים) לרעים(אנשי ההרחבה)
השיר עצמו הוא ההתבכיינות.
לא חסרים פלצנים בחיפה, פשוט יש יותר מידי בקיבוצים, אחרת השיר הזה לא היה מקבל ככ הרבה תמיכה.
אני מניח שאתה גר במושב או קיבוץ, כי עיוורון כזה יכול להגיע כמעט רק מתוך חוסר הבנה של הצד השני, או של אחד מהצדדים באופן כללי.
התגובה שלך תוקפנית לחינם ואין בה שום תוכן אמיתי.
אנשי ההרחבה הם לא הרעים - הם הבורגנים. המשורר נתן זהות מדויקת (סיפור הילדים היה גאוני) למושבניק אמיתי. אז אולי החוויה שלי מהיישוב קהילתי קצת שונה, אבל מאד דומה. פשטות זה לא מילים, פשטות זה לא פעילויות עפות (על עצמן) ב700 שקל, זה פויקה פשוט באיזה שטח הפקר ביישוב. אז אולי קיבוץ זה קצת סגור מדי, ואולי הערכים שלנו נפלאים בעיניך, אבל אם אתה לא חי אותם כמובנים מאליהם, צר לי - אתה בורגני. מוזמן לנסות לחיות ולהשתלב פה, רק שים לב שאורח החיים ממנו הגעת - לא משתלט לנו על הסביבה.
תותחחחח!
מדהים!
מטורף לגמרי
וואו. ענק
אלוף!
הדבר הכי מדהים כאן זה הגבר בקהל עם המסיכה.
זה צולם ב-2016 כן?
מעולה!
מוכשר ברמות על
הביצוע מדהים!!!!
אבל כאן נחשפת הצביעות, כשטמיר דיבר בביצוע אחר שלו על ביצוע אורגיה המונית לה כולם מוזמנים, כי מה זה משנה, הרי כולנו אנשים, זה היה נשמע קצת במנגינה שונה, מכילה, לא מבדילה. ופתאום, כאשר זה נוגע לחייו הוא, הוא קם כאריה על רגליו, להלחם נגד מי שאורחותיו טיפה שונים מדרך חייו, פתאום כל ההכלה נעלמה והוחלפה בשנאה, כאן נחשפה הצביעות הגדולה.
טמיר היקר, לכל אחד מאיתנו יש עקרונות וערכים עליהם הוא מוכן להלחם, אין זה אומר שהוא מתעסק רק בשונה, במפריד, בטפל. אלא שמתוקף היותו אדם עם עולם ערכים יש דברים בהם הוא מאמין ואותם רוצה להגשים, ועל כן יש בעולם מאבקים, ובמקום לצאת כנגד השוני שבבני האדם שהוא מבורך ומגוון ומעניין, כנגד האלימות יש לצאת, שהיא שמאיימת על כל תבל. אך השוני יפה הוא, מבורך ויקר, הלוואי ונדע כולנו לחיות יחד ולהתעסק בעיקר - שלמרות ששונים אנחנו ושונים אורחות חיינו, נוכל יחד לחיות, בלי לטשטש הבדלים, ובלי ללבוש מסיכות, כאילו כולנו אותו דבר, ואין דעות שונות.
מדויק!!!!!!!!
So at the entrance to my Moshav there's a new sign and on it is written:
"Hello! you arrived home! slow down!"
And every time I read it, inside, I die a bit
I have no real logical explanation
And the sign is right, it is definitely important, And with most seriousness
It's just that each time I read I want to die a little
A kind of need to puke
And I think it is also related to the playground
I went there with my dog, just when it was built
A new playground, impressive, flaunting in quality
The swing doesn't creak, and even the carousel has a safety belt
This is a prestigious building, directly from the catalog
Designed to the satisfaction of the parent who's got no time to worry
And while I'm there with the dog between slides and swings
Just in me all of a sudden worries rose
It's just that - until recently, there were woods here instead of a kindergarten
So I couldn't not wonder - where this year will we be doing... Shavuot?
Or the Ash Layla - when the older kids kidnap the younger kids - where is this able to be done now?
Now that the youth club has a busy schedule so
Between spinning course to equipment Pilates, does anybody think of the younger fellas?
And understand, I am one who accepts change as a blessing
I just don't get in what way did they decide to build a sidewalk here
And while I sink in wonderings, a parent passed across me with his toddler son
I waved hello, in order to fulfill one's obligation, but my dog, he didn't understand, that they are from the square
It roared towards the kid in a usual energy burst in order to give the kid the traditional "lick to the face" greeting, but the father got scared, and preached in a solemn voice
"Is this your dog? how come it isn't tied up? look at the sign! don't you know it's not allowed"
I tilted my head across my neck in an involuntary twist
I told him "excuse me, sir, since when is this moshav so bourgeois?" and suddenly it hit me
Yes
Feelings that sit in the stomach for years
It's you - the people of the square
You had ruined us from the inside, you turned all of us to a bunch of pricks
A slowing bump in front of a public playground?! we all fell victim to the same ruse!
For, ever since the beginning this probably was the plan, no? a dirt road turned to a boulevard, a tractor turned to a company car, It can't be that all that happened coincidentally when you came to the moshav
The bikers. They are no longer children, cycling back from the sea through the fields, but 30-year-old high-tech guys in dry fit and sunglasses that say "I have enough money not to be dazzled even when I'm doing sport"
You lured, you lured us, the people of the square, just like the story of Adam and Eve, and the tree of knowledge was sold, to the highest bidder, not for the fruits, which one can eat from, but for THE GROUND THE TREE SITS UPON. We sold our souls, the simplicity's gone, a neighbor became a stranger
And now, former Tel Avivians, demand we'd attach every dog a collar?
Say, why did you come for anyway?
I know, you wanted a silent surrounding, so you left the city, 'till now, legitimate, a completely reasonable situation, but here - ended the change in your life, when you forced the moshav, to fit itself, to you
And like every colonial conqueror in his coming to a distant continent, you forced upon us a foreign and disconnected culture
A loud culture, that simultaneously demands silence
"Hello, you arrived home! Slow down!"
I KNOW, I need to slow down!
And I, I see all now is clear - Not for a shouty and punchy sign, and not for an excessive and retarded slowing bump either, I know that I need to slow down, because in the Moshav, there's no reason to go quick
Moshav, is not a city, after going down from the highway, when the smell of the cowshed goes up in the air, it's time to turn the pot to a low fire, and to shed one's worries, to let the body unfreeze in front of the banana plantation view
It's a bit difficult to explain - a moshav is different. It's free dogs, it's an unfinished road, and every hole in it rocks the car like a baby in its crib
To live in a moshav is not paying entrance fees, it's not a municipal matter that can be found on one's ID, to live in a moshav meant to give oneself to meaning
Leave the dog alone, what about the kid? does he not deserve a childhood?
There's no need for slowing bumps and signs when one knows the neighbors, the laws are, unnecessary, punt the playground back to the land of the bourgeois, let your kid get the ability to invent devices for himself
That he'd fall down on his face, that he'd open his chin, that he'd cry, that he'd laugh, that he'd will face it, that he'd rant; That he'd be intrigued, that he'd get in danger, that he'd *unintelligible*, that he'd roll over, that he'd sneeze, that he'd get in trouble, do you understand?
What matters isn't where do you live, what matters is how
All that, wasn't said, obviously, I was satisfied with mumbling "yes yes, of course" but, I felt as if the message comes through.
We parted our ways, the dog by my side, the banana plantations in the background, silence, twilight. and in a passing glance between me and the dog it told me with its eyes "The time has come for them to put a sidewalk here, my legs hurt"
מגניב
גדול!!
מעולה
נשמר אצלי.. ;)
נהדר
גאון
רוקסטאר.
אנשים בעיר לא יבינו מה זה לגדל כלב בלי רצועה
חחח אכלתם אותה אצליינו יש הרחבה 156 מיגרשים וחיים יחד בהרמוניה וכייף לכולם ורק מיתפתחים עם ראש מועצה מעולה שממשיך לידאוג להההכל שי חגג שאין לא מיתחרה
אוקיי
אבל הקיבוצניקים הם הקולוניאלים 🧐
הרבה מושבניקים בקהל? חח
כןן
דג דג ד דג דג דגדגן דק דק
אנחנו החברה מהישובים כל כך הרבה יותר טובים מהחברה בעיר
למאמר שלי שמאוד מהלל את השיר הזה של טמיר, אבל קוטל את פואטי סלאם הישראלי באופן כללי חפשו: "פואטרי סלאם בישראל, זו לא שירה"
ההשוואות שלך במאמר לשירי רחל ודומיהם מראות כי לא הבנת את מהות הפואטרי סלאם/ספוקן וורד.
זו לא אמורה להיות שירה אומנותית שבמהותה מכוונת אל עצמה, אל יפי מילותיה, אל העולם שהיא בוראת וכו', אלא מסר קומוניקטיבי הנאמר במקצב שירי עם או בלי חריזה.
אם חשקה נפשך בשירי משוררים לא זה המקום לחפשם.
מדהים
גאון
מדהים
מדהים