תל חדיד

בַּתל נמצאו שרידים קדומים מתקופת הברונזה הקדומה (כ-5,000 שנה לפני זמננו) ועד לתקופה הביזנטית (המאה ה-5 לספירה).
חדיד נזכר בתנ"ך כאחד המקומות שבהם התיישבו השבים מגלות בבל ליהודה: "בני לוד חדיד ואונו, שבעת מאות עשרים וחמישה" (עזרא ב, לג).
בשנת 143 לפנה"ס, ביצר שמעון החשמונאי את חדיד ולמרגלות העיר נלחם עם צבאו של המצביא הסלווקי טריפון.
יוסף בן מתתיהו מספר שבימי המרד הגדול בנה המפקד הרומאי אספסיאנוס מצודה בחדיד כחלק ממערך המצור על ירושלים.
בתקופת המשנה חי במקום התנא רבי יקים איש חדיד.
בגלל חשיבותו הוא נכלל באונומסטיקון של אוסביוס (רשימת היישובים בארץ ישראל שחיבר בישוף קיסריה במאה ה-4 לספירה).
במקום זה נמצאה רצפת פסיפס מפוארת (הועתקה למוזיאון הימי בחיפה) מהתקופה הביזנטית.
הפסיפס מתאר ספינה שטה בנילוס ואת החי והצומח בגדה. כתובת יוונית בפסיפס מציינת את המילה "איגיפטוס" (מצרים).
אשתורי הפרחי מזכיר את חדיד בספרו "כפתור ופרח" (1322) ”חדיתא הנמצאת כשעתיים מלוד על הר עגול היא חדיד המקראית”.
בתקופת מלחמת העצמאות יצאו תושבי הכפר הערבים להתקפות על הישוב בן שמן, במסגרת מבצע דני, שנערך ביולי 1948 נכבש הכפר ונהרס.
המושב חדיד הסמוך משמר את שם האתר.
בזמן סלילת כביש 6 ולאחר מאבק ציבורי נחפרה בקטע זה מנהרה בכדי לשמור על הממצאים הארכיאולוגים העשירים בתל חדיד.