מבצע עוּבדה אחרון המבצעים של צה"ל במלחמת העצמאות, ובו נכבשו הנגב הדרומי ודרום עמק הערבה, עד אילת.
HTML-код
- Опубликовано: 16 мар 2022
- מבצע עוּבדה מ-6 עד 10 במרץ 1949 אחרון המבצעים במלחמת העצמאות, נכבשו הנגב הדרומי ודרום עמק הערבה, עד אילת. בנוסף, במסגרתו "מבצע ייצוב", ובו נתפסו אזורי עין גדי ומצדה. "מבצע עובדה" היה בעיקרו מבצע לוגיסטי כמעט ללא לחימה, וללא אבדות לכוחותינו.
ב"מבצע חורב", אשר היה המקיף ביותר עד אותו זמן, וכוחות צה"ל חדרו לחצי האי סיני. כתוצאה מהישגי צה"ל, מצרים ביקשה הפסקת אש, בינואר 1949. ב-12 בינואר מו"מ על הסכמי שביתת הנשק עימם. בפברואר נחתמה שביתת נשק בין הצדדים. נקבע הגבול בין מצרים לישראל, פרט לרצועת עזה.
גם ירדן הצטרפה לשולחן המו"מ על שביתת הנשק, בטענה על שליטה באזור הערבה והנגב. היא נתמכה ע"י בריטניה שהיו מעוניינים ברצף טריטוריאלי עד תעלת סואץ.
לישראל היה בסיס מוצק לשליטה באזורים אלה, לפיכך יצאה לקבוע עובדות בשטח לפני תום השיחות עם ירדן.
מפקד המבצע היה יגאל אלון, ששימש כמפקד חזית הדרום, למבצע הוקצו:
1. חטיבת גולני, בפיקוד נחום גולן, עם שניים מגדודיה: גדוד 19 הממוכן וגדוד חי"ר 13. וכן שתי סוללות תותחי שדה, סוללת תותחי נ"ט ומחלקת הנדסה.
2. חטיבת אלכסנדרוני, בפיקודו של בן ציון פרידן.
3. חטיבת הנגב, בפיקוד נחום שריג. עם הגדוד השביעי, בתוספת כוחות מהגדוד השמיני והתשיעי.
בנוסף, מטוסי תובלה של חיל האוויר, שיועדו להנחית כוחות ואספקה. ומטוסי קרב מטייסת 101, כליווי למטוסי התובלה. בנוסף, מטוסי סיור וקישור של חיל האוויר שסייעו לכוחות המתקדמים.
המטרה הייתה להגיע עד אום רשרש שלחוף מפרץ אילת, תוך השתלטות על כל הנגב והערבה.
חטיבת 'גולני' תוכננה להגיע למפרץ אילת דרך מעלה עקרבים ומשם, דרך עמק הערבה. תוך משיכת תשומת לבו של הלגיון, ובכך להבטיח תנועה של חטיבת 'הנגב' ממערב. חטיבת 'הנגב' תוכננה להגיע לאותו יעד, דרך הר הנגב. בשל קשיים בנתיב זה, מטוסי תובלה של חיל האוויר תוכננו לסייע לחטיבה. אותר מנחת מצפון לאום רשרש ('שדה אברהם'). שם הועברו חיילים וציוד למבצע. חטיבת 'הנגב' תוכננה להתבסס בהרים החולשים על קצהו הצפוני של המפרץ, בעוד 'גולני' תוכננה לתפוס, את אום רשרש.
נקבעו ארבע מגבלות למבצע:
1. לא תהיה הפעלת כוחות צבאיים בסמוך לגבול עם מצרים, לאור הסכם שביתת הנשק.
2. אין להיכנס לקרבות עם הלגיון הערבי מדרום לקו נחל פארן, אולם הותר לכוחותינו להתגונן אם יותקפו.
3. חל איסור מוחלט לתפוס את מתחם ראס אל נקב, אם כוחות הלגיון הערבי ישהו בו עם הגעת כוחות צה"ל למקום.
4. חל איסור להיות במגע כלשהו עם כוחות בריטיים.
5. חטיבת 'אלכסנדרוני' תוכננה לפעול בצפון מזרח הנגב, (ראה מפה בסרטון) במסגרת "מבצע ייצוב".
נשלח סיור מקדים, בפיקודו של קצין המודיעין של החזית הדרומית, זרובבל ארבל, כדי לתכנן מסלול שיאפשר להגיע לאום-רשרש. על הסיור להימנע בכל מחיר ממגע עם כוחות אויב. בנוסף, גילה הסיור 3 מנחתים אפשריים למטוסים. ושמותיהם: אברהם, יצחק ויעקב. 'שדה אברהם' נבחר כמועדף.
ב-5 במרץ יצאו כוחות של חטיבות 'גולני' ו'הנגב' מב"ש לכיוון הנגב. כוח חלוץ חטיבת 'הנגב' יצא בבוקר מב"ש לכביש המוליך אל עוג'ה אל-חפיר. במקביל, יצאו מב"ש כוחות של 'גולני', והגיעו עד לכורנוב, שטח הכינוס.
"מבצע ייצוב", שנערכו על גבול הר חברון, החל כבר ב-2 במרץ.
חלוץ חטיבת 'הנגב' הגיע ב- 6 במרץ, בצהריים לאזור 'שדה אברהם' (סמוך לביה"ס להנדסה צבאית כיום). במשך היום והלילה נוספו עוד כוחות מהחטיבה ותגבור קרקעי של חיל האוויר. עיקר הכוח הגיע למנחת ב- 7 במרץ.
במקביל, התקדמה חטיבת 'גולני' במזרח הנגב. הכוח עבר באזור מעלה עקרבים. בהמשך, ב-6 במרץ בערב, הגיע עיקר הכוח של החטיבה לאזור עין חצבה.
ב- 7 במרץ, יחידת ג'יפים של 'גולני' תפסה את עין יהב, שנעזבה לפני כן ע"י הלגיון.
ב- 8 במרץ תפסה 'גולני' את עין ע'אמר, מדרום לעין יהב. כוח של הלגיון בגודל מחלקה, עזב את המקום מחשש ש'גולני' יקיפו את הכוח, ויגרמו לניתוקו. בסוף היום הגיעה 'גולני' לבאר מנוחה וכוח החלוץ הגיע עד נחל חיון.
ב- 9 במרץ המשיכה 'גולני' להתקדם, מוצבי הע'רנדל נמצאו עזובים, מארב ירדני שהיה באזור יטבתה של ימינו. פתח באש, ולא גרם לאבדות. בלילה, כוחות 'גולני' הבריחו את כוחות הלגיון.
ב8-9 במרץ חטיבת 'הנגב' עסקה בחיפוש מעבר בין הצוקים, ליד משטרת ראס אל-נקב המצרית, ללא מעבר לשטחם.
באותו יום סיימה 'אלכסנדרוני' את "מבצע ייצוב", כשהשתלטה ללא קרב על עין גדי ומצדה.
בבוקר ה-10 במרץ התגלה שהלגיון נסוג לגבול הבינ"ל. בנוסף, שמוצב בהר יואש ננטש על ידם. מפקד חטיבת הנגב הורה לאברהם אדן לקחת את פלוגתו ולהגיע לאום רשרש ברגל.
במקביל, החליט מפקד חטיבת 'הנגב' להיכנס עם חבורת הפיקוד שלו, דרך בקעת הירח וראס אל-נקב שבתוך שטח מצרים, תוך בקשה מהשוטרים המצרים המוצבים שם לקבל אישור מעבר חד-פעמי בשטחם (שנתקבל). משם המשיכה חבורת הפיקוד אל חוף מפרץ אילת, אליו הגיעו בשעה 15:00.
שם הפלוגה, אלתרה דגל ישראל, שנודע בכינוי דגל הדיו, שאותו הניף סרן אברהם אדן. כוח החלוץ של 'גולני' הגיע לאום רשרש בשעה 17:00.
מפקדי שתי החטיבות, נחום שריג ונחום גולן שלחו את המברק הבא:
"העבירו לממשלת ישראל: ליום ההגנה לי"א באדר מגישות חטיבות הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל".
אילת (אום רשרש) ט' באדר תש"ט
למחרת רשם דוד בן-גוריון ביומנו: ”זה היה המאורע הגדול ביותר בחדשים האחרונים, אם לא בכל מלחמת השחרור והכיבוש“
ראובן שילוח שהיה אחראי לפעילות מול האו"ם, אשר הצליח למשוך זמן ולהסתיר מהמתווך ראלף באנץ' את המבצע הצבאי. הלה אף האמין שהפעילות מתואמת עם הירדנים. כשהתבררה התמונה בהמשך, נמנע באנץ' מללחוץ על ישראל לסגת, או להפעיל את מועצת הביטחון נגדה, למרות שבריטניה לחצה עליו כן לעשות זאת.
אחרית דבר
בעקבות ה"מחטף" של חטיבת 'הנגב', נערך בירור משמעתי.
הכוחות הבריטיים בעקבה הונחו לפתוח באש, אם ישראל תתקדם לעיירה זו. אולם בפעולות דיפלומטיות נמנע מצב שכזה והמתח גווע במהרה. בהמשך, נחתם הסכם שביתת נשק עם ירדן.
קובי,
תודה על הסקירה המפורטת והמענינת.
למדתי והשכלתי.
תודה רבה אבי, שבת שלום לך ולרבקה💖👍