קריאת התורה, בנוסח יהודי מרוקו, פרשת שמות. בשלמותה. מצורף טקסט מתיקון קוראים, כדי לסייע למשננים.

קריאה בתורה, בנוסח יהדות מרוקו, פרשת שמות. בשלמותה. הקריאה הוקלטה לצורך הכנת תלמידים לקריאת הפרשה בבר מצוה, בכדי לסייע לבעלי קוראים, למשננים ולמתכוננים לקריאת פרשת השבוע. מפי אביחי דנינו (0524317158). מתחילים כעת ברגל ימין את ספר שמות. הספר עוסק בגלות במצרים ומספר על עבודת פרך של בני ישראל במצרים, הגאולה ויציאת מצרים, קריעת ים סוף ונדודי בני ישראל במדבר. שיא הספר הוא מעמד הר סיני ומתן תורה.
שמותיו של ספר שמות:
1. בפי בעלי המדרש נקרא "ספר שמות", כפי שמובא במדרש, בראשית רבה פ”ג "ויהי אור נגד ספר שמות וכו’..."
2. הרמב”ן בסוף הספר קראו "ספר הגאולה".
3. רבנו בעל-הלכות גדולות, בסוף ספרו הקדוש יקראהו "ספר שני", משום שנחשבים חמשה חומשי תורה, ספר בראשית. וחומש שני. וספר כהנים. וחומש הפקודים. ומשנה תורה. וכן הובא בגמרא, מסכת סוטה דף ל”ו: "לא כדרך שחלוקים בחומש הפקודים אלא כדרך שחלוקין בחומש שני." ושותא דרבותינו ניתן ללמדנו בינה, שלא בחינם שינו השם בזה הספר, והיה לרבותינו לקרוא כולם במספר חומש שני ושלישי וכו’, או חומש שמות, או על העניין המסוים שבו כמו יציאת מצרים או מתן תורה, כמו שקורא ספר במדבר, ספר הפקודים... אלא בא ללמדנו שזה הספר ביחוד הוא שני לספר ראשית הבריאה, מפני שהוא חלק שני מזה הספר, היינו בו נגמר סדר הבריאה. וכמאמר רבותינו ז”ל: "בראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית", (פירוש; תכלית העולם בכלל, הוא שתהיה אומה אחת "חלק ה’ עמו", וזה לא נשלם עד שיצאו ישראל ממצרים ובאו לתכליתם שיהיו לצורה אחרת במה שקבלו עליהם עול תורה ומצוות.
בפָרָשַׁת שמות אנו מתחילים עם מניין ושמות בני ישראל שירדו למצרים. עם ישראל, בריבויו המואץ, מאיים על המצרים, דבר המביא לשיעבוד, כפי הנזכר בחומש בראשית בברית בין הבתרים...
בפרשתנו, אנו קוראים לראשונה על משה רבנו, אהרון ומרים....
על ההפטרה:
בהפטרת פרשת שמות מתקיימות מסורות שונות:
1. התימנים, העיראקים, הטוניסאים והלובים, מפטירים בספר יחזקאל, פרק ט"ז, פסוקים א'- י"ד, בנבואה בה מתאר הנביא יחזקאל את הורתו ולידתו של עם ישראל וכיצד הקדוש-ברוך הוא טיפחם, - כמשל לשעבוד מצרים ויציאת מצרים. (הפטרה זו היא חלק מנבואת פורענות של יחזקאל הפותחת במילים "הודע את ירושלים את תועבותיה". פרק זה נאסר לשימוש כהפטרה בידי רבי אליעזר, אך ההלכה נפסקה שלא כדעתו.)
2. האשכנזים וקהילות רבות יוצאות מרוקו, קוראים את הנבואה "הבאים ישרש יעקב", המזכירה את ניסי יציאת מצרים, בספר ישעיהו, מפרק כ"ז, פסוק ו' עד פרק כ"ח, פסוק י"ג, ומוסיפים לסיום שני פסוקים כ"ב- כ"ג בפרק כ"ט. (וברומניא קראו אותה הפטרה, אלא שלא הוסיפו את הפסוקים מפרק כ"ט). בכך אימצו את ההפטרה שנהגה בסדר הקריאה הארץ-ישראלי לתחילת ספר שמות. הפטרה זו, כשאר ההפטרות במנהג ארץ ישראל, נקבעה בשל פתיחתה הדומה לפתיחת הקריאה בתורה - "ואלה שמות בני יעקב הבאים מצרימה" דומה לפסוק: "הבאים ישרש יעקב".
3. מקצת עדות המזרח (ללא עירקים, לובים, טוניסאים ומרוקאים) מפטירים בספר ירמיהו, מתחילתו ועד פרק ב', פסוק ג', בו מתוארת הקדשתו של ירמיהו כנביא - באופן שמזכיר את הקדשתו של משה בפרשתנו. (המנהג באיטליה דומה לזה, אלא שמסיימים בפרק א', פסוק י"ט.)
התמונה מעוטר בתפילין באה להמחיש שההקלטה נעשתה ביום חול ולא בשבת או במועד. ח"ו.
(מצורף טקסט מתיקון קוראים, בכדי לסייע למשננים.)
לעילוי נשמת אבי-מורי ורבי שלום בן יוכבד ע"ה.

[@שברוקרו]

שלום לך. זה יסייע לי להכין את הקריאה לשבת. נהדר.

[@אביחידנינו]

חן חן