שמע אני חולה עלייך בן אדם כל הכבוד על ההתמדה ❤ מרגישים את האיכות עולה מסרטון לסרטון מה שכן בין קטע לקטע יהיה טוב לעשות מעבר קל ולא סאונד שקט חוץ מזה חולה על השיר של המסכה (1995) אתה תותח אמיתי אחי זה היעוד שלך
איך אני אוהב את יוחאי, אשכרה יש לו צוות שעושה לייק לאלו שעושים לו לייק, ותודה על הספר יגאון, מבטיח לך שאקרא אותו שיהיה לי זמן, אבל בהחלט קניתי אותו, מאחל לך לשנה הקרובה שתתמסחר כמו שחר חסון ושתעשה מלא כסף ❤️
מתי ראיתם לאחרונה מישהו שמח? למה יש הרגשה שפעם היה קל יותר לשמוח? האם יש נוסחה לעקירת העצבות מיסודה ולהשגת שמחה שלמה? ברמת ההגדרה שמחה היא תוצאה, לא עומדת בפני עצמה. היא יכולה לבוא רק אחרי שיש תשוקה גדולה למשהו, שלבסוף מתמלאת. חוסר גדול, הרגשת לחץ, תעוקה, ופתאום נפתר אותו מצב, מגיע מילוי לחיסרון שהיה, ואז מתפרצת שמחה. מעניין לראות שבעת הרגשת צער רוצים להסתגר, לא לדבר עם אף אחד, להסתתר, להתכווץ, וכשפורצת שמחה היא מביאה להתרחבות, לרצון להתקרב, לשתף. אם בוחנים את החיים שלנו רואים שכל הזמן אנחנו נמצאים בחוסר. חסרים לי הרבה מאוד דברים. אני מסתכל על הרכב של השכן, על הילדים שלו, על הבגדים של הסובבים אותי, על כל פרט שנראה יפה ומכובד - והאגו שלי מרגיש חסר. בנוסף, כלי התקשורת משתדלים לייצר בי חסרונות, צרכים ושאיפות. 'תראו איזו ספה מפנקת, איזה נופש מדהים בחו"ל, ונחשו מה, עכשיו זה במבצע. לא חבל לא לקחת? זה יביא לכם תענוג, משמעות, שמחה'. כתוצאה משטיפת המוח הזו, אנחנו כל הזמן נמצאים בלחץ, בעצבות, בריצה. כשאני הולך ברחוב, אני רואה אנשים מתוחים, עצובים, מדוכדכים. בכבישים אני מוקף בטיפוסים עצבניים. מה הפלא שגם לי אין שמחת חיים? זה מדבק. חצי מהאנושות חיים על תרופות הרגעה, בדיכאונות, בייאושים. עידן הסטרס נותן אותותיו, וכבר בגיל צעיר ילדים שרויים בלחצים גדולים. אין להם ילדות יפה. על רקע כל הדכדוך, מרענן לראות ביטוי כמו "שמחה היא שלמות הנפש". אמר אותו בזמנו המהר"ל מפראג, מקובל גדול מהמאה ה-16. שמחה ברמה כזו היא מילוי שמרגיש אדם שרוצה להשיג דברים גבוהים, ומתקדם להשגתם. היא מתחילה מהתעוררות שאלות קיומיות: לשם מה אני חי, באופן כללי? מהי המטרה הגדולה? העצבות נובעת ביסודה מכך שבתת-ההכרה מטרידה אותנו כזו שאלה. מה התכלית בכל מה שאני עושה בחיי, אם בסופו של דבר הכול נגמר? הרי אם נכווץ את מהלך חיינו נראה שבהתחלה יש אפס, בסוף אפס, ובאמצע, פה ושם, רגעים ספורים של שמחה. שלמות הנפש, לעומת זאת, פירושה לגלות לעצמך חיים שלמים ונצחיים, עולמות עליונים. כאן ועכשיו, כמו שכתוב במקורות "עולמך תראה בחייך". מי שזוכה להתפתחות כזו, שמוגדרת כהתפתחות רוחנית, מרגיש שהוא מגיע לשמחה הגדולה ששווה כל השקעה. לאורך הדרך הוא בודק בכל רגע, האם הוא אכן מכוון למטרה הנעלה, והרגשת שמחה היא אינדיקציה. לכל מצב בחיים הוא מתייחס כאמצעי להתקדמות, שדווקא על פניו יש להגביר את השמחה מהקשר אל אותה מטרה גבוהה. האם חשוב לשמח אחרים? שאלה זו מביאה אותנו ללב העניין, לבירור המקור לעצב ולשמחה. מצד הטבע, האדם מצוי תחת שליטת האגו, הרצון לקבל מהאחרים כל דבר טוב שרק אפשר. הוא שמח כשהרצון לקבל שלו מתמלא, ועצוב כשהוא ריק. בהתפתחות הרוחנית האדם משדרג את הטבע שלו מרצון לקבל לרצון לתת, רצון למלא את הזולת בכל טוב. הוא בונה את עצמו כמו אימא אוהבת כלפי ילדיה, שמתמלאת בשמחה כשיש לה הזדמנות לתת. פיתוח אהבה לאחרים הוא הנוסחה לשמחה תמידית, כי בכל רגע אפשר למצוא דרך לשמח מישהו, להעלות את מצב הרוח. אם כן, מקור העצבות הוא האגו שתמיד מרגיש חסר, ומקור השמחה הוא הרצון לתת. כלומר, דאגה לעצמי היא המקור לעצב, ודאגה לזולת המקור לשמחה. אגב, בשוק אפשר למצוא כל מיני טכניקות, אימונים ותרגילים שמבטיחים לנו להגביר את השמחה. אם הם לא משנים את טבע האדם, מאגו לאהבת הזולת, אין בהם ריפוי למקור העצבות, ולכן הם משולים למשכך כאבים בלבד, כדור הרגעה. שמחה לאיד, אם כבר נסגור את הפינה, גם היא נובעת מהאגו הרע. כשמישהו בסביבה מפסיד או נכשל בדבר מה, מצבו היחסי של האדם משתפר ומזה אוטומטית באה תחושת שמחה. כזה הוא הטבע המקורי שלנו, נעים להביט במראה או לא, אבל היום האבולוציה שלנו כמין אנושי מחייבת לשדרג אותו. למה? כי העולם נעשה מקושר יותר ויותר וזה מביא אותנו למצב של תלות הדדית חזקה. במציאות כזו, אנחנו עתידים לגלות שכולנו יושבים בתוך אותה סירה. זה יחייב אותנו לפתח דאגה לשלום כולם, אחרת כולנו יחד נטבע. בהדרגה, נלמד להתחבר בהדדיות ובהשלמה, ואז נגלה שזוהי צורת הקיום הכי בטוחה, הכי בריאה, שגם תביא לכולנו שמחה. מי שאמור להוביל את האנושות למצב המחובר הוא עם ישראל, האומה שנבנתה ביסודה על בסיס אהבה. בקרבנו טמונה השיטה לתיקון טבע האדם, כיום היא מפורטת בחכמת הקבלה. כאשר נממש אותה נעפיל למציאות רוחנית שמעל זמן, מקום ותנועה, מעל לידה ומיתה, מעל כל מגבלות התפיסה האגואיסטית הצרה. יהיה זה הפיצוח הגדול של סוד החיים, של תכלית הבריאה, ומזה תבוא לכולנו השמחה הכי גדולה.
אני לא יודע למה זה הצחיק הקטע עם השפה העברית.. הרי זה תכלס נכון. אין עוד שפה בעולם שהיא שפה מהותית כמו העברית, כל שאר השפות הן הסכמיות. והשפה העברית (התנ"כית, לא המודרנית) היא שפה שמאחורי כל מילה יש מהות. לצערנו אנחנו לא יודעים את כולה, אבל אפשר לתת עוד המון דוגמאות: חתול = שמחתל את צרכיו אריה = מטיל יראה זאב = זה אב (מלשון אובה, רוצה) למזון זבוב = זה בוב (מלשון ביוב) עטלף = שהוא עף ,שהוא מתעטף (ועלף כמו ותקח את הצעיף ותתעלף) ינשוף = מלשון נשיפה ומלשון נשף - שיוצא בשעה של הנשף (ולא... זו לא המילה נשף של היום, מסיבה, אלא נשף זה החלק הראשון מתוך ארבע של הלילה, כשנושף היום) ואם כבר ארבעת חלקי הלילה: ערב = שהיום והלילה מעורבבים, צד אחד רואים אור בצד השני רואים כבר חושך אישון לילה = זה אמצע הלילה כמו שהאישון של העין באמצע והוא שחור (אישון = כשאתה מסתכל בעין של איש, אתה רואה את עצמך בקטן, "איש קטן") אפילה = החלק הרביעי של הלילה, שזה קצת לפני עלות השחר, שהלילה נהיה חשוך יותר (חיילים ששומרים בלילה בדרך כלל אומרים שזה כך) נגב = מנגב ממים ואפשר להביא עוד מלא דוגמאות... לגבי העתקת השפה, יש ספר )THE WORD: THE DICTIONARY THAT REVEALS THE HEBREW SOURCE OF ENGLISH( מראה שהשפות האחרות העתיקו מהשפה העברית ולאו דווקא שימרו את הפירוש: לב = LOVE ידיעה = IDEA רץ = RUSH תור (מלשון תייר) = TOUR תרופה = THERAPY חתול = CAT (לא נשמע דומה, אבל בלטינית היו אומרים CATULOS, כי הרבה פעמים היו מוסיפים ס' בסוף ואחר כך קיצורו ל - CAT) בצרפתית = CHAT, בספרדית = GATO, בגרמנית = KATZE פירות = FRUIT אגרונום = לקוח מהמילה "אגרוס" שפירושה שדה, אדמה. שמקורה מהמילה "אגר" אדמה ביוונית, שהמקור "איכר" סמוראים = שומרים אלטרנטיבה (דרך חלופית) = מהמילים אלתר נתיב (מלשון לתור אחר נתיב) משלושת הצאצאים של נח, שם חם ויפת, אנחנו צאצאים של שם, בגלל זה נקרא שפה שמית (וגם בגלל זה קוראים אנטישמים, "נגד שם") ו... אהה... בקיצור... לכו ללמוד את השפה העברית מהמקורות הנכונים!!!!!!, אתם לא יודעים עד כמה היא מופלאה ומדוקדקת.
@@oridraw7556 לא התכוונתי שהיה זלזול בקטע הזה, אלא אני רואה את זה (בעיניים שלי כמובן) כמשהו הכי הגיוני שיש. הרי מה זה באמת הצחוק? צחוק זה גורם ההפתעה שבסיפור שגורם לך לצחוק. זאת אומרת אם מספרים לך בדיחה פעם שנייה ושלישית זה כבר לא יהיה כמו הצחוק הראשוני, ולפעמים בכלל לא תחייך אפילו. אז בתור אחד שמכיר את השפה העברית קצת יותר (והלוואי שהייתי מבין יותר) זה היה נראה משהו הכי לגיטימי, זאת אומרת שלא הייתה לי שום הפתעה. וכשאמרתי, אני לא יודע למה זה הצחיק, זה כי אם אנשים צוחקים מזה, אז בעצם הם לא ממש מכירים את השפה, וזה כואב לי שאנשים קוראים ולומדים שפות אחרות, אבל את שפת האם לא מבינים לעומק.
יוחאי נמאס כבר מהשקרים שלך!!! אתה נמר ואנחנו יודעים טוב מאוד למה אתה כזה!!!! להזכיר לך את הסרטון שראית על הנמר והנמרה בטבע...שתוך שניה הוא....ואז אמרת שאתה מתפלא למה לא מבינים שאתה נמר במיטה...😜😜😜😜😜😜😜 מלךךךךך! עוד קטע ענק מבית היוצר שלך.... ושוב, תחזיר את הקטע על דוד המלך ובת שבע 🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏
רגע של רצינות, אתה באמת נותן ותורם מכל הלב וביד רחבה, ואתה לא סתם תמיד היית ותמיד תהיה הסטנדאפיסט האהוב עליי ביותר
תודה על מה שעשית עבורי
❤️
@@Dr.Sponder יוחאי איך לא כתבת "תודה אמא"?!?
@@אביאלזלינגר חחחחחחחחחחחחחחחחחח - פיפי!!!!!!!!!!
מת עלייך ספונדר
ספונדר השם ישמור בדיוק דיברתי עלייך אמאלה
אחד הסטנדאפיסטים הטובים והמוכשרים❤💪
אני אוהב את יוחאי הוא הכי מצחיק שיש ואהבתי את השיר של המסכה בהתחלה ובסוף
עברית היא השפה היחידה בעולם שאיננה שרירותית. לכל מילה ולכל אות יש משמעות.
יוחאי האלוף, מתגעגעים אליך בלוס אנג׳לס
חולה עליך יוחאי 3>
🙏🏼❤️
שמע אני חולה עלייך בן אדם
כל הכבוד על ההתמדה ❤ מרגישים את האיכות עולה מסרטון לסרטון
מה שכן בין קטע לקטע יהיה טוב לעשות מעבר קל ולא סאונד שקט
חוץ מזה חולה על השיר של המסכה (1995)
אתה תותח אמיתי אחי זה היעוד שלך
אשש עליכם עם חידוש התוכן 🎉
רמה גבוהה
פשוט אלוף אתה!
איזה מלך. גאון
הסטנדאפיסט הכי גאון שקיים🥇🤣
לא צריך להגזים ולדייק בה זמנית
@@Dr.Sponder 🤣🤣🤣🤣
גאון
הCLAY חימר גזר אותי
חחחחחחח הכי חזק בארץ
איך אני אוהב את יוחאי, אשכרה יש לו צוות שעושה לייק לאלו שעושים לו לייק, ותודה על הספר יגאון, מבטיח לך שאקרא אותו שיהיה לי זמן, אבל בהחלט קניתי אותו, מאחל לך לשנה הקרובה שתתמסחר כמו שחר חסון ושתעשה מלא כסף ❤️
אני נמ-ר חזק שבחזקים חחחחחח
ספונדר התותח!!!
מיוחד במינו אין עלייך
מקצועןןןן
" יש פה חבר'ה מהגסטאפו!" - חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח: ציטוט לפנים - מעולה!!!!!!!!!
מתי ראיתם לאחרונה מישהו שמח? למה יש הרגשה שפעם היה קל יותר לשמוח? האם יש נוסחה לעקירת העצבות מיסודה ולהשגת שמחה שלמה?
ברמת ההגדרה שמחה היא תוצאה, לא עומדת בפני עצמה. היא יכולה לבוא רק אחרי שיש תשוקה גדולה למשהו, שלבסוף מתמלאת. חוסר גדול, הרגשת לחץ, תעוקה, ופתאום נפתר אותו מצב, מגיע מילוי לחיסרון שהיה, ואז מתפרצת שמחה. מעניין לראות שבעת הרגשת צער רוצים להסתגר, לא לדבר עם אף אחד, להסתתר, להתכווץ, וכשפורצת שמחה היא מביאה להתרחבות, לרצון להתקרב, לשתף.
אם בוחנים את החיים שלנו רואים שכל הזמן אנחנו נמצאים בחוסר. חסרים לי הרבה מאוד דברים. אני מסתכל על הרכב של השכן, על הילדים שלו, על הבגדים של הסובבים אותי, על כל פרט שנראה יפה ומכובד - והאגו שלי מרגיש חסר.
בנוסף, כלי התקשורת משתדלים לייצר בי חסרונות, צרכים ושאיפות. 'תראו איזו ספה מפנקת, איזה נופש מדהים בחו"ל, ונחשו מה, עכשיו זה במבצע. לא חבל לא לקחת? זה יביא לכם תענוג, משמעות, שמחה'. כתוצאה משטיפת המוח הזו, אנחנו כל הזמן נמצאים בלחץ, בעצבות, בריצה.
כשאני הולך ברחוב, אני רואה אנשים מתוחים, עצובים, מדוכדכים. בכבישים אני מוקף בטיפוסים עצבניים. מה הפלא שגם לי אין שמחת חיים? זה מדבק. חצי מהאנושות חיים על תרופות הרגעה, בדיכאונות, בייאושים. עידן הסטרס נותן אותותיו, וכבר בגיל צעיר ילדים שרויים בלחצים גדולים. אין להם ילדות יפה.
על רקע כל הדכדוך, מרענן לראות ביטוי כמו "שמחה היא שלמות הנפש". אמר אותו בזמנו המהר"ל מפראג, מקובל גדול מהמאה ה-16. שמחה ברמה כזו היא מילוי שמרגיש אדם שרוצה להשיג דברים גבוהים, ומתקדם להשגתם. היא מתחילה מהתעוררות שאלות קיומיות: לשם מה אני חי, באופן כללי? מהי המטרה הגדולה?
העצבות נובעת ביסודה מכך שבתת-ההכרה מטרידה אותנו כזו שאלה. מה התכלית בכל מה שאני עושה בחיי, אם בסופו של דבר הכול נגמר? הרי אם נכווץ את מהלך חיינו נראה שבהתחלה יש אפס, בסוף אפס, ובאמצע, פה ושם, רגעים ספורים של שמחה.
שלמות הנפש, לעומת זאת, פירושה לגלות לעצמך חיים שלמים ונצחיים, עולמות עליונים. כאן ועכשיו, כמו שכתוב במקורות "עולמך תראה בחייך". מי שזוכה להתפתחות כזו, שמוגדרת כהתפתחות רוחנית, מרגיש שהוא מגיע לשמחה הגדולה ששווה כל השקעה.
לאורך הדרך הוא בודק בכל רגע, האם הוא אכן מכוון למטרה הנעלה, והרגשת שמחה היא אינדיקציה. לכל מצב בחיים הוא מתייחס כאמצעי להתקדמות, שדווקא על פניו יש להגביר את השמחה מהקשר אל אותה מטרה גבוהה.
האם חשוב לשמח אחרים? שאלה זו מביאה אותנו ללב העניין, לבירור המקור לעצב ולשמחה. מצד הטבע, האדם מצוי תחת שליטת האגו, הרצון לקבל מהאחרים כל דבר טוב שרק אפשר. הוא שמח כשהרצון לקבל שלו מתמלא, ועצוב כשהוא ריק.
בהתפתחות הרוחנית האדם משדרג את הטבע שלו מרצון לקבל לרצון לתת, רצון למלא את הזולת בכל טוב. הוא בונה את עצמו כמו אימא אוהבת כלפי ילדיה, שמתמלאת בשמחה כשיש לה הזדמנות לתת. פיתוח אהבה לאחרים הוא הנוסחה לשמחה תמידית, כי בכל רגע אפשר למצוא דרך לשמח מישהו, להעלות את מצב הרוח.
אם כן, מקור העצבות הוא האגו שתמיד מרגיש חסר, ומקור השמחה הוא הרצון לתת. כלומר, דאגה לעצמי היא המקור לעצב, ודאגה לזולת המקור לשמחה.
אגב, בשוק אפשר למצוא כל מיני טכניקות, אימונים ותרגילים שמבטיחים לנו להגביר את השמחה. אם הם לא משנים את טבע האדם, מאגו לאהבת הזולת, אין בהם ריפוי למקור העצבות, ולכן הם משולים למשכך כאבים בלבד, כדור הרגעה.
שמחה לאיד, אם כבר נסגור את הפינה, גם היא נובעת מהאגו הרע. כשמישהו בסביבה מפסיד או נכשל בדבר מה, מצבו היחסי של האדם משתפר ומזה אוטומטית באה תחושת שמחה. כזה הוא הטבע המקורי שלנו, נעים להביט במראה או לא, אבל היום האבולוציה שלנו כמין אנושי מחייבת לשדרג אותו.
למה? כי העולם נעשה מקושר יותר ויותר וזה מביא אותנו למצב של תלות הדדית חזקה. במציאות כזו, אנחנו עתידים לגלות שכולנו יושבים בתוך אותה סירה. זה יחייב אותנו לפתח דאגה לשלום כולם, אחרת כולנו יחד נטבע. בהדרגה, נלמד להתחבר בהדדיות ובהשלמה, ואז נגלה שזוהי צורת הקיום הכי בטוחה, הכי בריאה, שגם תביא לכולנו שמחה.
מי שאמור להוביל את האנושות למצב המחובר הוא עם ישראל, האומה שנבנתה ביסודה על בסיס אהבה. בקרבנו טמונה השיטה לתיקון טבע האדם, כיום היא מפורטת בחכמת הקבלה. כאשר נממש אותה נעפיל למציאות רוחנית שמעל זמן, מקום ותנועה, מעל לידה ומיתה, מעל כל מגבלות התפיסה האגואיסטית הצרה. יהיה זה הפיצוח הגדול של סוד החיים, של תכלית הבריאה, ומזה תבוא לכולנו השמחה הכי גדולה.
נהדר! תודה רבה על זה חברה 🙏🏼
השתפרת יא ספונדר
אני גם נמער
אלוףףףףףףףףףףףףףף
ראשונה!! אין הוא מצחיק בדרכו שלו!!!
אלוף העולם
🤩
אני לא יודע למה זה הצחיק הקטע עם השפה העברית.. הרי זה תכלס נכון.
אין עוד שפה בעולם שהיא שפה מהותית כמו העברית, כל שאר השפות הן הסכמיות.
והשפה העברית (התנ"כית, לא המודרנית) היא שפה שמאחורי כל מילה יש מהות.
לצערנו אנחנו לא יודעים את כולה, אבל אפשר לתת עוד המון דוגמאות:
חתול = שמחתל את צרכיו
אריה = מטיל יראה
זאב = זה אב (מלשון אובה, רוצה) למזון
זבוב = זה בוב (מלשון ביוב)
עטלף = שהוא עף ,שהוא מתעטף (ועלף כמו ותקח את הצעיף ותתעלף)
ינשוף = מלשון נשיפה ומלשון נשף - שיוצא בשעה של הנשף (ולא... זו לא המילה נשף של היום, מסיבה, אלא נשף זה החלק הראשון מתוך ארבע של הלילה, כשנושף היום)
ואם כבר ארבעת חלקי הלילה:
ערב = שהיום והלילה מעורבבים, צד אחד רואים אור בצד השני רואים כבר חושך
אישון לילה = זה אמצע הלילה כמו שהאישון של העין באמצע והוא שחור (אישון = כשאתה מסתכל בעין של איש, אתה רואה את עצמך בקטן, "איש קטן")
אפילה = החלק הרביעי של הלילה, שזה קצת לפני עלות השחר, שהלילה נהיה חשוך יותר (חיילים ששומרים בלילה בדרך כלל אומרים שזה כך)
נגב = מנגב ממים
ואפשר להביא עוד מלא דוגמאות...
לגבי העתקת השפה, יש ספר )THE WORD: THE DICTIONARY THAT REVEALS THE HEBREW SOURCE OF ENGLISH(
מראה שהשפות האחרות העתיקו מהשפה העברית ולאו דווקא שימרו את הפירוש:
לב = LOVE
ידיעה = IDEA
רץ = RUSH
תור (מלשון תייר) = TOUR
תרופה = THERAPY
חתול = CAT (לא נשמע דומה, אבל בלטינית היו אומרים CATULOS, כי הרבה פעמים היו מוסיפים ס' בסוף ואחר כך קיצורו ל - CAT) בצרפתית = CHAT, בספרדית = GATO, בגרמנית = KATZE
פירות = FRUIT
אגרונום = לקוח מהמילה "אגרוס" שפירושה שדה, אדמה. שמקורה מהמילה "אגר" אדמה ביוונית, שהמקור "איכר"
סמוראים = שומרים
אלטרנטיבה (דרך חלופית) = מהמילים אלתר נתיב (מלשון לתור אחר נתיב)
משלושת הצאצאים של נח, שם חם ויפת, אנחנו צאצאים של שם, בגלל זה נקרא שפה שמית (וגם בגלל זה קוראים אנטישמים, "נגד שם")
ו... אהה... בקיצור... לכו ללמוד את השפה העברית מהמקורות הנכונים!!!!!!, אתם לא יודעים עד כמה היא מופלאה ומדוקדקת.
הוא לא התכוון לזלזל אלה להעביר את זה בצורה מצחיקה ומעניינית שזה כישרון מאוד גדול
ושאפו על כל הידע 💪
@@oridraw7556 זה לא ידע אחי. הכל כתוב בספר "הצופן" סודות היקום ושם האדם הטמונים באותיות העבריות.
@@maorman2 זה כן ידע..
@@oridraw7556 לא התכוונתי שהיה זלזול בקטע הזה, אלא אני רואה את זה (בעיניים שלי כמובן) כמשהו הכי הגיוני שיש.
הרי מה זה באמת הצחוק?
צחוק זה גורם ההפתעה שבסיפור שגורם לך לצחוק.
זאת אומרת אם מספרים לך בדיחה פעם שנייה ושלישית זה כבר לא יהיה כמו הצחוק הראשוני, ולפעמים בכלל לא תחייך אפילו.
אז בתור אחד שמכיר את השפה העברית קצת יותר (והלוואי שהייתי מבין יותר) זה היה נראה משהו הכי לגיטימי, זאת אומרת שלא הייתה לי שום הפתעה.
וכשאמרתי, אני לא יודע למה זה הצחיק, זה כי אם אנשים צוחקים מזה, אז בעצם הם לא ממש מכירים את השפה, וזה כואב לי שאנשים קוראים ולומדים שפות אחרות, אבל את שפת האם לא מבינים לעומק.
שאולי עשה טוב למקצוע הסטנדאפ
יוחאי אתה דומה לשחקן של פאודה
רק אני חושבת על שרוולים של מזגן בצבע ורוד ? הרקע הזה מחרפן אותי
😂😂😂👍👍👍👏👏👏
דוקטור לבלשנות יוחאי ספונדר
הקטע האחרון . אני רק מדמיין לעצמי איזה סטלה הייתה לך כשחשבת על הפאנצים האלה
למה לא ידעתי שהיית בראש העין ?
סטנאפ על משמעות של מילים - חחחחחחחחח: אתה לא יוחאי ספונדר - אתה יחיאל ספרא.. טוב שלך!!!!!!
אם מישהו חושב שיוחאי בן אדם רע הוא כנראה בחיים לא ראה סטנדאפ של לואי סי קיי
ראיתי שאתה קורא תגובות אז אני ארשום גם
חחחחחח הקטע של לרדת מהבמה ענק חחחח :P המעריץ הערבי שלך
שוקרן אחוי
טוב שלך ברמות בקיצווררר עם ההסברים על המילים זה גאוני
ענק ספונדר !! 😊
אלוףףף❤️❤️❤️
2:09 טוב מזמן לא צחקתי ככה
אני נמר.
אני גם נם וגם ער
יוחאי נמאס כבר מהשקרים שלך!!! אתה נמר ואנחנו יודעים טוב מאוד למה אתה כזה!!!! להזכיר לך את הסרטון שראית על הנמר והנמרה בטבע...שתוך שניה הוא....ואז אמרת שאתה מתפלא למה לא מבינים שאתה נמר במיטה...😜😜😜😜😜😜😜
מלךךךךך! עוד קטע ענק מבית היוצר שלך....
ושוב, תחזיר את הקטע על דוד המלך ובת שבע 🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏
אני שעה צוחקת פה😂😂😂😂😂😂😂
🤣🤣🤣
אחד הטובים
מדוייק להפליא
יוחאי מת עליך