אירועי ואדי סאליב : זעקת ישראל השנייה

אירועי ואדי סאליב: זעקת "ישראל השנייה"
רקע:
בשנת 1959, חיו בישראל כ-160 אלף עולים ממרוקו, רובם התגוררו בשכונות עוני צפופות. מצבם היה קשה: רבים סבלו מאבטלה, תנאי דיור ירודים, קשיי קליטה וחוסר השכלה. תחושות קיפוח ומרירות התפתחו בקרב עולי "ישראל השנייה", הן כלפי הממסד האשכנזי והן כלפי מפא"י, המפלגה השלטת באותה תקופה.
האירועים:
ב-8 ביולי 1959 התרחשה קטטה בבית קפה בשכונת ואדי סאליב בחיפה. שוטרים שהוזעקו למקום פצעו בירי אדם שתוי ממוצא צפון אפריקאי. שמועות על מותו של אותו אדם התפשטו במהירות, והובילו למחרת להפגנות זעם אלימות.
ההפגנות, בהובלת דוד בן הרוש, פעיל בתנועת "ליכוד עולי צפון אפריקה", כוונו כנגד המשטרה, מפא"י והקיפוח העדתי. הן התאפיינו בהצתת מכוניות, השחתת רכוש ציבורי, ידויי אבנים ופציעת שוטרים. המהומות התפשטו לשכונת הדר הכרמל הסמוכה, והפכו לאירוע חריג בעוצמתו בחברה הישראלית הצעירה.
השלכות:
אירועי ואדי סאליב הדהדו בכל רחבי הארץ והעלו לראש סדר היום הציבורי את סוגיית הקיפוח העדתי. ועדת חקירה ממלכתית הוקמה לבחינת האירועים, וממצאיה חשפו את הפערים העמוקים בין "ישראל הראשונה" האשכנזית ל"ישראל השנייה" המזרחית.
השפעות:
מודעות ציבורית: אירועי ואדי סאליב עוררו מודעות ציבורית רחבה לבעיית הקיפוח העדתי.
שינויים חברתיים: בעקבות האירועים, הממשלה נקטה בצעדים משמעותיים לצמצום הפערים. הוקמו תוכניות מיוחדות לקליטת עולים, שיפור מערכת החינוך בפריפריה וקידום תעסוקה בקרב יוצאי עדות המזרח.
מורשת: אירועי ואדי סאליב נותרו צלקת היסטורית, אך גם נקודת מפנה משמעותית במאבק למען שוויון בישראל.
הנצחה:
סרט: בשנת 2011 יצא לאקרנים הסרט "ואדי סאליב", המתאר את אירועי 1959 מנקודת מבטם של תושבי השכונה.
סיור: סיור מודרך בשכונת ואדי סאליב מתקיים מדי שנה, ומאפשר היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה של המקום והמורשת של אירועי 1959.
לסיכום:
אירועי ואדי סאליב היו ביטוי חריף לתחושות הקיפוח והתסכול של "ישראל השנייה". הם היוו נקודת מפנה משמעותית במאבק למען שוויון בישראל, ותוצאותיהם ניכרות עד היום.