סדרת כתבות מעולה! כיף לראות כל כך הרבה פנים מוכרות מהסצינה (קובי, עמית ועוד). חבל שלא יצא לך לצלם בברופאב הראשון שנפתח בארץ, הדנסינג קאמל, שנסגר לא מזמן. מגיע להם הרבה כבוד ביחד עם פסטיבל הקראפט הראשון והביר מרקט שהיו חלוצים בתחום הקראפט בארץ לפני שני עשורים כמעט.
להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.
לא קניתי שם אז אני לא יודע לומר בוודאות, אבל תחשבי על זה שיש ספקים לחומרי גלם, יש מכונות וכלים שצריך לתחזק, אנשים שצריך לשלם להם על העבודה כל זה משוקלל במחיר - יחד עם כל מה שתל אביב מביאה איתה (מיסים, ארנונות וכו) כמו כן קהל היעד הם הייטקיסטים בעיקר אז טכנית הם יכולים לעמוד במחיר שגבוה בשקל או שניים יותר מערך המוצר - כדי שבעל המקום יראה עוד קצת רווח אז כנראה שזה מפצה על כל עלויות התיווך שנחסכו, עם ריבית
כסף הוא לא מטרה, אומרים כולם, רק אמצעי. אפשרות להשיג כל מיני דברים שנרצה, ולקבל סיפוק מזה. ליהנות, לממש שאיפות. הבעיות מתחילות כששמים לב לחשבון פשוט: אנחנו רצים אחרי הכסף, הרבה יותר ממה שנהנים בפועל בזכותו. סכמו את כמות המאמצים, הלחצים, החרדות, מול כמות ההנאות, הריגושים, השמחות, ותראו שבעצם אנחנו חיים במינוס. אפילו העשירים הכי גדולים, ואלו שמצטלמים טוב, דווקא אצלם חוגג הדיכאון. במקור, הכסף נולד כדי לעזור לבני אדם לנהל אינטראקציות. לפני המצאת הכסף, עוצמתו של אדם נמדדה בכוח הזרוע, בכמות התבואה ועוד, והכסף הכניס סרגל מדידה אולטימטיבי. אתה יכול להיות זקן או חלש פיזית, אבל אם בבנק יש לך הרבה אז אתה נחשב לחזק. מבחינה מהותית, כסף פירושו יכולת כיסוי. על ידי הכסף יכול היה האדם לכסות רצונות שונים שהתעוררו בו, להביא להם מילוי. למעשה, חוץ מענייני גורל שלא בשליטת האדם כמו מחלות, חס ושלום, תאונות, אסונות, הכסף היה נראה כאדוני הכול. לכן במשך ההיסטוריה נעשה עניין העושר לחשוב מאוד. אבל בשנות השישים של המאה הקודמת החלה מגמת התפתחות שונה. ילדי הפרחים מאסו ברדיפה אחר הכסף ואמרו: "די! האושר נמצא בדברים אחרים". וגם בדורנו, אנשים אמנם זקוקים לכסף כדי לחיות בנוחות, אבל כבר לא מסוגלים להסכים עם חיים בפורמט של לחץ בלתי פוסק, תחרות הרסנית עם כל מי שבסביבה, חרדה תמידית לגבי מה יהיה עם הכסף שלך. מותשים מכל הריצות אחרי סמלי סטטוס, מבצעים, קניות, מכל מה שדוחפים לנו בפרסומות. ועולות מחשבות על חיים פשוטים יותר, כמו שאולי אמור להיות. איך קרה שאת כל הכוחות, את כל תשומת הלב, את כל המחשבות, אנחנו מכוונים לעוד כמה אפסים בחשבון הבנק?! ברור שצריך לדאוג לקיום ברמה סבירה, אבל בזה מסתכם כל הסיפור שלנו פה?! ושאלות גדולות כאלה, מהותיות, מסמנות איזשהו סוף לכל ההתפתחות שעברה האנושות עד כה. מכאן גם השורש להסתגרות שרואים בכל מקום, אנשים שוקעים לדיכאון, חיים על תרופות, בקושי סוחבים מיום ליום. כדי לצאת מהמשבר הכולל שאליו מגיעה האנושות היום, נצטרך להתמודד יחד עם אתגר גדול: איך להביא מילוי לשאיפה התמידית של האדם ליהנות מהחיים? הרי בלי טעם אי אפשר לחיות. אילו רצונות כדאי יהיה לאדם לגדל בתוכו, שאותם יוכל תמיד למלא ולהרגיש שלם עם עצמו. מאושר. מממש את מלוא הפוטנציאל שלו. הרי גם הכסף לא היה עניין בפני עצמו, אלא רק אמצעי להשגת הנאות. בתהליך הזה נלמד להבדיל בין שתי רמות: מילוי צרכי הקיום שלנו, לצד פיתוח רוח האדם שבנו. כל בר דעת מבין שעם הקדמה הטכנולוגית של היום יש לאנושות אפשרות לספק לכל אדם בעולם את צרכי הקיום בכבוד, הבעיה היא רק ביחסים הלא טובים בין בני האדם. זה מה שתוקע אותנו, ושואב את כל המשאבים למלחמות שונות. וזה נכון לא רק ברמת המקרו, אלא גם במערכות יחסים פרטיות. מכירים הרבה זוגות שחיים באושר? האגו המתעצם לא נותן לאדם לסבול מישהו לידו. העתיד שלנו תלוי בפיתוח יכולת להתקשר זה לזה באופן אינטגרלי, בהשלמה הדדית, ויש בזה שיטת חיבור שלמה שעוד צריכה להתגלות. וכשמחשבים ורובוטים יפלטו מיליארדים משוק העבודה, זה יהיה העסק המרכזי שאליו נוכל להתפנות. האדם של מחר יקבל הנאה מחיבורים חדשים בין הלבבות. אנחנו נזרים בינינו אנרגיות, מילויים והנאות. לא יהיה לזה סוף, כי הקשר האינטגרלי יעלה אותנו למרחב שבו יש תמיד התחדשות, שמחה, תענוג. כוח החיים יזרום בינינו, כמו בין התאים בגוף. אך בשונה מכל מערכת הטבע שבה הפרטים מקושרים מאליהם באינטגרליות, אצלנו זה יבוא מתוך בירור עצמי, בחירה ומודעות. כך המין האנושי יעפיל לדרגת ההתפתחות הבאה, ובה מושג הכסף יקבל משמעות גבוהה. כסף משותף, יכולת לכסות זה את זה באהבה, למלא את האחרים דרכך. אחרי היסטוריה אגואיסטית שלמה שמסתכמת באין מוצא, אנחנו כבר מוכנים להתחיל כזו עלייה. מהחומר אל הרוח, שיהיה לנו בהצלחה.
SCHNITT - ברו פאב הראשון והיחיד בארץ? אתם רצינים? איזה שטויות ועוד מפרסמים את זה היו ויש מצב עדיין קיימים ברו פאבים מחיפה ועד אילת... תעשו בדיקה וחיפוש פשוט בגוגל חוץ מזה יש גם מפגשי בירה במודיעין וצריכים להיות גם בצפון חוץ מזה באמת סדרת כתבות מעניינת, תודה רבה
כן, ברופאב טהור ראשון ויחידי כל הבירה נמכרת אך ורק בשניט, הדרך היחידה היא לקחת Crowler הביתה. במקומות כמו הליבירה בחיפה או סוף באילת הבירות נמכרות במקומות אחרים מחוץ לתחומי המבשלה.
@@kobi-.d1098 כן, אנחנו גם לא חייבים לשמוע על הסלידה שלך מבירה מעניין איך היית מגיב אם אנשים היו אומרים לך "שחריימה זה גועל נפש" אם התוכנית היית על חריימה לא חייבים לכתוב או להשמיע כל דעה שפוף צצה לה בראש and like seriously dude! Get a Job!
המפגש טעימות לא מנסה להרוויח רייטינג, אנשים לא יצטרפו אליו סתם ככה לא משנה כמה ירצו, שאר המקומות שהוזכרו בכתבה ממש לא מחתרתיים ומהווים אבני יסוד בעולם הבירה בישראל שהתפתח בצורה מדהימה בשנים האחרונות.
![Kodak Black - Versatile 4 [Official Video]](http://i.ytimg.com/vi/VcP_1Ua__vY/mqdefault.jpg)
שאול המלך! איזה כיף של כתבות!
ועוזר לכולנו בלפתח ולהוזיל את תעשייה בישראל 😎🤘
סדרת כתבות מעולה! כיף לראות כל כך הרבה פנים מוכרות מהסצינה (קובי, עמית ועוד).
חבל שלא יצא לך לצלם בברופאב הראשון שנפתח בארץ, הדנסינג קאמל, שנסגר לא מזמן. מגיע להם הרבה כבוד ביחד עם פסטיבל הקראפט הראשון והביר מרקט שהיו חלוצים בתחום הקראפט בארץ לפני שני עשורים כמעט.
מסכים !
דייויד הוא דמות מיתולוגית בהיסטוריית הבירה בארץ.
כל כך נהניתי מהסדרה הזאת! שאול אתה אלוף!!!!
גם אהבתי שקינחתם בפרק עם מסר אופטימי!
שאול אתה פשוט עיתונאי כל כך מדהים ומעניין, כל כתבה שלך פשוט תענוג לצפייה ומלמדת
סדרה מעולה! אין כמו התוכן שלכם!
כתבה מעולה! אוהבים אותך אמסטרדמסקי
כשהוא אמר ״זו החוויה שאני רוצה לספק״ רציתי לתת לבנאדם חיבוק.
לקבל את הקוסטר הזה בפעם הראשונה בהפתעה היה אחד הכי קסומים שחוויתי בבית עסק בשנים האחרונות. בצדק אתה רוצה לחבק אותו, הם מקסימים ברמות אחרות.
הכתב הזה פשוט מעולה.. כל מילה מיותרת באמת
איזה יופי של אודיסאה :) כל כך שמח שהגעת אל מלצר, מגש הטעימות שם הוא אחד הדברים המשמחים בעולם, והאווירה שם היא עונג צרוף
רק במרחק של עד 15 דקות נסיעה ממני יש את הגיבור ומבשלת הגליל שני ברו פאבים וותיקים מאוד
שאול סדרה אדירה !!!
אתה חייב להמשיך לפחות עוד 3-4 פרקים
אם יש פעם אחת שהייתי מתחלף איתך בחוויה שזכית לה זה הפרק הזה 🍺
מסדרות הכתבות הכי טובות שנעשו איי פעם! ריספקט!
הכתב הכי טוב שלכם כאן חדשות אין ספק
סדרה מדהימה ביותר!
אחלה כתבה ושאול תותח !!
שאול יא מלך! כיף של כתבה!
סדרת הכתבות הזאת על הבירה ממש מגניבה
איזה כתבה מדהימה
אמסטרדמסקי מצויין כרגיל. מציע לכם גם לברר על עולם הויסקי בישראל גם נישה מעניינת שמאוד מאוד צמחה בשנים האחרונות
איזה מלך ברק מאייר
שאול. תעשה פרק על הכנת בירה בבית. סצנה פורחת
כבר פחדתי שלא תעלו את הפרק השלישי..
תעשה סדרה גם על יין, קפה ותה
סדרת כתבות מעולה
להאכיל את הדיכאון במשמעות
אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים.
השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע.
כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם.
אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל.
אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם.
הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית.
אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם.
הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות.
לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.
אחלה כתבה אבל למען הדיוק מזכיר לכם שהברו פאב הראשון היה בקצרין
איזו סדרה נהדרת!
מגניב
הבחור מלצר אלוף ! שיהיה המון בהצלחה
מישהו יכול לומר לי, האם מבשלת "השניט" יותר זולה במחירים? הרי הם מבשלים במקום ואין פערי תיווך, בכמה הם מוכרים בירה?
לא קניתי שם אז אני לא יודע לומר בוודאות, אבל תחשבי על זה שיש ספקים לחומרי גלם, יש מכונות וכלים שצריך לתחזק, אנשים שצריך לשלם להם על העבודה
כל זה משוקלל במחיר - יחד עם כל מה שתל אביב מביאה איתה (מיסים, ארנונות וכו)
כמו כן קהל היעד הם הייטקיסטים בעיקר אז טכנית הם יכולים לעמוד במחיר שגבוה בשקל או שניים יותר מערך המוצר - כדי שבעל המקום יראה עוד קצת רווח
אז כנראה שזה מפצה על כל עלויות התיווך שנחסכו, עם ריבית
בוא שניט, ברו-פאב קוקה היה בבאר שבע עוד לפני 7 שנים לפחות...
פשוט היו שם גם בירות מסחריות.
תודה לאל על הבירה ולך שאול על הסיבוב...🍻
מצפה להעלאה של בירות מעניינות של החבר'ה שטועמים בבית- גם בקבוצה "אוהבי אלכוהול שגם מבינים בזה, מתנשאים ועילאיים "
אין על הכתבות שלך שאול!!!
דנסינג קאמל הוא גם ברו פאב לא?
דנסינג קאמל הוא לא בדיוק ברופאב
אבל הוא נסגר
@@ofir_likes_beer אלה חדשות רעות
👋👋👋
בסצנה בסוף זה דניאל אסייג יושב שם בצד?
וואו כלמה שבא לי עכשיו זה גולדסטר לא מסונן מהחבית!
אני בעד אנרכיזם ובעד ליברליזם
כסף הוא לא מטרה, אומרים כולם, רק אמצעי. אפשרות להשיג כל מיני דברים שנרצה, ולקבל סיפוק מזה. ליהנות, לממש שאיפות. הבעיות מתחילות כששמים לב לחשבון פשוט: אנחנו רצים אחרי הכסף, הרבה יותר ממה שנהנים בפועל בזכותו.
סכמו את כמות המאמצים, הלחצים, החרדות, מול כמות ההנאות, הריגושים, השמחות, ותראו שבעצם אנחנו חיים במינוס. אפילו העשירים הכי גדולים, ואלו שמצטלמים טוב, דווקא אצלם חוגג הדיכאון.
במקור, הכסף נולד כדי לעזור לבני אדם לנהל אינטראקציות. לפני המצאת הכסף, עוצמתו של אדם נמדדה בכוח הזרוע, בכמות התבואה ועוד, והכסף הכניס סרגל מדידה אולטימטיבי. אתה יכול להיות זקן או חלש פיזית, אבל אם בבנק יש לך הרבה אז אתה נחשב לחזק.
מבחינה מהותית, כסף פירושו יכולת כיסוי. על ידי הכסף יכול היה האדם לכסות רצונות שונים שהתעוררו בו, להביא להם מילוי. למעשה, חוץ מענייני גורל שלא בשליטת האדם כמו מחלות, חס ושלום, תאונות, אסונות, הכסף היה נראה כאדוני הכול. לכן במשך ההיסטוריה נעשה עניין העושר לחשוב מאוד.
אבל בשנות השישים של המאה הקודמת החלה מגמת התפתחות שונה. ילדי הפרחים מאסו ברדיפה אחר הכסף ואמרו: "די! האושר נמצא בדברים אחרים". וגם בדורנו, אנשים אמנם זקוקים לכסף כדי לחיות בנוחות, אבל כבר לא מסוגלים להסכים עם חיים בפורמט של לחץ בלתי פוסק, תחרות הרסנית עם כל מי שבסביבה, חרדה תמידית לגבי מה יהיה עם הכסף שלך.
מותשים מכל הריצות אחרי סמלי סטטוס, מבצעים, קניות, מכל מה שדוחפים לנו בפרסומות. ועולות מחשבות על חיים פשוטים יותר, כמו שאולי אמור להיות. איך קרה שאת כל הכוחות, את כל תשומת הלב, את כל המחשבות, אנחנו מכוונים לעוד כמה אפסים בחשבון הבנק?! ברור שצריך לדאוג לקיום ברמה סבירה, אבל בזה מסתכם כל הסיפור שלנו פה?!
ושאלות גדולות כאלה, מהותיות, מסמנות איזשהו סוף לכל ההתפתחות שעברה האנושות עד כה. מכאן גם השורש להסתגרות שרואים בכל מקום, אנשים שוקעים לדיכאון, חיים על תרופות, בקושי סוחבים מיום ליום.
כדי לצאת מהמשבר הכולל שאליו מגיעה האנושות היום, נצטרך להתמודד יחד עם אתגר גדול: איך להביא מילוי לשאיפה התמידית של האדם ליהנות מהחיים? הרי בלי טעם אי אפשר לחיות. אילו רצונות כדאי יהיה לאדם לגדל בתוכו, שאותם יוכל תמיד למלא ולהרגיש שלם עם עצמו. מאושר. מממש את מלוא הפוטנציאל שלו. הרי גם הכסף לא היה עניין בפני עצמו, אלא רק אמצעי להשגת הנאות.
בתהליך הזה נלמד להבדיל בין שתי רמות: מילוי צרכי הקיום שלנו, לצד פיתוח רוח האדם שבנו. כל בר דעת מבין שעם הקדמה הטכנולוגית של היום יש לאנושות אפשרות לספק לכל אדם בעולם את צרכי הקיום בכבוד, הבעיה היא רק ביחסים הלא טובים בין בני האדם. זה מה שתוקע אותנו, ושואב את כל המשאבים למלחמות שונות. וזה נכון לא רק ברמת המקרו, אלא גם במערכות יחסים פרטיות. מכירים הרבה זוגות שחיים באושר? האגו המתעצם לא נותן לאדם לסבול מישהו לידו.
העתיד שלנו תלוי בפיתוח יכולת להתקשר זה לזה באופן אינטגרלי, בהשלמה הדדית, ויש בזה שיטת חיבור שלמה שעוד צריכה להתגלות. וכשמחשבים ורובוטים יפלטו מיליארדים משוק העבודה, זה יהיה העסק המרכזי שאליו נוכל להתפנות.
האדם של מחר יקבל הנאה מחיבורים חדשים בין הלבבות. אנחנו נזרים בינינו אנרגיות, מילויים והנאות. לא יהיה לזה סוף, כי הקשר האינטגרלי יעלה אותנו למרחב שבו יש תמיד התחדשות, שמחה, תענוג. כוח החיים יזרום בינינו, כמו בין התאים בגוף. אך בשונה מכל מערכת הטבע שבה הפרטים מקושרים מאליהם באינטגרליות, אצלנו זה יבוא מתוך בירור עצמי, בחירה ומודעות. כך המין האנושי יעפיל לדרגת ההתפתחות הבאה, ובה מושג הכסף יקבל משמעות גבוהה. כסף משותף, יכולת לכסות זה את זה באהבה, למלא את האחרים דרכך.
אחרי היסטוריה אגואיסטית שלמה שמסתכמת באין מוצא, אנחנו כבר מוכנים להתחיל כזו עלייה. מהחומר אל הרוח, שיהיה לנו בהצלחה.
מאז שנוצר כאן 11 רמת התקשורת פה עלתה משמעותית
כמה בירה שתית בימים האחרונים? חחחחחחחחחח
איפה יש ערבי בירות ביתיות כאלה ?
סדרת כתבות משובחת כמו הבירות
אין על פאולנר
שברו את שאול
חחחח 10:27
SCHNITT - ברו פאב הראשון והיחיד בארץ?
אתם רצינים? איזה שטויות ועוד מפרסמים את זה
היו ויש מצב עדיין קיימים ברו פאבים מחיפה ועד אילת...
תעשו בדיקה וחיפוש פשוט בגוגל
חוץ מזה יש גם מפגשי בירה במודיעין וצריכים להיות גם בצפון
חוץ מזה באמת סדרת כתבות מעניינת, תודה רבה
כן, ברופאב טהור ראשון ויחידי
כל הבירה נמכרת אך ורק בשניט, הדרך היחידה היא לקחת Crowler הביתה.
במקומות כמו הליבירה בחיפה או סוף באילת הבירות נמכרות במקומות אחרים מחוץ לתחומי המבשלה.
איפה הפאב הזה נמצא , הפאב שהציגו בכתבה , זה עם העשרים ברזים?
@@הרבעופראלישיבהלכותשבת ראשון לציון
@@ofir_likes_beer אוקי , מצאתי אותם בגוגל.
@@ofir_likes_beer חממ...טהור
עכשיו הבנתי את הפואנטה, תודה על הדיוק
רק אותי ממש דוחה לראות את "המרקקה" הזאת
זה לא עם רוק, כן? זה שנשאר לך בירה בכוס ולא בא לך אתה שופך לשם
חכה שתריח אותה
הם לא יורקים לשם, שופכים מהכוס מה שלא מתאים.
@@Amitloaf לא הופך את מה שהולך בפנים לפחות מגעיל😄
@@ofir_likes_beer חח דווקא הריח לא רע
הוא לא היחיד בארץ
הוא כנראה לא מכיר את האחרים
בירה דומה לקסטיל רוג'?...
קסטיל רוז'
סאחים מתים
1.
מעניין לראות , בירה לא בפה שלי 😯
עם הזין שיש לך בפה
איך ישאר מקום לבירה?!
@@jaguar4u2012 תתבייש לך ,קנאי שמאלני
@@kobi-.d1098
מקנא במה? חחח במה בדיוק אני מקנא?
בטח סכל היופי הזה!
אני פיפי
@@jaguar4u2012 זכותי לא אוהב בירה , לא חייבים
@@kobi-.d1098
כן, אנחנו גם לא חייבים לשמוע על הסלידה שלך מבירה
מעניין איך היית מגיב אם אנשים היו אומרים לך "שחריימה זה גועל נפש" אם התוכנית היית על חריימה
לא חייבים לכתוב או להשמיע כל דעה שפוף צצה לה בראש
and like seriously dude!
Get a Job!
אני דווקא חושב שזה די פתטי אבל מי אני שאשפוט
מקום מחתרתי שמשדר את עצמו ביוטיוב. טריק זול להרוויח רייטינג. ובכלל העיסוק הזה בבירה הוא רק בגלל שהמגיש אוהב אותה כאילו? חבל על כסף המיסים שלי!
המפגש טעימות לא מנסה להרוויח רייטינג, אנשים לא יצטרפו אליו סתם ככה לא משנה כמה ירצו, שאר המקומות שהוזכרו בכתבה ממש לא מחתרתיים ומהווים אבני יסוד בעולם הבירה בישראל שהתפתח בצורה מדהימה בשנים האחרונות.
@@azulgrana131 הרייטינג שהזכרתי מתייחס לסרטון. לטריקים התפלים של אנשי התקשורת לענין את הצופה על ידי שימוש במילים מושכות שאין מאחוריהם גיבוי.
תנוח נשמה. הפופלוריות של הפרקים מראה שאתה במיעוט. אני למשל מרוצה שהשקיעו את הכסף שלי בזה.
@@kindalost1 גאה להיות במיעוט לדידך של האנשים שהבירה אינה ברשימת המאה הדברים החשובים שלהם בחיים.
גם אני לא נהנה שלוקחים ממני כסף לממן שרותי דת, אבל זה מה יש.